יום שבת, 23 בדצמבר 2017

מחקר חדש - נשים שנחשפו לשדות אלקטרומגנטים בתדר נמוך היו בסיכון גבוהה יותר להפלה

במסגרת מחקר חדש, אשר התפרסם באתר www.nature.com, בוצע מעקב אחר 913 נשים בהריון כדי להבין את הקשר בין חשיפה לשדות אלקטרומגנטים חזקים בתדרים נמוכים והסיכוי להפלות. הממצאים הראו כי נשים שנחשפו לרמות גבוהות יותר של שדות אלקטרומגנטיים היו בסיכון גבוהה פי 2.72 להפלה בהשוואה לאלו עם חשיפה נמוכה יותר. 
במהלך המחקר בוצעו ראיונות עם הנבדקות. הוצמד לכל נבדקת מד קרינה למשך 24 שעות. לאחר מכן בוצע ראיון נוסף בו נשאלו הנבדקות על הפעילות שלהן במשך היום והאם הייתה זו פעילות אופיינית או חד פעמית. בקבוצת הנבדקות שדיווחו כי הפעילות הייתה אופיינית נמצא סיכון יתר לאלה שנחשפו לרמות מעל 2.5 מיליגאוס (פי 2.72, סה"כ 453 נבדקות ו95 הפלות). בעוד בקבוצת הנבדקות שהפעילות לא הייתה אופיינית לא נמצאה עלייה דרמטית בסיכון (סה"כ 460 נבדקות ו105 הפלות). 

מד הקרינה שהשתמשו בו תיעד את החשיפה לשדה מגנטי בתדר נמוך, בין 40HZ ל 1000HZ.
המד לא מסוגל למדוד קרינת רדיו, אבל להערתי כן יושפע אם סלולרי משדר יהיה קרוב מאוד אליו (פחות מחצי מטר).
הכותרות בעיתונים דיברו על קשר בין שימוש בסלולרי להפלות, אבל הקשר הזה רק מוזכר במאמר בהתיחס למחקרים אחרים. כאמור במחקר זה נבדקה חשיפה לקרינה בתדר נמוך, מרשת החשמל, מציוד חשמלי, שנאים, מנועים, מכונות ועוד.


פירסומים על המחקר בארץ :
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5059921,00.html

פרסומים על המחקר באנגלית:
http://microwavenews.com/news-center/de-kun-li-miscarriages



  • Scientific Reports 7, Article number: 17541 (2017)
  • doi:10.1038/s41598-017-16623-8


בהמשך לפרסום המחקר עלה פוסט הכחשת נזקים בקבוצת הפיסבוק "חשיבה חדה".
התגובה שלי לפוסט ההוא היא להלן:
המחקר הוא על חשיפה לקרינה בתדר נמוך. למעשה שדה מגנטי הנפלט מקוי מתח, ציוד חשמלי, שנאים, מחשבים, ציוד אלקטרוני ועוד. 
גם סלולריים פולטים קצת מהשדה הזה, אבל להערכתי לא ישפיעו על המד אלה אם כן הסלולרי נמצא פחות מחצי מטר מהמד .
המד שהשתמשו בו מודד שדה מגנטי בין 40 ל1000 הרץ. 
במאמר מדברים על מחקרים אחרים שמצאו השפעות דומות גם בשימוש בסלולרי וגם בחשיפה לקרינה בתדר נמוך. מכאן כנראה השתרבבה הטעות בדיווח על שימוש בסלולרי, שהונצחה בכותרת ובתמונה. 
הממצאים מראים על עלייה בסיכון פי 2.72 בקבוצת הנבדקות שהחשיפה שנמדדה הייתה מעל 2.5 מיליגאוס והתיעוד של החשיפה בוצע ביום בו הפעילות שלהן הייתה אופיינית. 
בקרב אלו שדיווחו שהפעילות ביום המדידה לא הייתה אופיינית לא נראתה עלייה בהפלות. במחקר מעריכים שדיווח לא נכון, לא מדויק או לא אופייני של החשיפה הם חלק מהבעיות במחקרים אחרים שלא מראים עלייה בסיכון.

למי שמגרד את הראש ואומר לעצמו "מה המנגנון? אבל אין מנגנון!", אתם נמצאים בלופ אין סופי. יש מנגנוני נזק לקרינה בלתי מייננת (ביחוד לקרינת רדיו) שהם כבר מוכרים היום ונראו במחקרים שעברו ביקורת עמיתים ופורסו בשבועונים ברחבי העולם. אבל הנחת היסוד של חלקכם שאין מנגנונים כאלה לקרינה בלתי מייננת ושהמנגנון היחיד האפשרי הוא ינון (וזו כאמור קרינה בלתי מייננת) או חימום בקרינת רדיו (והרמות נמוכות מרמות המחמומות - בקרינת רדיו) או השראת זרמים על הגוף ברמות גבוהת של שדה מגנטי וחשמלי בתדר נמוך. הנחות יסוד אלו גורמת לכם להסיק מייד שלא אפשרי שהדיווחים האלה נכונים ולא אפשרי שיש מנגנונים. אז שמגיע מחקר שמראה על נזק אתם שוב מחפסים בו כל רבב אפשרי כדי להוכיח לעצמכם שאתם צודקים, שאין מנגנונים כי אין נזקים, ואין נזקים כי אין מנגנונים, כי קרינה לא מייננת היא לא מייננת (זה דווקה נכון אבל זה לא אומר שאין מנגנונים אחרים שאינם קשורים לינון או חימום או השראת זרמים) ואין פרט לינון שום דרך בה היא יכולה להזיק (חוץ מחימום ברדיו והשארת זרמים בתדר נמוך, שתיהם ברמות מאוד גבוהות) ולכן אתם שוב מסיקים (לדעתי בטעות) שאין נזקים ואין מנגנונים, לופ אין סופי. 

אני חייב לציין שבקרינה בתדר נמוך אני פחות מתעסק כי המודעות לסיכון שלה גבוהה יותר בקרב הציבור. אם זאת אני יכול לציין מנגנון נזק אחד (למי שמוכן לשמוע ורוצה לצאת מהלולאה האין סופית שלו) שראו במכון וייצמן לפני כשנה. בחשיפה לקרינה בתדר נמוך ברמות בין 2 ל6 מיליגאוס ראו שיבוש במערכות בתא ויצירת רדיקאים חופשיים. זהו מחקר של פרופ' רוני זגר ממכון ויצמן שעדיין לא פורסם באופן רשמי (כמה שאני יודע) אבל יש מצגת ויש סרטון מההרצאה שלו.
וידאו - https://youtu.be/05yMaBv9pUc
קובץ - http://ehtrust.org/wp-content/uploads/Rony-Seger.pdf"

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה