יום ראשון, 31 במרץ 2019

ארה"ב פוגעת ונפגעת מטכנולוגיה קרינת רדיו-מיקרוגל

זרוע אחת של ארה"ב (הצבא) משתמשת בקרינת רדיו ברמות גבוהות כנשק לא קטלני (לפחות לא באופן מיידי) מול מפגינים בעוד זרוע אחרת של ארה"ב (משרד החוץ - State Department) לא מבינה ממה נפגעים הדיפלומטים שלהם בסין ובקובה (רמז, כנראה טכנולוגיה דומה מבוססת קרינת רדיו בעוצמות נמוכות יותר) , זאת בעוד זרוע נוספת של ארה"ב (משרד התקשורת ה FCC) עושה ככל יכולתה להפיץ יותר תשתיות וציוד המבוססים על אותה טכנולוגיות קרינת רדיו-מיקרוגל , רק ברמות נמוכות יותר. רמות נמוכות אלו גורמות בטווח הזמן הקצר להופעת תסמינים של כאבי ראש, נימול, חום בפנים ולאט לאט גורמת לרגישות לקרינה ותחלואה אחרת.

כתבה של הנחתים האמריקאים על נשק לא קטלני (בטווח הזמן הקצר) שנמצא בשימוש - https://www.facebook.com/craig.lacheney.3/videos/1354475491360167/


לינק לכתבה של 60 דקות כפי ששודרה ב 30/3/2019 בתוכנית "רואים עולם" ב"כאן", הכל מדקה 25:40 כולל כתוביות בעברית -  https://www.kan.org.il/Item/?itemId=49554
לינק לכתבה ב 60 שניות ב CBS -
https://www.cbsnews.com/news/brain-trauma-suffered-by-u-s-diplomats-abroad-could-be-work-of-hostile-foreign-government-60-minutes/





קרינה מטלפון אלחוטי חכם 




יום רביעי, 27 במרץ 2019

ביקורת על מכתבו של "נדב שנרב" - " אתה, הסלולרי והאמונה התפלה"

המאמר המדובר הוא מאמר ישן מלפני 2011 בשם "אתה, הסלולרי והאמונה התפלה" של נדב שנרב, אותו אני לא מכיר אישית.

במאמר יש כמה דברי אמת, למשל קרינה מהסלולרי או מהאנטנות אינה קרינה רדיואקטיבית, אינה גרעינית ואינה מייננת. 

אולם במאמר זה עושה המחבר כמה טעויות:
1. הוא מניח שאם הקרינה לא מייננת היא לא מזיקה.  הוא מתרכז בנזק לDNA וטוען שרק קרינה מייננת יכולה לגרום לו נזק.
זה כבר הוכח לא נכון במחקרו של הנרי לאי מ1996 בה נראה שקרינת רדיו ברמות שלא חיממו הצליחה לגרום לשברים בDNA
 (http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/8627134  ). 
מחקרים נוספים חזרו על כך, האחרון הוא מחקר הNTP שאחד מהממצאים שלו הוא סימנים ליותר נזקים ושברים בDNA של מכרסמים שנחשפו לקרינת רדיו ברמות שלא חיממו (https://www.biorxiv.org/content/biorxiv/early/2016/05/26/055699.full.pdf  )/
בנוסף לכל יש מחקרים רבים שמראים השפעות ביולוגיות בשל קרינת רדיו ברמות נמוכות מאוד שלא גרמו לחימום, למשל יצירת רדיקלים חופשיים, שבירת מחסום דם מוח, השפעה על מסלול ה VGCC, השראה של זרמים על עצבים ופגיעה בשכבת המגן של העצב המיאלין, עידוד סרטנים ועוד, ראו -
http://www.norad4u.co.il/knowledge-h/emf-studies-list
2. המחבר מניח כי החשיפה לקרינה מהאנטנות היא זעירה ונמוכה מהחשיפה לקרינה מציוד אישי , כלומר הסלולרי ואז גורס כי צריך עוד אנטנות כדי להקטין את הקרינה מהסלולרי, שאם כבר יש סיכון היא ממנה ולא מהקרינה מהאנטנות (שהיא לשיטתו זעירה).
ובכן, הקרינה מהסלולרי שונה מהקרינה מאנטנות בדברים הבאים:
א. מישור הזמן - הקרינה מהסלולרי משודרת בחלקיקי שנייה, חלק מהדקה וחלק מהיום, לפי רמת השימוש של המשתמש.  הקרינה מהאנטנות היא רוב השנייה (בין %50 ל80%, לפעמים פחות בלילה אבל לא פחות מ20%), כל הדקה, כל השעה, כל היממה. 
ב. מישור התדר -  הקרינה מהסלולרי היא בכמה חלונות תדר. הסלולר יכול לשדר בדרך כלל בתדרים של סביב 800, 1800, 2100 מגה הרץ. בדרך כלל הוא משדר רק בתדר מסויים. הקרינה מאנטנות היא בריבוי תדרים על פני כמה חלונות תדר, שידורים סביב 800, 1800, ו2100 מגה הרץ.
ג. מישור המיקום - רוב החשיפה לקרינה מהסלולרי תתקיים באזור בגוף אליו הסלולרי הכי קרוב, זוהי חשיפה "מקומית". במקרה של חשיפה לקרינה מאנטנות סלולריות, החשיפה היא כלל גופית , אחידה בדרך כלל בכל הגוף. 
ד. בחירה - בסלולרי המשתמש יכול לבחור אם להיחשף או לא ויכול לנקות בצעדים לצמצום חשיפה, למשל הרחקת המכשיר מהגוף מה שיביא לצמצום החשיפה פי 10 ויותר. באנטנה החשיפה בכפייה בלי יכולת שליטה חוץ ממיגון.
יש לציין כי נקודות א וב לא באות לידי ביטוי במדידות הקרינה בשל בעיות במדי הקרינה ופרוטוקול המדידה שלא מתייחסים למישור הזמן או למישור התדר (וגם לא למיקום). 
לכן נוצר אולי מצב בו נראה כי הקרינה מהסלולרי היא גבוהה מהקרינה מהאנטנה, אבל זה לא בטוח שכך הדבר בשקלול מישור הזמן , מישור התדר ומישור המיקום.
כמו כן לפי דוח אינישיאטיב, גם ברמות מאוד מאוד מאוד נמוכות של קרינת רדיו, כאלה שנמדדות מול אנטנות סלולריות במרחק של 300 מטר ויותר (0.003 מיקרו וואט לסמ"ר) יש כבר השפעות ביולוגיות של הקרינה (http://www.bioinitiative.org/conclusions/  ) . 
לכן אולי הקרינה מהסלולרי חזקה יותר אבל זה לא תירוץ לפריסה של עוד אנטנות כדי להוריד את הקרינה מהסלולרי, אבל במחיר של עליה בקרינה הסביבתית, הרציפה, הכלל גופית ומרובת התדרים הנכפת על הציבור. 
אם כבר, מי שחושב שהוא רוצה לשפר את הקליטה, יתקין בביתו אנטנה סלולרית זעירה (MICRO CELL), יהנה מהקליטה וישלם בעתיד לבד את המחיר של החשיפה לקרינה העודפת המשודרת מהאנטנה הסלולרית הזעירה.

3. בסוף המכתב (נספח שנכתב בעקבות הכרזת קרינת רדיו כמסרטן אפשרי בשנת 2011, על אף תפיסתו של הכותב כי הקרינה לא מסרטנת) יש התייחסות של המחבר לחוסר עליה בנתוני הסרטן כהוכחה שהסלולרי לא מסרטן. כאן הכותב מתיחס לחוסר העלייה בכלל סרטני המוח ומערכת העצבים. זו טעות. דבר ראשון לא בטוח שעבר מספיק זמן לראות בכלל עלייה. דבר שני אפשרי שהסרטנים הנגרמים מהסלולרי הם נדירים יחסית ולכן עלייה במספרם לא תביא לעלייה בכלל הסרטנים. בבואנו לבדוק האם יש עלייה בסרטנים בהקשר של קרינה מהסלולרי יש לבדוק עלייה רק בסרטנים הקשורים לסלולרי. כרגע נקשרו 4 סוגי סרטנים: גליומה, אקוסטיק נוירומה, סרטן בבלוטת הרוק, סרטן בלוטת התריס.

כאשר מסתכלים רק על גליומה, שהיא אחד מהסרטנים שקשורים בשימוש בסלולרי, נתוני רשם הסרטן בארה"ב (אותה ארה"ב כמו בגרף למעלה), ה (National Cancer Institute (NCI, מראים על עלייה בסרטני מוח מסוג גליומה הדומה לעלייה שדיווח מחקר האינטרפון. הנתונים פורסמו במאמר ב British Medical Journal -
http://www.bmj.com/content/344/bmj.e1147
שם השורה התחתונה שיש עלייה לפי מחקר האינטרפון (כ40%)
"the US data could be consistent with the modest excess risks in the Interphone study."
Edit or delete this

בהקשר של סרטנים בבלוטת הרוק, מאמר ישראלי דיווח כי עד 2006 הייתה עלייה של פי 4 בסרטנים אלו בשנים האחרונות -
http://journals.lww.com/epidem/Fulltext/2011/01000/Risk_of_Parotid_Malignant_Tumors_in_Israel.25.aspx
מחקר סיני הראה בשנת 2011 על העלייה עצומה בסרטנים בבלוטת הרוק - http://dx.doi.org/10.1016/j.ijom.2011.03.007

ובכל זאת יש כבר מדינות שרואים בהן עלייה בכלל סרטני המוח למשל :
פינלנד ונורווגיה - http://www.saferphonezone.com/site/wp-content/uploads/2011/11/NorwegianBrainCancer.pdf

ניו-סוואט וולס - אוסטרליה - נצפתה עלייה משמעותית וליניארית במקרי סרטן מוח ( primary malignant brain tumors ) בעיקר אצל בני 65 ומעלה. - http://neuro-oncology.oxfordjournals.org/content/13/7/783.abstract

נתונים מרשם הסרטן בדנמרק - עלייה בסרטני מערכת העצבים המרכזית - http://www.stralskyddsstiftelsen.se/wp-content/uploads/2017/01/denmark_cnstumorsrising_2017-01-20.pdf

עליה בסרטני מוח בדנמרק
כמובן זה לא מספיק ודרושים נתונים נוספים מעוד מדינות כדי לקבוע בוודאות קשר סיבתי, אבל די בכך להפריך את הטענה של הכותב ולהסביר את הטעות בטענה הזו. 

יום שבת, 23 במרץ 2019

"סימני שאלה" בכל מקום, "תקועים" בדרכים, "זומבים" ברחובות - ההתמכרות לסלולרי מגיעה לכותרות

לפני כמה שנים, כאשר עדיין גרתי בהרצליה, שמתי לב שאנשים כבר לא מרימים מבט. רובם פשוט תקועים במכשיר שלהם. הולכים עם הראש למטה בכ"סימן שאלה" מתבוננים במכשיר. בעת האחרונה אני רואה נהגים ונהגות נעצרים באמצע הכביש, מסתכלים למטה אל המכשיר שלהם (סימן שאלה ישוב) ובלילה אפילו רואים את הזוהר הכחול-לבן על הפנים שלהם, באמצע הכביש (לפעמים קצת בצד, מטר מהמדרכה או השוליים, כאילו ניסו לחנות בצד הדרך אבל הפסיקו את תהליך החנייה לפני שבאמת הגיעו לצד הכביש) , לאלו אני קורא "תקועים". 

גם סימני השאלה וגם ה"תקועים" הם מכורים. מכורים לסלולרי. מכורים שהופכים מנותקים מהסביבה ומההתרחשות לידם ומחוברים למשהו אחר ורחוק. גם ה"תקועים" והגם "סימני השאלה" המהלכים הם זומבים. אישתי (שתחיה) אומרת לי שאם לא הייתי רגיש לקרינה גם אני הייתי תקוע וזומבי, אבל זה לא חשוב (אני גם לא מסכים, אף פעם לא התחברתי למכשיר, תמיד הפריע לי בכיס ושכחתי אותו בבית). מה שחשוב הוא שעכשיו לא רק אני קורא להם זומבים:

"כשתסתכל סביב במעלית תראה את הזומבים האחרים בודקים את הטלפונים שלהם, לא תוכל לא לראות את זה"

השורה למעלה היא מתוך המאמר - https://www.themarker.com/wallstreet/.premium-1.7043082?fbclid=IwAR0H7RYblU8p8m8WuTiZuCAuEtlEAdlE3M8IKqQizSWKV5KOPlCABIaqtds

אשר פורסם במקור ע"י קווין רוס, ב"ניו יורק טיימס".

לא רק התמכרות, גם חשיפה לקרינה

עכשיו תוסיפו לכל זה את הקרינה.
סלולרי חכם משדר כמעט כל הזמן. ושימוש כבד בסלולרי מצריך עוד ועוד אנטנות מקרינות בסביבת העבודה, הבילויים והמגורים שלכם.
כל שידור כזה הוא חשיפה שלכם לקרינת רדיו, תת סוג של קרינה בלתי מייננת, אבל לא בלתי מזיקה.
קרינה זו הוכרזה כמסרטן אפשרי בבני אדם בשנת 2011 על ידי הוועדה הבין לאומית לחקר הסרטן, גוף של "ארגון הבריאות העולמי". 
על פי מחקרים קרינה זו משפיעה ביולוגיות על מערכות בגוף החל מרמה של 0.003 מיקרו וואט לסמ"ר (0.03 מילי וואט למטר רבוע). 
חלקכם כבר ירגישו כאבי ראש (ותסמינים נוספים) בעת שימוש בסלולרי ובציוד אלחוטי.
רוצים לראות את הקרינה? בבקשה - https://youtu.be/YBgQS7CCcys



מה עושים?

1. צמצמו שימוש בסלולרי.
2. העדיפו שימוש בציוד חוטי (טלפון חוטי, מחשב חוטי).
3. כבו תקשורת נתונים, WIFI ובלוטות'.
4. בעת שיחה בסלולרי השתמשו ברמקול או אוזניה חוטית עם צינורית אוויר.
5. קיראו מהמחשב החוטי את הפרק באתרי על צמצמום חשיפה בשימוש בסלולרי- http://www.norad4u.co.il/emr-reduction-h/using-the-mobile-phone-h
6. תרימו את הראש והסתכלו סביב, אביב - https://youtu.be/gv1qNbPz3aQ



יום שלישי, 12 במרץ 2019

250 מדענים קוראים לרפורמה בתקנים ומזהירים מציוד אלחוטי וסלולרי למשל אוזניות AIRPODS הפולטים קרינת רדיו

עוצמה של 250 מדענים מובילים בעולם בחקר הקרינה הבלתי מייננת פונים שוב לאו"ם וארגון הבריאות העולמי בדרישה לשנות את הגדרת הסיכון של חשיפה לקרינת רדיו ולבצע רפורמות בתקינה (התקינה כרגע מבוססת על הנחת היסוד כי הנזק היחיד של קרינת רדיו הוא חימום, מה שהוכח כבר שוב ושוב כלא נכון).
בכתבה מציינים את אוזניות ה AIRPODS של אפל (הבהרה מציינים זאת בכתבה לא בעצומה של המדענים) כמקרה מיוחד של חשיפה לקרינה בשל המיקום של האוזניות בתוך תעלת האוזן , ואני יכול להוסיף בשל כך שהן על הראש זמן רב ביום.

תוספת לפוסט 15/03/2019 23:50הקישור בין האוזניות של אפל לעצומת המדענים היא כנראה טעות עיתונאית, אבל יהיה טעות להתעלם מכך שאוזניות אלו, כמו ציוד אלחוטי וסלולרי אחר וכמו אוזניות אלחוטיות של יצרנים אחרים, פולטות קרינת רדיו (סוג של קרינה בלתי מייננת) שהוכרזה כ"מסרטן אפשרי בבני אדם" על ידי "הוועדה הבין לאומית לחקר הסרטן" בארגון הבריאות העולמי. מאז התרבו המחקרים המראים על השפעות ונזקים של קרינת רדיו ברמות נמוכות ולא מחממות.

כמו כן יש כבר נפגעים מי שסובלים מחשיפה לקרינה זו באופן כרוני. להערכתי בין %20 ל30% מהציבור כבר מרגישים כאבי ראש, נימול בידיים או צמוד למכשיר הסלולרי בכיס, וחום בפנים בשימוש בציוד אלחוטי וסלולרי. 
הדיון המדעי אולי נמצא בעיצומו אבל הנזקים כבר נראים.
מי שמרגיע היום טועה ובדרך כלל חסר ידע בתחום הספציפי של השפעות הקרינה ומסתפק בציטוט של גורמים אחרים, לפעמים מושפעי תעשיה ולפעמים לא מומחים בתחום בעצמם.

מקור - https://www.dailymail.co.uk/health/article-6796679/Are-AirPods-dangerous-250-scientists-warn-be.html



מי שרוצה לראות איך, כמה ומתי האוזניות של אפל משרדות מוזמן לצפות בסרטון הזה - https://www.facebook.com/mayaelhalal/videos/10155565539241261/


הסברים על הטעות העיתונאית - 


וידאוים נוספים על קרינת רדיו מציוד בלוטות'
אוזניות אלחוטיות - https://youtu.be/cjrVecnEwwU . 
דיבורית בלוטות' ברכב - https://youtu.be/puLsyrWNzcI
שעון אפל - https://youtu.be/Ei98sHDHFg8

אוזניות אפל - סרטון



יום רביעי, 6 במרץ 2019

ביקורת על מאמר הסוקר 29 מחקרי חשיפה של רגישות לקרינה

בעיה - יש מחקרים שמראים שרגישים לקרינה מגיבים לקרינה.
הפתרון - נמהל אותם במחקרים שמראים אחרת ונטען שסה"כ לא נראתה תגובה.
אני מנחש שזה מה שניסו לעשות במאמר:
" Do PeopleWith Idiopathic Environmental
Intolerance Attributed to Electromagnetic Fields
Display Physiological EffectsWhen Exposed to
Electromagnetic Fields? ASystematicReviewof
Provocation Studies  " 
שפורסם ב BIOELECTROMAGNETICS ב 2011. 
Bioelectromagnetics 32:593–609, 2011

מדוע לא נכון לנקוט בניתוח מסוג זה? ובכן המדע בנוגע לרגישות לקרינה הוא עדיין מצומצם מאוד. אין הרבה מחקרים בנושא. זה לא שיש 1000 מחקרי חשיפה  על רגישות לקרינה שניתן לחלקם לקבוצות של מחקרים לפי מאפיינים דומים ולדון בסוגיה כמה מחקרים הראו שיש השפעה וכמה הראו שאין. אם זה יהיה המצב ויהיו אלפי מחקרים שהם בסיס להשוואה נוכל להסיק מסקנות לפי הניתוח של המחקרים. במאמר הזה נבדקו 29 מחקרים. ברובם מספר הנבדקים היה קטן מאוד, פחות מ50 נבדקים (למעשה במחקרים הגדולים ביותר זו הייתה בערך כמות הנבדקים). לכן לא ניתן לבסס מסקנות על גוף המחקר הנ"ל. 
יש לציין שמתוך ה29 מחקרים ב5 נראו השפעות פיזיולוגיות ובריאותיות. אבל בסה"כ המחקרים המידע הזה נעבד. 

יש לציין כי אחד המחקרים הגדולים ביותר שנסקרו, ושנראה שהשפיע רבות על הממצאים של הסריקה, הוא מחקרו השגוי של ג'ימס רובין משנת 2005, שם חשף את הנבדקים לסוגים שונים של קרינה בלתי מייננת גם כאשר לא הייתה אמורה להיות כל חשיפה. כאשר הנדקים הגיבו הוא חשב שמדובר בתגובה פסיכולוגית ורמז על כך. 

כאמור במאמר הזה לא מדובר במחקר חשיפה אלא במאמר שסוקר 29 מחקרי חשיפה אחרים. 
בחמש מהמחקרים נמצאו השפעות פיזיולוגיות.
בשאר המחקרים לא.
המאמר קובע בסופו של דבר שהממצאים של המחקרים שמצאו השפעות פיזיולוגיות אינם עקביים ובכך מצליח לרמוז כי אינם חשובים , או אינם מייצגים או אינם נכונים.
אין במאמר הכחשה שהתסמינים מהם סובלים רגישים לקרינה אינם רציניים ואמיתיים.  
רק מסקנה כי אין עקביות בממצאים של השפעות פיזיולוגיות של הקרינה וכי רוב המחקרים לא מראים השפעות כאלו. 

כבר מהתקציר של המאמר ניכר כי הכותבים מפקפק בממצאים של חלק מהמחקרים המראים על השפעות פיזיולוגיות בנחשפים לקרינה. הם מדווחים על הממצאים אבל ממהרים לקבוע כי לא חזרו על ממצאים אלו במחקרים אחרים וכי רוב המחקרים לא מצאו השפעות.  זאת כדי לחזק את הקביעה (תרגום מאנגלית) כי "כרגע אין ראיות אמינות (אני חושב שהם התכוונו "חוזרות על עצמן"- "עקביות") שירמזו כי רגישים לקרינה חשים תגובות פיזיולוגיות מחשיפה לקרינה בלתי מייננת"  בסופו של דבר מוסיפים הכותבים כי "הדברים תומכים בהצעות (שהועלו על ידי רובין ואחרים בעבר) כי חשיפה לקרינה בלתי מייננת אינה הגורם לתסמינים". בכך משלים רובין את החזרה על המנטרה שלו לרמוז כי רגישות לקרינה נדרמת ממקורות פסיכולוגים (או לא אומר זאת אף פעם במפורש, רק רומז, אבל אחרים בדרך כלל משתמשים בזה כקביעה, או קובעים בעצמך על סמך הרמיזות). 

At present, there is no reliable evidence to suggest that people with IEI-EMF experience
unusual physiological reactions as a result of exposure to EMF. This supports suggestions that
EMF is not the main cause of their ill health

המאמר סוקר את הממצאים של 29 המחקרים ומקבל את הממצאים של מחקרים שלא מצאו דבר כלשונם. באופן עקבי הוא מבקר את הממצאים של חמשת המחקרים שכן מצאו השפעות (ומשתמש במילים שמטילות ספק כמו " Methadological flaws  ") . הוא כן מעלה כי גם בחלק ממחקרים שלא הראו השפעות היו בעיות מתודולוגיות אבל מעבר לכך לא עוסק בזה.  הרושם שלי מהקריאה הוא שהדבר מכוון והכותבים סובלים מ"הטיית אישוש".





יום שני, 4 במרץ 2019

התעוררו יום אחד להבנה שהם חיים בקרינה מיותרת מקו מתח גבוה בישוב בצפון

עוד מקרה של אנשים שהתעוררו יום אחד להבנה ששנים הם נחשפו לקרינה בלתי מייננת, בלתי בריאה, ומיותרת הופיע אתמול (03/03/2019) ב"ישראל היום" https://www.israelhayom.co.il/article/637479

מהכתבה עולה כי במשך השנים נבנו בתים בצמוד לקו מתח גבוה של חברת החשמל. לתושבים הובטח ש"הכל בסדר" והם גרו שם שנים. במשך השנים חלקם חלו. לאחרונה בוצעה שם בדיקת קרינה והתברר שחלק מהתושבים נחשפו כל השנים לקרינה מיותרת בביתם.

הגיע הזמן שאנשים בארץ יתעוררו ויבינו שהתקנים לא מגנים ויתחילו למדוד בעצמם קרינה בלתי מייננת, לצמצם חשיפה, לעבור לציוד חוטי ולהתרחק ממקורות קרינה.

הגיע הזמן להבין שגם התקן לקרינת רדיו וגם התקן לשדה מגנטי וחשמלי בתדר נמוך הם גבוהים ולא מגנים ומבוססים על השפעות מיידיות בלבד של הקרינה ולא על שום השפעה ביולוגית או בריאותית.

הגיע הזמן לקחת שליטה על החיים שלכם.

למי שכבר מגיב בכאבים ותסמינים אני ממליץ להפסיק מייד שימוש בציוד אלחוטי וסלולרי.

יום שישי, 1 במרץ 2019

מנכ"ל משרד התקשורת מטעה "יותר אנטנות = פחות קרינה" ו"התקנים בארץ מחמירים"

באתר "כל הזמן  " מצוטטים דברי מנכ"ל משרד התקשורת כי  -  " בניגוד לדעה הרווחת בציבור, יש קשר ישיר בין היעדר פרישת אנטנות לעוצמת הקרינה ככל יש יותר אנטנות, העוצמה פוחתת, מה גם שישראל עומדת בסטנדרטים החמורים בעולם   "
מדובר בשני שקרים, או חצאי אמת, או דמגוגיה.
ראשית, התקן לחשיפת הציבור לקרינת רדיו, שנקרא כדבר רמייה "הסף הבריאותי" אינו קשור בכלל לבריאות. התקן מבוסס על הנחת היסוד שאין השפעות ביולוגיות או בריאותיות לחשיפה לקרינת רדיו וכי הסכנה היחידה היא חשיפה קצרת זמן לקרינה ברמות שמחממות את הרקמה. זהו התקן הגבוה והלא מגן של ICNIRP שנותר ללא שינוי משנת 1997 ואשר עומד על רמות שבין 400 ל 1000 מיקרו וואט לסמ"ר בהתאם לתדר. להשוואה, דוח ביואנישיאטיב קובע ב2012 כי הרמה בה מתחילות השפעות ביולוגיות היא לא יותר מ 0.003 באותן יחידות מדידה. 
על התקן הזה מבוססים התקנים בארץ, שיטות המדידה והכיול של מדי הקרינה. מדי הקרינה שנעשה בהם שימוש הם איטיים ולא מתאימים למדידה של קרינת רדיו מאנטנות סלולריות, שהוא שידור המשתנה במהירות גדולה מאוד אם אלפי פולסים כל שנייה. אז הבנתכם נכון, שיטות המדידה לא נכונות, מדי הקרינה איטיים ומראים תוצאות חלקיות ואז התוצאות החלקיות הללו מושוות לתקן הגבוהה מאוד והלא מגן ונמצאות נמוכות ממנו ולכן "תקינות". זאת כאשר אף אחד לא מבטיח שמי שנחשף לקרינה הזו יישאר בריא.
על התקן הגבוה והלא מגן - http://www.norad4u.co.il/emr-measurement-h/emf-standards-h

שנית, ככל שיש יותר אנטנות סלולריות, כפי שמתקנים היום, עולה החשיפה הסביבתית לקרינה ועולה הסיכוי להיות חשוף ליותר קרינה מיותר אנטנות בסביבת המגורים שלכם. אומנן במצב תיאורטי הקרינה מהסלולר תהיה נמוכה יותר ככל שיש יותר קליטה, אבל המחיר הוא יותר קרינה סביבתית. ניתן תאורתית לפרוס רשת סלולרית נמוכת קרינה, כאשר האנטנות יהיו זעירות הספק ויספקו קליטה לכל הצרכנים, אבל פריסה כזו יקרה יותר. חברות הסלולר בוחרות כבר שנים לפרוס אנטנות גדולות בהספקי שידור של 15 וואט ומעלה לכל גוף שידור, כך שהכיסוי יהיה לכמה קילומטרים הקרובים לאנטנה, גם בתוך המבנים. הרשת הסלולרית לא נועדה לכיסוי בתוך הבתים, אבל עם ההתמכרות של ההמונים לסלולרי ועם השאיפה של חברות הסלולר למכור עוד שירותים, הטעות הזו הפכה לדרישה מהרשת ולכן במקום להשתמש בבתים בציוד חוטי-קוי או להתקין בהם רפיטרים סלולריים (המקרינים בעצמם כדי לשפר את הקליטה) שואפות החברות להתקין עוד אנטנות סלולריות גדולות על תרנים, ומתקני גישה (אנטנה סלולרית מוקטנת אבל לא נמוכת קרינה) על מבנים. 
על אנטנות סלולריות - http://www.norad4u.co.il/knowledge-h/cellphone-antennas

בתמונה - אנטנה סלולרית בלב שכונה בראש העין שעלתה לכותרות השבוע לאחר שרבים מתושבי השכונה חלו בסרטנים שונים.

יום חמישי, 28 בפברואר 2019

בקבוצת הפיסבוק "חשיבה חדה" תגובות שלי למחקרים המראים השפעות , נזקים ותחלואה כתוצאה מחשיפה לקרינת רדיו לא מפרוסמות

עדכון 04/03/2019 - מבירור מול שנים ממנהלי הקבוצה "חשיבה חדה" שאף אחד מהם לא מחק את התגובות שלי.
קיימות עוד כמה אפשרויות:
1. אלגוריתם של פייסבוק זיהה בטעות את תגובות כסוג של ספאם, או בגלל שמישהו בקבוצה סימן אותם ככאלה(אולי כי לא אהב את התוכן שלהם), אולי כי היו בהן כמה וכמה קישורים ואולי מסיבה אחרת.
2. אולי יש הגדרות בקבוצה שמונעות איך שהוא דווקא בקבוצה הזו לצרף תגובות כמו שצירפתי.
3. אולי יש הגדרות של פייסבוק שמונעות פרסום של התגובות , למרות שלא ברור לי למה נמנע הפרסום.
אני לא יודע בדיוק מה הסיבה, שלושה מנהלים רן, רביב וגלעד אומרים שלא מחקו, אני מאמין להם.
מה שאני יודע שבקבוצות אחרות אני מצליח לצרף קישורים ולהגיב בצורה חופשית.
משום מה בקבוצה הזו יש לי בעיה לעשות זאת.

ההודעות שקיבלתי ממערכת של פיסבוק הן די שבלוניות (ראו למטה) ואני לא בטוח אם הבקשה שלי לשקול מחדש את אי הפרסום של התגובות מגיעה לרובוט, לבין אדם מחוץ לקבוצה (איש תוכן בפייסבוק) או לאחד ממנהלי הקבוצה.

Image may contain: text


Image may contain: text

בכל מקרה שלושה ממנהלי הקבוצה כתבו לי (רק היום ראיתי זאת) כי הם לא מחקו.
להלן הודעתם בצילום מסך (אני מקווה שהצלחתי לצלם את הכל ולחבר ביחד).




-------------------


בשבועות האחרונים התנהלו שני דיונים בקבוצת הפייסבוק של "חשיבה חדה" בנושא קרינה.
יש לציין כי בקבוצה זו יש תכונה של "עליהום" על כל מי שמזהיר מהקרינה והשפעותיה או כל מי שחושב שהיא מזיקה. דעת הרוב הקבוצה, כולל מנהליה היא שהקרינה לא מזיקה. 
במהלך הדיונים מועלים בדרך כלל מחקרים בתוך התגובות. 
באחד הערבים שמתי לב כי תגובות שלי הכוללות קישורים למחקרים לא מפורסמות. 
היום הבנתי כבדרך אגב, מאחד המהמנהלים בקבוצה כי התגובות הללו לא מפורסמות בכוונת מכוון ובטענה שהקישורים מובילים ל"מקורות לא אמינים ולמחקרי פח".
כך כתב לי אחד המנהלים בקבוצה היום: 
והתגובות עם קישורים לא פורסמו כי הן קישרו למקורות לא אמינים או מחקרים פח (אני מנחש, לא יודע במה מדובר אבל אנחנו לא מוחקים סתם תגובות)."



כאמור בקבוצה הזו מפורסמים מידי פעם שרשורים של הכחשת נזקים. היכולת שלי ושל פעילים ומומחים נוספים מתחום הקרינה להגיב בקבוצה כנגד דעת הרוב נפגעת ברגע שהם חוסמים תגובות שלנו הכוללות קישורים לביסוס מדעי. 
ההחלטה מהו "מחקר פח" ומהו "מקור מהימן" נשארת בשליטה בלעדית של מנהלי הקבוצה והם יכולים לקבוע על דעת עצמם וככל העולה על רוחם מהוא מחקר טוב ומהוא  מקור מהימן.

מוזר מאוד בהינתן שבעבר פורסמו שם נתונים חלקיים או\ו מחקרים שגויים (גם כאלה שנפסלו) כהוכחה שהקרינה לא מזיקה. כנראה שהקביעה מהו מחקר פח ומה לא מושפעת מהטיית האישוש קטנה. אם המחקר משרט את אמונתן ודעתם של המנהלים הוא מחקר טוב, אם לא הוא מחקר רע.

הקבוצה הזו מעבדת את מעט הלגיטימיות שלה.
גם לפני צעד זה לא הייתה הקבוצה מקום מאוזן לקיים דיון.
החסימה הסלקטיבית מצרה עוד יותר את צעדנו בקבוצה.
בשלב הבא אני מנחש שיחסמו אותנו לגמרי. 
האמת לא נוחה לכולם, זה מפריע לאמונה של חלקם. 

יום שלישי, 26 בפברואר 2019

תושבים בראש העין טוענים כי קרינה מאנטנות גורמת להם לחלות בסרטן

כתבה שפורסמה בYNET היום (26/02/2019) בנושא מביאה את סיפורם של חולי סרטן בשכונה בראש העין אשר בליבה מותקנות אנטנות סלולריות על בניין. 

האנטנות מותקנות כבר כ30 שנה על הבניין המשחקי בלב שכונת מגורים ובצמוד לאשכול גנים. לאחרונה חלו יותר ויותר אנשים בסביבתן. התושבים החלו לשים לב לדפוס של התחלואה והתאגדו.  החוזה של העירייה (כנראה הבניין שלה) עם חברות הסלולר פג, אבל חברות הסלולר לא פרקו את האנטנות וממשיכות להפעילן. 
צדו את עניי שתי הערות של התושבים בנושא: 
לאט־לאט שמנו לב שזה לא פוסח על אף בית פה. כל מי שפותח את החלון ורואה את האנטנה נפגע.  "
ו
אנחנו נתקלים בתגובות לא נורמליות שעוסקות בזה שאם יורידו לנו את האנטנות לא תהיה לנו קליטה. כאילו זה מה שחשוב. אינטרנט מהיר? שיחות בלי תקלות? אנשים מתים פה! ". 
נראה שהם מבינים את הנושא, לפחות את חלקו.
יש לציין כי מי שנמצא בקשר עיין עם האנטנות תהיה אצלו יותר חשיפה לקרינה מאשר מי שבית או עץ חוצץ בינו לבין האנטנות. כמו כן יש לציין כי כיום האנטנות אולי מוריד את הקרינה מהסלולרי אבל מעלה את החשיפה לקרינה סביבתית, על מישור התדר ועל מישור הזמן, ולכן להגיד שהקרינה יורדת כאשר יש אנטנה קרובה, זה במקרה הטוב חצי אמת ובמקרה הרע שקר. 
ראו מידע על אנטנות סלולריות באתרי - http://www.norad4u.co.il/knowledge-h/cellphone-antennas

נראה ששוב משתמשים בהגנת "בדיקות הקרינה תקינות" ובכתבה מצוטטת תגובת העירייה (שיש לציין שמנסה כנראה לעזור) : " נמצא כי רמת הקרינה שנמדדה נמוכה ואינה עוברת את ערך הסף הבריאותי המחמיר ביותר שהוגדר על ידי הוועדה הבינלאומית לקרינה בלתי מייננת". לכן יש להזכיר ולהסביר כי בדיקות הקרינה תקינות משום שהתקן שהתוצאות מושוות אליו הוא גבוה ולא מגן. התקן מבוסס על השפעות מסכנות חיים מיידיות הנגרמות מחימום של הקרינה ולא מבוסס או לוקח בחשבון שום השפעה ביולוגית ארוכת זמן של הקרינה. השם " הסף הבריאותי המחמיר ביותר  " הוא מכבסת מילים במקרה הטוב והונאה במקרה הרע. ה"  הוועדה הבינלאומית לקרינה בלתי מייננת"  היא וועדה של מומחים שאינם מכירים בנזקים של קרינת רדיו וטוענים שהנזק היחיד הוא חימום. לכן התקן גבוה ולא מגן ולא מפתיע שאנשים נפגעים גם משימוש בסלולרי וגם משהיה רצופה  ליד אנטנות סלולריות.  לכן בדיקות הקרינה שמבוצעות על ידי מודדים מוסמכים טובות רק כדי ליצור את הרושם כאילו הקרינה בסדר וכאילו העניין בפיקוח. הבדיקות והתקן הן קו ההגנה הראשון של חברות הסלולר מפני תלונות הציבור על פגיעה בבריאותו. מי שלא מבין את הנושא מקבל את תוצאות הבדיקות ומפסיק לפעול. 
פרטים נוספים על התקן ועל הוועדה באתרי - http://www.norad4u.co.il/emr-measurement-h/emf-standards-h


בתמונה האנטנות על הבניין מתוך GOOGLE STREET

יום שלישי, 19 בפברואר 2019

עדויות על פריסת אנטנות סלולריות "קטנות" מארה"ב - הציבור חושש מהשפעות הקרינה


לא תתכן פריסה בטוחה של טכנולוגיה אלחוטית או סלולרית ללא הכרה בהשפעות, נזקים ותחלואה שגורמת קרינת רדיו וללא הכרה במי שכבר נפגע!

קישור לכתבה -
https://www.abc27.com/news/consumer/don-t-waste-your-money/controversy-grows-as-mini-5g-cell-towers-pop-up-everywhere/1765880043


בארה"ב מתקיימת כבר חודשים פריסה של אנטנות סלולריות מוקטנות אבל לא נמוכות קרינה. הFCC (מקביל למשרד התקשורת בארץ) דוחף לאישור חוקים המגבילים את יכולת האזרח והרשויות להתנגד להקמה של מתקנים סלולריים כבר שנים. עכשיו פורסים ברחבי ארה"ב מתקנים מוקטנים אבל חזקים של רשת 4.5 (ADVANCED LTE) ובקרוב גם 5G, המזכירים את "מתקני הגישה" ברשת דור שלוש שהותקנו בשנים האחרונות בארץ, מחוץ לבתי תושבים והתושבים נותרו חסרי ברירות וחסרי אונים. 
זה מה שיקרה בארץ אם נאפשר לחברות הסלולר ומשתפי הפעולה שלהם להכריז על התשתית הסלולרית כתשתית לאומית חיונית וניתן להם להשתמש במכבסת מילים כמו "נמוכי קרינה", "קטנים", "מתקני גישה" בלי להבין שגם אלה פולטים קרינה שאינה בריאה. 
בארה"ב כבר פרסו בשנים האחרונות רשתות סלולריות צפופות ויש נפגעים. בארה"ב כבר פרסו בשנים האחרונות מוני חשמל וגז אלחוטיים ומקרינים ויש נפגעים. בארה"ב נותנים לתעשיה שליטה על הרגולציה ופחות או יותר לעשות מה שהם רוצים. בארה"ב לא מכירים בנזקים ובנפגעים של קרינת רדיו. אסור לתת לזה לקרות גם בארץ!

עוד על ה5G :

יום חמישי, 14 בפברואר 2019

ביקורת על מחקר על רגישות לקרינה Eititi-Wallace-russo-fox 2015

המחקר:
AggregatedData FromTwoDouble-BlindBase Station Provocation Studies Comparing IndividualsWith Idiopathic Environmental IntoleranceWithAttributionto Electromagnetic FieldsandControls Stacy Eltiti,1,2* DeniseWallace,1Riccardo Russo,1and Elaine Fox1,3

1Department of Psychology and Centre forBrain Science, University of Essex, WivenhoePark, Essex, UK 2Rosemead Schoolof Psychology, BiolaUniversity, LaMirada, California 3Department of ExperimentalPsychology, University ofOxford,Oxford,Oxfordshire, UK.

תיאור המחקר בנקודות:

1. המחקר עצמו אינו מחקר חשיפה אלא סיכום של שני מחקרי חשיפה אחרים וביצוע ניתוח סטיסטי.

2. דעת החוקרים ברורה מההקדמה של המחקר בה החוקרים מסבירים כי מחקר רב על רגישות לקרינה הראה כי הרגישים לא מגיבים לחשיפה קצרת זמן לקרינה והעבדה הזו לא זכתה להד תקשורתי
" However, comprehensive reviews of previous research consistently report that scientific evidence does not support a causal relationship between exposure to RF-EMFs and the experience of symptoms in IEI-EMF or control individuals [Rubin et al., 2005, 2010; Kwon and Hämäläinen, 2010; Röösli et al., 2010]. This conclusion has not, however, gained much traction with the media or general public and scientific investigators have also been slow to accept the null hypothesis in this controversial research field. " 
נראה שהחוקרים להוטים להוכיח כי התסמינים אינם קשורים לחישיפה לקרינה. הדבר מעלה חשש להטעיית אישוש ממנה סובלים החוקרים. אפשרי שהחוקרים סבלו "מהטיית אישוש" שהשפיע על ביצוע הניתוח והסקת המסקנות. 

3. בהמשך מתעמתים החוקרים עם ביקורת ראשונה על מחקרי החשיפה כי החשיפה בהן הייתה למגוון מקורות ולא כל הרגישים לקרינה במחקר רגישים לאותן מקורות. כתגובה מביאים מחקר ( Wilén et al., 2006; Oftedal
et al., 2007; Furubayashi et al., 2009; Nam et al.,
2009; Kim et al., 2012 ) שבו החשיפה הייתה רק של רגישים שהצהירו על רגישות לסלולרי (כנראה רק לסלולרי).
4. ביקורת שנייה איתה מנסים החוקרים להתעמת היא כי מספר הנבדקים במחקרי החשיפה קטן יחסית ויכול להיות שמסתיר את הבעיה האמיתית. הם מציינים כי דווקא מחקרים שכן מראים קשר בין החשיפה להופעת התסמינים סובלים ממספר נבדקים קטן יותר.
5. בהמשך קובלים החוקרים כי בכל העולם רגישים לקרינה אינם ששים לקחת חלק במחקרי החשיפה וכי דווח כי הם מרגישים רע במחקרים הללו. החוקרים אומרים כי הצליחו לגייס מעל 100 איש והם דווקא שמחו על ההזדמנות להיות חלק במחקר. בהמשך מציינים החוקרים כי ברוב המחקרים מספר הנבדקים קטן מ 18 איש, צריך יותר מ60 נבדקים כדי שמספר הנבדקים יהיה מספק. לטענתם רק בשני מחקרים מספר הנבדקים היה גדול מ 100
Rubin et al.,2006;
 Nieto-Hernandez et al., 2011
6. כדי להתמודד עם מספר קטן של נבדקים, משלבים החוקרים שני מחקרי חשיפה שבוצעו בעבר.
Eltiti et al., 2007a;
Wallace et al., 2010

7. החוקרים מציינים כי לפי תאוריית "הטיפה האחרונה" (“last drop”) לסטרס יש השפעה כך שבעת חשיפה יגיבו הנבדקים יותר לקרינת רדיו עם רמת הסטרס בה הם נמצאים גבוהה. לכן במחקרים ניתנו לנבדקים משימות בעלות סטרס גבוה ונמוך כדי לבדוק תאוריה זו.

8. החוקרים מציינים כי שני המחקרים שנבחנו דומים בבחירת מקורות הקרינה, המעבדה, ציוד הבדיקה, חלק מהחוקרים, ציוד השידור, סוג השידורים, המשימות שנתנו לנבדקים ולכן ניתן לחבר בניהם.

9. החוקרים חוזים שבחשיפה הפתוחה ידווחו הנבדקים הרגשים לקרינה על הרגשה רעה יותר בחשיפה אמיתית מול בדיקה ללא חשיפה. כאשר לא יהיה כל הבדל בנבדקים שאינם רגישים לקרינה.
אם יש קשר בין התסמינים לחשיפה לקרינה, גם בחשיפה הלא מודעת יגיבו הרגישים להמצאות קרינה ושהתגובה תוחמר תחת עומס משימות.
בגלל עומס המשימות צפויים הרגישים להרגיש פחות טוב תחת חשיפה לקרינה גם אם בעבר התגובה שלהם פוספסה .
במקרה שאין קשר בין התסמינים לחשיפה לקרינה צופים החוקרים כי לא יהיה הבדל בין הרגשת הנבדקים הרגישים , בין חשיפה אמיתית לבדיקה ללא חשיפה, גם תחת עומס גדול (הערת המתרגם - יש כאן קשל לוגי ראשון-  במקרה גם במקרה שבביקה שהיא כביכול ללא קרינה אפשרי שחלק מהרגישים יגיבו לסוג אחר של קרינה שנוכח באיזור הבדיקה. קשל לוגי שני- בשלב זה שלא הקריאה לא ברור מהיא חשיפה ומהיא בדיקה ללא חשיפה , במחקרי עבר של רובין הייתה חשיפה לקרינה גם כאשר לא אמורה הייתה להיות כל חשיפה).

10. 56 רגישים ו120 בקרה מהמחקר הראשון,  51 רגישים ו136 בקרה מהמחקר השני השלימו את מבחיני החשיפה הפתוחים. מתוכם 44 רגישים ו114 בקרה מהמחקר הראשון, ו48 רגישים ו 132 בקרה מהמחקר השני השלימו את סבב החשיפה הסגורה (ללא ידיעת הנבדקים האם יש או אין קרינה). מתוכם 20 (5 רגישים ו15 לא) מהמחקר הראשון ו19 ( רגישים ו15 לא) השתתפו בשני המחקרים ולכן נחשבו התוצאות רק של המחקר הראשון.  סה"כ 102 רגישים ו237 בקרה נכללו בניתוח של החשיפה הפתוחה ו88 רגישים ו231 בקרה נכללו בחשיפה הסגורה.

11. הנבדקים קיבלו תשלום קטן עבור השתתפותם.

12. במחקר הראשון החשיפה הייתה לאות GSM, אות UMTS ולחשיפת SHAM. במחקר השני הייתה חשיפה לTETRA ולSHAM.  לא ברור האם בחשיפת הSHAM לא הייתה קרינה בכלל. בין החשיפות הפתוחות לסגורות היה שבוע מנוחה לנבדקים. במחקר הראשון היו למעשה שתי חשיפות פעילות (UMTS ו GSM) וחשיפה אחת ללא קרינה. החשיפות לאות GSM , UMTS ו TETRA חוברו ביחד והגדרו חשיפה. כאן יש בעיה בכך שאם אדם שהשתתף במחקר הראשון רגיש ויגיב לGSM אבל פחות ל UMTS הוא לא יחשב כאילו הצליח לזהות את כל החשיפות.

13. בנוסף נראה שבכל סבב, פתוח וסגור, החשיפות היו אחת אחרי השנייה, ללא זמן התאוששות. במחקר הראשון היה סיכוי של 66% שהנבדק יחשף לקרינה כבר על החשיפה הראשונה. במחקר השני היה סיכוי של 50%. הדבר מהווה בעיה משום שרגישים לקרינה אינם מד קרינה ואינם מגיבים מייד להופעה של קרינה בהופעת תסמינים ובסיום החשיפה התסמינים לא נעלמים מייד. לכן במקרה שהייתה חשיפה אפשרי שהרגישים ירגישו שיש תסמינים, כלומר יש חשיפה, גם אחרי שהיא הופסקה. החוקרים לא לקחו את זה בחשבון. וזה יכול להביא לחוסר זיהוי של הפסקת החשיפה, או למעשה את חשיפת הSHAM.

14. המעבדות הייו ממוגנות מקרינה חיצונית, על ידי ספוג בולע קרינה בעומק מתאים כדי לתת 50-60 dB, בתוך המעבדות הייתה אנטנה כ 5 מטר מהנבדקים. כלומר הם היו בשדה הרחוק של הקרינה. לא ברור אם ראו את האנטנה. אם כן זו בעיה מכיוון שאפשרי שאצל לפחות חלק מהרגישים לקרינה תהיה תגובה פוסט טרואמטית מעצם הנוכחות בסביבת אנטנה גם אם אינה דולקת.
לא ברור אם היה ציוד שידור נוסף בתוך חדר הבדיקה, כגון משדרים או מחשבים שיכולים ליצר קרינה בתדרים שונים גם כאשר האנטנה לא מקבלת את האות לשידור, זו למעשה בעיה שיכולה להביא לכך שהייתה חשיפה לקרינה מסוגים שונים תוך כדי הבדיקה, גם כאשר האנטנה לא שידרה.


15. הנבדקים הרגישים לקרינה היו רגישים למגוון אותות ולא סוננו כדי לוודא שהם מגיבים בחומרה הגדולה ביותר לאנטנות סלולריות. הדבר מהווה בעיה נוספת מכיוון שאפשרי שחלקם לא יגיבו לאות של האנטנה כי הם ריגשים יותר לקרינה מארונות חשמל או קווי מתח גבוה.

16. תדרי השידור היו ל 900MHZ ו 1800GHZ ל GMS,
420GHZ לTETRA
2020GHZ ל UMTS.

17. רמות החשיפה היו כ 10mW/m2.

18. סבב ראשון של חשיפות היו פתוחת בהן הנבדקים ידעו אם יש או אין קרינה ומאיזה סוג. למעשה זה חלק הסינון של המחקר. רגישים לקרינה היו צריכים לדווח שהם מרגישים את הקרינה לאחר שאמרו להם שהיא קיימת.

19. זמן החשיפה הפתוחה היה 15 דקות. בזמן זה צפו הנבדקים בסרט טבע. כל חמש דקות נערך מבדק בו נשאלו הנבדקים למצבם על ידי שאלון אם סקאלה אנלוגית לתיאור מצבם(VAS). הנבדקים השלימו מבדק זה תוך 30 שניות עד דקה.

20. החשיפה הסגורה הייתה של 50 דקות. 20 דקות מתוכן עסקו הנבדקים במשימות בסטרסט נמוך (צפו בסרט טבע), 20 דקות עסקו במשימות בעומס גבוהה.  כולל שתי משימות קוגנטיביות של תשומת לב וזכרון ואז ניחוש האם האנטנה משדרת או לא.  כל חמש דקות השלימו הנבדקים מבדק VAS.

21. מכאן והלאה אין נתונים סטיסטיים על כל נבדק ונבדק מה שמקשה להבין כמה נבדקים זיהו נכונה, ומה היו התחושות של כל נבדק. הנתונים מחושבים בצורה קבוצתית כך שניתן ניקוד סופי בכל קטגוריה לקבוצה ולא לנבדקים בודדים. הדבר מהווה בעיה מכיוון שיכול להיות ש20 נבדקים זיהו תמיד את הקרינה מכיוון שמתאר הניסוי היה מתאים להם במיוחד, בעוד אחרים שרגישים בצורה שונה טעו. במקרה כזה תוצאות המחקר יהיו כי כלל הנבדקים הרגישים לא זיהו האם יש או אין קרינה. זוהי טעות חוזרת במחקרים רבים של רגישות לקרינה וקרינה. תוצאות ה OVERALL לא מראה על תגובה, אבל היא למעשה מחביאה תוצאות של תגובה וניחושים מדויקים בחלק מהנבדקים.
אם למשל היו באמת מתוך ה100 נבדקים הרגישים, 20 שזיהו תמיד האם הייתה חשיפה או לא, הדבר היה יכול להחשב כהוכחה כי הרגישים מגיבים לקרינה. אבל ברגע שעושים OVERALL ומתיחסים לניקוד של קבוצה, התוצאות הללו מוסתרות.

22. ככקבוצה נראה כי הרגישים לקרינה הגיבו ברגע שהבדיקה החלה, גם כאשר  לא הייתה חשיפה אמיתית. הדבר אפשרי אם חלק מסויים מהרגישים לקרינה פיתחו תגובה פוסט טרואמטית לעצם קיום ונראות האנטנה וציוד השידור. הפחד והחשש מהחשיפה יכול להביא להופעת תסמינים של חרדה. שיטת המחקר אינה מנסה למנוע טעות זו אשר היה ניתן למנוע אותה בקלות על ידי הסתרת האנטנות וציוד השידור וביצוע מספר גדול של חשיפות ללא קרינה ומספר קטן של חשיפות עם קרינה.

23. גם בחשיפות ה SHAM וגם באמיתיות הנבדים הרגישו יותר רע בהתאם לרמת הסטרס של המשימות שקיבלו. הרגישים לקרינה הגיבו לסטרס יותר רע מאשר הלא רגישים. מה שרומז שוב על מצב של חרדה אצל הרגישים לקרינה.

24. כצפוי המסקנה של החוקרים כי הופעת התסימינים אצל רגישים לקרינה לא קשורה להמצאות הקרינה. כי המקור הוא כנראה פסיכולוגי וכי אין צורך לשנות את תקני החשיפה. הם מציינים כי דרוש מחקר נוסף כדי להבין את המנגנון הפסיכולוגי שבו הרגישים מושפעים.


אני ממשיך ללמוד את המחקר.
אפשרי שפוסט זה יתעדכן בקרוב במידע נוסף.
שלב הבא בלימוד הוא קריאת המחקרים המקוריים שהנתונים שלהם מזינים מחקר זה.








יום שלישי, 12 בפברואר 2019

כנס בנושא "האם צריך לפחד מנתבים אלחוטיים?"

היום (10/2/2019) התקיים ב"מרכז חמד"ע" ללימודי המדעים בתל אביב כנס תחת הכותרת "האם צריך לפחד מנתבים אלחוטיים?"
הקלטה קולית של חלק מהכנס - https://youtu.be/F79DJuMX5ic

הכנס התקיים בעקבות מחקר על דעת הקהל בנושא ("תפיסת המסוכנות"  ולא על הסיכון עצמו) שמומן על ידי משרד המדע והטכנולוגיה ובוצע בטכניון על ידי דוקטורנטית קרן דליות ופרופ' איילת ברעם-צוברי ואשר פרסום ראשוני שלו נעשה במגזין הישראלי "אקולוגיה וסביבה" (כרך 9, גליון 4, דצמבר 2018) - http://www.magazine.isees.org.il/ArticlePage.aspx?ArticleId=802


החוקרים מדגישים שוב ושוב, ומעל כל במה אפשרית, כי המחקר לא עוסק בסיכון אלא ב"תפיסת הסיכון" על ידי הציבור ובהשפעת המדיה על דעת הקהל. אם זאת הרושם המתקבל מקריאת המחקר והכתבות שפרסמו לגביו, וכן מהכנס עצמו, הוא כי דעת החוקרים והנחת היסוד שלהן שקרינה בלתי מייננת בכלל וקרינת WIFI בפרט אינן מסוכנות כלל וכלל וכי אין על כך עוררין. הרושם שהתקבל מקריאת המחקר וביקור בכנס הוא שהנחת יסוד זו מביאה את החוקרים לחקור את הנושא מנקודת מבט מאשימה את התקשורת לגבי הפצת שקרים ופניקה כאילו הקרינה כן מסוכנת. למעשה אני רואה במחקר כתב אישום נגד התקשרות ומי שמפיץ מידע שהוא לדעת החוקרים לא נכון, מפחיד ומכניס לפניקה לגבי הקרינה הבלתי מייננת. האם אפשרי שכך הדבר? האם אפשרי שמשרד המדע והטכנולוגיה מימן את הכנס כדי להפעיל לחץ על התקשורת ומי שמדבר על הסיכון מקרינה בלתי מייננת כדי שיחשבו פעמים לפני הפרסום הבא?
הדיון בכנס כאמור החל באווירה זו, עד שהעיתונאי אביב לביא הפך את המגמה על ידי כך שסיפר כי דעת המומחה בתחום, פרופ' סיגל סדצקי, אינה שאין סיכון, ולמעשה שכנראה יש סיכון (ראו ראיון של סדצקי לאחר פרסום מחקר הNTP ב2016 - https://youtu.be/IVvfDNlZoaw?t=96 וגם כאן - https://news.walla.co.il/item/2965687). יש לציין כי גברת הדס וגמן העובדת במכון תנוד"ע בצמוד לפרופ' סיגל סדקצי ופרופ' סטיליאן גלברג ראש תחום קרינה ורעש במשרד להגנת הסביבה ומי שמכיר בכך שיש נזקים לקרינה בלתי מייננת (ראו הצהרה שלו בפני וועדה בכנסת - https://youtu.be/Dlys4SETT3s) לא ציינו זאת בפני הפנל והקהל. היה צריך שאביב לביא יפגין מקצועיות וקורקטיות כדי שהדבר יאמר בסופו של דבר.  על כך בהמשך. 


הכנס החל במצגת של המהנדס משה נצר. מי שמוביל ב40 שנה האחרונות בארץ את תחום המדידה והמיגון לבטיחות קרינה. בין לבין גם יעץ לחברות הסלולר ולפי מה שאמר עזר להפוך החלטה של רשות מקומית שלא להכניס WIFI לבתי ספר ברשות מקומית בארץ על ידי הסבר שהקרינה כל כך נמוכה ולא מסוכנת. בהרצאתו עלה לראשונה המונח "רדיו פוביה" כלומר הפחד מגלי רדיו. התרשמותי שהמסר של הרצאתו הייתה שאין סיכון בכלל מקרינת רדיו ובפרט מקרינת WIFI בה הרמות כל כך נמוכות שלא ניתן למדוד אותן עם מד קרינה וצריך נתח תדרים. מדהים אותי שאדם בעל שיעור קומה מקצועי לא מבין כי בעיית המדידה של קרינת הWIFI לא נובעת רק מחוזק הקרינה, אל מושפעת בעיקר מה DUTY CYCLE (אחוז מהשנייה בו יש למעשה שידור באוויר, ככל שאחוז זה קטן יותר צריך מד קרינה מהיר יותר כדי למדוד יותר נמון את הקרינה ולא לפספס את הפולסים שלה, בWIFI הנתון הזה עומד על בין 2% ל 20% כאשר הרשת מואמסת) הנמוך שלה ומהSAMPLING RATE הנמוך של מדי הקרינה (מהירות הדגימה של המדים של מודדים מוסמכים היא בדרך כלל בין 2 ל 5 דגימות בשנייה מה שלא מאפשר להם למדוד נכון אותות ספרטיים מהירים כגון אות WIFI). נתח תדרים הנהנה בדרך כלל מSAMPLING RATE גבוה ורגישות גבוה מצליח למדוד את האות. טענה זו שלי התקבלה דרך אגב על ידי פרופ' סטיליאן גלברג, ראש תחום קרינה ורעש במשרד להגנת הסביבה. 



המשיך ד"ר אורי לרנר בהרצאתו על "עקרון הזהירות המונעת וישומו", בה נגע גם בכך שמידע והזהרות לציבור יכולים להביא למצב חדרה שמשפיע יותר מהמזהם על בריאותו של הציבור וכן באפקט נסבו. האם יכול להיות שד"ר לרנר מעדיף שהציבור לא  ידע ממזהמים כדי לשמור על בריאותו?



ההרצאה הבאה הייתה של פרופסור סטיליאן גלברג, ראש תחום קרינה ורעש במשרד להגנת הסביבה. ההרצאה נסובה סביב תפיסת המשרד ומדיניותו.  





ההרצאה הבאה הייתה של ד"ר קרן דליות על המחקר עצמו ופילוח הנתונים (ראו תמונות הבאות). פריסת הנתונים אכן מעניינת, אבל ניכר כי הנחת החוקרים היא שאין סיכון בחשיפה לקרינה ולכן התקשורת זרעה פניקה וחרדה בציבור. הנחת יסוד זו של החוקרים לא רק באה לידי ביטוי במהלך הכנס, אלא לדעתי גם יכלה להשפיע על עבודתם. לעניות דעתי המגמה של המחקר הייתה מהרגע הראשון לשמש כתב אישום נגד התקשורת ונגד מפיצי הפניקה. במהלך הפנל התברר, די במקרה, כי הנחת יסוד זו אינה נכונה. על כך כאמור בהמשך.










לאחר מכן החל הפנל הפתוח, לקחו בו חלק פרופ' ברק פישביין מהטכניון, פרופ' איילת ברנע-צוברי, העיתונאי אביב לביא, גב' הדס וגמן ממרכז תנוד"ע , והנחתה אותו סיון קלינגבייל מהתוכנית "עושות חשבון". 


בתחילת הפנל, נראה כי בעצם מאשימים את התקשורת כמעודדת פניקה ומביאה מידע לא מבוסס על סיכון שלא קיים.
את מירב האש ספגה תוכנית בהגשת אברי גלעד שזכתה לשם הפופוליסטי משהו " "איך אנחנו הורגים את עצמנו: קרינה" ששודרה בשנת 2016. מופיעים בה מומחים וחוקרים בתחום, כמו גם רגישים לקרינה, בין השאר אני מככב בה ועזרתי בהכנתה. ראו - https://youtu.be/bpJsIWuV-PA.

יש לציין כי התוכנית עשתה רעש עצום ואפשרה לרגישים לקרינה רבים שסבלו מהקרינה ולא ידעו או הבינו זאת, לזהות את המקור של הסבל שלהם ולהתחיל בתהליך צמצום החשיפה והשיקום.
הביקורת על התוכנית הזו, בין השאר, היא לדעתי על עצם הבאת רגישים לקרינה לתקשורת. אנחנו כנראה האיום הגדול ביותר על מי שחושב שהקרינה לא מזיקה. אנחנו כנראה מרגיזים במיוחד בעצם קיומנו ובעצם שיש לנו החוצפה לזהות מה עושה לנו רע ולהתנגד לו ועוד יותר בכך שאנחנו יוצאים מהארון בצורה פומבית מזהירים אחרים ומנסים לסייע למי שכבר סובל.

בהמשך התברר כי דעת הרגולטרוים (גם סטיליאן שנכח באולם וגם פרופ' סיגל סדצקי שדבריה הובאו על ידי אביב לביא , ולא הוכחשו על ידי הדס  וגמן אשר עובדת בצמוד לפרופ' סיגל סדצקי שלא הייתה בדיון, היא שלפחות יש אפשרות שיש סיכון וכי לא  נכון להגיד שאין סיכון וזו עובדה. אביב לביא הביא לשינוי הזה בדיון כאשר אמר "אבל זה לא מה שסדצקי אומרת" בהקשר ל "אין סיכון". (42:53 בהקלטה). ואז סיפר מה היא אמרה לו בזמן המשותף שלהם במסגרת הכנת כתבות השונות שהוא עשה בנושא, שיש סיכון , שהוא מתברר מדעית, שאין וודאות לגבי הגורמים ורמת הסיכון, שאין הסכמה גורפת, שיש קולות לכאן ולכאן ושלדעת פרופ' סיגל סדצקי לתת סלולרי לילד זו לדעתה התעללות בילדים. מכאן הדיון המשיך בהבנה שיש אפשרות שיש סיכון ושיש מה לעשות כדי לצמצם חשיפה, לפחות כך התרשמתי , יכול להיות שאני מטעה את עצמי. 

המנחה לבסוף הפנתה שאלה לפרופ' סטיליאן גלברג, תענה לי ב"כן" או "לא", האם אני יכולה לישון בשקט (לגבי הוויפיי)? פרופ' סיטליאן השתהה כמה שניות ואז החל בהסבר ארוך ומפותל על פעילות המשרד בנוגע לסוגי החשיפות השונות, לבסוף אמר "בוודאי". ההרגשה שלי הייתה שהוא מתכוון "אנחנו עושים ככל יכולתנו". 

בשלב השאלות הצלחתי להשחיל שאלה (ראו בהקלטה דקה 1:02:20) - "האם הנחת היסוד של החוקרים כי אין כל סיכוי שהקרינה מזיקה  (מה שהתברר בפנל כהנחה שגויה) השפיעה על איסוף הנתונים ועיבודם ועל תוצאות המחקר?"

בהקלטה כדאי להקשיב בקלטה - https://youtu.be/F79DJuMX5ic:
  1. 18:17 שאלותו הראשונה של מני בן אריה 
  2. 24:00 תחילת הפנל
  3. 42:53 - דברי אביב לביא לגבי דעת סיגל סדצקי.
  4. 1:02:20 - שאלה שלי 
  5. 1:05:00 שאלתו של מני בן אריה
  6. 1:06:35 שאלה של גברת סיוון קלינגבייל לסטיליאן ותשובתו שהתחילה בשתיקה שהייתה שווה אלף מילים.
  7. 1:09:27 שאלתה של  עדית בן אהרון


הפוסט צפוי להתעכן בימים הקרובים במידע נוסף על הכנס.  




יום חמישי, 7 בפברואר 2019

"אינטרנט אלחוטי: לא בבית ספרנו?" - כתבה באתר "ווינט"

הכתבה מסכמת את המחקר על "תפיסת המסוכנות של קרינת WIFI בציבור" ומנסה  ליצור דיון בהיבטים של תפיסת הסיכון בנושא הקרינה. 


קראתי את המאמר בעיון רב. ניכר כי הכותבת מצטטת את הקונסנזוס הנוח והמוכר לה ומשמיטה את כל הגוף המחקרי שהראה השפעות ביולוגיות, נזקים ותחלואה של קרינת רדיו ברמות נמוכות מאוד. 
אולי מכיוון שאין לחוקרים הללו ידע אמיתי בתחום הם בחרו להאמין לקונסנזוס ולמי שמדקלם אותו ובמקום זאת לחקור את דעת הקהל ואת תפיסת הסיכון. 

המדע המעודכן בנושא מראה כי גם רמות נמוכות של קרינה בלתי מייננת גורמות להשפעות, נזקים ותחלואה גם ברמות נמוכות מאוד שלא גרמו לחימום. 
כמו למשל: שבירת די-אן-אי הנרי לאי 1996, פגיעה במחסום דם מוח סלפורד 2003, פגיעה במערכות תקשורת בתא ויצירת רדיקלים חופשיים- פרידמן 2007, השפעה על המוח - נורה ולקוב 2011, שינוי מנגנון ה VGCC- מרטין פול 2013.

מחקרים אחרים מראים על נזקים ותחלואה למשל:
מחקר הNTP מ2016 ושמפורסם סופית בימים אלו הראה כי חולדות ועכברים שנחשפו לקרינת מסלולרי פיתחו יותר גידולים בהשוואה לחולדות ועכברים שלא נחשפו, הראה יותר תנאים קדם מסרטנים בקבוצות החשיפה והראה עדויות לנזק לדי-אן-אי ותחלואה נוספת.

מחקר האינטרפון 2011 הראה על סיכון יתר לגליומה של 82% למי שדיבר יותר מ27 דקות ביום על פני 10 שנים, 
מחקריו של הרדל שהראו סיכון אף גדול מכך ועוד ועוד ועוד... (לקריאת רשימת מחקרים בולטים בתחום ראו - http://www.norad4u.co.il/knowledge-h/emf-studies-list).



כאמור זה שיש קרינה מייננת ובחלקה הגדול מאוד מזיק מייד, לא אומר הקרינה הבלתי מייננת לא מזיקה או שצריך להתעלם ממנה. 

דווקא המאמרים שמראים כביכול שהקרינה או הסלולרי לא מסוכנים סובלים מבעיות קשות למרות שעברו ביקורת עמיתים. חלקם אף נפסלו כראיה מדעית אבל הם עדיין מצוטטים על ידי מי שמחפש הוכחה שהקרינה לא מזיקה (למשל המחקר הדני בו הוכנסו יותר מ230000 משתמשים שהיה להם סלולרי.

ICNIRP היא ועדה בין לאומית מושפעת תעשיה הקובעת תקנים הנוחים לתעשיה והלוקחים בחשבון רק נזק חום של הקרינה. כל מי שבקיא במחקר בתחום יודע שזו הנחת יסוד שגויה. כל מי שכבר מרגיש כאבי ראש, נימול, והשפעות נוספות לאחר שימוש בציוד סלולרי ואלחוטי  כבר צריך להבין שICNIRP טועים ומטעים, וצריך להבין שיש השפעות ביולוגיות של קרינת רדיו ברמות נמוכות מאוד.

לקריאת רשימת מחקרים בולטים בתחום ראו - http://www.norad4u.co.il/knowledge-h/emf-studies-list


יום שלישי, 5 בפברואר 2019

פי 20 יותר קרינה - כתבה של חברת החדשות על מצבים בהם הקרינה מהציוד הסלולרי גבוהה יותר

כתבה של חברת החדשות בה מראה גיל כהן, איש המשרד להגנת הסביבה כי שימוש בסלולרי במעלית, ברכב, בחדר השינה יכול להגדיל את חשיפה לקרינה (שגם על חשיפה לרמתה הפחותה יותר אני לא ממליץ). כל הכבוד לחברת החדשות ולצוות המשרד להגנת הסביבה על הכתבה.
אני מציע לכל מי שמרגיש כבר את הקרינה וחש בכאב ראש (או\ו חום בפנים, נימול בידים, דופק לא סדיר, עייפות כרונית, בלבול ותסמינים נוספים) אחרי שימוש בציוד אלחוטי וסלולרי לעשות כל מאמץ להפסיק, או לפחות לצמצם, את השימוש בציוד אלחוטי וסלולרי.




עוד פוסט מרגיע של מכון דוידסון בנוגע לקרינה לאחר שיגור כתבה הקוראת לציבור לצמצם חשיפה לקרינה

הפוסט של מכון דוידסון פורסם קצת אחרי שידור כתבה בנושא חשיפה לקרינה מוגברת מציוד סלולרי ששודרה השבוע בחדשות 2 - https://www.mako.co.il/news-israel/health-q1_2019/Article-2a4ca4805ebb861004.htm.

הפעם הפוסט של מכון דוידסון יחסית קצר ואין בו יותר מידי יומרה לבסס את הטענות שלהם. בעיקרון מה שנאמר הפוסט הוא שמקרים שנראו בכתבה יש חשיפה לקרינה ובשימוש מסוים הרמות אכן עולות (כמו למשל במעלית וברכב), אבל אין כל סיבה לדאגה. 
הביסוס של מכון דוידסון במקרה הזה הוא הפנייה לחוות דעת של גופים אמרקאים שכבר במשך שנים ממשיכים לטעון שאין סיכון מהסלולרי למרות מחקרים שמופעים. גופים אלו עידכנו את הצהרותיהם לאחר פרסום מחקר הNTP שהראה על יותר תחלואה, יותר סרטנים, יותר תנאים קדם מסרטנים, יותר נזק לDNA ויותר השפעות ביולוגיות  בקבוצות המכרסמים שנחשפו לקרינה במחקר בהשוואה לאלו שלא. . 

חוסר ההבנה של מכון דוידסון בנושא וההטעיות הרבות בנושא בכל הפוסטים שלכם בעבר ראויים למחקר נפרד שינסה לברר את הסיבות לכך.
לפחות הפעם לא ניסו להשוות את הקרינה ממכשירי חשמל לשדה של כדור הארץ (בעבר הם עשו זאת).
מעבר לכך נראה שהפעם הם באמת עשו כל מאמץ לא להגיד הרבה בפוסט הזה, אולי כדי לא לטעות יותר מידי.
מכון דוידסון ממשיך לצטט גופים מושפעי תעשיה בלי להבין במחקרים עצמם. 
מכון דוידסון ממשיך להציג דעה חד ממדית וחד צדדית ולהתעלם ממחקרים שמראים על מנגנוני נזק, ממחקרים שמראים על עלייה תחלואה בבעלי חיים לאחר חשיפה ומחקרים אפדימיולוגים בנושא שמחזקים את ההבנה שהקרינה הבלתי מייננת, גם קרינת הרדיו וגם שדה מגנטי בתדר נמוך אינה בריאה. 

בפוסט זה מסביר  ד"ר גרטי כי המדידות של קרינת הרדיו שבוצעו בכתבה נמוכות משמעותית מהסף של  200 מילי וואט למטר רבוע. סף זה של המשרד להגנת הסביבה מבוסס על תקן של ICNIRP. זוהי וועדה בין לאומית מושפעת תעשיה שלוקחת בחשבון בביסוס התקנים שלה רק נזקי חום המתקיימים ברמות גבוהות מאוד של הקרינה. לכן התקנים שלהם גבוהים מאוד ולא מגנים. כאמור התקן של ICNIRP וספים שנגזרים ממנו אינם מגנים מפני נזקים ביולוגים. אם כותב הכתבה לא מבין את זה, אז סימן שאתה לא מכיר את התקן. אם הוא לא מכיר את התקן ואת מגבלותיו אז כנראה שאתה לא מומחה בתחום התקינה.  אם הכותב לא מכיר את ההשפעות הביולוגיות של קרינת רדיו הוא כנראה אינו מבין את הנושא.  במקרה כזה מה שנשאר לכותב לעשות זה כנראה לצטט גופים אחרים. המשרד להגנת הסביבה מכיר את התקן ואת המגבלות שלו ואכן ראה לנכון להזהיר את הציבור גם מרמות נמוכות ממנו. על זה נאמר די לחכימא ברמיזא. 

לגבי סרטני מוח, כותב הפוסט של מכון דוידסון טעון שאין מחקרים בנושא ובכן מספר מחקרים כן הראו על עלייה בסיכון אצל משתמשי סלולרי ואלחוטי בסרטנים מסוג גליומה ואקוסטיק נרומה. למשל מחקר האינטרפון ומחקריו של הרדל. מחקרים אלו, בין השאר, הביאו להגדרה של קרינת רדיו (בכל רמה מכל מקור) כמסרטן אפשרי בבני אדם בשנת 2011. 

לגבי בלוטת הרוק, שגם כאן טוען ד"ר גרטי כי האזהרה של ד"ר אהוד נאמן בכתבה לא מבוססת, אולי בלי לדעת שפרופ' סיגל סדצקי הראתה כי משתמשי סלולר כבדים יותר היו בסיכון גבוהה יותר לסרטן בבלוטות הרוק בצד בו החזיקו את המכשיר. גם נתונים מהארץ ומסין מראים בשנים האחרונות על עלייה משמעותית בסרטנים של בלוטת הרוק. 

לגבי דעת הFDA, המכון האמרקאי לחקר הסרטן והאגודה האמרקאית לחקר הסרטן הן פורסמו או עודכנו לאחר פרסום ממצאי הNTP. ממצאים אלו הראו על יותר סיכון לסרטן במכרסמים שנחשפו לקרינה. זאת כנראה כדי לעמעם את הממצאים של ה NTP. ממצאי הNTP צפויים להיות אחד הסיבות לשקילה מחדש של הגדרת קרינת הרדיו כ"כנראה מסרטן בבני אדם" הצפוייה בשנים הקרובות. זאת למרות מה שהFDA ומכון דוידסון רוצים אולי להאמין.

אני מציע לכל מי שמרגיש כבר את הקרינה וחש בכאב ראש אחרי שימוש בציוד אלחוטי וסלולרי לא להרגע מהדברים שמכון דוידסון כותבים בנושא הזה ולעשות כל מאמץ להפסיק את השימוש בציוד אלחוטי וסלולרי. מכון דוידסון לא יבואו להעלים לכם את הכאב ראש ואת התסמינים הנוספים שמי שכבר נפגע מהקרינה הזו סובל מהם, ולכן הדברים שלהם הם לא פחות מחסרי אחריות. 

יום שני, 28 בינואר 2019

נתתם לילדים שלכם סלולרי חכם? נתתם להם את המפתחות לעולם של השחתה וחשיפה לקרינה

הטכנולוגיה האלחוטית-סלולרית מביאה לנזקים קשים גם בריאותית וגם מבחינה חברתית-נפשית.
הסלולרי החכם הוא השער לעולם של התמכרות וחשיפה לתכנים קשים, התרדות והשחתה, כמו גם חשיפה לקרינת רדיו כמעט רציפה.
אומנם ניתן לגשת לחלק מהקבוצות הללו דרך מחשבים חוטיים אבל סלולרי חכם ומקרין ביד של כל ילד בין 8 מאפשר ליותר ילדים ויותר צעירים להחשף לכך. זאת בצל החשיפה לקרינה הכמעט רצופה הנפלטת מהסלולרי בעת שימוש בתקשורת נתונים, שליטה וקבלה של קישורים והודעות מכל הקבוצות הללו וגם העלאה של סרטונים ותמונות.

קרינה מסלולרי חכם - https://youtu.be/rqk9jSSaDYA


עוד מוצרים אלחוטיים ומקרינים לסביבת התינוק - "כתבה" בוואלה.

בכתבה מצויינים מספר גאגטים לתינוק וסביבתו להורים שמכורים לסלולרי שלהם. חוץ מהמשאבה החדשנים (אולי גם היא) נראה שכל המוצרים הם אלחוטיים ומקרינים על התינוק וסביבתו. השוק הזה הוא עצום ומתדלקים אותו הורים מכורים לסלולרי שאינם מודעים או שאינם מאמינים כי יש סיכון בריאותי בחשיפה לקרינה.
מציע לכל מי שכן מבין את הסיכון בחשיפה לקרינת רדיו לשמור על סביבת התינוק נמוכת קרינה ככל הניתן. לא להשתמש בציוד אלחוטי וסלולרי בחדרי השינה של הילדים ולא לידם.


יום רביעי, 2 בינואר 2019

טעויות בהערכת הסיכון לחשיפה לקרינה בלתי מייננת גרמו להופעת תסמינים גם בבית הספר בראש העין


שוב ושוב אנחנו למדים שכשעושים טעויות בהבנת הסיכון של חשיפה לקרינה בלתי מייננת(במקרה הזה שדה מגנטי בתדר נמוך) התוצאה היא שאנשים (וילדים) סובלים מכאבי ראש.
הבעיה שבמקרים האלה מי שעושה את הטעויות לא נפגע.
הקו לא היה צריך להיות שם בשלב האיכלוס של השכונה, אבל השכונה כבר מאוחלסת והקו עדיין שם.
אנשים סובלים מכאבי ראש ותסמינים של חשיפה לקרינה והראשויות אומרות "הכל בתקן". בנתיים הפתרון מתמההמה ומתעקב ובית הספר לא ממלא את יעודו.

שאלתם את עצמכם פעם איך תוצאות המדידות מתחת לסף ועדיין אנשים סובלים? זה כי הסף לחשיפה לשדה מגנטי בתדר נמוך הוא סף ממוצע ל24 שעות או ממוצע שנתי. 4 מיליגאוס בממוצע ביום הגרוע ביותר ו2 מיליגאוס בממוצע שנתי. את הממוצע השנתי קשה לחשב אז מחשבים את היומי, מה שמאפשר חשיפה של תלמידים ל8 שעות ביום לרמה של 10 מיליגאוס וזה עדיין יחשב תקין. ברמה כזו חלקם הגדול כבר יסבול מכאבי ראש.
לכן אין להשתמש בממוצע. אם עוצמת השדה מעל 2 מיליגאוס יש לדרוש שינוי.
בהצלחה להורים ותלמידים.
אני מקווה שהקו יועתק במלואו במהרה, ולמרות שלא נראה שזה יקרה אני מקווה שהראשויות ילמדו מהמקרה הזה ויבינו שחשיפה לקרינה בתדר נמוך (שדה מגנטי מרשת החשמל) אינה בריאה גם ברמות נמוכות יחסית וכי לחישוב הממוצע המקל אין אחיזה במציעות.

צילום מתוך אתר "ישראל היום"