יום שבת, 10 בספטמבר 2016

פוסט תגובה לפוסטים של "מדע גדול בקטנה" בנוגע לקרינה בלתי מייננת ורגישות לקרינה

לאחר שידור הכתבה בהנחיתו של אברי גלעד באפריל 2016 , על רגישות לקרינה, יצא דף הפיסבוק "מדע גדול בקטנה" וכתב פוסט ארוך ומנומק כי לשיטתו אין כל סיכון בחשיפה לקרינה בלתי מייננת וכי רגישות לקרינה אינה נגרמת מחשיפה לקרינה.
הערב הובא לידיעתי כי לאחר השידור של התוכנית "פנים אמיתיות של אמנון לוי" על רגישות לקרינה, מחזרו אנשי העמוד את הפוסט הקודם. 
לפוסט הקודם הגבתי בצורה מעמיקה בתוכו, אבל עכשיו אחרי המיחזור התגובות שלי כבר לא נראות בפוסט הממוחזר.
לכן עלה צורך לכתוב פוסט חדש שלי שמבקר את הפוסט של "מדע גדול בקטנה" ונותן דעה שונה על המסוכנות של קירנה בלתי מייננת ועל רגישות לקרינה. 
במהלך הפוסט הזה אני אביא כמה צילומים של חלק מהטקסט מהפוסל של "מדע גדול בקטנה" אבל אני מזמין אתכם לקחת כוס מים ולקרא את הפוסטים המקוריים ולא להסתפק בצילומים החלקיים שלי.
להלן הפוסטים של "מדע גדול בקטנה":

לפני שמתחילים "לא מסוכן אבל בהחלט לא בריא"

בפוסטים של "מדע גדול בקטנה" כל הזמן מדברים על הסיכון מהקרינה. אני לא חושב שזו מילה נכונה. ללכת בצידי כביש בין עירוני לבוש בשחורים זה מסוכן, להיות במלחמה זה מסוכן, לשתות רעל זה מסוכן, לשחק רולטה רוסית זה מסוכן, להטיס מטוס זה מסוכן, אפילו לנהוג במכונית זה מסוכן. בכל המצבים האלה ואחרים אתה יכול למות או להפגע באופן קשה באופן מיידי. בקרינה בלתי מייננת זאת לא השאלה. השאלה היא לא עם הקרינה יכולה להביע לפגיעה מיידית או להרוג(ברמות מסוימות היא יכולה, יודע כל מי שעסק בצבא במכ"מים או ציוד שידור גדול) אלא האם החשיפה לקרינה הזו בריאה בטווח הזמן הארוך. 
מכיוון שבפוסט המקורי מדברים כל הזמן על סיכון אני לא אתקן מפה והלאה את המונחים, אלא אשתמש באותו מונח של סיכון. אבל קחו בחשבון שאני מתכוון "לא בריאה".

נתחיל ב "לא מייננת = לא מסוכן"


הפוסט של "מדע גדול בקטנה" מתחיל בהסבר על קרינה מייננת וקרינה בלתי מייננת. ההסבר יפה וממצה. אז מה הבעיה?
בהסבר מובאת הנחת היסוד השגויה כי אם הקרינה היא בלתי מייננת ולא מקיימת מנגנון נזק פיזיקאלי של הוצאות אלקטרון מסביב לאטום, אזי הקרינה לא מסוכנת. כאילו לא קיים ולא יכול להתקיים שום מנגנון ביולוגי אחר הגורם לשינויים, נזקים ותחלואה גם אם הקרינה איננה מייננת. והאם קיימים כאלו מנגנונים? בוודאי קיימים.  מנגנוני הנזק המפורסמים ביותר הם: 


  1. שבירת מחסום דם מוח (סלפורד 2003) - http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC1241519/pdf/ehp0111-000881.pdf
  2. שברים ופגיעה בDNA שלא על ידי ינון או חימום (לאי 1996)- http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/8627134
  3. יצירת רדיקאלים חופשיים (פירדמן יוסי 2007)- http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/17456048
  4. מנגנון ה VGCC (מרטין פול 2013) - http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC3780531/


מחקרים אלו ונוספים מובאים ומוסברים בדף באתרי - http://www.norad4u.co.il/knowledge-h/emf-studies-list#TOC-----

הספקי השידור 


המאמר ממשיך ומפרט את התדרים של השידורים מהאנטנות הסלולריים ואת הספקם. הדיון בהספקי השידור נועד אולי להראות כי כל הספקי השידור של הוייפיי והסלולריים האישיים (אמצעי הקצה) הינו נמוך ואינו משמעותי.
אז זהו, הספק השידור רלוונטי מהרבה בחינות אבל מה שמשפיע בריאותית היא רמת החשיפה ולא הספק השידור. ככל שמתרחקים ממקור הקרינה רמת החשיפה יורדת. לכן במרחק שך מטר מרואטר אלחוטי המשדר ווייפיי בעוצמה שהיא פי אלף או יותר נמוכה מעוצמת אנטנה סלולרית יכולה להתקיים חשיפה ברמה דומה לחשיפה במרחק של 200 מטר מאנטנה סלולרית. אומנם הספק השידור של הוייפיי נמוך משמעותית בהשוואה לאנטנה סלולרית  אבל במרחק קטן ממנו החשיפה גדולה ומשמעותית.
במקרה של סלולרי המצב עוד יותר קשה מכיוון שהשימוש הבסיסי בו מצריך הצמדת המכשיר צמוד לראש, המקום שעל דעת רבים הוא הרגיש ביותר בגוף לקרינה בלתי מייננת. במרחק אפסי זה מהמשדר החשיפה של המוח היא גבוהה יחסית. 




"לא מחמם - לא מסוכן" 

רוב מי שמכחיש קיומה של רגישות לקרינה שוגא גם בתפיסה הנאיבית שקרינה לא מייננת היא לא מסוכנת וכי הנזק היחיד לו היא יכולה לגרום הוא נזק חום ברמות קרינה גבוהות. התאוריה הזו מאוד רווחת עד כי כל תקני החשיפה מבוססים עליה. גם תקני החשיפה מאנטנות וגם תקן ה SAR לחשיפה מציוד קצה וסלולריים. 

היום אנחנו יודעים שהסברה כי קרינת מיקרו-רדיו ברמות שאינן מחממות אינה מוסכנת ואינה מסרטנת היא שגויה.
דוגמה לחשיפה של קרינה בלתי מייננת היא שימוש בסלולרי. כבר 
היום יש מחקרים שמראים על קשר נסיבתי בין שימוש בסלולרי (הפולט הן קרינת רדיו ובמקרים מסוימים הן קרינה בתדרים נמוכים מאוד) לסרטן (אינטרפון 2011, ומחקריו של הרדל) ועל סמך מחקרים אלו הוכרזה קרינת רדיו כמסרטן אפשרי בבני אדם (IARC 2011). 
מחקר ה NTP האחרון (מחקר שמצא כי חולדות שנחשפו לסלולרי פיתוחו גידולים כאשר חולדות שלא נחספו לא, בוצע על ידי גוף של משרד הבריאות האמרקאי) למעשה חיזק את ההבנה כי קרינת רדיו מסרטנת וכי ההנחה הנאיבית כי לקרינת רדיו אין השפעות מעבר לחימום הינה שגויה.
מחקרים על הקשר בין שימוש בסלולר וסרטן מובאים ומסוכמים באתרי -
 http://www.norad4u.co.il/knowledge-h/emf-studies-list#TOC--4




"קרינה בלתי מייננת נמצאת בכל מקום"


אני מנחש שהפסקה הזו נועדה, בין השאר, לגרום לנו לחשוב שבגלל שהקרינה הבלתי מייננת נמצאת בכל מקום ולכן בכל מקרה החשיפה שלנו קיימת, אין בעצם מה לעשות, בכל מקרה יש חשיפה. היום אפילו קיבלתי שאלה כזו מקורא: "מה הטעם בלהפסיק להשתמש בבית בראטור אלחוטי אם גם ככה יש קרינה מאנטנות של רדיו וטלויזיה". אז זהו שיש היום קרינה בכל מקום אבל ברמות שונות.  אלא אם כן אתם גרים בצמוד לתחנת שידור של רדיו או טלויזיה, או לאנטנה סלולרית, החשיפה שלכם בשימוש אישי בציוד אלחוטי וסלולרי תהיה גבוהה מהחשיפה לקרינת הרקע המגיעה מהאנטנות והמשדרים הללו.
אני למשל מודד רמה של 0.0005 מילי וואט למטר רבוע בתוך הבית שלי. בפועל יש אפילו פחות קרינה מזה פשוט זה הסף התחתון של מכשיר המדידה שאני משתמש בו. בפועל עדיין אני מסוגל לקלוט בתוך הבית רדיו וסלולרי. עכשיו אם אני מדליק וייפיי בבית מד הקרינה יראה שהקרינה עלתה משמעותית. כלומר יש יותר קרינה ברגע שאתה מדליק ציוד אלחוטי או סלולרי. השאלה היא כמה יותר והאם הרמה הזו לא בריאה. אני חושב שהרבה יותר ושהרמה הזו לא בריאה (ביחס לרמה לפני שהציוד הודלק, ביחס לרמה שאני מרגיש בה טוב וביחס למחקרים שמראים שינוי, פגיעה, נזקים ותחלואה של קרינת רדיו ברמות נמוכות מאוד) . 


בנוסף אכן אנחנו נחשפים כבר שנים רבות לקרינה מרשת החשמל, לקרינה מהסלולרי ולקרינת וייפיי, אבל בניגוד למה שכתוב בהמשך הפסקה, ישנם מחקרים על נזקים ותחלואה כתוצאה מהחשיפה לקרינה זו. 
גם מחקרים על חשיפה מהסלולרי, גם מאנטנות סלולריות, גם מוייפיי, גם מציוד צבאי, גם מאנטנות ומשדרי רדיו וטלויזיה, וגם על קרינה בתדרים נמוכים מרשת החשמל. חלק קטן מהמחקרים הללו (וקישורים למאגרי מידע גדולים יותר) נמצאים באתרי בקישור (ומחולקים לפי נושאים) - http://www.norad4u.co.il/knowledge-h/emf-studies-list


"הסבל אמיתי אבל רגישות לקרינה לא נגרמת מקרינה"

מאוד יפה מצד כותבי הדף שהם מקירים בסבל שלנו. באמת תודה (בציניות). גם הכתיבה שלהם בנושא הזה מתונה יחסית, היי הם לא כינו אותנו הרגישים חולי נפש (בלי ציניות).
אם מנתחים לרגע את הדימוי בו הם משתמשים, "הבלרוג" שאני לא בדיוק יודע מה זה אבל מניח שמדובר ביצור או שד אגדתי מסויים, וכי הפתרון למה שהוא עושה זה "דיאטה דוחת שדים" אפשר להבין שהבסיס שלהם לחוסר ההכרה ברגישות לקרינה כנגרמת מחשיפה לקרינה נובע מחוסר ההכרה שלהם באפשרות שקרינה בלתי מייננת הינה מזיקה ולא בריאה. הרי אי אפשר לוגית להכיר בג' אם אתה לא מכיר עובדה שא' וב' גורמים לג'. 

לגבי מחקרים שבוצעו, רוב המחקרים בתחום בוצעו על ידי קבוצה קטנה של חוקרים, לרוב פסיכיאטרים. במחקרים אלו בוצעו שגיאות טכניות רבות, לרוב בנושא החשיפה, סוג החשיפה, רמת החשיפה וניתוך הממצאים. דוגמה קלאסית לכך הם מחקריו של ד"ר ג'ימס רובין. את הקריירה שלו בתחום התחיל רובין בניסוי חשיפה של רגישים לקרינה. 
השגיאה הגדולה ביותר של רובין היא שהוא חשף את הנבדקים לקרינה (מסוגים שונים) בכל חשיפה, גם כאשר לא הייתה אמורה להיות החשיפה. רובין השתמש במודל של טלפון סלולרי בעל אנטנה חיצונית המשמש במחקרים כאלה. כאשר לא הייתה אמורה להיות חשיפה פירק רובין את האנטנה בהנחה שגויה כי אם הסלולרי לא מצליח ליצור קשר לאנטנה אין חשיפה לקרינה. כל איש אלקטרוניקה המבין את הנושא מבין מייד שזו טעות קשה. בעת הניסיון לשידור , גם אם לא מחוברת לו אנטנה וגם אם מחובר במקומה נגד עומס תקני, פולט המודל קרינת רדיו מהחיבור עצמו, פולט שדה מגנטי וחשמלי בתדרי ביניים ובתדרים נמוכים מעצם היותו מכשיר אלקטרוני הפועל תחת עומס. 
השגיאה הזו היא בגלל חוסר הבנה של ד"ר רובין את הנושא הקרינה מבחינת האלקטרוניקה (הוא פסיכיאטר) וגם בגלל שהוא לא מבין את נושא הרגישות לקרינה. 
לאחר החשיפה הוא שאל את הנבדקים האם הרגישו את הקרינה ורובם (גם לא רגישים לקרינה) ענו שכן. רובין מיהר ליחס לכך סיבות פסיכוסומטיות, כאילו עצם הצמדת המודל לראשם הביאה אותם לחשוב שיש קרינה. 
הרמיזה הזו של רובין מסוכמת במחקריו שוב ושוב ואפילו הצליחה לעשות דרכה לעמדת קבוצת המחקר הקרינה הבליתי מייננת בארגון הבריאות העולמי, קבוצה המושפעות על ידי התעשיה, ומכאן הדרך קצרה שכל אחד יצטט שרגישות לקרינה לא נגרמת לחשיפה לקרינה (עם רמיזה על סיבה פסיכולוגית או פסיכוסומטית).
הוא (רובין) עשה מהכחשת הרגישות לקרינה קרירה מאוד מוצלחת. לאחר כמה מחקרי חשיפה שגויים הוא המשיך לפרסם עשרות מאמרי עמדה וסקרים של מחקרים אחרים בתחום כדי לחזק את התאוריה וההבחנה השגויה שלו. ה"ספקנים" , חברות הסלולר, התעשיה וכל מי שבעבר טען שהקרינה לא מסוכנת וקשה לו לשנות את דעתו, משתמשים במחקריו כדי להטעות את הציבור ולזרוע ספק. 
שגיעות נוספות במחקרים על רגישים לקרינה הן לרוב קשורות לזמן החשיפה וזמן המנוחה (שצריך לפעמים להיות כמה ימים) בין חשיפה לחשיפה, סוג החשיפה (כל רגיש מגיב שונה לסוגים שונים של קרינה אפילו לסוגים שונים של קרינת רדיו באפנונים שונים), וחשיפה של הרגישים בסביבה שאמורה להיות ללא קרינה.

מחקר שגוי מפורסם נוסף על רגישות לקרינה הוא מחקר הESSEX.
המחקר שם לעצמו מטרה לבדוק האם רגישים לקרינה יכולים לדעת מתי מקור קרינה מופעל ומתי הוא לא פועל ולהבדיל בין מקורות קרינה. בתחילה המחקר היה מקור לתקווה שהתחלפה באכזבה גמורה כאשר פורסם המחקר. על בסיס נתוני המחקר פרסמה הקבוצה מספר מאמרים, כולם מבטלים את תופעת הרגישות לקרינה וטוענים כי לנבדקים אין יכולת ל"הרגיש" את הקרינה ואת סוג הקרינה.
במהלך המחקר נחשפו הנבדקים לשלושה סוגים של חשיפות: קרינה סלולרית, קרינת וייפיי, וחשיפה אחת ללא קרינה (ביקורת).
המחקר מצא כי רגישים לקרינה לא יודעים מתי מקורות הקרינה פועלים. בפועל (אם מסתכלים על הנתונים המספריים של המחקר) הנבדקים, שהם רגישים לקרינה, הצליחו לזהות מתי יש קרינה ב 70% מהבדיקות שהיו בעלות ערך.
הטעות של המחקר הזה היא שהוא הכריז כי נבדק ידע לזהות את הקרינה רק אם ידע לזהות את הקרינה ב100% מהמיקרים. החוקרים לא לקחו בחשבון כי יש שיגיבו יותר מהר לWIFI, יש שיגיבו יותר מהר לקרינה סלולרית ויש כאלה שרגישים לשתי סוגי החשיפות או לאף אחת מהן (ובעצם מגיבים יותר לקרינה בתדר נמוך שלא נבדקה.


יש גם מחקרים אחרים שמוכחים שרגישות לקרינה היא אמיתית. רובם מבוססים על מדידה של פרמטרים ביולוגים ולא על שאלה "האם הייתה קרינה או לא".

למשל מחקר אמרקאי משנת 2012 הצליח ליצור תנאים בהם רגישה לקרינה ידעה לזהות ב100% מתי יש קרינה שהיא רגישה אליה במיוחד (שדה חשמלי בתדר נמוך) ומתי אין - http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/21793784

מחקר של צוות אירופאי (בהובלת חוקר הסרטן בלפום) דיווח בשנת 2015 כי נמצאו סממנים ביולוגים לרגישים לקרינה ולרגישים לכימיקלים. 

מחקר נוסף שמצא סממנים ביולוגים וגנטים אצל רגישים לקרינה בוצע על ידי צוות מחקר בין לאומי.  - http://www.hindawi.com/journals/mi/2014/924184/ 

פורסמו גם מחקרים המערערים על התאוריה השגויה כי המקור של רגישות לקרינה אינו חשיפה לקרינה. למשל המחקר הצרפתי הבא שהביא את מסלול האבחון העצמי של הרגשים לקרינה.  המחקר קובע כי הופעת התסמינים לפני היכרות החולה עם נושא הרגישות לקרינה סותרת את הנחת היסוד השגויה והמקובלת כי מדובר בתופעה פסיכוסומטיתhttp://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26369906


"טיפול פסיכולוגי מתאים"



התסמינים של רגישות לקרינה נגרמים מחשיפה לקרינה. מנגנוני הנזק של הקרינה הבלתי מייננת מביאים בחלק מהאנשים לכך שלאחר חשיפה מסוימת לקרינה בלתי מייננת מסוגים מסוימים חלק מהאנשים מתחילים להרגיש רע בכל חשיפה חוזרת. בסיס הסיבה לתסמינים הוא ביולוגי-פיזיולוגי (לפעמים אף חשמלי כמו במקרה של הרגשת זרמים על העצבים).
תסמינים אלו מחריפים עם הזמן וגורמים עם הזמן ועם המשך הסבל לתגובה דומה לתגובה פוסט טראומטית אצל חלק מהרגישים לקרינה. תגובה זו תביא להחרפה נוספת בתסמינים ובחומרתם אבל הסיבה להם היא החשיפה לקרינה. 
במקרה שתפסק החשיפה ובמקרים רבים אפילו בצמצומה, יהיה שיפור ניכר בתסמינים, בדרך כלל מידי או תוך כמה שעות-ימים. אז ניתן לטפל במגוון דרכים גם ולא רק בהיבט המנטלי של הרגישות לקרינה.
מחקרים מראים שאם מבוצע טיפול פסיכולוגי, גם אם נכון, ללא צמצום החשיפה לא יהיה שיפור בתסמינים ובחלק מהמחקרים נראתה גם הרעה במצב הרגיש.
כך למשל במחקר של צוות פיני-טורקי שהראה שטיפול פסיכיאטרי לא עזר אבל צמצום חשיפה כן על המחקר - http://www.tapuz.co.il/blog/net/ViewEntry.aspx?EntryId=2568982

מחקר יפני דיווח על התסמינים האופיניים , דרכי ההתמודדות, וההשפעות של הרגישות על האדם -
https://microondes.files.wordpress.com/2012/04/kato__johansson_2012-2.pdf

צוות פיני דיווח כי במקרה של שימוש במחשב נייד, מיגון המחשב שיפר את הרגשתם של הרגישים לקרינה - http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0928468012000405 (הורדה בתשלום).



"לא ניתן לנהל לנהל ויכוח הוגן"


וואלה, סוף כל סוף אני מסכים אם הכותבים של "מדע גדול בקטנה". ההערה הנ"ל הובאה בהקשר של התוכנית בהנחית אברי גלעד ששודרה באפריל , אבל כוחה יפה לכל תוכנית טלויזיה, כולל הפנים האמיתיות. אני מסכים שלא ניתן לנהל דיון על סמך מה שנערך והצג בתוכניות הללו, וזאת מתוך מגבלות המדיה הטלויזיות המהירה והרדודה יחסית והן בגלל שדברים רבים "נפלו בעריכה" ולא נכנסו לכתבה. 
אולי בהמשך נוכל לשבת לשולחן עגול אחד, ללא סלולריים או ציוד אלחוטי, ולדון בסוגיה.
בנתיים נסתפק בדיון מוגבל על גבי רשת האינטרנט. 

תודה שקראתם.
עמיר

4 תגובות:

  1. תודה רבה על ההסבר המפורט! נקוה שמכחישי הנזקים יטרחו לקרוא אותו

    השבמחק
    תשובות
    1. תודה לך!
      לא בטוח שהם ימהרו לקרא, אבל בטוח שימהרו להכחיש, על פי מה שהם רגילים לקרא, את התקציר.
      בברכה
      עמיר

      מחק
  2. המחקר של יוסי פרידמן על יצירת רדיקאלים חופשיים כבר ע''י רמות קרינה די חלשות קיבל בהמשך חיזוקים רבים מההיבט הפיזיקאלי, למשל
    http://ieeexplore.ieee.org/document/7425396/
    F. Barnes and B. Greenenbaum, "Some Effects of Weak Magnetic Fields on Biological Systems: RF fields can change radical concentrations and cancer cell growth rates," in IEEE Power Electronics Magazine, vol. 3, no. 1, pp. 60-68, March 2016.
    ז''א פיזיקה מודרנית אכן תומכת בסברה של השפעה ביולוגית משמעותית של קרינה בלתי מייננת.

    השבמחק
    תשובות
    1. נכון, אבל זה לא אפקט פיזיקלי ישיר כמו ינון אז הם מתעלמים ממנו.

      מחק