בחלק א' של התרגום\תקציר של הכתבה בTHE NATIONAL ניסינו לתרגם ולסכם את הכתבה הסוקרת את תהליך זריעת הספק של התעשיה הסולארית והאלחוטית בממצאים על נזקים ביולוגים של חשיפה לקרינה מהסלולרי בצד קידום הפריסה של טכנולוגיות חדשות ללא בדיקה ותוך כדי הקלות ברגולציה.
בחלק הראשון התרכזה הכתבה באסטרטגית זריעת הספק של התעשיה אל מול המחקרים המראים סיכון בחשיפה לקרינה
בחלק השני (הנוכחי) התרכזה הכתבה בתיאור ההסתננות של התעשיה לגופי המחקר והרגולציה ואפילו השלטון בארה"ב וההשפעה האדירה שלה על גופים אלו.
בחלק השלישי (הבא) נתקדם בתרגום הכתבה - המשך השפעת התעשיה על המדע, על מדענים, על רגולציה ועל התקשורת.
**************************************
חלק ב' -
יש מלכוד, מכיוון שהאינטרנט של הדברים ידרוש שדרוג של הטכנולוגיה של דור רביעי לדור חמישי. על ידי כך תוגדל משמעותית החשיפה של האוכלוסייה הכללית לקרינה. זאת בהתאם לעצומה החתומה על ידי 236 מדענים מהעולם שפרסמו יותר מ2000 מחקרים ואשר מהווים חלק משמעותי מהמחקרים שמקבלים קרדיט בתחום הקרינה. זאת לפי גו מושקוביץ, דירקטור של המרכז לבריאות המשפחה והקהילה באוניברסיטת קליפורניה בברקלי, אשר עזר בהפצת העצומה.
ובכל זאת, כמו במקרה של טלפונים סלולריים, טכנולוגיות הדור החמישי עומדת על הסף של החדרה לשוק ללא בדיקות בטיחות מקדימות.
דרושה הוכחה!
חוסר הוכחה חד משמעית שהטכנולוגיה מזיקה לא אומר שהטכנולוגיה בטוחה. ובכל זאת התעשיה הסלולרית הצליחה למכור לעולם את הכשל הלוגי הזה. האמת היא שנושא הבטיחות של הטכנולוגיה האלחוטית הינו נושא במחלוקת מימיה הראשונים של התעשיה. התוצאה של זה היא שבשלושים השנה האחרונות, מיליארדים של אנשים ברחבי העולם לקחו חלק בניסוי בבריאות הציבור. "השתמשו בטלפונים סלולריים היום ותבינו רק מאוחר יותר האם הוא גורם לסרטן או נזק לDNA". בזמן הזה התעשיה האלחוטית-סלולרית חסמה הבנה מלאה והוגנת של המדע הקיים. זאת בסיוע רשויות וסוכנויות ממשל שנתנו עדיפות גבוהה יותר לרווחים על פני בריאות בני האדם, ובסיוע של עיתונאים וגופי חדשות שכשלו לידע את הציבור על מה הקהילה המדעית באמת חושבת. במילים אחרות הניסוי הזה בבריאות הציבור נוהל ללא הסכמה של הנבדקים, ולמרות שהתעשיה מטה את כף המאזניים.
חוסר הוכחה חד משמעית שהטכנולוגיה מזיקה לא אומר שאין סיכון, אומרה אנני ססקו, לשעבר מנהלת אפידמיולוגית למניעת הסרטן במכון הצרפתי הלאומי לבריאות ומחקר רפואי, לנוכחים בכנס על סרטן בילדים שנערך בשנת 2012. ככל שגיל תחילת השימוש הסלולרי נמוך יותר, הסיכון גבוהה יותר, המשיכה ססקו. היא תענה כי יש צורך דחוף במאמץ חינוכי לידע את ההורים, פוליטיקאים ואת העיתונות על היחודייות של ילדים כמושפעים יותר מהקרינה.
למבוגרים וגם לילדים, התהליך בה קרינה אלחוטית יכולה לגרום לסרטן נשארת לא ברורה, אבל היא כנראה לא דרך ישירה. קרינה אלחוטית נראתה פוגעת במחסום דם מוח, שהוא מנגנון הגנה חיוני שמגן על המוח מפני כימיקלים מסרטנים בגוף (שנוצרים למשל מעישון פסיבי). קרינה אלחוטית נראתה מתערבת בשכפול DNA, מקדם וגורם ידוע ומוכח לסרטן. בשני המקרים הללו, הסיכון הוא גדול יותר לילדים. הגולגולת שלהם, בהיותן קטנות יותר, סופגות יותר קרינה ממבוגרים. זאת בעוד לילדים כל החיים לפניהם וצפוייה להם חשיפה מצטברת ארוכה יותר.
השפעת התעשיה על המדע, הרגולציה והממשל
התעשיה האלחוטית עשתה מאמץ לשנמך את הדאגות לגבי בטיחות הסלולרי, ורשות התקשורת הפדרלית (FCC) עקבה אחרי הדוגמה. בשנת 1966, ה FCC הגדיר תקינה לרמות בטיחות המבוססת על "שיעור ספיגה ספציפי" או בקצרה SAR
( “specific absorption rate”) . טלפונים סלולריים נדרשו לעמות ברמת SAR של 1.6 וואטים לקילוגרם של משקל גוף, או פחות. בשנת 2013 יעצה האגודה האמריקאית לרפואת ילדים לFCC כי ההנחיות שלה לא לוקחות בחשבון את הרגישות המיוחדת ודפוסי השימוש של נשים בהריון וילדים. בכל זאת ה FCC סרבה לעדכן את התקן.
ה FCC נענה לרצונות התעשיה כל כך הרבה פעמים שניתן לאמר שהוא ארגון שבוי, כך טוען האיתונאי מורם אלסטר בדוח של מרכז אדמון ספרא לאתיקה באונברסיטת הרווארד שפורסם בשנת 2015.
ה FCC מרשה ליצרני טלפונים לבדוק בעצמם את רמות ה SAR, ולא בדיקות חיצוניות על ידי גורם עצמאי. כמו כן לא דורש מהיצרנים להציג את רמות ה SAR על האריזה של הטלפון הסלולרי.
"התעשיה שולטת על ה FCC דרך רשת של קשרים ומוקדי כוח שמגיעים עד לקונגרס, לוועדת הקונגרס המקחת ודרך לוביסטים" כך כתב אלסטר.
אלסטר גם ציטט מאתר ה CTIA דברי שבח לFCC על "המגע הקל של הרגולציה" (ה FCC הוא הרגולטור של התעשיה הסלולרית-אלחוטית בארה"ב).
סינדרום הדלתות המסתובבות, שמאפיין כל כך הרבה תעשיית סוכנויות פדרליות, מחזק את היחסים הקרובים בין תעשיית האלחוטי והסלולר לFCC. כמו שטום וולר עבר מלהיות ראש ה CTIA ( בשנים 1992 ועד 2004) ללהיות יושב ראש ה FCC (בשנים 2013 ועד 2017). כך מרדית אטוול-בקר אשר הייתה מנהלת ה FCC בשנים 2009 ועד 2011 , הפכה לנשיאת ה CRIA (החל משנת 2014 ועד היום).
כדי להבטיח את הגישה לגבעת הקפיטול (כינוי לממשל) התעשיה הסלולרית-אלחוטית העלתה תרומות של 26 מיליון דולר למסעות בחירות בשנת 2016, והוציאה 87 מיליון דולר על שתדלנות ב2017, זאת לפי
המרכז לפוליטיקה אחראית.
בתמונה - תרומות של תעשיית הסלולר והאלחוטי ולפוליטיקאים לפי שנה
צילום מסך מאתר
המרכז לפוליטיקה אחראית
ניטרול נושא הבטיחות נעשה מוטיב מתמשך ובעל חשיבות עליונה משום שהמחקר ממשיך להופיע, חלק גדול ממנו מגיע מחוץ לארה"ב. אבל הסניפים האירופים והאסייתים של התעשיה הצליחו , כמו שותפיהם האמריקאים, לנהל בהצלחה משחקי מלחמה עם המדע, להציף את הכיסוי העיתונאי ועל ידי כך לעטוף את התפיסה של הציבור על בטיחות המוצרים.
חדירה והתערבות בארגון הבריאות העולמי
ארגון הבריאות העולמי החל מחקר על ההשפעות הבריאותיות של קרינת אלקטרומגנטית בשנת 1996 בהתאם להכוונה של ד"ר מיקל רפוצ'לי, ביופיזיקאי אוסטרלי. למרות שרפוצ'לי טוען בטופס ויתור הסודיות כי הוא עצמאי מהשפעות התעשיה, למעשה מוטורולה ממנה את המחקר. בעת שרפוצ'לי היה ראש תכנית המחקר לקרינה אלקטרומגנטית של ארגון הבריאות העולמי, מוטורולה שילמה 50000$ לשנה למעביד הקודם של רפוצ'לי, בית החולים המלכותי של אדלייד. בית החולים העביר את הסכום לתוכנית המחקר של ארגון הבריאות העולמי. כאשר עיתונאים חשפו את התשלומים, רפוצ'לי הכחיש כי היה רבב בכך, משום שמוטרולה לא שילמה לו ישירות. בסופו של דבר התשלום שמוטורולה העבירה צורף לתרומות ומימון אחר מהתעשיה, דרך פורום חברות הסלולרי והאלחוטי שהסתכמו ב150000$ לשנת 1999 עבור קבוצת המחקר של רפוצ'לי בארגון הבריאות העולמי. רפוצ'לי לקח חלק בהרכבת הצהרה של ארגון הבריאות העולמי שחשיפה לשדות אלקטרומגנטים מתחת לרמות המומלצות על ידי ההנחיות הבינלאומיות לא גורמים לשום השלכה בריאותית.
שני איגודי מסחר של טכנולוגיה אלחוטית תרמו 4.7 מיליון $ למחקר האינטרפון שיזם ארגון הבין לאומי לחקר הסרטן, (IARC - תת גוף של ארגון הבריאות העולמי) בשנת 2000. הסכום הזה היווה כ20% מסה"כ 24 מיליון דולר שהבו את תקציב המחקר. המחקר כלל 21 מדענים מ13 מדינות וחקר את הקשרים האפשריים בין הסלולרי לשני סוגים נפוצים של סרטנים, גליומה ואקוסטיק-נארומה. הכסף הועבר דרך מנגנון שמכונה "חומת אש" שנועד למנוע השפעה של התאגידים על מימון IARC. אבל לא ברור האם חומת האש באמת עובדת בצורה יעילה. "הממנים מהתעשיה יודעים איזה מדענים מקבלים מימון. המדענים יודעים מי מספק את המימון" מסביר דריוס לסזינסקי, פרופסור לכימיה ביולוגית באוניברסיטת הלסינקי.
התעשיה לא הייתה יכולה להיות מרוצה עם חלק מהמסקנות של מחקר האינטרפון. המחקר מצא כי המשתמשים הכבדים ביותר (הערת המתרגם - דיברו יותר 27 דקות ביום על פני 10 שנים) בסלולרי היו בסיכון יתר של 80% לפתח גליומה. הממצא הראשוני היה 40% של סיכון יתר אבל תוקן ל80% בשל טעות מובנת בקבוצת הביקורת). המחקר הסיק כי למשתמשים שהיה ברשותם טלפון סלולרי ליותר מ10 שנים היה סיכון יתר של כמעט 120%. לאומת זאת המחקר לא מצה גידול בסיכון למשתמשים שהשתמשו בסלולרי לפחות זמן או שדיברו פחות (מ27 דקות ביום), כמו כן לא נראה קשר למנינגיומה.
כאשר מסקנות המחקר שוחררו בשנת 2010, הדוברים של התעשיה הנמיכו את המשמעות של התוצאות על ידי מומחי שקרים מכנים "אמירה יצירתית של האמת":
"“Interphone’s conclusion of no overall increased risk of brain cancer is consistent with conclusions reached in an already large body of scientific research on this subject,”
תרגום - "מסקנות האינטרפון כי סה"כ אין גידול בסיכון לסרטני מוח הן עקביות עם מסקנות שכבר הגיעו אליהם גוף גדול של מחקר מדעי על הנושא". זאת אמר לכתבים ג'ון וולס, סגן הנשיא ליחסי ציבור של ה CTIA (ארגון חברות הסלולר-האלחוטי והאינטרנט בארה"ב) . המילה ה"מערבבת" כאן היא "סה"כ". משום שחלק ממחקרי האינטרפון לא מצאו סיכון יתר, שימוש בביתוי "סה"כ" איפשר לג'ון וולס להתעלם מהמחקרים שכן הראו על קשר ועל סיכון יתר. הספין וההטעיה בלבלו מספיק ארגוני חדשות והתיעוד שלהם את מחקר האינטרפון היה מרגיע למשתמשי הסלולר. ה WALL STREET JOURNAL הכריז כי "מחקר טלפונים סלולריים שולח מסר פרוע (עמיר - להבנתי במשמעות של לא ברור) לגבי הסיכון לסרטן".
“Cell Phone Study Sends Fuzzy Signal on Cancer Risk,”
בעוד הכותרת ב BBC הכריזו "אין הוכחה לסיכון לסרטן מהסלולרי" - “No Proof of Mobile Cancer Risk.”.
ה4.7 מיליון דולר מכספי התעשיה לארגון הבריאות העולמי השיגו את התמורה הגדולה ביותר שלהם במאי 2011, כאשר ארגון הבריאות העולמי כינס מדענים בליאון שבצרפת כדי לדון בסיווג הסיכון לסרטן בחשיפה לקרינת רדיו מהסלולרי. לא רק שהתעשייה קיבלה נציגות של 3 מחבריה כמשקיפים בדיונים, אלא ששני מומחים שמומנים על ידה נכללו בקבוצת העבודה שתדון בסיווג הקרינה, ובנוסף מספר מומחים נוספים מתעמה הוזמנו לייעץ לקבוצת העבודה.
ניילס קוסטר, מהנדס ממוצע שווצרי, מילא תופס הצהרה על ניגוד אינטרסים והצהיר כי קבוצת המחקר שלו קיבלה מימון ממספר מכונים ותאגידים ממשלתיים ומדעיים. אבל אחרי שהוא כתב סיכום לממצאי ה WHO עבור THE LANCET ONCOLOGY , הירחון הוציא תיקון שמתאר בצורה רחבה יותר את ניגוד העניינים של קוסטר, ומציין קבלת תשלום מפורום יצרני הסלולר, מוטורולה, אריקסון, נוקיה, סמסונג, סוני, GSMA וחברת הטלקום הגרמנית DFUTSCHE TELEKOM. בכל זאת קוסטר לקח חלק ב10 ימי הדיונים.
את החלק הבא והאחרון בתרגום נפרסם בימים הקרובים.
