כנס בנושא "האם צריך לפחד מנתבים אלחוטיים?"

היום (10/2/2019) התקיים ב"מרכז חמד"ע" ללימודי המדעים בתל אביב כנס תחת הכותרת "האם צריך לפחד מנתבים אלחוטיים?"
הקלטה קולית של חלק מהכנס - https://youtu.be/F79DJuMX5ic

הכנס התקיים בעקבות מחקר על דעת הקהל בנושא ("תפיסת המסוכנות"  ולא על הסיכון עצמו) שמומן על ידי משרד המדע והטכנולוגיה ובוצע בטכניון על ידי דוקטורנטית קרן דליות ופרופ' איילת ברעם-צוברי ואשר פרסום ראשוני שלו נעשה במגזין הישראלי "אקולוגיה וסביבה" (כרך 9, גליון 4, דצמבר 2018) - http://www.magazine.isees.org.il/ArticlePage.aspx?ArticleId=802

כתבה על המחקר - https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5459487,00.html

החוקרים מדגישים שוב ושוב, ומעל כל במה אפשרית, כי המחקר לא עוסק בסיכון אלא ב"תפיסת הסיכון" על ידי הציבור ובהשפעת המדיה על דעת הקהל. אם זאת הרושם המתקבל מקריאת המחקר והכתבות שפרסמו לגביו, וכן מהכנס עצמו, הוא כי דעת החוקרים והנחת היסוד שלהן שקרינה בלתי מייננת בכלל וקרינת WIFI בפרט אינן מסוכנות כלל וכלל וכי אין על כך עוררין. הרושם שהתקבל מקריאת המחקר וביקור בכנס הוא שהנחת יסוד זו מביאה את החוקרים לחקור את הנושא מנקודת מבט מאשימה את התקשורת לגבי הפצת שקרים ופניקה כאילו הקרינה כן מסוכנת. למעשה אני רואה במחקר כתב אישום נגד התקשרות ומי שמפיץ מידע שהוא לדעת החוקרים לא נכון, מפחיד ומכניס לפניקה לגבי הקרינה הבלתי מייננת. האם אפשרי שכך הדבר? האם אפשרי שמשרד המדע והטכנולוגיה מימן את הכנס כדי להפעיל לחץ על התקשורת ומי שמדבר על הסיכון מקרינה בלתי מייננת כדי שיחשבו פעמים לפני הפרסום הבא?
הדיון בכנס כאמור החל באווירה זו, עד שהעיתונאי אביב לביא הפך את המגמה על ידי כך שסיפר כי דעת המומחה בתחום, פרופ' סיגל סדצקי, אינה שאין סיכון, ולמעשה שכנראה יש סיכון (ראו ראיון של סדצקי לאחר פרסום מחקר הNTP ב2016 - https://youtu.be/IVvfDNlZoaw?t=96 וגם כאן - https://news.walla.co.il/item/2965687). יש לציין כי גברת הדס וגמן העובדת במכון תנוד"ע בצמוד לפרופ' סיגל סדקצי ופרופ' סטיליאן גלברג ראש תחום קרינה ורעש במשרד להגנת הסביבה ומי שמכיר בכך שיש נזקים לקרינה בלתי מייננת (ראו הצהרה שלו בפני וועדה בכנסת - https://youtu.be/Dlys4SETT3s) לא ציינו זאת בפני הפנל והקהל. היה צריך שאביב לביא יפגין מקצועיות וקורקטיות כדי שהדבר יאמר בסופו של דבר.  על כך בהמשך. 

הכנס החל במצגת של המהנדס משה נצר. מי שמוביל ב40 שנה האחרונות בארץ את תחום המדידה והמיגון לבטיחות קרינה. בין לבין גם יעץ לחברות הסלולר ולפי מה שאמר עזר להפוך החלטה של רשות מקומית שלא להכניס WIFI לבתי ספר ברשות מקומית בארץ על ידי הסבר שהקרינה כל כך נמוכה ולא מסוכנת. בהרצאתו עלה לראשונה המונח "רדיו פוביה" כלומר הפחד מגלי רדיו. התרשמותי שהמסר של הרצאתו הייתה שאין סיכון בכלל מקרינת רדיו ובפרט מקרינת WIFI בה הרמות כל כך נמוכות שלא ניתן למדוד אותן עם מד קרינה וצריך נתח תדרים. מדהים אותי שאדם בעל שיעור קומה מקצועי לא מבין כי בעיית המדידה של קרינת הWIFI לא נובעת רק מחוזק הקרינה, אל מושפעת בעיקר מה DUTY CYCLE (אחוז מהשנייה בו יש למעשה שידור באוויר, ככל שאחוז זה קטן יותר צריך מד קרינה מהיר יותר כדי למדוד יותר נמון את הקרינה ולא לפספס את הפולסים שלה, בWIFI הנתון הזה עומד על בין 2% ל 20% כאשר הרשת מואמסת) הנמוך שלה ומהSAMPLING RATE הנמוך של מדי הקרינה (מהירות הדגימה של המדים של מודדים מוסמכים היא בדרך כלל בין 2 ל 5 דגימות בשנייה מה שלא מאפשר להם למדוד נכון אותות ספרטיים מהירים כגון אות WIFI). נתח תדרים הנהנה בדרך כלל מSAMPLING RATE גבוה ורגישות גבוה מצליח למדוד את האות. טענה זו שלי התקבלה דרך אגב על ידי פרופ' סטיליאן גלברג, ראש תחום קרינה ורעש במשרד להגנת הסביבה. 

המשיך ד"ר אורי לרנר בהרצאתו על "עקרון הזהירות המונעת וישומו", בה נגע גם בכך שמידע והזהרות לציבור יכולים להביא למצב חדרה שמשפיע יותר מהמזהם על בריאותו של הציבור וכן באפקט נסבו. האם יכול להיות שד"ר לרנר מעדיף שהציבור לא  ידע ממזהמים כדי לשמור על בריאותו?

ההרצאה הבאה הייתה של פרופסור סטיליאן גלברג, ראש תחום קרינה ורעש במשרד להגנת הסביבה. ההרצאה נסובה סביב תפיסת המשרד ומדיניותו.  

ההרצאה הבאה הייתה של ד"ר קרן דליות על המחקר עצמו ופילוח הנתונים (ראו תמונות הבאות). פריסת הנתונים אכן מעניינת, אבל ניכר כי הנחת החוקרים היא שאין סיכון בחשיפה לקרינה ולכן התקשורת זרעה פניקה וחרדה בציבור. הנחת יסוד זו של החוקרים לא רק באה לידי ביטוי במהלך הכנס, אלא לדעתי גם יכלה להשפיע על עבודתם. לעניות דעתי המגמה של המחקר הייתה מהרגע הראשון לשמש כתב אישום נגד התקשורת ונגד מפיצי הפניקה. במהלך הפנל התברר, די במקרה, כי הנחת יסוד זו אינה נכונה. על כך כאמור בהמשך.

לאחר מכן החל הפנל הפתוח, לקחו בו חלק פרופ' ברק פישביין מהטכניון, פרופ' איילת ברנע-צוברי, העיתונאי אביב לביא, גב' הדס וגמן ממרכז תנוד"ע , והנחתה אותו סיון קלינגבייל מהתוכנית "עושות חשבון". 

בתחילת הפנל, נראה כי בעצם מאשימים את התקשורת כמעודדת פניקה ומביאה מידע לא מבוסס על סיכון שלא קיים.
את מירב האש ספגה תוכנית בהגשת אברי גלעד שזכתה לשם הפופוליסטי משהו " "איך אנחנו הורגים את עצמנו: קרינה" ששודרה בשנת 2016. מופיעים בה מומחים וחוקרים בתחום, כמו גם רגישים לקרינה, בין השאר אני מככב בה ועזרתי בהכנתה. ראו - https://youtu.be/bpJsIWuV-PA.

יש לציין כי התוכנית עשתה רעש עצום ואפשרה לרגישים לקרינה רבים שסבלו מהקרינה ולא ידעו או הבינו זאת, לזהות את המקור של הסבל שלהם ולהתחיל בתהליך צמצום החשיפה והשיקום.
הביקורת על התוכנית הזו, בין השאר, היא לדעתי על עצם הבאת רגישים לקרינה לתקשורת. אנחנו כנראה האיום הגדול ביותר על מי שחושב שהקרינה לא מזיקה. אנחנו כנראה מרגיזים במיוחד בעצם קיומנו ובעצם שיש לנו החוצפה לזהות מה עושה לנו רע ולהתנגד לו ועוד יותר בכך שאנחנו יוצאים מהארון בצורה פומבית מזהירים אחרים ומנסים לסייע למי שכבר סובל.

בהמשך התברר כי דעת הרגולטרוים (גם סטיליאן שנכח באולם וגם פרופ' סיגל סדצקי שדבריה הובאו על ידי אביב לביא , ולא הוכחשו על ידי הדס  וגמן אשר עובדת בצמוד לפרופ' סיגל סדצקי שלא הייתה בדיון, היא שלפחות יש אפשרות שיש סיכון וכי לא  נכון להגיד שאין סיכון וזו עובדה. אביב לביא הביא לשינוי הזה בדיון כאשר אמר "אבל זה לא מה שסדצקי אומרת" בהקשר ל "אין סיכון". (42:53 בהקלטה). ואז סיפר מה היא אמרה לו בזמן המשותף שלהם במסגרת הכנת כתבות השונות שהוא עשה בנושא, שיש סיכון , שהוא מתברר מדעית, שאין וודאות לגבי הגורמים ורמת הסיכון, שאין הסכמה גורפת, שיש קולות לכאן ולכאן ושלדעת פרופ' סיגל סדצקי לתת סלולרי לילד זו לדעתה התעללות בילדים. מכאן הדיון המשיך בהבנה שיש אפשרות שיש סיכון ושיש מה לעשות כדי לצמצם חשיפה, לפחות כך התרשמתי , יכול להיות שאני מטעה את עצמי. 

המנחה לבסוף הפנתה שאלה לפרופ' סטיליאן גלברג, תענה לי ב"כן" או "לא", האם אני יכולה לישון בשקט (לגבי הוויפיי)? פרופ' סיטליאן השתהה כמה שניות ואז החל בהסבר ארוך ומפותל על פעילות המשרד בנוגע לסוגי החשיפות השונות, לבסוף אמר "בוודאי". ההרגשה שלי הייתה שהוא מתכוון "אנחנו עושים ככל יכולתנו". 

בשלב השאלות הצלחתי להשחיל שאלה (ראו בהקלטה דקה 1:02:20) - "האם הנחת היסוד של החוקרים כי אין כל סיכוי שהקרינה מזיקה  (מה שהתברר בפנל כהנחה שגויה) השפיעה על איסוף הנתונים ועיבודם ועל תוצאות המחקר?"

בהקלטה כדאי להקשיב בקלטה - https://youtu.be/F79DJuMX5ic:

1. 18:17 שאלותו הראשונה של מני בן אריה 
2. 24:00 תחילת הפנל
3. 42:53 - דברי אביב לביא לגבי דעת סיגל סדצקי.
4. 1:02:20 - שאלה שלי 
5. 1:05:00 שאלתו של מני בן אריה
6. 1:06:35 שאלה של גברת סיוון קלינגבייל לסטיליאן ותשובתו שהתחילה בשתיקה שהייתה שווה אלף מילים.
7. 1:09:27 שאלתה של  עדית בן אהרון

הפוסט צפוי להתעכן בימים הקרובים במידע נוסף על הכנס.  

הויפיי חוזר לכיתות בחיפה - כתבה בידיעות חיפה

בכתבה בידיעות חיפה מובאת פניית הורה לילד בבית ספר בו החזרו לפעול הרשתות האלחוטיות , כמו כן מובעת תגובת העירייה. העירייה מעלה את הטענה כי רשתות הויפיי נמוכות קרינה והשימוש בהן מוגבל. טענה זו מראה כי בעירייה עדיין לא הבינו כי כל רמה של קרינת רדיו איננה בריאה וכי גם במערכת מנוהלת נחשפים התלמידים לרמות של קרינת רדיו המשפיעות ביולוגיות. נראה כי תגובת העירייה, לפחות בחלקה, היא חזרה על המנטרות הריקות של משרד החינוך, הגוף הדוחף ומעודד את השימוש בוייפיי בבתי הספר ברחבי הארץ ואשר יהיה אחראי לפגיעה בילדים עקב כך. 

טענה נוספת שהעירייה מעלה היא כי אין ביכולת להגביל את השימוש של התלמידים בסלולרי, מה שעומד בניגוד לחוזרי מנכ"ל המאפשרים וקוראים להגבלת השימוש בסלולרי בשטחי בית הספר.

לכתבה - http://yedhaifa.co.il/papers/1388-2/#page/26

הובא לידיעתי על ידי הדס.

פרופ' סטליאן גלברג בפגישה בהוד השרון - יש להשתמש במחשבים וברשת חוטית בבתי הספר

פוסט שפורסם על ידי ברכת קלימשטיין לוי מדווח כי כי כפגישה בעיריית הוד השרון הצהיר פרופ' סטיליאן גלברג שאין בארץ מכשירים המסוגלים למדוד קרינת ווי פי וכל המדידות שעושות הרשויות אינן רלונטיות לווי פי. גלבר קרא לעיריה לחבר מחשבים לתקשורת קווית ולהמנע מרשת אלחוטית. במיוחד הדגיש פרופ גלברג שיש להמנע ממצב בו מספר ילדים עם טאבלטים יושבים בצמוד זה לזה.

אני טוען זאת שנים (הסבר כאן...), וסטיליאן אף הודע בכך לפני כשנה בפני פעילים (קישור לסרטון).

כעת זו הפעם השנייה בא סטילאין יוצא ממשרדו ובא כדי להגיד את הדברים בצורה ברורה וחדה מול הורים ובעלי תפקידים בעיריה (לפני כחודש עשה זאת מול עיריית הרצליה).

עכשיו כבר צריך להיות ברור לכולם, בדיקות הקרינה למערכות וייפיי בבתי הספר הם חלק מההונאה שמבצע משרד החינוך כדי להרגיע את ההורים מפני סכנות הרשת האלחוטית ושימוש במחשבים ניידים וטאבלטים אלחוטיים בכיתות.

לפוסט - https://www.facebook.com/birkat.levy/posts/10208384099297601

שאלות ותשובות עם פרופ' סטיליאן גלברג בנושא הוייפיי בבתי הספר

פרופ' סטיליאן גלברג , ראש תחום קרינה ורעש במשרד להגנת הסביבה השיב למכתב שאלות בנוגע לפריסת הוייפיי בבתי הספר אשר כתב לו של מר גדעון ליכנר, פעיל בנושא הקרינה.
בתגובה לשאלות אומר פרופ' סטילאן גלברג (עיקרי הדברים):

1. החשיפה לקרינת וייפיי בכתות מהתקני הקצה אינה מוצדקת.
2. בבתי הספר יש להשתמש ברשת קוית. 
3. התקנה של וייפיי בבתי הספר מחייבת נימוק מדוע אי אפשר להתקין רשת קווית.
4. בכל בית ספר שיש בו רשת וייפיי ואין נימוק של הרשות המקומית המצב לא תקין.
5. בשימוש ברשת קוית אין קרינה.
6. חוסר ברשת אלחוטית בבית הספר לא מביא לפילטה גבוהה יותר של קרינה מטלפונים בתיקי התלמידים.
7. שימוש בטלפונים סלולרים בבית הספר גורר חשיפה לא מוצדקת לקרינה.
8. המשרד להגנת הסביבה לא אחראי לוייפיי בשטח בית הספר.
9. קרינת וייפיי דומה לקרינה סלולרית.
10. אין נוהל לבדיקת קרינת וייפיי.
11. החשיפה האישית המחושבת לקרינה וייפיי היא גבוהה מאוד.
12. מדידת קרינה מכיתה עם כ20 טאבלטים אלחוטיים וראוטר, במצב העלאת נתונים, שתוצאותיה 1 מיקרו וואט לסמ"ר או פחות איננה סבירה.
13. ראש העיר הוא הגורם האחראי לבטיחות ולבדיקות הקרינה השונות בבתי הספר. 

למסמך המלא לחץ כאן - https://drive.google.com/open?id=0Bx-bMkl47XoXb0tKTkw3N0Z0M1k

חוזר מנכ"ל 2016 - לא לסלולר (בנתיים), פחות שעות בטאבלט אבל לשלם עליו חובה

חוזר מנכ"ל החדש של משרד החינוך התפרסם השבוע.
קישור:
http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Applications/Mankal/EtsMedorim/3/3-6/HoraotKeva/K-2016-1-1-3-6-12.htm

החוזר מתחלק לכמה חלקים ודן בכמה נושאים מרכזיים:

1. הסעיף  המשמעותי ביותר לדעתי - סעיף 2.3 - בשלב זה הגבלת השימוש למחשבים או טאבלים ולא לסלולרי או סמרטפונים - זהו סעיף משמעותי בחוזר ונלמד ממנו כי שינוי הפרדיגמה בעקבות מחקר NTP הגיע למשרד החינוך (ולוועדה הבין משרדית). הבעיה שלי היא עם ה"בשלב זה" ואם המשך השימוש בציוד אלחוטי. כמו כן אין הוראות ברורות על איסור שימוש כללי בשטח בית הספר, כיבוי המכשירים ואיחסונם. הוראות אלו הופיעו בחלקם בחוזרי מנכ"ל ישנים.
   
2. סעיף שני המשמעותי לנושא הקרינה הוא סעיף 2.4.2 - הנחיות בריאותיות, בו חוזרים על הכתוב בחוזר הקבע עג/10(ג) ונותנים תוקף נוסף ל: " הנחיות בנוגע להתקנת הרשת בבית הספר, שימוש ברשת קווית בלבד כאשר אין צורך בהפעלת רשת אלחוטית, חובת ההתקנה של נקודת גישה קווית בעמדת המורה, הגבלת שעות השימוש ברשת האלחוטית בהתאם לשכבת הגיל ועוד. " זאת אומרת מצד אחד אין הרעה ואין יותר שעות של רשת אלחוטית אבל מצד שני תהיה חשיפה לקרינה מהרשת האלחוטית בבית הספר בצורה הדרגתית לפני שנתונים.
   
   
   
   מעבר לכך סעיפים נוספים בנושאים שאינם קשורים ישירות לקרינה:
3. צעדים מקדימים לשילוב אמצעי קצה במוסד חינוכי (2.1)
   א. הודעה לפיקוח או לבעלות החינוך על הצתרפות לפרויקט.
   ב. הכשרת צוות המורים.
   ג. ידוע ההורים.
4. הסדרת זמני הלמידה באמצעות אמצעי קצה דיגיטאלים (2.2.)
   ההבנה שלי היא שלפי חוזר המנכ"ל ניתן להשתמש באביזרי הקצה זמן נוסף, לאחר כיבוי הרשת האלחוטית בכיתה וכיבוי הפונקציה האלחוטית באביזרי הקצה. אני בספק אם בבתי הספר יבינו זאת או ידעו איך לבצע. להבנתי בבסיס הסעיפים הללו התמודדות עם ביקורת ציבורית ומקצועית בגין:
   * תשלומי הורים
   * הבג"ץ בנושא פרויקט ה BYOD בו נדרשים הורים לרכוש טאבלטים יקרים (ומיותרים) לילדהם כדי שאלה ישתמשו בהם בבית הספר.
   * זמן מסך של הילדים וההשפעות החברתיות והפסיכולוגיות של החשיפה הזו. א. בעמדת המורה שימוש במחשב ובאזרים לפי הצורך וללא הגבלת זמן (אמור להיות ברשת חוטית).
   ב. זמן השימוש בבית הספר: בכיתות א-ג לא יותר מ20% מהזמן.
       בכיתות ד-ו עד 30% (באירועים מיוחדים עד 40%).
       בכיתות ז-י"ב בצורה חופשית לפי הצורך.
   |ג. זמן השימוש מחוץ לבית הספר:
       בכיתות א-ג לא יותר משעה ליום.
       בכיתות ד-ו עד שעתיים.
       בכיתות ז-י"ב בצורה חופשית לפי הצורך.
5. הסדרת נושא תשלומי ההורים על אמצעי הקצה הדיגיטאלים ועל תוכנות וספרים דיגיטאלים.
6. סעיפי כסת"ח :סעיף 2.2.2ג - ביצוע תוכנית לימוד על קרינה אלקטרומגנטית וקרינת רדיו.
   סעיף 2.2.2ד - וידוי כי התלמיד קיבל הדרכה והוא מודע להנחיות לשימוש בטוח ברשת ובאמצעי הקצה. 
7. סעיף 2.5 אבטחת שיוויון והזדמיניות של אמצעי קצה.
8. סעיף 2.6 שילוב פרויקט ספרים דיגיטאלים בפרויקט השאלת ספרים.

חדשות 10 - וייפיי בבתי הספר, גלגול האחריות, בדיקות לא נכונות פריסה בכוח - זה לא יגמר טוב

(חלק מה) כתבה ששודרה הערב בחדשות 10 בנוגע לוייפיי בבתי הספר, גלגול האחריות, בדיקות הקרינה הלא נכונות והבנה של הרגולטורים שזה יגמר רע מאוד.

גרסה מלאה מערוץ 10 -  http://news.nana10.co.il//Article/?ArticleID=1207170

https://youtu.be/h26I5yPgWSw

משרד החינוך עובר על ההוראות של עצמו (שוב)

הכתבה - http://www.haaretz.co.il/news/education/.premium-1.3049771 

משרד החינוך כל כך מאוהב בפרויקט הטאבלטים של עצמו (שנועד להראות כאילו מערכת החינוך התקדמה והיא עכשיו מעודכנת ויעילה) עד שהוא שוכח כנראה לבקר על בתי הספר שבפרויקט ולא מוודא שהפרויקט יצא לדרך תוך כדי עמידה בתקנים שהוא עצמו קבע (70% הסכמה מההורים, הבטחת השתתפות הילדים שהוריהם לא רכשו טאבלט בעצמם בפרויקט). תוך כדי כך כיתה ד' בבית הספר היסודי המשותף לכפר שמריהו ולחוף השרון, החליטו להפסיק את הפרויקט לאחר שש שנים של השתתפות בו.

אחד האבות הסביר ל"הארץ" - ״הוצגו לנו סיסמאות וכותרות מבטיחות של קידמה. נוכחנו שלא הייתה עלייה בהישגים וכמו כן, יותר חשובה לנו האווירה בכיתה והסביבה האנושית. להערכתנו הטכנולוגיה אינה מיטיבה עם ילדים כה צעירים, המעבר יכול להיות הדרגתי יותר״. אם לילדה אמרה כי ״ראינו שבעצם הילדה שלנו לומדת מספרים סרוקים. יש מעט מאוד כתיבה, וקריאה ממסך היא גם לא אותו דבר. יש תחושה של פספוס של עולמו ההתפתחותי של הילד״. 

למי שאינו יודע במסגרת הפרויקט, ולאחר קבלת הסכמה של לפחות 70% מההורים, נדרש מההורים לרכוש מחשבים או טאבלטים עבור ילדיהם. בכיתה נעשה שימוש בציוד זה על ידי שימוש ברשת האלחוטית (עוד פרויקט דגל של משרד החינוך לרישות כלל בתי הספר ברשתות אלחוטיות מקרינות) תוך כדי חשיפת הילדים לקרינה נוספת וזמן מסך נוסף. 

למי שאינו חושב כי קרינת רדיו בתוך כיתה עם החזרים וכ80 מקורות קרינה המשדרים רוב הזמן אינה בעייתית אני מזמין לקרא את דף במחקרים באתרי - http://www.norad4u.co.il/knowledge-h/emf-studies-list המכיל סיכומי חלק קטן מהמחקרים בתחום על מנגנוני נזק, השפעות, נזקים ותחלואה מקרינת רדיו. 

מעבר לכך פרויקט הטאבלטים נועד לכישלון. זאת בשל העלויות הגבוהות (עלות טאבלט ראשונית, עלות ביטוח, עלות תיקונים, עלות הספרים הסרוקים, התישנות הטאבלטים), השפעת השימוש בטאלטים על הקריאה והכתיבה, השפעות חברתיות ואחרות של תוספת זמן מסך, התמכרות התלמידים למסכים, וכמובן ההשפעות הבריאותיות של החשיפה לקרינה מהציוד האלחוטי והסלולרי בכיתה.
לדעתי התוצאה תהיה דור של אנשים שיודעים פחות לקרא ולכתוב, מנותקים חברתית וחסרי יכולות בין אישיות פנים אל פנים, חולים ורגישים לקרינה. 

כנס בחיפה בנושא "טכנולוגיות מידע ותקשורת במערכת החינוך בחיפה" - נשארתי בחוץ

לפני כחודש הוזמנתי על ידי גורמים בעריית חיפה לכנס בנושא 

"טכנולוגיות מידע ותקשורת במערכת החינוך בחיפה". 

הכנס התקיים בצהורי היום בבית אבא חושי בחיפה. 

נועד לדון ולעסוק בנושא השפעות הבריאותיות של טכנולוגיות תקשורת, בפריסת רשתות מחשבים בבתי הספר ושימוש בטכנולוגיות מידע בבתי הספר.

להלן ההזמנה:

פיניתי והקדשתי לכך את היום. 

אני לא אוהב לצאת מהבית ולסבול מהקרינה אבל בשביל לספר לאחרים על הרגישות לקרינה וכדי לנסות להסביר מדוע הכנסת 80 מקורות קרינת רדיו לכיתה זהו רעיון רע מאוד ומדוע יש להשתמש ברשת קוית ולא אלחוטית ולאסור שימוש בסלולרי בבתי הספר, אני מוכן לסבול כמה ימים (לא רק ביום הכנס אני בדרך כלל מרגיש רע, אלא גם בימים שאחריו).

נסעתי כל הדרך מביתי הממוגן קרינה בהרצליה לחיפה. כל הדרך רצופת האנטנות, דרך שהיא קשה מאוד מבחינתי.

הגעתי כחצי שעה לפני הכנס ולאחר התאוששות קלה, ניגשתי לעמדת הרשום. 

שם התברר לי כי אני לא רשום ואין לי אישור להשתתף בכנס. 

איך זה קרה שאלתי את מי שהזמין אותי?

פניו ענו ברמיזה.

אני לא מאלה שבאים למקומות שלא מזמינים אותי אליהם ודורשים להכנס. 

אני לא מאלה שעושים בלגן ואני לא מאלה הופכים שולחן.

אני מאלה שעושים . אלא שכותבים ואלה שבכל פעם שמנסים להשתיק אותם הם אומרים את הדברים שלהם יותר חזק ליותר אנשים. עזרו לי והפיצו פוסט זה ככל הניתן. 

אני מנחש שלא הכניסו אותי לכנס כנראה מתוך איזו שהוא ויתור פוליטי. אני מנחש שזו הייתה התניה של אחרים להשתתפות שלהם. אולי אנשי משרד הבריאות, אולי אנשי משרד החינוך אולי אפילו גורמים בעיריה שהייתה פעם עירי. 

לא יודע. זה גם לא מעניין אותי יותר מידי. בכנס הזה לא הייתי נוכך, נקודה. הצליח להם, לפחות לבנתיים.

באי הכנס לא שמעו ממני כי בדיקות הקרינה לא רלוונטיות וזאת בגלל מדי הקרינה האיטיים ושיטות המדידה הלא נכונות. 

באי הכנס  לא שמעו ממני שהתקן לא מגן והשפעות ביולוגיות מתרחשות ברמות פי אלף נמוכות מרמות שנחשבות על ידי כובעי התקן כבטוחות. באי הכנס לא שמעו ממני כי אות שידור של וייפיי אינו חלש יותר מאות שידור של סלולרי ושלמעשה הם מאוד דומים, ולכן אם יש הגיון באיסור על שימוש בסלולרי אותו הגיון בדיוק חל גם על מערכות WIFI.

באי הכנס לא שמעו ממני שרגישות לקרינה היא נרכשת וכי אם יפרסו אלחוטי בבתי הספר שלהם ולא יאסרו שימוש בסלולרי בבתי הספר שלהם אז הגיוני שרבים מהתלמידים שלהם יהיו תוך שנים ספורות רגישים לקרינה. 

באי הכנס לא שמעו ממני מה המשמעות של להיות רגיש לקרינה. מה המשמעות של כאבים בלתי פוסקים. מה המשמעות של קריסת הגוף ומערכת החיסון. מה המשמעות של ניתוק מהסביבה, פגיעה ביכולת להסתובב ברחוב, וביחולת שלהיות ליד אנשים אחרים (המשתמשים בסלולרי). על כל זה הם לא שמעו ולכן לא ידעו.

לכן, להלן כמה סרטונים שיסבירו את הנושאים הללו (בימים הבאים אסיים סרטון על מחקרים בתחום):

על התקנים מתוך הדרכה של 42 דקות בנושא הקרינה (החל מ 13m24s)

https://youtu.be/4btvJaN46rs?t=13m24s

ומה הרגולטורים אומרים?

קישור להצהרתו של פרופ' סטיליאן גלברג בנוגע לתקן לקרינה מאנטנות סלולריות, אשר אינו מגן, מבוסס על אפקט תרמי בלבד והסבר על חלק קטן מהתופעות וההשפעות של קרינה בלתי מייננת - https://youtu.be/Dlys4SETT3s

קישור להצהרתה של פרופ' סיגל סדצקי בנוגע לתקן לקרינה מטלפונים סלולרים אשר בדומה לתקן לקרינה מאנטנות מבוסס על אפקט חום, אינו מגן, שרירותי ואינו בריאותי - https://youtu.be/dGq28278Pt0

הצהרה נוספת של פרופ' סדצקי בתוכנית של פרופ' רפי קרסו - https://youtu.be/0et9YGKnrTI?t=7m17s

מתוך דף התקרים באתרי - http://www.norad4u.co.il/emr-measurement-h/emf-standards-h

האם בדיקות הקרינה בבית הספר נכונות ? האם באישור המשרד? האם התוצאות מראות על רמות בריאות? 

ראו את הסרטון הבא והבינו שהכל שרירותי , לא בדוק, לא בריא ושאף אחד לא לוקח ולא יקח אחריות, אבל בנתיים פורסים וייפיי בבתי הספר ומרגיעים את ההורים ואת המורים.

איך לזהות שאתם הופכים לרגישים יותר לקרינה?