יום שישי, 29 ביוני 2018

האם יתכן שרופא ומהנדס לא יזהירו משימוש בראוטר אלחוטי בתוך ממ"ד המשמש כחדר שינה?

התשובה היא "כן".
לצערי הרב זו הגישה הנפוצה יותר והיא מופצת גם על ידי רופאים ומהנדסים (לפעמים בעיקר).
נתקלתי במקרה בפוסט של ד"ר תומר ליפשיץ מאיר בתשובה לשאלה "בנושא השימוש במודם/ראוטר והאם יש סכנה לחשיפת הקרינה." (ראו טקסט מלא למטה).
בקצרה המסר של הפוסט הוא כי הקרינה בממ"ד מראוטר אלחוטי היא זניחה ושאין כל חשש. 
כתבתי שתי תגובות ארוכות לפוסט הנ"ל, אחת מהן התקבלה והשנייה חרגה ממגבלה של 8000 אותיות ( לא ידעתי שיש מגבלה כזו בפייסבוק).

להן תגובתי הראשונה - 


שלום ד"ר תומר ליפשיץ מאיר 
אני מניח שאתה לא מכיר את מנגנוני הנזק של קרינת רדיו ושלימדו אותך לחשוב שאין כאלה ושכל עוד הקרינה לא מייננת ולא מחממת אז אין כל סיכון. זה ההסבר היחיד שלי לניתוח שלך את הדברים והמסכנה שלך כי חשיפה לקרינת רדיו , גם במקרה קיצון ש
ל ממ"ד, הינה זניחה. אולי אתה גם מכור לסלולרי ולא רוצה להאמין שהמוצר האוהב הזה פוגע בכך, אולי אתה לא רוצה להאמין שלא סיפרו לך הכל בלימודי הרפואה, אבל אני רוצה להאמין שהינך אדם חושב ואם המידע יונח בפניך תקרא אותו ותוכל להבין ולהסיק את המשמעות ממנו (במקרה הזה שנזק בריאותי מקרינת רדיו אפשרי למרות שהיא לא מייננת ולא מחממת) .

כאמור לקרינת רדיו יש מספר מנגנוני נזק ידועים שנראו והוכחו במחקרים.
כמו למשל: שבירת די-אן-אי הנרי לאי 1996, פגיעה במחסום דם מוח סלפורד 2003, פגיעה במערכות תקשורת בתא ויצירת רדיקאלים חופשיים- פרידמן 2007, השפעה על המוח - נורה ולקוב 2011, שינוי מנגנון ה VGCC- מרטין פול 2013, מחקר הNTP מ2016 שהראה כי חולדות שנחשפו לקרינת מסלולרי פיתחו גידולים בהשוואה לחולדות שלא נחשפו ולא פיתחו גידולים, 
מחקר האינטרפון 2011 82% סיכון יתר לגליומה למי שדיבר יותר מ27 דקות ביום על פני 10 שנים, מחקריו של הרדל שהראו סיכון אף גדול מכך ועוד ועוד ועוד...).
למחקרים נוספים בתחום - 
http://www.norad4u.co.il/knowledge-h/emf-studies-list

אני מקווה אולי תציץ בדף המחקרים באתרי ואולי אולי אולי זה יביא לאיזה שינוי בגישתך. בינתיים אם ילדים יגיעו אליך עם כאבי ראש בעקבות שימוש בסלולרי או שינה בממ"ד עם ציוד אלחוטי אני מקווה שלא תשלול על הסף אפשרות שהקרינה מזיקה להם.

לכל הקוראים שקוראים את הפוסט הזה ואת התגובה שלי, אם תחוו כאבי ראש בעת שימוש בסלולרי ובציוד אלחוטי נסו לצמצם שימוש בסלולרי ובציוד האלחוטי וסימו לב אם יש שינוי.


