לפני כמה ימים התחילה לצאת אל האור פרשה חדשה בה אפשרי שאנשים ששירתו בכיפת ברזל, מערך הגנת העורף ההכרחי והמצוין של חיל האוויר, חלו בסרטן בעקבות שירותם (ראו לינק לסרטון למטה, לסרטון שפורסם בעמוד של גדי ורצסקי והופיע ב"צינור" של גיא לרר) הפעם מדובר כנראה על קבוצה של כ30 חיילים וחילות שחלו בסרטן אולי בעקבות שירותם הצבאי.
לפני יותר מ20 שנה שירתתי אני בחיל האוויר (גף טכני בטייסת תחזוקה).
כבר אז היו חשיפות מיותרות.
כבר אז הגורמים הרלוונטים בצבא אמרו ש"הכל בסדר"
כבר אז אנשים הסתובבו בבסיס עם כאבי ראש (אני אישית לא זוכר שסבלתי).
כבר אז טייסים, מפעילים וטכנאים חלו.
כבר אז אמרו להם "זה לא מהמכ"מ, זה לא מהשידורים, זה לא מהקרינה"
לא לומדים ולא ילמדו.
אפשר לעשות את זה יותר טוב, אפשר לחסוך בחיי אדם ועדיין לקיים פעילות. כל מה שצריך לעשות הוא לקחת בחשבון שיש לקרינת רדיו ברמות נמוכות (יחסית) השפעות ביולוגיות קצרות וארוכות זמן. ההכרה הזו תביא לתכנון המערכים והמערכות בצורה נכונה יותר, עם פחות חשיפה ופחות נפגעים. גם בצבא וגם באזרחות.
חשוב להבין שכל תקני הבטיחות בנושא קרינת רדיו מבוססים על הנחת היסוד שהדרך היחידה של הקרינה להשפיע על הגוף היא על ידי חימום שמתקיים רק ברמות מאוד מאוד מאוד גבוהות של קרינת רדיו.
התקן לא מכסה השפעות ביולוגיות ולא מבטיח שלא תחלו בסרטן או מחלות אחרות לאחר חשיפה ארוכת טווח. הדברים אמורים לאנטנות מסוגים שונים, למכשירים סלולריים (תקן אפילו מגן פחות, גם מבוסס על חום) וגם על מערכות צבאיות.
לכן התקנים גבוהים מאוד.
תקני חשיפה תעסוקתיים גבוהים פי חמש מהתקן לכלל הציבור.
בצבא נהוג לעבוד לפי התקנים התעסוקתיים, שהם כאמור גבוהים עוד יותר.
לכן הצבא (ולא רק הוא) יכול לטעון ש"הכל נבדק ובסדר", למרות שזה בכלל לא מבטיח שאנשים לא יחלו בטווח הזמן הארוך או יפתחו תסמינים בטווח הזמן הקצר.
בצד זה יש את החשיפה לציוד אישי, שברוב האוכלוסייה היא הגבוהה ביותר (לא שחשיפה אחרת היא בסדר). כלומר כל מהנדס שעובד על המערכות הללו וכל חייל שמשרת בסוללות, חשוף גם לקרינה מהציוד האישי שלו (כאשר רוב הציבור מכור לסלולרי ולאלחוטי)
