בית ספר אורט מיטרני חולון - הסלולריים נשארים בכניסה!

מתוך דף הפיסבוק של פורום חולון  -  https://www.facebook.com/ForumHolon/photos/a.565332983524387.1073741828.564317456959273/1279446445446367/

"בבית ספר אורט מיטרני חולון לא מכניסים מכשירים סלולרים לכיתות... :-)
מאבטח בית הספר, משה הררי, בנה ערכה לאיסוף הפלאפונים של התלמידים, וכל תלמיד מפקיד בידיו את המכשיר שלו בכניסה לבית הספר."

בית הדין בחיפה דחה תביעת לשון הרע בסכסוך בין שכנים הנוגע להתקנת אנטנה סלולרית

קישור - http://www.mynet.co.il/articles/0,7340,L-4859637,00.html

לדעתי מה שמוציא לבין אדם שם רע הוא עצם התקנת האנטנה על גג ביתו. 

זה אומר שאותו בין אדם משכיר חדר בדירתו למשדרים ולציוד של חברת הסלולר תמורה להרבה כסף, ותוך כדי כך שהוא חושף את השכנים שלו לקרינה בלתי מייננת שהיא מסרטן אפשרי בבני אדם. 

כמובן שהכל חוקי (בערך, לא תמיד האנטנות הללו עומדות בכל התנאים), כמובן שחברות הסלולר מספרות שאין קרינה מתחת האנטנה (יש אונות משנה וצד גם מתחת לאנטנה), כמובן שחברות הסלולרי מספרות שהקרינה מהאנטנות נבדקת כל הזמן (הן לא מספרות שיש בעיות רבות בשיטת המדידה), כמובן שהן מספרות שהקרינה עומדת בתקן (תקן גבוה המבוסס על חום בלבד ושאינו לוקח בחשבון שום השפעה ביולוגית) וכמובן שהן מספרות שאין סכנה בחשיפה הזו ( יש ויש, ראו מחקר הNTP, ראו סיכום הביואנישיאטיב, ראו מאות מחקרים שמראים על שינוי, פגיעה, נזקים ותחלואה הנגרמים מקרינת רדיו , כמו זו הנפלטת מאנטנה סלולרית), אבל כמו שאמרו אבותו "אין הנחתום מעיד על עיסתו". 

לדעתי מי שמתקין אנטנה על גג ביתו מוציא דיבת עצמו ברגע המעשה. הוא גם יוצא לא בסדר מול שכניו (גם אם יש ספק לכאורה במסוכנות של מעשיו), וגם יוצא פתי שמאמין לחברת הסלולר שאין קרינה למטה (הפתעה- יש קרינה מתחת לאנטנה) ושאין השפעות בריאותיות לקרינה ברמות אלו (הפתעה שנייה - יש ויש, ראו לעיל) . 

לשכנים יש כל סיבה וכל זכות להתנגד להתקנה שכזו, בכל דרך חוקית. לא שיש לצאת ולכלל אותו בכל חוצות העיר אבל אם הדבר קורה לדעתי מתממים אלו שמצפים שדברים כאלה לא יקרו. האם סביר שיקומו השכנים בבוקר ויגידו "תודה"? לא צפוי שיקומו בבוקר ויתחילו במחאה כזו או אחרת על הבאת הרעה (לכאורה) אל מול ביתם.

אני שמח שבית המשפט הבין זאת ועשה במקרה הזה את האיזונים הנכונים.

הרי לא יתכן מצב בו קם אדם לעשות , גם אם ללא ידעתו או הבנתו, נזק לזולתו וזכות המחאה עצמה נמנעת מזולתו.

פרופ' סטליאן גלברג בפגישה בהוד השרון - יש להשתמש במחשבים וברשת חוטית בבתי הספר

פוסט שפורסם על ידי ברכת קלימשטיין לוי מדווח כי כי כפגישה בעיריית הוד השרון הצהיר פרופ' סטיליאן גלברג שאין בארץ מכשירים המסוגלים למדוד קרינת ווי פי וכל המדידות שעושות הרשויות אינן רלונטיות לווי פי. גלבר קרא לעיריה לחבר מחשבים לתקשורת קווית ולהמנע מרשת אלחוטית. במיוחד הדגיש פרופ גלברג שיש להמנע ממצב בו מספר ילדים עם טאבלטים יושבים בצמוד זה לזה.

אני טוען זאת שנים (הסבר כאן...), וסטיליאן אף הודע בכך לפני כשנה בפני פעילים (קישור לסרטון).

כעת זו הפעם השנייה בא סטילאין יוצא ממשרדו ובא כדי להגיד את הדברים בצורה ברורה וחדה מול הורים ובעלי תפקידים בעיריה (לפני כחודש עשה זאת מול עיריית הרצליה).

עכשיו כבר צריך להיות ברור לכולם, בדיקות הקרינה למערכות וייפיי בבתי הספר הם חלק מההונאה שמבצע משרד החינוך כדי להרגיע את ההורים מפני סכנות הרשת האלחוטית ושימוש במחשבים ניידים וטאבלטים אלחוטיים בכיתות.

לפוסט - https://www.facebook.com/birkat.levy/posts/10208384099297601

צוות סיני הצליח להשתלט על רכב טסלה מרחוק

כתבה בוואלה מתארת (ומביאה סרטון - ראו למטה) צוות הקרים סיני שהצליח להשתלט על מכוניות טסלה הממוחשבות באופן מלא.

ההשתלטות היא כנראה דרך הקישוריות הסלולרית או או האלחוטית של הרכב. מחשב הרכב השולט על כל פעולות הרכב מחובר לרשת האינטרנט , בין השאר כי לאפשר לחברת המכוניות לבקר על פעולת המכוניות ולאסוף מידע על התנהלותן. גישה למחשב זה דרך הרשתות האלחוטיות מאפשר לצוות ההקרים להשתלט גם על תפקודים שונים של הרכב.

בתכנון נכון מערכת המחשב של הרכב הייתה צריכה להיות מנותקת לגמרי מהרשת הסלולרית או האלחוטית וממחשב המולטימדיה. כך מקסימום היו יכולים ההקרים להפריע לנהג בשמיעת מוזיקה או ניווט. ברגע שמחשבי הרכב מחוברים (או במקרה שיש רק מחשב אחד שעושה הכל) אז אפשר לנזל נקודת תורפה זו כדי להשתלט על הרכב מרחוק.

זוהי נקודת התורפה בכל רכיבי האינטרנט של הדברים. ברגע שהם מחוברים לרשת הם פגיעים להתקפות והשתלטות חיצוניים. כל במקרה של רכבים (והבנו כמה מיקרים כאלה עם רכבים שונים בעבר) , כך במקרה של מונים חשמל חכמים, כך במקרה של ערים חכמות, תאורה חכמה, מזגן חכם, מקרר חכם ועוד.

https://youtu.be/c1XyhReNcHY

כתבה בYNET - הילדים שמסתדרים בלי סמארטפון

כותרת הכתבה בYNET הייתה - "הילדים שמסתדרים בלי סמארטפון"

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4858307,00.htmlציפיתי לראות כתבה על הורים לילדים בני15, 16, 17  שלא מאשרים לילדים שלהם להשתמש בסמרטפון. אבל אז קראתי ונדהמתי לגלות שמדברים שם על ילדים בני 12 , 8 ופחות שאין להם סמרטפון (אוי מסכנים שלי, מעוכבי סמרטפון שכמותם.)

נדהמתי לגלות שבכתבה לא הוזכר בכלל נושא החשיפה לקרינה. ושיהיה לכם ברור ילדים הם משתמשים כבדים בוואטאפ והשימוש הכבד בוואטאפ מגיע עם חשיפה כבדה לקרינה.

ואז ראיתי את הוידאו ובשניה האחרונה שלו, לאחר דיון באולפן נקבו בגיל 9 כגיל שבסדר לתת לילד שלך סלולרי.

לי בכלל לא ברור, איך זה הפך להיות בסדר שילדים בני 12 ופחות מסתובבים עם מכשיר סלולרי מקרין ומנתק אנושית, שיכול להפוך אותם תוך כמה שנים לרגישים לקרינה, בודדים ומכורים? 

איך? איך?

וגיל 12 עוד נחשב שההורים התאפקו ולא נתנו לילדים סלולרי.

מבחינתי לפני הצבא הילדים יקבלו סלולרי, וגם זה אחרי שילמדו כמה קרינה הוא פולט ובאיזה מצב.

אבל העולם השתגע ואני נחשב לקיצוני, משוגע, הזוי ומנותק.

אנשים תתאוררו. 

צמצמו שימוש בסלולרי ובאלחוטי לפני שהשימוש יצמצם אתכם (או את ילדכם).

כוורות שקופות לאחסון טלפונים סגורים בכניסה לכיתות הותקנו בהוד השרון

כוורות שקופות לאחסון טלפונים סגורים בכניסה לכיתות הותקנו בהוד השרון.

זאת לאחר יוזמה של ההורים בבתי הספר ולאחר יציאת חוזר מנכ"ל 2016 שאוסר (שוב) שימוש בסלולרי ללמידה בכיתות. 

ברכות להורים מהוד השרון שהובילו את הנושא עד להישג הזה למען ילדיהם.

פחות חשיפה לקרינה, פחות הסחות דעת, הפרעות וגירויים בשיעורים, פחות מסכים, יותר קשר עין, יותר משחק ויותר בני אדם מחוברים לסביבה.

מקווה שכך יהיה גם בכל רחבי הארץ.
לפוסט בפיסבוק - https://www.facebook.com/photo.php?fbid=1835085610055888&set=gm.1772410013001482&type=3&theater

התמונה מתוך דף הפיסבוק

כותרות בבריטניה - החיים המודרנים גורמים לסרטן בילדנו ואנחנו מפסידים בקרב

ב 3 בסמפטמבר השנה(2016) פורסמו מספר כתבות בעיתונות הבריטית בנושא סרטן בקרב ילדים וצעירים:

1. http://www.mirror.co.uk/news/uk-news/modern-life-giving-kids-cancer-8763548
2. http://www.telegraph.co.uk/science/2016/09/03/modern-life-is-killing-our-children-cancer-rate-in-young-people/

לפי הכתבה בTHE MIRROR הגידול בסרטן אצל ילדים משמעותו עוד 1300 חולי סרטן בבריטניה כל שנה.

הגורמים החשודים הם מזון מהיר, מחשבים, טאבלטים, טלפונים סלולריים, פליטות מזהמים ממכוניות וחומרי ניקוי.

לפי הכתבה, רואים בשנים האחרונות עלייה גם באחוזי השרידות של ילדים חולי סרטן עד גיל 14, אבל מנגד ברוב סוגי הסרטן יותר מ50% מהילדים ימותו תוך כמה שנים. גם במקרה של "הבראה" נשארות לרוב השלכות ונכויות לחולה , בדרך כלל בעקבות שיטות הטיפול וכן סיכוי גבוהה הרבה יותר לחלות שוב כבוגר. 

פרופ' מאיר ברנזיס בדה-מרקר - הסיכונים שמאחורי המונים החכמים

בטור באתר דה מרקר פורט פרופ' מאיר ברנזיס מבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטה העברית את הבעיות הרבות בפריסה של מונים חכמים בארץ ובעולם. בדגש על בעיות הבריאותיות , חוסר הכלכליות שלהם, ובעית התקן הגבוה לחשיפה לקרינה המבוסס רק על אפקט חימום של הקרינה.

פרופ' ברנזיס מביא כדוגמאות מהעבר לפעולה איטית ומסוכנת של מערכות הרגולציה, המדע והמשפט בנוגע לסיכונים חדשים כגון שימוש בעופרת ועישון.

קישור = http://www.themarker.com/opinion/1.3033761

פרופ' סטילאן גלברג על קרינה וצמצום חשיפה אליה - גלובס

בכתבה שפורסמה ב 10/09/2016 בגלובס מסביר פרופ' סטיליאן גלברג, ראש תחום קרינה ורעש במשרד להגנת הסביבה, על החשיפה לקרינה מסוגים שונים בסביבה הביתית ואת הדרכים לצמצם חשיפה אליהן. 

פרופ' גלברג מדבר על הסלולרי, על הWIFI, על המקרר, מכונת הכביסה, ארונות החשמל , קוי המתח והאנטנות הסלולריות. כמו כן מסביר גלברג על חשיפות לקרינה מייננת ממקורות בסביבה הביתית כמו מהאדמה עצמה ומהבלוקים והבטון מהם בנוי הבית. 

באחד מהסבריו אומר פורפ' גלברג כי הסלולרי לא מקרין. 

תמונה - טקסט מתוך הכתבה

אני מוצא את האמירה הזו שגויה.
תנור מיקרוגל פולט קרינת רדיו-מיקרו גם אם הוא 100% תקין.
התנור אומנם ממוגן מקרינה וכך גם הדלת , אבל הקרינה בתוכו כל כך חזקה שחלק קטן ממנה שנפלט החוצה מהתנור, אינו קטן כלל וכלל, בהשוואה למקורות קרינה אחרים במישור הביתי. תוכלו להתרשם בסרטון הבא שצילמתי במיוחד כדי להדגיש את הנקודה.
בסרטון נמדדו רמות של מעל 12uW/cm2 במרחק של 20 ס"מ מהמכשיר ורמות של 0.2uW/cm2 במרחק של שני מטר (הנחתה יפה אבל עדיין קרינה גבוהה מאשר בחלל הדירה).
https://youtu.be/70b_QD9dXcc

מה חשבו לעצמם באפל כאשר הם ביטלו את השקע לאוזניות חוטיות באיפון 7? אולי את זה

אני מדמיין שהם חשבו ככה:

1. הציבור מכור למוצרים שלנו ולכן לא בדיוק מעניין אותנו מה הוא חושב. רובו ימשיך לרכוש מכשיר חדש כל שנה, מקסימום שנתיים.

2. רוב הציבור לא רוצה חוט.

3. רוב הלקוחות שלנו לא חושבים שקרינת רדיו לא בריאה.

4. רשמית גם אנחנו לא חושבים שקרינת רדיו לא בריאה

5. יש הרבה קילקולים בחיבור של הפלאג של האוזניות והימצאותו על המכשיר עולה לנו הרבה כסף

6. הגודל של החיבור לא מאפשר לנו לעשות את הטלפון שלנו דק יותר.

7. טלפון דק זה מגניב, ולשם הולך השוק. אנחנו כמובילי השוק צריכים להוביל אותו ולהשיק את המכשיר הדק ביותר.

8. מי שבכל זאת ירצה חוטי, נמכור לו מתאם ב50$
9. גם אם הקרינה מזיקה, מה זה עוד קצת קרינה.

10. גם אם לחלק מהמשתמשים יהיה כאב ראש יותר חזק מהשימוש, הם מקסימום יכתבו על זה בפורום והמעריצים שלנו שעוד אין להם כאבי ראש, יקטלו אותם , כמו כאן -

https://discussions.apple.com/thread/6572624?start=15&tstart=0

שאלות ותשובות עם פרופ' סטיליאן גלברג בנושא הוייפיי בבתי הספר

פרופ' סטיליאן גלברג , ראש תחום קרינה ורעש במשרד להגנת הסביבה השיב למכתב שאלות בנוגע לפריסת הוייפיי בבתי הספר אשר כתב לו של מר גדעון ליכנר, פעיל בנושא הקרינה.
בתגובה לשאלות אומר פרופ' סטילאן גלברג (עיקרי הדברים):

1. החשיפה לקרינת וייפיי בכתות מהתקני הקצה אינה מוצדקת.
2. בבתי הספר יש להשתמש ברשת קוית. 
3. התקנה של וייפיי בבתי הספר מחייבת נימוק מדוע אי אפשר להתקין רשת קווית.
4. בכל בית ספר שיש בו רשת וייפיי ואין נימוק של הרשות המקומית המצב לא תקין.
5. בשימוש ברשת קוית אין קרינה.
6. חוסר ברשת אלחוטית בבית הספר לא מביא לפילטה גבוהה יותר של קרינה מטלפונים בתיקי התלמידים.
7. שימוש בטלפונים סלולרים בבית הספר גורר חשיפה לא מוצדקת לקרינה.
8. המשרד להגנת הסביבה לא אחראי לוייפיי בשטח בית הספר.
9. קרינת וייפיי דומה לקרינה סלולרית.
10. אין נוהל לבדיקת קרינת וייפיי.
11. החשיפה האישית המחושבת לקרינה וייפיי היא גבוהה מאוד.
12. מדידת קרינה מכיתה עם כ20 טאבלטים אלחוטיים וראוטר, במצב העלאת נתונים, שתוצאותיה 1 מיקרו וואט לסמ"ר או פחות איננה סבירה.
13. ראש העיר הוא הגורם האחראי לבטיחות ולבדיקות הקרינה השונות בבתי הספר. 

למסמך המלא לחץ כאן - https://drive.google.com/open?id=0Bx-bMkl47XoXb0tKTkw3N0Z0M1k

אנליזה של 27 מחקרים - הסלולרי פוגע בזרע

הכתבה במעריב - http://www.nrg.co.il/online/55/ART2/826/075.html

הכתבה המקורית -
 http://www.dailymail.co.uk/health/article-3781953/Why-men-NEVER-phone-pocket-Study-shows-prolonged-exposure-radiation-steadily-destroys-sperm.html

המחקר - http://www.reproduction-online.org/content/early/2016/09/06/REP-16-0126.full.pdf

צוות החוקרים מניוקאסל אוסטרליה, סיכם 27 מחקרים על השפעת סלולרי וקרינה. מהסיכום עולה כי 21 מתוכם הראו על קשר בין החשיפה לקרינה מהסלולרי לנזק לזרע. הממצאים הראו על ירידה בתנועתיות ובשרידות הזרע. חלק מהמחקרים (לא כולם בדקו) הראו גם על מציאת רדיקאלים חופשיים ונזק בדי-אן-אי. חלק מהמחקרים היו מחקרי מעבדה (בהם נחשף זרע לקרינה מתחת לעדשת המיקרוסקופ וחלקם מחקרים של תצפיות ומעקב אחרי דגימות זרע מבני אדם (אחרי שימוש בסלולרי). בשני המקרים נראתה קורלציה בין החשיפה לבין הנזקים.

כאמור 21 מחקרים מתוך 27 ראו הרעה במצב הזרע שנחשף לקרינת רדיו.
11 מתוך ה15 מחקרים שבדקו את התנועתיות של הזרע דיווחו על הרעה בזרע שנחשף לקרינת רדיו.
7 מתוך 7 מהמחקרים שבדקו היווצרות של רדיקאלים חופשיים בנוזל הזרע מצאו יותר רדיקאלים חופשיים בזרע שנחשף לקרינת רדיו.
4 מתוך 5 מחקרים שבדקו נזק לדי-אן-אי של הזרע מצאו נזק גדול יותר בזרע שנחשף לקרינת רדיו.
ב 6 מתוך 6 מחקרים שבדקו את רמת האנטי אוקסידנטים נראתה ירידה בזרע שנחשף לקרינת רדיו.
ב 3 מתוך 3 מחקרים שבדקו זאת נמצא כי אנטי אוקסידנטים הביאו לשיפור במצב הזרע וביטול ההשפעות של הקרינה.

ובכן, אם יורשה להניח הנחות, יש לנו כאן מנגנון חימצון של הזרע על ידי החשיפה לקרינת הרדיו שגורם כנראה לנזק בדי-אן-אי ולעובדן תנועתיות בזרע. שימוש בנוגדי חימצון יביא להקטנת הפגיעה.
ב2007 מצא ד"ר יוסי פרידמן כי קרינת רדיו מביאה לחמצון - http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/17456048
11 שנים לפני מצא הנרי לאי כי חשיפה לקרינת רדיו גורמת לנזקים בדי-אן-אי - http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/8627134

עוד מחקרים על השפעות, נזקים ותחלואה של קרינה בלתי מייננת באתרי -
 http://www.norad4u.co.il/knowledge-h/emf-studies-list

מקור התמונה -  http://www.dailymail.co.uk/health/article-3781953/Why-men-NEVER-phone-pocket-Study-shows-prolonged-exposure-radiation-steadily-destroys-sperm.html

מקור - ויקופדיה באנגלית

פוסט תגובה לפוסטים של "מדע גדול בקטנה" בנוגע לקרינה בלתי מייננת ורגישות לקרינה

לאחר שידור הכתבה בהנחיתו של אברי גלעד באפריל 2016 , על רגישות לקרינה, יצא דף הפיסבוק "מדע גדול בקטנה" וכתב פוסט ארוך ומנומק כי לשיטתו אין כל סיכון בחשיפה לקרינה בלתי מייננת וכי רגישות לקרינה אינה נגרמת מחשיפה לקרינה.

הערב הובא לידיעתי כי לאחר השידור של התוכנית "פנים אמיתיות של אמנון לוי" על רגישות לקרינה, מחזרו אנשי העמוד את הפוסט הקודם. 

לפוסט הקודם הגבתי בצורה מעמיקה בתוכו, אבל עכשיו אחרי המיחזור התגובות שלי כבר לא נראות בפוסט הממוחזר.
לכן עלה צורך לכתוב פוסט חדש שלי שמבקר את הפוסט של "מדע גדול בקטנה" ונותן דעה שונה על המסוכנות של קירנה בלתי מייננת ועל רגישות לקרינה. 

במהלך הפוסט הזה אני אביא כמה צילומים של חלק מהטקסט מהפוסל של "מדע גדול בקטנה" אבל אני מזמין אתכם לקחת כוס מים ולקרא את הפוסטים המקוריים ולא להסתפק בצילומים החלקיים שלי.
להלן הפוסטים של "מדע גדול בקטנה":

הממוחזר -
https://www.facebook.com/MadaGB/posts/674516456040490
המקורי 1 -
https://www.facebook.com/MadaGB/photos/a.144320005726807.32753.144317442393730/628463533979116/?type=3&theater

המקורי 2-
https://www.facebook.com/MadaGB/photos/a.144320005726807.32753.144317442393730/611107285714741/?type=3&theater

לפני שמתחילים "לא מסוכן אבל בהחלט לא בריא"

בפוסטים של "מדע גדול בקטנה" כל הזמן מדברים על הסיכון מהקרינה. אני לא חושב שזו מילה נכונה. ללכת בצידי כביש בין עירוני לבוש בשחורים זה מסוכן, להיות במלחמה זה מסוכן, לשתות רעל זה מסוכן, לשחק רולטה רוסית זה מסוכן, להטיס מטוס זה מסוכן, אפילו לנהוג במכונית זה מסוכן. בכל המצבים האלה ואחרים אתה יכול למות או להפגע באופן קשה באופן מיידי. בקרינה בלתי מייננת זאת לא השאלה. השאלה היא לא עם הקרינה יכולה להביע לפגיעה מיידית או להרוג(ברמות מסוימות היא יכולה, יודע כל מי שעסק בצבא במכ"מים או ציוד שידור גדול) אלא האם החשיפה לקרינה הזו בריאה בטווח הזמן הארוך. 

מכיוון שבפוסט המקורי מדברים כל הזמן על סיכון אני לא אתקן מפה והלאה את המונחים, אלא אשתמש באותו מונח של סיכון. אבל קחו בחשבון שאני מתכוון "לא בריאה".

נתחיל ב "לא מייננת = לא מסוכן"

הפוסט של "מדע גדול בקטנה" מתחיל בהסבר על קרינה מייננת וקרינה בלתי מייננת. ההסבר יפה וממצה. אז מה הבעיה?

בהסבר מובאת הנחת היסוד השגויה כי אם הקרינה היא בלתי מייננת ולא מקיימת מנגנון נזק פיזיקאלי של הוצאות אלקטרון מסביב לאטום, אזי הקרינה לא מסוכנת. כאילו לא קיים ולא יכול להתקיים שום מנגנון ביולוגי אחר הגורם לשינויים, נזקים ותחלואה גם אם הקרינה איננה מייננת. והאם קיימים כאלו מנגנונים? בוודאי קיימים.  מנגנוני הנזק המפורסמים ביותר הם: 

1. שבירת מחסום דם מוח (סלפורד 2003) - http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC1241519/pdf/ehp0111-000881.pdf
2. שברים ופגיעה בDNA שלא על ידי ינון או חימום (לאי 1996)- http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/8627134
3. יצירת רדיקאלים חופשיים (פירדמן יוסי 2007)- http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/17456048
4. מנגנון ה VGCC (מרטין פול 2013) - http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC3780531/

מחקרים אלו ונוספים מובאים ומוסברים בדף באתרי - http://www.norad4u.co.il/knowledge-h/emf-studies-list#TOC-----

הספקי השידור 

המאמר ממשיך ומפרט את התדרים של השידורים מהאנטנות הסלולריים ואת הספקם. הדיון בהספקי השידור נועד אולי להראות כי כל הספקי השידור של הוייפיי והסלולריים האישיים (אמצעי הקצה) הינו נמוך ואינו משמעותי.

אז זהו, הספק השידור רלוונטי מהרבה בחינות אבל מה שמשפיע בריאותית היא רמת החשיפה ולא הספק השידור. ככל שמתרחקים ממקור הקרינה רמת החשיפה יורדת. לכן במרחק שך מטר מרואטר אלחוטי המשדר ווייפיי בעוצמה שהיא פי אלף או יותר נמוכה מעוצמת אנטנה סלולרית יכולה להתקיים חשיפה ברמה דומה לחשיפה במרחק של 200 מטר מאנטנה סלולרית. אומנם הספק השידור של הוייפיי נמוך משמעותית בהשוואה לאנטנה סלולרית  אבל במרחק קטן ממנו החשיפה גדולה ומשמעותית.
במקרה של סלולרי המצב עוד יותר קשה מכיוון שהשימוש הבסיסי בו מצריך הצמדת המכשיר צמוד לראש, המקום שעל דעת רבים הוא הרגיש ביותר בגוף לקרינה בלתי מייננת. במרחק אפסי זה מהמשדר החשיפה של המוח היא גבוהה יחסית. 

"לא מחמם - לא מסוכן" 

רוב מי שמכחיש קיומה של רגישות לקרינה שוגא גם בתפיסה הנאיבית שקרינה לא מייננת היא לא מסוכנת וכי הנזק היחיד לו היא יכולה לגרום הוא נזק חום ברמות קרינה גבוהות. התאוריה הזו מאוד רווחת עד כי כל תקני החשיפה מבוססים עליה. גם תקני החשיפה מאנטנות וגם תקן ה SAR לחשיפה מציוד קצה וסלולריים. 

היום אנחנו יודעים שהסברה כי קרינת מיקרו-רדיו ברמות שאינן מחממות אינה מוסכנת ואינה מסרטנת היא שגויה.
דוגמה לחשיפה של קרינה בלתי מייננת היא שימוש בסלולרי. כבר היום יש מחקרים שמראים על קשר נסיבתי בין שימוש בסלולרי (הפולט הן קרינת רדיו ובמקרים מסוימים הן קרינה בתדרים נמוכים מאוד) לסרטן (אינטרפון 2011, ומחקריו של הרדל) ועל סמך מחקרים אלו הוכרזה קרינת רדיו כמסרטן אפשרי בבני אדם (IARC 2011). 

מחקר ה NTP האחרון (מחקר שמצא כי חולדות שנחשפו לסלולרי פיתוחו גידולים כאשר חולדות שלא נחספו לא, בוצע על ידי גוף של משרד הבריאות האמרקאי) למעשה חיזק את ההבנה כי קרינת רדיו מסרטנת וכי ההנחה הנאיבית כי לקרינת רדיו אין השפעות מעבר לחימום הינה שגויה.
מחקרים על הקשר בין שימוש בסלולר וסרטן מובאים ומסוכמים באתרי -
 http://www.norad4u.co.il/knowledge-h/emf-studies-list#TOC--4

"קרינה בלתי מייננת נמצאת בכל מקום"

אני מנחש שהפסקה הזו נועדה, בין השאר, לגרום לנו לחשוב שבגלל שהקרינה הבלתי מייננת נמצאת בכל מקום ולכן בכל מקרה החשיפה שלנו קיימת, אין בעצם מה לעשות, בכל מקרה יש חשיפה. היום אפילו קיבלתי שאלה כזו מקורא: "מה הטעם בלהפסיק להשתמש בבית בראטור אלחוטי אם גם ככה יש קרינה מאנטנות של רדיו וטלויזיה". אז זהו שיש היום קרינה בכל מקום אבל ברמות שונות.  אלא אם כן אתם גרים בצמוד לתחנת שידור של רדיו או טלויזיה, או לאנטנה סלולרית, החשיפה שלכם בשימוש אישי בציוד אלחוטי וסלולרי תהיה גבוהה מהחשיפה לקרינת הרקע המגיעה מהאנטנות והמשדרים הללו.
אני למשל מודד רמה של 0.0005 מילי וואט למטר רבוע בתוך הבית שלי. בפועל יש אפילו פחות קרינה מזה פשוט זה הסף התחתון של מכשיר המדידה שאני משתמש בו. בפועל עדיין אני מסוגל לקלוט בתוך הבית רדיו וסלולרי. עכשיו אם אני מדליק וייפיי בבית מד הקרינה יראה שהקרינה עלתה משמעותית. כלומר יש יותר קרינה ברגע שאתה מדליק ציוד אלחוטי או סלולרי. השאלה היא כמה יותר והאם הרמה הזו לא בריאה. אני חושב שהרבה יותר ושהרמה הזו לא בריאה (ביחס לרמה לפני שהציוד הודלק, ביחס לרמה שאני מרגיש בה טוב וביחס למחקרים שמראים שינוי, פגיעה, נזקים ותחלואה של קרינת רדיו ברמות נמוכות מאוד) . 

בנוסף אכן אנחנו נחשפים כבר שנים רבות לקרינה מרשת החשמל, לקרינה מהסלולרי ולקרינת וייפיי, אבל בניגוד למה שכתוב בהמשך הפסקה, ישנם מחקרים על נזקים ותחלואה כתוצאה מהחשיפה לקרינה זו. 

גם מחקרים על חשיפה מהסלולרי, גם מאנטנות סלולריות, גם מוייפיי, גם מציוד צבאי, גם מאנטנות ומשדרי רדיו וטלויזיה, וגם על קרינה בתדרים נמוכים מרשת החשמל. חלק קטן מהמחקרים הללו (וקישורים למאגרי מידע גדולים יותר) נמצאים באתרי בקישור (ומחולקים לפי נושאים) - http://www.norad4u.co.il/knowledge-h/emf-studies-list

"הסבל אמיתי אבל רגישות לקרינה לא נגרמת מקרינה"

מאוד יפה מצד כותבי הדף שהם מקירים בסבל שלנו. באמת תודה (בציניות). גם הכתיבה שלהם בנושא הזה מתונה יחסית, היי הם לא כינו אותנו הרגישים חולי נפש (בלי ציניות).
אם מנתחים לרגע את הדימוי בו הם משתמשים, "הבלרוג" שאני לא בדיוק יודע מה זה אבל מניח שמדובר ביצור או שד אגדתי מסויים, וכי הפתרון למה שהוא עושה זה "דיאטה דוחת שדים" אפשר להבין שהבסיס שלהם לחוסר ההכרה ברגישות לקרינה כנגרמת מחשיפה לקרינה נובע מחוסר ההכרה שלהם באפשרות שקרינה בלתי מייננת הינה מזיקה ולא בריאה. הרי אי אפשר לוגית להכיר בג' אם אתה לא מכיר עובדה שא' וב' גורמים לג'. 

לגבי מחקרים שבוצעו, רוב המחקרים בתחום בוצעו על ידי קבוצה קטנה של חוקרים, לרוב פסיכיאטרים. במחקרים אלו בוצעו שגיאות טכניות רבות, לרוב בנושא החשיפה, סוג החשיפה, רמת החשיפה וניתוך הממצאים. דוגמה קלאסית לכך הם מחקריו של ד"ר ג'ימס רובין. את הקריירה שלו בתחום התחיל רובין בניסוי חשיפה של רגישים לקרינה. 

השגיאה הגדולה ביותר של רובין היא שהוא חשף את הנבדקים לקרינה (מסוגים שונים) בכל חשיפה, גם כאשר לא הייתה אמורה להיות החשיפה. רובין השתמש במודל של טלפון סלולרי בעל אנטנה חיצונית המשמש במחקרים כאלה. כאשר לא הייתה אמורה להיות חשיפה פירק רובין את האנטנה בהנחה שגויה כי אם הסלולרי לא מצליח ליצור קשר לאנטנה אין חשיפה לקרינה. כל איש אלקטרוניקה המבין את הנושא מבין מייד שזו טעות קשה. בעת הניסיון לשידור , גם אם לא מחוברת לו אנטנה וגם אם מחובר במקומה נגד עומס תקני, פולט המודל קרינת רדיו מהחיבור עצמו, פולט שדה מגנטי וחשמלי בתדרי ביניים ובתדרים נמוכים מעצם היותו מכשיר אלקטרוני הפועל תחת עומס. 

השגיאה הזו היא בגלל חוסר הבנה של ד"ר רובין את הנושא הקרינה מבחינת האלקטרוניקה (הוא פסיכיאטר) וגם בגלל שהוא לא מבין את נושא הרגישות לקרינה. 

לאחר החשיפה הוא שאל את הנבדקים האם הרגישו את הקרינה ורובם (גם לא רגישים לקרינה) ענו שכן. רובין מיהר ליחס לכך סיבות פסיכוסומטיות, כאילו עצם הצמדת המודל לראשם הביאה אותם לחשוב שיש קרינה. 

הרמיזה הזו של רובין מסוכמת במחקריו שוב ושוב ואפילו הצליחה לעשות דרכה לעמדת קבוצת המחקר הקרינה הבליתי מייננת בארגון הבריאות העולמי, קבוצה המושפעות על ידי התעשיה, ומכאן הדרך קצרה שכל אחד יצטט שרגישות לקרינה לא נגרמת לחשיפה לקרינה (עם רמיזה על סיבה פסיכולוגית או פסיכוסומטית).

הוא (רובין) עשה מהכחשת הרגישות לקרינה קרירה מאוד מוצלחת. לאחר כמה מחקרי חשיפה שגויים הוא המשיך לפרסם עשרות מאמרי עמדה וסקרים של מחקרים אחרים בתחום כדי לחזק את התאוריה וההבחנה השגויה שלו. ה"ספקנים" , חברות הסלולר, התעשיה וכל מי שבעבר טען שהקרינה לא מסוכנת וקשה לו לשנות את דעתו, משתמשים במחקריו כדי להטעות את הציבור ולזרוע ספק. 

שגיעות נוספות במחקרים על רגישים לקרינה הן לרוב קשורות לזמן החשיפה וזמן המנוחה (שצריך לפעמים להיות כמה ימים) בין חשיפה לחשיפה, סוג החשיפה (כל רגיש מגיב שונה לסוגים שונים של קרינה אפילו לסוגים שונים של קרינת רדיו באפנונים שונים), וחשיפה של הרגישים בסביבה שאמורה להיות ללא קרינה.

מחקר שגוי מפורסם נוסף על רגישות לקרינה הוא מחקר הESSEX.

המחקר שם לעצמו מטרה לבדוק האם רגישים לקרינה יכולים לדעת מתי מקור קרינה מופעל ומתי הוא לא פועל ולהבדיל בין מקורות קרינה. בתחילה המחקר היה מקור לתקווה שהתחלפה באכזבה גמורה כאשר פורסם המחקר. על בסיס נתוני המחקר פרסמה הקבוצה מספר מאמרים, כולם מבטלים את תופעת הרגישות לקרינה וטוענים כי לנבדקים אין יכולת ל"הרגיש" את הקרינה ואת סוג הקרינה.
במהלך המחקר נחשפו הנבדקים לשלושה סוגים של חשיפות: קרינה סלולרית, קרינת וייפיי, וחשיפה אחת ללא קרינה (ביקורת).
המחקר מצא כי רגישים לקרינה לא יודעים מתי מקורות הקרינה פועלים. בפועל (אם מסתכלים על הנתונים המספריים של המחקר) הנבדקים, שהם רגישים לקרינה, הצליחו לזהות מתי יש קרינה ב 70% מהבדיקות שהיו בעלות ערך.
הטעות של המחקר הזה היא שהוא הכריז כי נבדק ידע לזהות את הקרינה רק אם ידע לזהות את הקרינה ב100% מהמיקרים. החוקרים לא לקחו בחשבון כי יש שיגיבו יותר מהר לWIFI, יש שיגיבו יותר מהר לקרינה סלולרית ויש כאלה שרגישים לשתי סוגי החשיפות או לאף אחת מהן (ובעצם מגיבים יותר לקרינה בתדר נמוך שלא נבדקה.

ביקורת בעברית על המחקר - 
http://www.tapuz.co.il/blog/net/ViewEntry.aspx?EntryId=2280333
ביקורת על המחקר באנגלית 1, ביקורת על המחקר באנגלית 2

יש גם מחקרים אחרים שמוכחים שרגישות לקרינה היא אמיתית. רובם מבוססים על מדידה של פרמטרים ביולוגים ולא על שאלה "האם הייתה קרינה או לא".

למשל מחקר אמרקאי משנת 2012 הצליח ליצור תנאים בהם רגישה לקרינה ידעה לזהות ב100% מתי יש קרינה שהיא רגישה אליה במיוחד (שדה חשמלי בתדר נמוך) ומתי אין - http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/21793784

מחקר של צוות אירופאי (בהובלת חוקר הסרטן בלפום) דיווח בשנת 2015 כי נמצאו סממנים ביולוגים לרגישים לקרינה ולרגישים לכימיקלים. 

המחקר -
 http://www.degruyter.com/view/j/reveh.2015.30.issue-4/reveh-2015-0027/reveh-2015-0027.xml?format=INT

על המחקר - http://norad4uh.blogspot.co.il/2015/11/blog-post_27.html

מחקר נוסף שמצא סממנים ביולוגים וגנטים אצל רגישים לקרינה בוצע על ידי צוות מחקר בין לאומי.  - http://www.hindawi.com/journals/mi/2014/924184/ 

פורסמו גם מחקרים המערערים על התאוריה השגויה כי המקור של רגישות לקרינה אינו חשיפה לקרינה. למשל המחקר הצרפתי הבא שהביא את מסלול האבחון העצמי של הרגשים לקרינה.  המחקר קובע כי הופעת התסמינים לפני היכרות החולה עם נושא הרגישות לקרינה סותרת את הנחת היסוד השגויה והמקובלת כי מדובר בתופעה פסיכוסומטית. - http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26369906

"טיפול פסיכולוגי מתאים"

התסמינים של רגישות לקרינה נגרמים מחשיפה לקרינה. מנגנוני הנזק של הקרינה הבלתי מייננת מביאים בחלק מהאנשים לכך שלאחר חשיפה מסוימת לקרינה בלתי מייננת מסוגים מסוימים חלק מהאנשים מתחילים להרגיש רע בכל חשיפה חוזרת. בסיס הסיבה לתסמינים הוא ביולוגי-פיזיולוגי (לפעמים אף חשמלי כמו במקרה של הרגשת זרמים על העצבים).
תסמינים אלו מחריפים עם הזמן וגורמים עם הזמן ועם המשך הסבל לתגובה דומה לתגובה פוסט טראומטית אצל חלק מהרגישים לקרינה. תגובה זו תביא להחרפה נוספת בתסמינים ובחומרתם אבל הסיבה להם היא החשיפה לקרינה. 

במקרה שתפסק החשיפה ובמקרים רבים אפילו בצמצומה, יהיה שיפור ניכר בתסמינים, בדרך כלל מידי או תוך כמה שעות-ימים. אז ניתן לטפל במגוון דרכים גם ולא רק בהיבט המנטלי של הרגישות לקרינה.
מחקרים מראים שאם מבוצע טיפול פסיכולוגי, גם אם נכון, ללא צמצום החשיפה לא יהיה שיפור בתסמינים ובחלק מהמחקרים נראתה גם הרעה במצב הרגיש.
כך למשל במחקר של צוות פיני-טורקי שהראה שטיפול פסיכיאטרי לא עזר אבל צמצום חשיפה כן על המחקר - http://www.tapuz.co.il/blog/net/ViewEntry.aspx?EntryId=2568982

המחקר - http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/23557856 

מחקר יפני דיווח על התסמינים האופיניים , דרכי ההתמודדות, וההשפעות של הרגישות על האדם -
https://microondes.files.wordpress.com/2012/04/kato__johansson_2012-2.pdf

צוות פיני דיווח כי במקרה של שימוש במחשב נייד, מיגון המחשב שיפר את הרגשתם של הרגישים לקרינה - http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0928468012000405 (הורדה בתשלום).

"לא ניתן לנהל לנהל ויכוח הוגן"

וואלה, סוף כל סוף אני מסכים אם הכותבים של "מדע גדול בקטנה". ההערה הנ"ל הובאה בהקשר של התוכנית בהנחית אברי גלעד ששודרה באפריל , אבל כוחה יפה לכל תוכנית טלויזיה, כולל הפנים האמיתיות. אני מסכים שלא ניתן לנהל דיון על סמך מה שנערך והצג בתוכניות הללו, וזאת מתוך מגבלות המדיה הטלויזיות המהירה והרדודה יחסית והן בגלל שדברים רבים "נפלו בעריכה" ולא נכנסו לכתבה. 

אולי בהמשך נוכל לשבת לשולחן עגול אחד, ללא סלולריים או ציוד אלחוטי, ולדון בסוגיה.
בנתיים נסתפק בדיון מוגבל על גבי רשת האינטרנט. 

תודה שקראתם.

עמיר

רגישות לקרינה בתוכנית "פנים אמיתיות עם אמנון לוי"

אתמול (8/09/2016) בשעה 21:20 שודרה כתבה בנושא הרגישות לקרינה בתוכנית "הפנים האמיתיות עם אמנון לוי".
ההד שיצרה הכתבה היה גדול יחסית (אני לא יודע מה נתוני הרייטינג עצמם) ופנו אלנו (לכל אחד מאיתנו במסרים פרטיים בפיסבוק, באימיילים, לקבוצות בפיסבוק ובטלפון) עשרות אנשים שנפגעו מהקרינה והם רגישים. עד לשידור התוכנית הם לא ידעו במה מדובר ולאחריה הבינו ממה הם סובלים ונפתח בפניהם חלון הזדמנויות של למידה ושיפור המצב. התחלנו כבר בעבודה כדי לספק מידע ולנסות לעזור לכולם.
ברחבי הרשת התקיימו דיונים וכבר התפרסמו כמה פוסטים של הכחשת נזקים והכחשת רגישות לקרינה. אנחנו מזדרזים לענות שם בצורה מקיפה וברורה כדי שרגישים לקרינה שקוראים שם ש"אין דבר כזה רגישות לקרינה" ו"אין השפעות בריאותיות לחשיפה לקרינה בלתי מייננת" יוכלו גם לקרא דעות אחרות.
עצם העלת הנושא לדיון הוא הישג, וכפי שציינתי תורם להפצת המודעות בקרב כל האוכלוסיה. על כך נתונה התודה הרבה לצוות התוכנית ולאמנון לוי.  מעבר לכך יש מקום לביקורת, גם עצמית וגם לגבי הכנת הכתבה, עריכת ואופן שידורה.

טרמינולוגיה בעייתית

הכתבה קיבלה את השם הפופוליסטי בעל הקונוטציה השלילית "הפנים האמיתיות של נביאי הזעם".
במהלך הכתבה נעשה שימוש על ידי המגיש אמנון לוי בכינויים, מילים, שמות בעלי קונוטציה שאני רואה אותה כשלילית בהקשר לרגישות לקרינה ורגישים. בין השאר: "חבורה של...", "חרדים לקרינה", "הזויים?", "כת נרדפת", "הקיצוניים שבהם..." וכו. השימוש במילים האלה היה מבחינתי מעליב, פוגעני ומזלזל. 

בכתבה

בכתבה התראיינו 4 רגישים לקרינה, גל, יעל (שם בדוי), נועה ואנוכי. הפוקוס הושם על המקרים הקשים יותר ואפשר שהתקבל הרושם אצל הצופה שכל המקרים הם קשים. אני לדוגמא הייתי במצב קשה למשך שנה וחצי, היום מצבי יותר טוב. גם מצבה של נועה מצטלם פחות רע אז הדקות בהן היא מופיעה הן ספורות.
לדעתי הצורה בה הוצגנו הייתה בעייתית בלשון המעטה. הושם דגש על "צהוב".
בנוסף אלינו התראיינו לכתבה ד"ר זמיר שליט"א, פרופ' סיגל סדצקי, פרופ' איתן פרידמן, ד"ר אלי שגיא, דורון גראוגר ואחרים. ביקשנו גם שיראיינו את פרופ' אליהו ריכטר ואת ד"ר יעל שטיין אבל הם לא הופיעו בכתבה.
בנוסף אני מאוכזב באי הצגת המחקרים הקשורים בכתבה. נראה כי התרכזות הצוות בפיקנטי, או חוסר הבנתו המדעית, הביאה להצגת הנושא בלי, לכל הפחות, ציון המחקרים בתחום, זאת למרות שאלו הועברו והוסברו לצוות. 

ניסוי חשיפה

צוות התוכנית ביקש מאיתנו, הרגישים, כל אחד בנפרד, לבצע ניסוי חשיפה בו נתבקשנו להבדיל איזה טלפון כבוי ואיזה לא מתוך שני מכשירים שיונחו לפנינו. רצו לצלם משהו מעכשיו לעכשיו. הניסוי שהציעו שגוי ומסוכן. עצם הצגת הבקשה היא לדעתי לא אתית.
הושמעה גם הקלטה של חלק משיחה שהתקיימה ביני לבין הצלם-במאי רונן, בו הוא מבקש ממני להשתתף בניסוי החשיפה הלא נכון.  הושמע החלק בו אני מסביר לרונן שהניסוי לא נכון, יפגע בנבדקים וכי דרוש ניסוי מורכב הרבה יותר. לא הושמע החלק בו אני מציע לו לדבר עם מי שכבר עשתה ניסוי חשיפה נכון יותר, בעבר בישראל.


ניסוי כזה חייב לקחת בחשבון את הדברים הבאים:
1. סביבת ניסוי נקייה מכל סוג של קרינה בלתי מייננת.
2. התאמת סוג החשיפה לפי סוגי החשיפה שהנבדק רגיש אליהם ביותר.
3. התאמת רמת החשיפה לרמה כזו בה הנבדק יגיב אבל לא ישאר כואב מידי או יפגע בריאותית.
4. יש להשתמש במכשיר המסוגל לפלוט קרינה לפי סעיפים 2+3.
5. וידוי כי כאשר לא אמורה להיות חשיפה המכשיר בו משתמשים לביצוע החשיפה לא ילפוט שום סוג של קרינה.
6. יש לבצע סידרה של חשיפות וחשיפות מדומות, במרווחי זמן מספקים (סעיף 7) ולזמן קצוב.
7. זמן המנוחה בין חשיפה לחשיפה חייב להיות מספיק ארוך. אם לא יהיה מספיק ארוך הכאב לא יתפוגג לפני החשיפה הבאה, הנבדק יכאב כל הזמן ולא יהיה ניתן לקבל נתוני אמת.
8. יש למדוד גם מדדים פיזיולוגיים וביולוגיים בעת החשיפה, לפניה ואחריה.
ה. יש לבצע את המבחן בסמיות כפולה, שגם הנבדק וגם הבודק לא ידעו האם יש שידור או אין.
ו. יש אתגרים נוספים בביצוע בדיקה זו שיש לתת להם את הדעת.

לאחר שידור התוכנית ניתנה לנו האפשרות להגיב לנושא הניסוי בצורה רשמית בדף הפיסבוק של התוכנית.

הצד החיובי

הצד החיובי הוא שלתוכנית היה הד עצום.לאחר השידור השתתפנו בדיון בדף הפייסבוק של התוכנית. היו עשרות שאלות ותגובות. רוב השאלות והתגובות של הצופים היו ענייניות ונענו על ידי גל, נועה, יעל, אנוכי ורגישים נוספים, עד שעות הבוקר הקטנות.
אנשים רבים פנו אלינו בטלפון ובאימייל, דרך האתרים ודרך הפייסבוק, חלקם בבקשת עזרה, חלקם באמפטיות וחלקם במילה טובה. כמו כן, אנשים רבים ביקשו להצטרף לקבוצות הפייסבוק "רגישות לקרינה ישראל".

עוד לבנה בחומה

אני מברך על שידור התוכנית, על כל הבעיות בה.
אני מקווה שבמרוצת הזמן השידור יעודד מודעות לנושא הרגישות לקרינה והחשיפה לקרינה ויאפשר לעוד אנשים שסובלים מכאבים ותסמינים בעת שימוש בסלולרי ובאלחוטי להבין כי מדובר ברגישות לקרינה ולעשות את הצעדים הנכונים כדי לשפר את מצבם. 

 הכתבה בקישור -  http://10tv.nana10.co.il/Article/?ArticleID=1208637

עוד מאמר מכחיש נזקים ומכחיש רגישות לקרינה המבוסס על מחקר שגויי - מכון דוידסון

http://davidson.weizmann.ac.il/online/reasonabledoubt/%D7%9E%D7%94%D7%99-%D7%A8%D7%92%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%AA-%D7%99%D7%AA%D7%A8-%D7%9C%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%A0%D7%94
עוד מאמר מכחיש נזקים ומכחיש רגישות לקרינה של כותבים ללא ידע בקרינה, באלקטרוניקה או במחקר הרפואי בנושא.

הכותבת וחבריה כבר כתבו כמה "מאמרים" דומים באתר זה המכחישים רגישות לקרינה ואת הנזקים הידועים של קרינה בלתי מייננת.

נראה שהכותבת מבססת את דבריה על ידע חלקי ומגמתי.  יש לציין כי ניכר מכתיבתה כי היא מאמינה בקונספט החומני הדוגל בתאוריה השגויה כי ההשפעה היחידה של קרינה בלתי מייננת היא חימום. קונספט זה הוכך שוב ושוב כשגוי בעוד מחקרים הראו על שינויים, השפעות , נזקים ותחלואה ברמות חשיפה שלא גרמו לחימום. כמו גם מחקר משרד הבריאות האמרקאי ה NTP שפורסם לאחרונה ובו נראה כי חולדות זכרים שנחשפו לקרינה סלולרית פיתחו גידולים בהשוואה לקבוצת הביקורת , ואשר פרסום חלק נוסף בו עתיד להראות נזק לדי-אן-אי. יש לציין כי גם לכבוד מחקר זה נכתב באתר זה מאמר מכחיש נזקים. 

הביקורת שלי תהיה במאמר זה על הדברים שנכתבו בו . במאמרים קודמים הגבתי על הדברים שנכתבו שם בצורה ארוכה ומפורטת. 

שדה כדור הארץ:

אכן השדה  המגנטי של כדור הארץ הוא שדה חזק מאוד , אבל הוא ברובו שדה מגנטי קבוע, כלומר מסוג DC, לא משתנה פעמים רבות בשנייה. 

להשוואה שדה מגנטי מרשת החשמל משנה קוטביות 50 פעם בשניה. 

השוני הזה הינו משמעותי ומי שמשווה בין שדה מגנטי מרשת החשמל בתדר של 50 הרץ לשדה המגנטי הקבוע של כדור הארץ מעיד דבר ראשון על חוסר ההבנה שלו את הנושא. 

מוקפים קרינה:

*********

אנחנו אכן מוקפים קרינה בכל מקום. אבל הערכים הטבעיים של (עוצמת) השדות המגנטי והחשמלי בתדר 50 הרץ (וההרמוניות שלו) נמוכים בכמה סדדרי גודל מה שיש בבית מגורים ובצמוד לציוד חשמלי ואלקטרוני.

כך בדיוק גם בתחום קרינת הרדיו והמיקרו. העוצמות הטבעיות (רקע טבעי) של קרינה זו היא בכמה סידרי גודל (כל סדר גודל הוא פי 10) מאשר בבית עם ציוד אלחוטי וסלולרי,  על פניו של אדם המשתמש בסלולרי או באלחוטי, במרחק של 200 מטר מאנטנה סלולרי ובסביבה העירונית המודרנית. 

אז נכון שיש קרינה בכל מקום, אבל היום אנחנו נחשפים הרבה יותר ומי שמשתמש בסלולרי ובאלחוטי נחשף הרבה יותר. 

אני מנחש שחוסר ההבנה של הכותבת בנושא הזה, כפי שנובע מהדברים שלה,  נובע מכך שהיא כנראה לא מדדה קרינת רדיו או קרינה בלתי מיינת אחרת אף פעם בחייה. 

מחקרים שגויים על רגישות לקרינה

************************

בהמשך  מביאה הכותבת שני מחקרים שגויים על רגישות לקרינה. 

הראשון הוא מחקר ה ESSEX אשר חשף רגישים לקרינה בסביבה לא נקייה וללא מספיק זמן מנוחה בין החשיפות לשלושה סוגים של קרינה. קרינת וייפיי, קרינה סלולרית, וחשיפת דמה. החוקרים לא לקחו בחשבון שיש אנשים שרגשים לקרינה וייפיי ולא רגישים לקרינת סלולר (או רגישים פחות). הם פסקו כי רק מי שניחש נכון את כל מצבי החשיפה נחשב כאילו אינו באמת רגיש לקרינה. שגיאה לוגית זו נובעת מחוסר הבנה בסיסי בנושא הרגישות לקרינה. 

עם באמת קוראים את המחקר ואם מסתכלים על הנתונים המספריים של המחקר, הנבדקים, שהם רגישים לקרינה, הצליחו לזהות מתי יש קרינה ב 70% מהבדיקות שהיו בעלות ערך.

ביקורת בעברית על המחקר - http://www.tapuz.co.il/blog/net/ViewEntry.aspx?EntryId=2280333

ביקורת על המחקר באנגלית 1 - http://www.mast-victims.org/index.php?content=news&action=view&type=newsitem&id=4229

 ביקורת על המחקר באנגלית 2 - http://www.mast-victims.org/resources/docs/essex-study-phillip-watts.pdf

מחקרו של ד"ר רובין.

**************

המחקר השני שמביאה הכותבת הוא מחקרו של ד"ר רובין

ד"ר רובין הינו פסיכיאטר אשר ביצע מספר מחקרי פרובוקציה ברגישים לקרינה. במחקרים חשף את הנבדקים לקרינה ממדמה של מכשיר סלולר שהוצמד לראשם. בסוף החשיפה (הארוכה יחסית) התבקשו הנבדקים לאשר האם הייתה קרינה או לא. הבעיה המרכזית במחקריו של ד"ר רובים היא שגם בזמן חשיפת הדמה, כלומר מתי שלא הייתה אמורה להיות חשיפה לקרינה, חשף החוקר, אם בגלל חוסר הבנה או חסר ידע, את הנבדקים לקרינה בלתי מייננת מסוגים שונים. התוצאה הייתה שרוב הנבדקים, גם מי שלא היה רגיש לקרינה, דיווחו על הימצאות קרינה בכל הבדיקות. החוקר הבין מכך שהמדמה הסלולרי גרם להספעה פסיכולוגית על הנבדקים. 

מחקריו השגועים מצוטטים רבות על ידי מכחישי נזקים והתעשיה.

לביקורת - http://www.tapuz.co.il/blog/net/ViewEntry.aspx?EntryId=2495329

אז מה כן מוכיח שרגישות לקרינה היא אמיתית?

*********************************

מספר מחקרי פרובוקציה שבוצעו בצורה פשוטה ותוך כדי הקפדה על חשיפה נכונה ומנוחה מספקת כמו גם סביבת בדיקה נקייה מקרינה אחרת, ואשר בהם נמדדו מדדים פיזיולוגים בנוסף לחוויית או אפילו ללא חווית הנבדק, הראו על שינוי בפרמטרים פיזיולוגים וסממנים ביולוגים בעת החשיפה.

מחקרו של בלפום

**************

 המחקר המפורסם ביותר בתחום זה הוא מחקרו של בלפום שפורסם ב 2015 ואשר מצא סממנים ביולוגים אצל רגישים לקרינה ורגישים לכימיקאלים. 

במהלך המחקר נבדקו יותר מ 1000 רגישים לקרינה ורגישים לכימיקלים. לכן אחד מהחוזקים של המחקר הוא בגודל בסיס הנתונים מתבסס על אלפי בדיקות. צוות המדענים שהרכיב בלפום מורכב ממדענים מובילים מה שמוסיף לרלוונטיות והשפעת המחקר. בסיכום תוצאות הבדיקות החוקרים מצאו ראיות לשבירת מחסום דם מוח, סימנים לדחק חימצוני, סימנים לתגובות דלקתיות ולתגובות אוטואימיוניות, השפעות על מערכת הדם במוח ועוד

התוצאות הראשונות פורסמו ב11/2015 -  http://www.degruyter.com/view/j/reveh.2015.30.issue-4/reveh-2015-0027/reveh-2015-0027.xml?format=INT 

על המחקר - http://norad4uh.blogspot.co.il/2015/11/blog-post_27.html

מחקר נוסף שמצא סמנים ביולוגים וגנטיים לרגישות לקרינה ורגישים לכימיקלים בוצע על ידי צוות בין לאומי 

"Metabolic and Genetic Screening of Electromagnetic Hypersensitive Subjects as a Feasible Tool for Diagnostics and Intervention"

http://www.hindawi.com/journals/mi/2014/924184/

רקע היסטורי על תופעות הרגישות לקרינה וסינדרום המיקרוגל

***********************************************

סינדרום המיקרוגל הוא השם ההיסטורי של רגישות לקרינה. החל משנות ה50 של המאה העשרים תוארו במחקרים שונים תסמינים של רגישות לקרינה תחת השם הזה. המאמר הזה מביא את הרקע ההיסטורי ואת המחקרים והמאמרים ההיסטורים המתארים תסמינים וסינדרום זה. 

כותב המאמר קורא להכרה ברגישות לקרינה כמחלה.

 http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/?term=26556835

מציע לכל מי שקורא את ה"מאמר" הזה לקחת את הדברים הכתובים בו יותר כמו אמונה ולא מדע מדויק חסר פניות. 

בנוסף יש לציין כי זו לא הפעם הראשונה שמאמרים בעלי אופי דומה נכתבים באתר זה. 

בברכה

עמיר - ללא קרינה בשבילך.

מידע נוסף - רגישות לקרינה באתרי - http://www.norad4u.co.il/ehs-h

מחקרים על קרינה בלתי מייננת באתרי - http://www.norad4u.co.il/knowledge-h

כתבה קצרה ב MSN ועוד וידאו מהכתבה ב"פנים אמיתיות עם אמנון לוי"

עוד כתבה באתר אינטרנט על הכתבה הצפוייה הערב בפנים אמיתיות עם אמנון לוי, הפעם  באתר 

MSN 

בכתבה הקצרה מאוד שתי שגיאות שאני מנחש שגם מופיעות בכתבה של אמנון לוי:
א. " הקיצוניים שבהם חובשים על פניהם מסיכה מיוחדת" - לא נכון, מי שגם רגיש לכימיקאלים לובש מסכת גזים על הפנים. אין למסכה קשר ישיר או תרומה למצבו כרגיש לקרינה.
ב. "יש לציין כי העמדה הרשמית של הארגון הבריאות העולמי היא כי לא הוכח קשר בין קרינה סלולארית לגידולים סרטניים, ובטח לא לרגישות לקרינה. עם זאת, הטכנולוגיה מתקדמת הרבה יותר מהר מהמדע כך שהרבה שאלות נשאלות פתוחות. " - לא מדויק.
ראשית עמדת קבוצת המחקר של קרינה מייננת בארגון הבריאות העולמי היא כי לא הוכח קשר בין הקרינה לסרטן ף זאת בניגוד לעמדת גוף אחר של ארגון הבריאות העולמי בשם "הוועדה הבית לאומית לחקר הסרטן" שקבע כי קרינת רדיו היא מסרטן אפשרי בבני אדם ושצפוי להעלות את הדירוג בשנה הקרובה, בעקבות מחקרים אחרונים.
שנית - עמדת קבוצת המחקר של קרינה מייננת בארגון הבריאות העולמי לגבי רגישות לקרינה היא שהתסמינים אמיתיים אבל אין קשר לחשיפה לקרינה, זאת בהתבסס על מחקרים שגויים שבגלל חוסר הבנה של החוקרים חשפו את הנבדקים לסוגים של קרינה בלתי מייננת בכל ניסוי , גם כאשר לא הייתה אמורה להיות חשיפה, וכאשר הנבדקים הגיבו גם כאשר לכאורה לא הייתה חשיפה, החוקרים הסיקו בטעות כי המקור הוא פסיכוסומטי.

פרטים נוספים באתרי - http://www.norad4u.co.il/ehs-h
ובאתר העמותה "רגישות לקרינה ישראל" - http://www.ehs.org.il/
.

הופעתי בתוכנית הבוקר עם אורלי וגיא 08/09/2016

הבוקר (08/09/2016  )הופעתי בתוכנית הבוקר של אורלי וגיא (ועכשיו אני משלם את המחיר בכאבים).

את הוידאו ניתן לראות באתר התוכנית 

לכתבה - http://10tv.nana10.co.il/Article/?ArticleID=1208635

מחקר ה NTP - ראיות לשבירת די-אן-אי במוחם של חולדות שחלו בגליומה לאחר חשיפה לקרינה סלולרית(קרינת רדיו)

מחקר ה NTP - ראיות לשבירת די-אן-אי במוחם של חולדות שחלו בגליומה לאחר חשיפה לקרינה סלולרית(קרינת רדיו)

חדשות המיקרוגל מפרסם כי נמצאו ראיות לשבירת DNA בתאים במוחם של חלק מהחולדות הזכרים שחלו בגליומה כתוצאה מחשיפה לקרינת סלולר במחקר. על פי הדיווח בחולדות שלא פיתחו סרטן היו פחות שברים, בדומה לקבוצת הביקורת.
הממצאים היו שונים באיזורים שונים של המוח (מה שמראה על חשיפה שונה ונזקים שונים באזורים שונים במוח ולא אחידות לפי התפיסה המקובלת) ועל שוני בין חולדות שהגיבו לחשיפה (פיתחו סרטן) ואלא שלא.



מתוך המצגת על המחקר - http://ntp.niehs.nih.gov/ntp/research/areas/cellphone/slides_bioem_wyde.pdf

חלק זה של המחקר הוגש כבר לבקרת עמיתים ויפורסם בעוד כמה חודשים (מפוי בדצמבר 2016).

להזכירם, שברים ב די-אנ-אי כתוצאה מחשפיה לקרינת רדיו נמצאו כבר בשנת 1996 על ידי הנרי לאי. אם אכן התוצאות יהיו מובהקות חלק זה של המחקר יהיה לערכתי זעזוע נוסף לתאוריה השגויה השלטת בכיפה כי לקרינת רדיו אין השפעות חוץ מחימום. בחלק הראשון של המחקר היו לנו תוצאות שמראות כי חולדות זכרים שנחשפו לקרינה מסלולרים בשתי שיטות שידור חלו יותר בגליומה ושוונומה של הלב. בחלק הזה של המחקר יראו כאמור החוקרים את סיבה אפשרית, שברים ב די-אן-אי.

קישור לדיווח באתר חדשות המיקרוגל -

http://microwavenews.com/news-center/ntp-comet-assay

קטע מתוך הרצאה וסקירה של המחקר, בו מדובר על הממצעים הללו:

https://youtu.be/m6Qs6mCvmZc?t=31m55s
דקה 31:55.

על מחקר ה NTP - 
http://www.norad4u.co.il/knowledge-h/emf-studies-list/study-ntp-2016-h

חוזר מנכ"ל 2016 - לא לסלולר (בנתיים), פחות שעות בטאבלט אבל לשלם עליו חובה

חוזר מנכ"ל החדש של משרד החינוך התפרסם השבוע.
קישור:
http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Applications/Mankal/EtsMedorim/3/3-6/HoraotKeva/K-2016-1-1-3-6-12.htm

החוזר מתחלק לכמה חלקים ודן בכמה נושאים מרכזיים:

1. הסעיף  המשמעותי ביותר לדעתי - סעיף 2.3 - בשלב זה הגבלת השימוש למחשבים או טאבלים ולא לסלולרי או סמרטפונים - זהו סעיף משמעותי בחוזר ונלמד ממנו כי שינוי הפרדיגמה בעקבות מחקר NTP הגיע למשרד החינוך (ולוועדה הבין משרדית). הבעיה שלי היא עם ה"בשלב זה" ואם המשך השימוש בציוד אלחוטי. כמו כן אין הוראות ברורות על איסור שימוש כללי בשטח בית הספר, כיבוי המכשירים ואיחסונם. הוראות אלו הופיעו בחלקם בחוזרי מנכ"ל ישנים.
   
2. סעיף שני המשמעותי לנושא הקרינה הוא סעיף 2.4.2 - הנחיות בריאותיות, בו חוזרים על הכתוב בחוזר הקבע עג/10(ג) ונותנים תוקף נוסף ל: " הנחיות בנוגע להתקנת הרשת בבית הספר, שימוש ברשת קווית בלבד כאשר אין צורך בהפעלת רשת אלחוטית, חובת ההתקנה של נקודת גישה קווית בעמדת המורה, הגבלת שעות השימוש ברשת האלחוטית בהתאם לשכבת הגיל ועוד. " זאת אומרת מצד אחד אין הרעה ואין יותר שעות של רשת אלחוטית אבל מצד שני תהיה חשיפה לקרינה מהרשת האלחוטית בבית הספר בצורה הדרגתית לפני שנתונים.
   
   
   
   מעבר לכך סעיפים נוספים בנושאים שאינם קשורים ישירות לקרינה:
3. צעדים מקדימים לשילוב אמצעי קצה במוסד חינוכי (2.1)
   א. הודעה לפיקוח או לבעלות החינוך על הצתרפות לפרויקט.
   ב. הכשרת צוות המורים.
   ג. ידוע ההורים.
4. הסדרת זמני הלמידה באמצעות אמצעי קצה דיגיטאלים (2.2.)
   ההבנה שלי היא שלפי חוזר המנכ"ל ניתן להשתמש באביזרי הקצה זמן נוסף, לאחר כיבוי הרשת האלחוטית בכיתה וכיבוי הפונקציה האלחוטית באביזרי הקצה. אני בספק אם בבתי הספר יבינו זאת או ידעו איך לבצע. להבנתי בבסיס הסעיפים הללו התמודדות עם ביקורת ציבורית ומקצועית בגין:
   * תשלומי הורים
   * הבג"ץ בנושא פרויקט ה BYOD בו נדרשים הורים לרכוש טאבלטים יקרים (ומיותרים) לילדהם כדי שאלה ישתמשו בהם בבית הספר.
   * זמן מסך של הילדים וההשפעות החברתיות והפסיכולוגיות של החשיפה הזו. א. בעמדת המורה שימוש במחשב ובאזרים לפי הצורך וללא הגבלת זמן (אמור להיות ברשת חוטית).
   ב. זמן השימוש בבית הספר: בכיתות א-ג לא יותר מ20% מהזמן.
       בכיתות ד-ו עד 30% (באירועים מיוחדים עד 40%).
       בכיתות ז-י"ב בצורה חופשית לפי הצורך.
   |ג. זמן השימוש מחוץ לבית הספר:
       בכיתות א-ג לא יותר משעה ליום.
       בכיתות ד-ו עד שעתיים.
       בכיתות ז-י"ב בצורה חופשית לפי הצורך.
5. הסדרת נושא תשלומי ההורים על אמצעי הקצה הדיגיטאלים ועל תוכנות וספרים דיגיטאלים.
6. סעיפי כסת"ח :סעיף 2.2.2ג - ביצוע תוכנית לימוד על קרינה אלקטרומגנטית וקרינת רדיו.
   סעיף 2.2.2ד - וידוי כי התלמיד קיבל הדרכה והוא מודע להנחיות לשימוש בטוח ברשת ובאמצעי הקצה. 
7. סעיף 2.5 אבטחת שיוויון והזדמיניות של אמצעי קצה.
8. סעיף 2.6 שילוב פרויקט ספרים דיגיטאלים בפרויקט השאלת ספרים.

כתבה בחדשות 10 - היום ישנים הרבה פחות , אחת הסיבות: תרבות המסכים והסמרטפונים

כתבה - http://lifestyle.nana10.co.il/Article/?ArticleID=1207943&sid=129

לפי הכתבה בעבר נהגנו לישון כ 9 שעות בלילה, היום רק 7. חוסר שינה הפך להיות מגפה שלא פוסחת על בני נוער. אחת הסיבות המרכזיות: שימוש במסכים, סלולריים טאבלטים וציוד מחשבים לפני השינה.