תגובתי השנייה - 

מעבר לזה כמה תיקונים טכניים:
1. ראוטר אלחוטי וציוד אלחוטי בתקני WIFI אינם מתאימים את עוצמות השידור לעוצמת האות הנקלט ותמיד משדרים בהספק מלא. לכן לא נכונה האמרה "הרואטר ושל המחשב הנייד אינו עולה על 100 מילי-וואט כאשר בפועל ההספק הינו מילי-וואטים בודדים במצב כוננות ועד עשרות מילי-וואטים במצב שידור." מה שכן תלוי בצריכה הוא משך השידור על ציר הזמן ועומס השידור על ציר התדר. כאשר ראטור נמצא במצב המתנה הוא משדר כל 100 מילישניות אות שנקרא "ביקון". שידור זה מתבצע בהספק מלא ועורך כ2 מילישניות. כאשר אין תעבורה זהו השידור היחיד מהראוטר. אם הקרינה הזו אכן מפריעה ומשפיעה למערכות ביולוגיות אנחנו מדברים על 10 הפרעות כאלה כל שנייה בלי תעבורה. כאשר יש תעבורה משך הזמן על פני כל שניה של שידור יגדל ומספר השידורים יגדל. כאשר תהיה תעבורה כבדה יפתחו ערוצי שידור נוספים על משרעות התדר האפשריות סביב 2.4GHZ ו5GHZ.

2. לא ברור מקור המספרים של חשיפה לקרינה רדיו מראוטר אלחוטי במרחק של מטר ממנו שהבאתם. האם הם מבוססים על חישוב תאורתי, או מדידה, אם איזה מד ובאיזה תנאים. מדידות שאני עשיתי עם מד מהיר לקרינת רדיו (5000 דגימות כל חצי שנייה) מראות רמות של עד 0.5 מיקרווואט לסמ"ר במרחק של מטר מראוטר אלחוטי ביתי (ראו תמונה מצורפת, בה נמדדת הקרינה ביחידות של מילי וואט למטר רבוע, המרה פשוטה של 1 ל10) .

3. הוועדה הבין לאומית להגנה מקרינה בלתי מייננת היא ועדה מושפעת תעשיה במימון תעשיה. העומדת בראשה היא מהנדסת שעשתה את התארים שלה במימון תעשיית התקלקום. המנהל הקודם שלה קיבל כספים מהתעשיה דרך מעבדה שהוא ניהל במכון אקדמי. כעת אותו מנהל מייעץ בתשלום לחברות החשמל בארה"ב איך להתמודד אם חששות הציבור מקרינה ממוצריהם. הוועדה לא מכירה בנזק הביולוגי שנגרם מקרינה בלתי מייננת ומתעלמת ממחקרים שמראים אחרת מתפיסה זו. התקנים שהיא קובעת ומאשררת מבוססים רק על נזק חום של הקרינה.
על הוועדה והתקנים -

4. הקרינה המשודרת מציוד WIFI ואלחוטי ביתי אכן זניחה ביחס לקרינת השידור מאנטנות רדיו, טלוויזיה, סלולריות, צבאיות, שם השידור הוא אכן בהספקים גבוהים הרבה יותר. אבל זה לא אומר דבר על החשיפה של בני אדם לקרינה במקום הימצאם. הציוד האלחוטי-סלולרי האישי נמצא בדרך כלל צמוד לגוף המשתמש. הציוד האלחוטי הביתי נמצא בדרך כלל במרחק של מטרים בודדים מהמשתמש. זאת בעוד אנטנות סלולריות נמצאות במרחקים של מאות מטרים (בדרך כלל, אם אין לך מזל אז פחות), אנטנות רדיו וטלוויזיה נמצאות בנקודות ספורות בארץ בדרך כלל מעט אנשים גרים בסביבתם (יש כמה יוצאים מהכלל כמו גבעת קוזלובסקי בגבעתיים שם יש אתר שידור גדול עשרות מטרים מבתי תושבים). בציוד צבאי נמצא בדרך כלל במקומות מרוחקים ממוקדי ישוב (לפחות בתאוריה) לכן להגיד שהחשיפה לקרינה מציוד אלחוטי וסלולרי, אישי וביתי זניחה ביחס לחשיפות אחרות אינו נכון לרוב האנשים.

5. בנוגע לרמות חשיפה לקרינת רדיו שגורמות להשפעות, נזקים ותחלואה, דוח ביו-אינישיאטיב משנת 2012 , שסקר יותר מ3800 מחקרים שהראו על השפעה, נזקים ותחלואה מקרינה בלתי מייננת נוקב בסף ביואקטיבי של 0.003 מיקרו וואט לסמ"ר.

6. דבר נוסף שיש לקחת בחשבון (והוא למעשה השוני המרכזי בין ממ"ד לחדר אחר בבית בנושא הקרינה מציוד אלחוטי ביתי (הבדל נוסף שפחות קליטה סלולריית תהיה בממ"ד ופחות שידור יצליח לצאת ממנו אל האנטנה הסלולרית או לציוד אלחוטי אחר ), הוא ההחזרים מהקירות. קיר בטון מזויין מחזיר יותר קרינת רדיו מאשר קיר בלוקים (למשל). את ההחזרים הללו קשה מאוד למדוד על ידי מדי קרינה פשוטים אבל יש להם משמעות מבחינת החשיפה (יותר חשיפה מיותר קיוונים) .

7. בחירה אישית - אני והשכנים שלי גרים במקום בו רמות קרינת הרדיו הנמדדות הן נמוכות מ 0.00005 מיקרו וואט לסמ"ר. אצל כולנו יש קליטה של עידן פלוס, רדיו FM וAM, לקליטה סלולרית. אצלי בבית אין ציוד אלחוטי בכלל. הכל מחובר חוטית. אין שום משדר רדיו בתוך הבית. אצל השכנים שלי יש ציוד אלחוטי וסלולרי אישי וביתי. רמות החשיפה לקרינה אצלי בבית הן נמוכות מ 0.00005 מיקרו וואט לסמ"ר. רמות החשיפה אצל השכנים שלי בבית (שהתנאים הסביבתיים שלנו מבחינת קרינת רדיו זהים) היא גבוהה בכמה סדרי גודל (ממה שמדדתי אצלהם בין 0.02 ל 1 מיקרווואט לסמ"ר לא צמוד למכשירים). זאת בגלל השימוש שלהם בציוד אלחוטי ביתי ואישי. כלומר, יש משמעות גדולה לבחירה האישית של כל אחד מאיתנו לגבי השימוש בציוד אלחוטי וסלולרי על רמות החשיפה שלו ושל בני ביתו.

לסיכום:
1. רמות החשיפה מראוטר אלחוטי בחדר ממ"ד גבוהות ממה שציינתם.
2. הוועדה הבין לאומית להגנה מקרינת רדיו אינה מתייחסת להשפעות ביולוגיות או בריאותיות של קרינה בלתי מייננת זאת למרות שלקרינת רדיו השפעות ביולוגיות ברמות נמוכות מאוד.
3. יש משמעות גדולה לבחירה האישית של כל אחד מאיתנו לגבי השימוש בציוד אלחוטי וסלולרי על רמות החשיפה שלו ושל בני ביתו לקרינת רדיו.
4. אני ממליץ על שימוש בציוד תקשורת חוטי בכל הבית. על אחת כמה וכמה בממ"ד
5. לכל מי שמרגיש כאבי ראש (בדרך כלל סימן ראשון לפיתוח תסמינים מחשיפה לקרינה) בעת שימוש בציוד סלולרי (בדרך כלל מקרה קצה של חשיפה בייחוד אם הסלולר צמוד לראש) ממליץ בחום ללמוד את הנושא, ולצמצם חשיפה לקרינה בלתי מייננת בכל דרך.

סימוכין:
1. על התקנים הלא מגנים, אופן פעולתה והחשדות לניגוד עניינים בוועדה הבין לאומית להגנה מקרינה בלתי מייננת - http://www.norad4u.co.il/emr-measurement-h/emf-standards-h#TOC--
2. דוח ביואנישיאטיב - http://www.bioinitiative.org/conclusions/

3. סיכום מחקרים על השפעות, נזקים ותחלואה של קרינה בלתי מייננת באתרי - http://www.norad4u.co.il/knowledge-h/emf-studies-list
בתמונה - מדידת קרינת רדיו מראוטר אלחוטי (לא בממ"ד) במרחק של מטר ממנו


הפוסט המקורי:

" בעבר העלתי פוסט על נושא "לינה בחדר ממ"ד" ובעקבות זאת עלו שאלות בנושא השימוש במודם/ראוטר והאם יש סכנה לחשיפת הקרינה.
הנה הסבר מפורט על קרינה אלקטרומגנטית וההשלכות שלה.
ישנן שתי סוגי קרינות: קרינה מייננת ולא מייננת. קרינה מייננת היא קרינה שגורמת ליינון אלקטרונים, קרינה זו הינה מסוכנת לבני אדם (ולשאר החיות) ולכן מנסים להמעיט כמה שניתן בחשיפה לה, לכן, למשל, אסור להיכנס לחדר רנטגן בזמן הצילום.
קרינת RF וספציפית בתדרי העבודה של WIFI הינה בתדרים 2.4Ghz ו-5Ghz, קרינה זו אינה מייננת.
למערכת WIFI יש שתי מקורות קרינה: הראוטר (שיש לו אנטנה או אנטנות חיצוניות) והמחשב הנייד שיש לו בדרך כלל שני אנטנות פנימיות בפינות העליונות שמאחורי הצג. הספק השידור המרבי של הרואטר ושל המחשב הנייד אינו עולה על 100 מילי-וואט כאשר בפועל ההספק הינו מילי-וואטים בודדים במצב כוננות ועד עשרות מילי-וואטים במצב שידור.
עכשיו לפני שנעסוק בקרינה שאינה מייננת, נשאל את עצמנו - מה זו בעצם קרינה?
כאשר מכשיר כלשהו רוצה לשדר מידע, הוא מבצע שינוי בשדה החשמלי סביב האנטנה שלו, השינוי הזה מתפזר לכל כיוון וממשיך לנוע באוויר עד אשר הוא נבלע בחומרים שונים (למשל על ידי פגיעה בקיר), לשדה כזה שמתפזר במרחב קוראים לו גל אלקטרומגנטי.
קרינה היא בעצם גל אלקטרומגנטי, כל גל כזה נושא עליו אנרגיה, וככל שאנחנו יותר רחוקים מן המקור כך כמות האנרגיה שתגיע אלינו קטנה יותר
האנרגיה שמכיל גל כזה היא אנרגיית "חום", כלומר כאשר גל כזה נבלע בחומר (למשל רקמת תא) הוא מחמם אותה.
כמות האנרגיה שמגיעה אלינו ממכשירי הWIFI הנמצא במרחק מטר מאיתנו הינה 0.0002 עד 0.001 מיליוואט לסמ"ר, לצורך השוואה, השידור של רדיו וטלוויזיה (עידן +) נושא את אותה כמות אנרגיה, 0.001 (במרחק רחוק ממקור השידור).
עכשיו בוא ננסה להבין האם כמות כזו של קרינה בכלל עושה משהו לגוף האדם. מחקר שביצעה הוועדה הבינלאומית להגנה מקרינה לא מיינת מצאה כי קרינה בעוצמה של 4 וואט לקילוגרם למשך חצי שעה (כלומר 4 וואט על כל קילוגרם של נבדק) העלתה את טמפרטורת הגוף של הנבדק בכמעלת צלזיוס אחת. בחישוב גס מדובר ב280 וואט לאדם בוגר וב10 וואט לתינוק בן יומו.
הוועדה קבעה כי אין לחרוג מ0.4 וואט לקילוגרם עבור סביבת עבודה ופי חמש פחות מזה (0.08) עבור כלל הציבור. כלומר, קרינת הWIFI הביתית במרחק של לפחות מטר מן הראוטר, קורנת בקרינה שחלשה פי 250 מהתקן הנחשב בטוח עבור תינוק בן יומו (3 קילו) ופי 5000 עבור אדם בוגר (60 קילו).
החשיפה לקרינה שמקורה בראוטר הינה זניחה ביחס לקרינת הרדיו שמקורה באנטנות רדיו, טלוויזיה ושידורים סלולאריים. הקרינה גבוהה יותר כאשר האנטנה צמודה לגוף, אך כאשר המחשב על הרגליים האנטנות שלו (שנמצאות לרוב בחלק העליון של המסך) מרחיקות אותו מן הגוף. ישנה בעיה הרבה יותר חמורה מקרינת WIFI כאשר המחשב על הרגליים וזהו החימום הרב של המחשב (הרכיבים עצמם מתחממים עקב השימוש ולא עקב קרינה).
לסיכום: החשיפה לקרינה ממודם/ראוטר הינה זניחה ולפיכך ההשפעה על הסובבים היא חסרת משמעות. ההחלטה אם להפעיל מודם/ראוטר במהלך הלילה או בחדר ממ"ד היא לבחירתכם.
בסופו של יום, כיבוי הראוטר במהלך הלילה מעלה את הסיכוי לפתח שיחה עם בן/בת הזוג ולא התבוננות על המסך בזמן השהות בבית.
המידע סופק בשיתוף עם "המשרד לאיכות הסביבה" ו - Israel Gimel מהנדס חשמל, סטודנט לתואר שני בננו-אלקטרוניקה בטכניון.
פתוח לדיון "

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה