יום רביעי, 13 באפריל 2016

ביקורת על הפוסט -"קרינה סלולרית: אפשר להיזהר, אין מקום לפאניקה" באתר מכון דוידסון

לקישור למאמר לחצו כאן...
המאמר הנ"ל הוא מגמטי מאוד , אולי בגלל שהד"ר המכובדים לא קראו את המחקרים המדוברים עד הסוף. 
אנסה להסביר , למען הקוראים, את הבעיות הבסיסיות במאמר זה. 

המחקר הדני - שגוי מהיסוד ונפסל!
**************************
למשל  המחקר הדני החדש שמסקנתו "הסלולרי לא מסוכן", שגוי מהיסוד. מפליא אותי כל פעם מחדש שאנשי מדע משתמשים בו כדי למסמס את הסיכון מהסלולרי בלי להבין מה עשו במחקר ומה הטעויות בו. כאשר מישהו מצטט את המחקר הזה כהוכחה שהסלולרי לא מסרטן זה רק מעיד על עצמו ומראה לי כמה הוא לא קרא או לא הבין את המחקר.   את המחקר הזה צריך ללמד בבתי ספר לעבודה בעניים. המחקר מעודכן כל 5 שנים ובאותה הזדמנות מפורסם שוב שכזה שמצא שאין סיכון בשימוש בסלולרי. המחקר כל כך שגוי שנפסל על ידי IARC ובתי משפט בעולם מלשמש כראיה. הבעיה העיקרית במחקר היא שהחוקרים הכניסו כ 200000 משתמשים עסקיים ועוד כ 30000 משתמשים שהיו להם יותר ממכשיר סלולרי אחד (ודיברו הרבה כנראה) לקבוצת הביקורת (מתוך סה"כ 700000 משתמשים). הטעות הזו יכולה להביא, במקרה ששימוש בסלולרי אכן גורם לסרטן, להגדיל את מספר הנפגעים בקבוצת הביקורת. 
המחקר - http://www.bmj.com/content/343/bmj.d6387.full
ביקרות על המחקר באנגלית: http://microwavenews.com/DanishCohort.html
ביקורות נוספות על המחקר - http://www.bmj.com/content/343/bmj.d6387/rapid-responses

מחקר  האינטרפון - סיכון חוסר
********************
מחקר האינטרפון הוגדר כדי לא להראות סיכון והוא סובל מבעיות רבות בעיות אלו גורמות לכל שהמחקר מראה סיכון חוסר. בנספח מספר 1 מסבירים את הבעיות ובנספח מספר 2 מתקנים סטיסטית את החישובים ואז הסיכון לקבוצת המשתמשים שדיברו בסלולרי למשך 10 שנים יותר מ27 דקות ביום עולה משמעותית לרמה של 82%. זה כבר לא כזה מרגיע נכון? בכל מקרה מי שמדבר על המחקר הזה בלי לציין את הנספחים מראה רק חלק קטן מהאמת. 
נספח מספר 2 - http://ije.oxfordjournals.org/content/suppl/2010/05/06/dyq079.DC1/Interphone_Appendix2.pdf

ביקורת על מחקריו של ד"ר רובין על רגישות לקרינה (המחקר שציינתם מ2005)
********************************************************
ד"ר רובין הינו פסיכיאטר אשר ביצע מספר מחקרי פרובוקציה ברגישים לקרינה. במחקרים חשף את הנבדקים לקרינה ממדמה של מכשיר סלולר שהוצמד לראשם. בסוף החשיפה (הארוכה יחסית) התבקשו הנבדקים לאשר האם הייתה קרינה או לא. הבעיה המרכזית במחקריו של ד"ר רובים היא שגם בזמן חשיפת הדמה, כלומר מתי שלא הייתה אמורה להיות חשיפה לקרינה, חשף החוקר, אם בגלל חוסר הבנה או חסר ידע, את הנבדקים לקרינה בלתי מייננת מסוגים שונים. התוצאה הייתה שרוב הנבדקים, גם מי שלא היה רגיש לקרינה, דיווחו על הימצאות קרינה בכל הבדיקות. החוקר הבין מכך שהמדמה הסלולרי גרם להשפעה פסיכולוגית על הנבדקים. 
מחקריו השגועים מצוטטים רבות על ידי מכחישי נזקים והתעשיה.
לביקורת - http://www.tapuz.co.il/blog/net/ViewEntry.aspx?EntryId=2495329
קישור למחקר - http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC1440612/

לא מיינן לא מסוכן
**************
הגישה שאם הקרינה לא מייננת ולא מחממת אז היא לא מסוכנת, היא נאיבית בכל הקשור לסיכון בחשיפה לקרינה. 
היום אנחנו יודעים שהסברה כי קרינת מיקרו-רדיו אינה מסרטנת היא שגויה.  זאת משום שיש היום כבר מחקרים שמראים על קשר נסיבתי בין שימוש בסלולרי (בפולט הן קרינת רדיו ובמקרים מסוימים הן קרינה בתדרים נמוכים מאוד) לסרטן (אינטרפון 2011, ומחקריו של הרדל) ועל סמך מחקרים אלו הוכרזה קרינת רדיו כמסרטן אפשרי בבני אדם (IARC 2011). 
מעבר לכך הנאיביות עומדת בניגוד למחקרים שמראים על השפעות ונזקים של קרינת רדיו-מיקרוגל ברמות נמוכות מאוד שלא גרמו לחימום ולא לינון. השפעות אלו הן שבירת מחסום דם מוח (סלפורד 2003), שברים ופגיעה בDNA שלא על ידי ינון או חימום (לאי 1996), יצירת רדיקאלים חופשיים (פירדמן 2007), השפעה על פעילות המוח (וולקוב 2011) ועוד.

תמונה שווה אלף מילים:
*****************
תמונה מתוך מחקרו של לאי 1996 המראה נזק לDNA מקרינת רדיו ברמות של גרמו לחימום -

תמונה מתוך מחקרו של סלפורד מ2003  המראה דליפת מחסום דם מוח לאחר חשיפה לקרינה ברמות שלא גרמו לחימום

תמונה מתוך מחקרו של יוסי פרידמן מ2007 שמראה את המסלול הביוכימי בו קרינת רדיו גורמת להיווצרות של רדיקאלים חופשיים -
https://sites.google.com/site/norad4uh/_/rsrc/1298585031086/knowledge-h/studies-h/bic294i009.jpg?height=244&width=320

בברכה
עמיר

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה