יום ראשון, 18 באוקטובר 2015

מדען - המחקר על רגישות לקרינה חייב להיות מבוסס על מדידה אוביקטיבית

בפוסט חדש מדבר ד"ר דריוס לצזנקי בקול ההגיון. ד"ר דריוס קורא לביצוע מחקרים אוביקטיבים על רגישות לקרינה והשפעה של קרינה בלתי מייננת, במקום מחקרים סוביקטיבים שגויים כפי שהופיעו בשנים האחרונות.

אני חייב להסכים עם ד"ר רדיוס. מחקר עודות רגישות לקרינה חייב להתבצע תוך כדי תצפיות אוביקטיביות ומדידה של מדדים פיזיולוגים ופחות על חוויות הנבדק. זה בסדר בסוף הבדיקה לשאול את הנבדק מה הוא מרגיש ולבקש ממנו לתאר את הרגשתו, אבל יש לעשות זאת בהשלמה למדדים פיזיולוגים ותצפיות אוביקטיביות ולא כמדד יחיד. יש לזכור כי הופעת תסמינים של רגישים לקרינה והעלמותם אינה מיידית וכי לא כל הרגישים לקרינה מגיבים לכל סוג של קרינה.

כמו כן חובה לוודא כי הנבדקים נחשפים לסוגי הקרינה אליהם הם רגישים ולא לסוג שהם לא מגיבים לחשיפה לו. כמו גם יש לוודא כי בבדיקות בהן לא אמורה להיות חשיפה לקרינה, אכן אין חשיפה לקרינה. ברוב המחקרים שבוצעו עד היום, בעיקר על ידי פסיכולוגים ופסיכיאטרים, ללא הבנה בתחום ההשפעות הביולוגיות של חשיפה לקרינה בלתי מייננת וללא ידע בסיסי באלקטרוניקה-קרינה-שידור, התבצעה חשיפה לקרינה גם בחשיפת הביקורת- כאשר לא הייתה אמורה להיות חשיפה, למשל במחקריו של ד"ר רובין). 

בנוסף לכך, אני יכול לדווח כי שבעת השלבים המופיעים במחקרו של Maël Dieudonnés' , המובא בפוסט של ד"ר דריוס, (הופעת תסמינים, אי הצלחה בקבלת פתרון רפואי,  גילוי עודות "רגישות לקרינה", איסוף מידע על רגישות לקרינה, הבנה ראשונית והוכחות ראשוניות לרגישות לקרינה, ניסוי ותהייה, ביסוס ההבנה וקבלה של מצב הרגישות לקרינה) אכן מאוד דומים לשלבים אותם עוברים אנשים המגיעים אלי לקבלת עזרה בנושא של רגישות לקרינה. 
לפעמים אנשים סובלים שנים ללא בחינה של האפשרות או הבנה כי הסיבה לתסמינים שלהם היא חשיפה לקרינה בלתי מייננת. האשמה בכך רובצת על מערכת הרפואה שבכללותה לא מכירה בהשפעות הביולוגיות של חשיפה לקרינה וברגישות לקרינה, ביחד עם לוביסטים של חברות התעשיה, מדענים שלא מכירים בהשלכות של חשיפה לקרינה, ארגון הבריאות העולמי, הוועדה הבין לאומית להגנה מקרינה בלתי מייננת (המושפעת על ידי התעשה וקובעת תקנים מבוססי חום והשפעה על שריריים בלבד, זאת ללא הכרה בנזקים הביולוגים או ארוכי הזמן של הקרינה), התעשיה הסלולרית והאלחוטית כמו גם תעשית החשמל ורבים אחרים המנסים כל העת להרגיע את הציבור בעומרם כי לקרינה בלתי מייננת אין השפעות בריאותיות. 

הצעד השישי "ניסוי ותהייה" הינו חשוב מאוד בו הסובל מהתסמינים צריך לצמצם חשיפה לקרינה, בתחילה  על ידי הפסקת שימוש בציוד סלולרי ואלחוטי ולאחר מכן בשימוש במיגון קרינה.  צמצום החשיפה צריך להעשות בצמוד לשימוש במד קרינה שיתן מדד אוביקטיבי ויאפשר הבנה לאיזה סוג של קרינה רגיש האדם וכן האם צמצום החשיפה אכן מביא לשיפור בתסמינים. 

כמו כן על רגישים לקרינה לעשות כל מאמץ להפריד בין הצד הפיזי והצד המנטאלי של הסבל והכאבים. אם לא יעשו זאת ישנו חשש כי יפתחו מצב פוסט-טרואמטי שיביא לתגבות מהירות, ארוכות וכואבות יותר לחשיפה לקרינה. דרך טובה לעשות זאת היא להתחיל לעזור לאחרים במצב דומה, לההפך לפעיל בתחום המודעות לסכנות הקרינה ולרגישות לקרינה או להתחיל לבצע פרויקטים הקשורים לרגישות לקרינה. 




אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה