יום חמישי, 9 בפברואר 2017

מחקרו של ד"ר ג'ימס רובין על רגישות לקרינה - ניתוח מעמיק וביקורתי

בעבר כתבתי ביקורת על המחקר השגוי של ד"ר ג'ימס רובין בנוגע לרגישות לקרינה. 
הביקורת פורסמה בבלוג הישן - http://www.tapuz.co.il/blogs/viewentry/2495329
הערב, קראתי שוב את המחקר וביצעתי ניתוח ביקורתי מעמיק יותר של הניסויים ושל התוצאות של המחקר. 
להלן הפירוט.

נקודות מרכזיות במחקר:
  1. במחקר בוצעו שלוש סוגי חשיפה:
    א. לאות GSM,
     ב. לאות רציף (ללא פעימה המאפיינת את אות ה GSM),
    ג. מה שהיה אמור להיות חשיפת הביקורת ללא חשיפה בה קן שודר אות רציף (כמו בחשיפה השנייה) אבל לא נותב אל האנטנה אלא למעגלים פנימיים. מה שלמעשה הביא לכך שהמכשיר בו השתמשו הפיק קרינה בתדרים נמוכים, תדרי ביניים ואפילו קרינת רדיו בעוצמה נמוכה יותר מאשר בחשיפות הראשונות אבל עדיין חשיפה.
  2. כל חשיפה הייתה ל50 דקות. זמן המספיק להופעת תגובה אצל רגישים לקרינה גם לתדרים הנמוכים ותדרי הביניים (ואפילו קרינת רדיו) שהפיק מכשיר החשיפה בעת מה שאמור היה להיות חשיפת הביקורת.
  3. לפני ואחרי כל חשיפה הייתה תקופה של 30 דקות הסתגלות ומנוחה בהן ענו הנבדקים על שאלות בשאלון. בין השאלות היו שאלות בקשר לתסמינים אחרי כל חשיפה ועל השפעת הרגישות על חייהם. 
  4. במחקר לקחו חלק 83 רגישים לקרינה ו 69 אנשים שלא הצהירו שהם רגישים.
  5. מתוכם 71 רגישים ו 60 אנשים לא רגישים הופיעו לפגישה הראשונה. 
  6. מתוכם 60 מכל קבוצה הופיעו לכל שלושת החשיפות.
ריכוז  התוצאות
  1. ניתוח העדויות לגבי כאבי הראש (סימפטום מרכזי אצל רגישים לקרינה) הראה כי כאבי הראש התגברו בכל שלושת החשיפות ככל שזמן החשיפה גדל, ונרגעו לאחר סיום החשיפה.
    כאבי הראש היו חזקים יותר בקבוצת הרגישים (באופן משמעותי) אבל נראתה עלייה קלה ככל שהתמשכה החשיפה גם בקבוצת הביקורת.
    בגרף הבא מתוך המחקר רואים את  המגמה הזו באופן ברור.
    כאבי ראש לפי החשיפה בתלות בזמן החשיפה ולפי קבוצות
  2. גם כאשר מסתכלים על תיעוד כאבי הראש לכל משתתף רואים בבירור שהרגישים לקרינה הגיבו (בכאבי ראש) יותר לכל החשיפות.
    כאבי ראש כתלות בחשיפה, רגישים מול בקרה
  3. 26 מיקרים של תגובות קשות היו בקבוצת הרגישים. 9 פרשו מהמחקר לאחר החשיפה, 17 ביקשו לסיים את החשיפה מוקדם מהזמן. בקבוצת הבקרה לא היו אירועים כאלה.
  4. מתוך 26 המקרים הללו:
    7 היו בזמן חשיפה ה GSM,
    10 בגל הרציף,
    9 במה שהייתה אמורה להיות חשיפה הביקורת (הייתה אמורה להיות ללא חשיפה שכאמור התבררה להיות חשיפה לשדות חשמליים ומגנטיים בתדרים נמוכים ותדרים ביניים ואפילו חשיפה לקרינת רדיו). 
  5. מתוך אלו שעזבו את המחקר 4 לא ציינו את הסיבה לעזיבה.
  6. יום לאחר כל חשיפה בוצעה שיחה עם הנבדקים ואלו נשאלו לגבי תסמינים.
    בקבוצת הביקורת 0 (מתוך 41) דיוחו על תסמינים יום אחרי החשיפה לGSM,
    2 אחרי החשיפה לגל רציף (מתוך 41),
    4  אחרי החשיפה למה שהייתה אמורה להיות חשיפה הביקורת.
    בקבוצת הרגישים 5 מתוך 49 דיווחו על תסמינים יום אחרי חשיפה ה GMS,
    8 אחרי חשיפת הגל הרציף (מתוך 49),
    4 אחרי מה שהייתה אמורה להיות חשיפת הביקורת (מתוך 49 שנשאלו). 
  7. הנבדקים נשאלו האם לדעתם הייתה חשיפה לקרינה בסוף כל חשיפה.
    בחשיפת לאות ה GSM  הצהירו 63% מהרגישים כי היה שידור, זאת בהשוואה ל 58% מקבוצת הביקורת.
    בחשיפה לאות רציף הצהירו  68% מהרגישים כי היה שידור, זאת בהשוואה ל70% מקבוצת הביקורת.
    בחשיפה למה שהיה אמור להיות חשיפת ביקורת (אמורה הייתה להיות ללא חשיפה אבל היה למעשה חשיפה פחותה או חלקית) 63% מהרגישים דיווחו על חשיפה לאומת 68% מקבוצת הביקורת.
    לטבלה המלאה - https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC1440612/table/tbl3/
מסקנות שלי מהמחקר ותוצאותיו:
  1. חשיפת הבקרה שאמורה להיות ללא חשיפה לקרינה הייתה למעשה חשיפה "חלקית" או "פחותה", אך במסגרת זמן של 50 דקות של ניסוי להבנתי רגישים לקרינה יפתחו תסמינים גם בחשיפה חלקית או פחותה זו. 
  2. הטעות של ביצוע חשיפת בקרה לא נכונה היא טעות טכנית בסיסית במחקר שגורמת לכך שכל המסקנות של החוקרים המבוססות על ההבנה שחשיפת הביקורת הייתה ללא חשיפה לקרינה , בטלות ואין להן כל תוקף
  3. כמו במקרים אחרים של מחקרים שגויים, ניתן עדיין להסתכל על התוצאות של הניסויים וללמוד מהם כמה דברים:
    1. יותר רגישים לקרינה פרשו מהניסוי, או ביקשו לקצרו בשל תסמינים מאשר בקבוצת הביקורת.
    2. הרגישים לקרינה הגיבו בכאבי ראש קשים יותר לחשיפות.
    3. גם בקבוצת הרגישים לקרינה וגם בקבוצת החשיפה החומרה של כאבי הראש גדלה ככל שהחשיפה נמשכה ונרגעה לאחר הפסקת החשיפה (אם כי בקבוצת הרגישים כאבי הראש היו חזקים יותר, ראו תת סעיף 2).
    4. בקבוצת הרגישים לקרינה היו יותר דיווחים על תסמינים ביום שאחרי החשיפה.
    5. בהינתן כי גם בחשיפת הבקרה הייתה חשיפה לקרינה , גם רוב הרגישים לקרינה וגם רוב בקבוצת הביקורת שלא היו רגישים הצליחו לזהות את החשיפות. 
  4. כאשר מסתכלים בעיין בוחנת על התוצאות וכאשר מבינים כי גם מה שהייתה אמורה להיות חשיפת הביקורת הייתה חשיפה לקרינה (למעשה חשיפה חלקית או קטנה יותר) מבינים כי המחקר למעשה מבסס את ההבנה כי הרגישים לקרינה במחקר הגיבו בחומרה קשה יותר לחשיפות וכי התסמין המידי והמרכזי בה, שהוא כאב הראש, נגרמים ומוגבר בעת חשיפה. 

4 תגובות:

  1. תשובות
    1. למעשה, בניכוי הטעות הקשה, הוא מחזק כיומה של רגישות לקרינה ואת הסברה שהיא נגרמת מחשיפה לקרינה.

      מחק
  2. תודה רבה לך, זה חשוב לחשוף את השגיאאות שמי שלא רגישים לקרינה (לעתים ברמות נמוכות מאד) לא יכולים להעלות על דעתם

    השבמחק
    תשובות
    1. אלו שגיאות קשות ולא ברור איך המאמרים שלו הפכו להיות שם דבר.
      כל מי שקורא אותם , וחמוש בקצת ידע ואוביקטיביות, צריך היה לעלות על זה ואיך שהוא לא רק שהם התקבלו אלא הם הפכו לבסיס לתאוריה שגויה.
      תודה
      עמיר

      מחק