יום ראשון, 26 בפברואר 2017

נוקיה השיקה את ה 3310 החדש

אז למה אתם קוראים על זה בבלוג שעיקר עניינו קרינה ורגישות לקרינה, בלוג שחרט על דגלו את המלחמה בהתמכרות הסלולרית והאלחוטית ואת הפצת הידע בדבר הסכנות הבריאותיות בחשיפה לקרינה בלתי מייננת?
הסיבה היא כי הטלפון החדש הזה מסמל את ההכרה ברצון של חלק מהציבור לקחת צעד אחורה מהשיגעון של הסלולריים החכמים ולחזור לתקופה בלי הפרעות כל חצי שנייה מהאימייל , מהוואט-אפ. בלי מרדף בלתי נגמר אחרי אחוזי טעינה. בלי מרדף אחרי דגם יותר חדש, יותר מהיר, יותר משוכלל.
לפני שנתיים התבשרנו על מגמה כזו ביפן, בה קהל לקוחות שרצה מכשירי צדפה פשוטים הביאו להשקה של כמה דגמים כאלה (שרובם היו למעשה טלפונים חכמים קטנים). 
המכשיר הזה הוא פשוט פשוט.
יש בו שיחות, SMS , מצלמה פשוטה, מסך קטן, קישוריות אינטרנט בסיסית (דור 2.5), משחק סנייק , נגן MP3 וזהו בערך. 
אין בו WIFI , אין 4G או 3G ואין חיבוריות קבועה לרשת (אין לי מושג איך דור 2.5 מתנהג בנושא החיבוריות לרשת. אם אני זוכר נכון, מה שראיתי אצל חברים הוא שצריך כל פעם לבקש מהמכשיר להתחבר והגלישה היא רק באתרים מיוחדים שמתאמים לכך ואשר מכילים בעיקר טקסט). לכך יש שלוש יתרונות. בנוסף לשקט הנפשי שכבר ציינו, זמן הסלולה של המכשיר הוא כמעט חודש בהמתנה (בסלולריים חכמים זה פחות מיום כאשר הכל מחובר והכל עובד, וכמה ימים כאשר מכבים את תקשורת הנתונים , הוייפיי וכל שאר האופציות האלחוטיות) ודבר שני וחשוב לי במיוחד, אין שידור קבוע ואין קרינה קבועה (בסמרטפונים יש שידור כמעט קבוע ושעות רבות של חשיפה לקרינה ביום). 

באכזבה רבה ולצערי הרב הטלפון הזה משדר בעת שיחה בטכנולוגיה GSM, כך שכנראה הוא איננו נמוך קרינה בזמן השיחה . למעשה שיחה בו תחשוף אתכם כנראה ליותר קרינה מאשר שיחה בטלפון 3G/UMTS פשוט (לחצו כאן לסרטון השוואה של עוצמות הקרינה בין דור שלישי לדור שני). אני לא יכול להיות בתוך, זה נשמע לי כמעט לא הגיוני להשיק טלפון ברשת ישנה זו. אבל לפי הנתונים הטכניים שלו הוא משדר רק בGSM 900/1800 MHz. אוכל לבדוק זאת רק כאשר יהיה לי כזה מכשיר ביד.
אני מאוד מקווה שנראה בעתיד עוד טלפונים סלולריים פשוטים ומיושנים, רק באריזה חדשה ומעודכנת. 
אין לי ספק כי ה3310 ייהנה מהצלחה גדולה.

סקירה קצרה : http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4927837,00.html
על המכשיר באתר נוקיה - https://www.nokia.com/en_int/phones/nokia-3310
התמונה מאתר נוקיה.


יום שבת, 25 בפברואר 2017

מצגות על רגישות לקרינה , ד"ר יעל שטיין ועמיר בורנשטיין

במסגרת וועדת האפדימיולוגיה בכנס בנושא קרינה בלתי מייננת שנערך בחוד ינואר 2017 בירושלים (המכון ללימודים מתקדים באוניברסיטה העברית, בשיתוף עם ה ENVIRONMENTAL HEALTH TRUST) העברנו אני וד"ר יעל שטיין מצגות בנושא רגישות לקרינה.
ד"ר יעל שטיין נתנה סקירה מדעית של הנושא ואני התרכזתי בלהציג את סיפורי האישי , את המגבלות של רגישים לקרינה ואת הצרכים המיידים שלנו ככהילה וכבודדים. 
כעת המצגות זמינות באתר ה ENVIRONMENTAL HEALTH TRUST:
בהמשך נשתדל להעלות גרסת וידאו למצגות.

יום שני, 13 בפברואר 2017

גלובס - אריקסון ישראל תספק 200000 מונים חכמים לחברת החשמל

לפי כתבה בגלובס, חברת אריקסון ישראל זכתה במכרז לספק לחברת החשמל כ200000 מוני חשמל חכמים בשנים הבאים. המונים לדירות בשכונות חדשות בארבע ערים בישראל ישתמשו בטכנולוגית PLC המעבירה את התקשורת על גבי חוטי החשמל וגורמת להגדלת הזיהום החשמלי על הקו. המונים שיותקנו ב15% מהצרכנים, כנראה בעיקר צרכנים  עסקיים יהיו בטכנולוגיות סלולריות וישדרו במצטבר כ15 דקות ביום (כנראה שידור של כמה שניות כל כמה דקות ולא שידור קבוע של 15 דקות).  
בכתבה אף מדווח על הפילוט בבנימינה וגבעת עדה שגרר הקמת קבוצות מחאה ותלונות של הציבור.  
ברחבי העולם מותקנים מוני חשמל אלחוטיים ומקרינים המהווים מקור קרינת רדיו משמעותי בכל בית. הפריסה של מונים אלו בארה"ב, קנדה, אוסטרליה ומדינות נוספות גררה ביקורת רבה וגידול במספר הרגישים לקרינה.


דור חמישי בסלולרי ובאלחוטי - האם יש כבר ממה להיות מודאגים?

הרבה אנשים שאני מדבר איתם חוששים כבר עכשיו (שלא נגיד בפאניקה) מהדור החמישי בסלולר. חלקם עושים זאת תוך כדי התמודדות עם קשיים וצמצום חשיפה וחלקם כתירוץ מדוע לא להתמודד. יש המון פרסומים ברשת בנוגע לדור חמישי. חלקם על ידי חברות שמנצלות את העניין הציבורי כדי לצבור יחסי ציבור, וחלקם על ידי בלוגים ואתרי טכנולוגיה. לא בכל מקום המידע מדויק והרושם ש"הנה זה בא" אינו נכון והוא לדעתי מוגזם. לכן
א - יש ממה לחשוש אבל לא צריך להיות בפאניקה, לפחות לא עכשיו.
ב - יש לנו הרבה מאוד דברים שכבר עכשיו צריך לפעול נגדם , הרבה לפני הדור החמישי יהפוך למציאות.
ג - ננסה לעשות קצת סדר בדברים.

קצת סדר. קודם כל הטכנולוגיה של 5G לא ברורה עדיין. היא בפיתוח ואין תקינה (טכנית). טום וולר , ראש הFCC (רשות התקשורת הפדרלית האמריקאית ומכחיש נזקים ידוע) נתן השנה את ה OK לתחילת פיתוח ללא כל תקינה טכנית כדי להעניק לכאורה יתרון לחברות אמריקאיות מול מתחרים אירופיים ויפנים (שם יושבים ומתדיינים על מה לפתח ואיך). המשמעות שאין עדיין מוצרים. אבל מה יהיה ה5G? באו נבין טכנית מה המגבלות הטכניות ואז ננסה לנחש מה יהיה בפועל. 

במסיבת העיתונאים הבאה מגדיר טום וולר את ה3 עקרונות של ה 5G:

1. מהירות העברת נתונים - משתווה לסיב אופטי
2. מהירות תגובה - פחות מ1 מילי שנייה.
3. רחב סרט (מבחינת תדר)

דור 5 תהיה רשת מהירה יותר מדור 4 שהיא מהירה יותר מדור 3. את המהירות ישיגו על ידי כך שכמה אנטנות יתנו שירות לצרכן אחד (מה שאמור להיות כבר בדור 4) ועל ידי שימוש בגל נושא בתדרים גבוהים מאוד(האות הבסיסי עליו מורכבת האינפורמציה הדיגיטאלית), בין 20 ל 300GHz. עכשיו צריך לזכור שככל שעולים בתדר - החדירה דרך מבנים וחומרי בנייה, אפילו בדים רגילים, קטנה יותר ויותר. לכן האנטנות, רבות ככל שיהיו, יהיו קטנות ובדרך כלל בתוך מבנים או על עמודי תאורה ברחובות. כמו כן כדי לחסוך באנרגיה האנטנות ידעו לכוון את הקרינה אל הצרכן (מה שכבר אמור להיות בדור 4 ובתקני WIFI מתקדמים). לכן הניחוש שלי שלא נראה כל כך אנטנות גדולות של 5G ברחובות, אלא אנטנות קטנות פרוסות בצירי תחבורה ובתוך מבנים. מי שירצה להשתמש בתוך הבית שלהם (בשביל הבית החכם לאנשים שלא מודעים לנזקי הקרינה) יתקינו אנטנות בתוך הבית ויהינו מהקרינה, סליחה מהקליטה, של דור 5.

הסבר קצר יחסית על דור 5 - https://youtu.be/GEx_d0SjvS0


מעבר לזה, יש לנו כרגע מספיק על הצלחת. דור רביעי הוא גרוע מספיק, רמות הקרינה מהסלולרי בו גבוהות מאוד והקרינה רציפה רוב שעות היממה. זאת לעומת דור 3 היותר איטי אבל עם הרבה פחות קרינה (בדרך כלל). מוני חשמל חכמים אלחוטיים כבר הותקנו בחלק מהקיבוצים ולא ברורה אפשרות התקנתן ברחבי הערים (אם נאמין לחברת החשמל מונים בטכנולוגיה סלולרית יותקנו "רק" ב15% מבתי האב בישראל, כל השאר יותקנו בטכנולוגית PLC שאינה אלחוטית אבל יש לה בעיות אחרות). מוני מים אלחוטיים מותקנים בחלק נכבד מהערים ומשדרים כל 30 שניות. בית חכם אלחוטי משווק כבר על ידי גורמים במשק. מכוניות הופכות אלחוטיות וסלולריות. ההתמכרות הסלולרית והאלחוטית קיימת כבר בכל שכבה באוכלוסייה ובכל גיל, עד כדי כך שרגישים לקרינה שכבר סובלים מהקרינה מהסלולרי עדיין משתמשים. כל ציוד הופך להיות אלחוטי, כולל מכשירים לבנים (מקררים, מזגנים, מכונות כביסה ועוד). לכן יש מספיק לדאוג ממה שיש וקורה עכשיו מאשר להתפלץ ממה שהולך להתרחש , אולי בעתיד. כמו כן מתבקש להבין על מה מדברים. יש הרבה אתרים ובלוגים ברשת שמנסים לתת חצאי אינפורמציה על הדור החמישי אבל ברוב המקרים חוטאים בדיווח לא נכון או לא מדויק.


יום ראשון, 12 בפברואר 2017

עוד יוזמה להגדלת החשיפה לקרינה של ילדים בבתי הספר

כתבה ב YNET מתואר מיזם למידה בעזרת הסמרטפון הסלולרי החכם ברחבי תל אביב. במהלך הלמידה עושים התלמדים שימוש בסלולרי.  קישור - http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4920315,00.html

כנראה בלי שהם מודעים לכך מקדמים מורים ותלמידים את החשיפה לקרינה גם בשטח בית ספר , גם מחוצה לו והכל בשם החינוך. מישהו פה התבלבל ובמקום לעודד בתי ספר נקיים מקרינה מעודדים שימוש בטכנולוגיות סלולריות ואלחוטיות בשטח בית הספר ומחוצה לו , בשם החינוך והלמידה. 
טכנולוגיה שמבוססת על שידור קרינת רדיו , מסרטן אפשרי בבני אדם, כאשר מיום ליום מתרבות העדויות לחשיפה לקרינה זו, גם ברמות נמוכות מאוד יש השפעות ביולוגיות מרובות. 
טכנולוגיה שמשרד החינוך דוחף לבתי הספר בשם הקדמה ובלי לשים לב לאזהרות. טכנולוגיה שכבר היום פוגעת באנשים רבים שהופכים לרגישים לקרינה או חולים במחלות גרועות יותר. 

יום חמישי, 9 בפברואר 2017

מחקרו של ד"ר ג'ימס רובין על רגישות לקרינה - ניתוח מעמיק וביקורתי

בעבר כתבתי ביקורת על המחקר השגוי של ד"ר ג'ימס רובין בנוגע לרגישות לקרינה. 
הביקורת פורסמה בבלוג הישן - http://www.tapuz.co.il/blogs/viewentry/2495329
הערב, קראתי שוב את המחקר וביצעתי ניתוח ביקורתי מעמיק יותר של הניסויים ושל התוצאות של המחקר. 
להלן הפירוט.

נקודות מרכזיות במחקר:
  1. במחקר בוצעו שלוש סוגי חשיפה:
    א. לאות GSM,
     ב. לאות רציף (ללא פעימה המאפיינת את אות ה GSM),
    ג. מה שהיה אמור להיות חשיפת הביקורת ללא חשיפה בה קן שודר אות רציף (כמו בחשיפה השנייה) אבל לא נותב אל האנטנה אלא למעגלים פנימיים. מה שלמעשה הביא לכך שהמכשיר בו השתמשו הפיק קרינה בתדרים נמוכים, תדרי ביניים ואפילו קרינת רדיו בעוצמה נמוכה יותר מאשר בחשיפות הראשונות אבל עדיין חשיפה.
  2. כל חשיפה הייתה ל50 דקות. זמן המספיק להופעת תגובה אצל רגישים לקרינה גם לתדרים הנמוכים ותדרי הביניים (ואפילו קרינת רדיו) שהפיק מכשיר החשיפה בעת מה שאמור היה להיות חשיפת הביקורת.
  3. לפני ואחרי כל חשיפה הייתה תקופה של 30 דקות הסתגלות ומנוחה בהן ענו הנבדקים על שאלות בשאלון. בין השאלות היו שאלות בקשר לתסמינים אחרי כל חשיפה ועל השפעת הרגישות על חייהם. 
  4. במחקר לקחו חלק 83 רגישים לקרינה ו 69 אנשים שלא הצהירו שהם רגישים.
  5. מתוכם 71 רגישים ו 60 אנשים לא רגישים הופיעו לפגישה הראשונה. 
  6. מתוכם 60 מכל קבוצה הופיעו לכל שלושת החשיפות.
ריכוז  התוצאות
  1. ניתוח העדויות לגבי כאבי הראש (סימפטום מרכזי אצל רגישים לקרינה) הראה כי כאבי הראש התגברו בכל שלושת החשיפות ככל שזמן החשיפה גדל, ונרגעו לאחר סיום החשיפה.
    כאבי הראש היו חזקים יותר בקבוצת הרגישים (באופן משמעותי) אבל נראתה עלייה קלה ככל שהתמשכה החשיפה גם בקבוצת הביקורת.
    בגרף הבא מתוך המחקר רואים את  המגמה הזו באופן ברור.
    כאבי ראש לפי החשיפה בתלות בזמן החשיפה ולפי קבוצות
  2. גם כאשר מסתכלים על תיעוד כאבי הראש לכל משתתף רואים בבירור שהרגישים לקרינה הגיבו (בכאבי ראש) יותר לכל החשיפות.
    כאבי ראש כתלות בחשיפה, רגישים מול בקרה
  3. 26 מיקרים של תגובות קשות היו בקבוצת הרגישים. 9 פרשו מהמחקר לאחר החשיפה, 17 ביקשו לסיים את החשיפה מוקדם מהזמן. בקבוצת הבקרה לא היו אירועים כאלה.
  4. מתוך 26 המקרים הללו:
    7 היו בזמן חשיפה ה GSM,
    10 בגל הרציף,
    9 במה שהייתה אמורה להיות חשיפה הביקורת (הייתה אמורה להיות ללא חשיפה שכאמור התבררה להיות חשיפה לשדות חשמליים ומגנטיים בתדרים נמוכים ותדרים ביניים ואפילו חשיפה לקרינת רדיו). 
  5. מתוך אלו שעזבו את המחקר 4 לא ציינו את הסיבה לעזיבה.
  6. יום לאחר כל חשיפה בוצעה שיחה עם הנבדקים ואלו נשאלו לגבי תסמינים.
    בקבוצת הביקורת 0 (מתוך 41) דיוחו על תסמינים יום אחרי החשיפה לGSM,
    2 אחרי החשיפה לגל רציף (מתוך 41),
    4  אחרי החשיפה למה שהייתה אמורה להיות חשיפה הביקורת.
    בקבוצת הרגישים 5 מתוך 49 דיווחו על תסמינים יום אחרי חשיפה ה GMS,
    8 אחרי חשיפת הגל הרציף (מתוך 49),
    4 אחרי מה שהייתה אמורה להיות חשיפת הביקורת (מתוך 49 שנשאלו). 
  7. הנבדקים נשאלו האם לדעתם הייתה חשיפה לקרינה בסוף כל חשיפה.
    בחשיפת לאות ה GSM  הצהירו 63% מהרגישים כי היה שידור, זאת בהשוואה ל 58% מקבוצת הביקורת.
    בחשיפה לאות רציף הצהירו  68% מהרגישים כי היה שידור, זאת בהשוואה ל70% מקבוצת הביקורת.
    בחשיפה למה שהיה אמור להיות חשיפת ביקורת (אמורה הייתה להיות ללא חשיפה אבל היה למעשה חשיפה פחותה או חלקית) 63% מהרגישים דיווחו על חשיפה לאומת 68% מקבוצת הביקורת.
    לטבלה המלאה - https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC1440612/table/tbl3/
מסקנות שלי מהמחקר ותוצאותיו:
  1. חשיפת הבקרה שאמורה להיות ללא חשיפה לקרינה הייתה למעשה חשיפה "חלקית" או "פחותה", אך במסגרת זמן של 50 דקות של ניסוי להבנתי רגישים לקרינה יפתחו תסמינים גם בחשיפה חלקית או פחותה זו. 
  2. הטעות של ביצוע חשיפת בקרה לא נכונה היא טעות טכנית בסיסית במחקר שגורמת לכך שכל המסקנות של החוקרים המבוססות על ההבנה שחשיפת הביקורת הייתה ללא חשיפה לקרינה , בטלות ואין להן כל תוקף
  3. כמו במקרים אחרים של מחקרים שגויים, ניתן עדיין להסתכל על התוצאות של הניסויים וללמוד מהם כמה דברים:
    1. יותר רגישים לקרינה פרשו מהניסוי, או ביקשו לקצרו בשל תסמינים מאשר בקבוצת הביקורת.
    2. הרגישים לקרינה הגיבו בכאבי ראש קשים יותר לחשיפות.
    3. גם בקבוצת הרגישים לקרינה וגם בקבוצת החשיפה החומרה של כאבי הראש גדלה ככל שהחשיפה נמשכה ונרגעה לאחר הפסקת החשיפה (אם כי בקבוצת הרגישים כאבי הראש היו חזקים יותר, ראו תת סעיף 2).
    4. בקבוצת הרגישים לקרינה היו יותר דיווחים על תסמינים ביום שאחרי החשיפה.
    5. בהינתן כי גם בחשיפת הבקרה הייתה חשיפה לקרינה , גם רוב הרגישים לקרינה וגם רוב בקבוצת הביקורת שלא היו רגישים הצליחו לזהות את החשיפות. 
  4. כאשר מסתכלים בעיין בוחנת על התוצאות וכאשר מבינים כי גם מה שהייתה אמורה להיות חשיפת הביקורת הייתה חשיפה לקרינה (למעשה חשיפה חלקית או קטנה יותר) מבינים כי המחקר למעשה מבסס את ההבנה כי הרגישים לקרינה במחקר הגיבו בחומרה קשה יותר לחשיפות וכי התסמין המידי והמרכזי בה, שהוא כאב הראש, נגרמים ומוגבר בעת חשיפה. 

יום רביעי, 8 בפברואר 2017

ילדי המסכים - כתבה על ההשפעות של חשיפה למסכים על ילדים באתר מעריב

הכתבה  מביאה כמה סיפורים קשים של ילדים שנפגעו מהשימוש במסכים וכן סיכום ההשפעות הבריאותיות ארוכות הזמן על הילדים של חשיפה למסכים. בכתבה משתתפים יונה פרסבורג מנכ"ל העמותה "נתיבי רשת" וראש  תחום רפואה התנהגותית בעמותה ד"ר גדי ליסק.

רגישים לקרינה עושים כותרות במדיה הבריטית - 08-02-2017

קישור - http://www.theargus.co.uk/news/15076965.Wi_Fi_gives_me_a_pain_in_my_mouth/
מרי קוהלס, בת 65 , דורשת מהממשל להכיר ברגישותה לקרינה כנכות.  היא חובה כאבים בעת קרבה למחשבים אלחוטיים, אנטנות סלולריות, טלפונים סלולרים וציוד אלחוטי נוסף. מרי מכנה את האי הקרה ברגישות לקרינה באנגליה כחרפה ומוכנה להיבדק על ידי רופאים כדי להוכיח את רגישותה. לדבריה חשוב שהממשל יכיר ברגישות כדי לאפשר לרגישים לקרינה לבקר בבתי חולים ומבני ציבור מבלי החשיפה הקשה לקרינה במקומות אלו.  כיום מקומות ציבוריים הם מחוץ לתחום עבור מרי. 
היא הרגישה בכאבים לראשונה כאשר שהתה סמוך למחשב האלחוטי של אביה והרגישה כאבים בפה. מאז הלך המצב והתדרדר עד למצב בו אפילו המנורות בביתה גורמות לה לכאבים. 

תגובה רשמית המבוססת על מחקרים שגויים
בתגובה לטענות מודה ד"ר סימון מאן, ראש תחום בריאות הציבור במחלקה לבדיקות קרינה (כנראה גוף ממשל בריטי שאמון על נושא הקרינה) כי המחלקה לבריאות הציבור מודעת לדיווחים של אנשים כי הם חווים תסמינים שמופיעים או מוחמרים בעת חשיפה לקרינה בלתי מייננת. ואז הוא מציין כי סה"כ (משתמשים במילה הזו ליצור רושם כי יש קונצנזוס או דעת רוב בנושאי קרינה, כאשר בדרך כלל מסתמכים על מחקרים ישנים ושגויים שמיצגים את דעה מגמתית, זאת בלי צורך לציין את המחקרים ובלי לספוג ביקורת על השימוש בהם) המידע המדעי לא תומך בהנחה כי התסמינים נגמרים מחשיפה לקרינה או שהרגישים מסוגלים לגלות את הקרינה. בכך הוא רומז על הקונספציה השגויה המבוססת על מחקריו השגויים של ד"ר רובין (במחקר זה חשפו החוקרים את הנבדקים לקרינה גם שלא הייתה אמורה להיות חשיפה ולאחר מכן שגו בניתוח התוצאות והסיקו ), ועל מחקר ESSEX השגוי בו הטעות המרכזית הייתה ההנחה כי הרגישים צריכים לזהות ב100% גם חשיפה לקרינת GSM, גם חשיפה לWIFI וגם מתי שלא הייתה קרינה משני הסוגים הללו. זאת בלי להבין שחלק מהרגישים יגיבו בעיקר לאחד מסוגי החשיפות ולשנייה פחות. מכיוון שגישה זו משרתת את התעשייה ואת המשך השימוש וההפצה של מתקנים וציוד פולט קרינה, התקבלה הגישה הזו כקונצנזוס. למרות זאת היא שגויה מהיסוד.

לקריאה על מחקרים בנוגע לרגישות לקרינה - http://www.norad4u.co.il/ehs-h/ehs-studies-h



בתמונה - גברת מרי קוהלס, מקור http://www.theargus.co.uk/


כתבה דומה פורסמה באתר
http://www.juicebrighton.com/news/brighton-news/the-sussex-woman-allergic-to-wi-fi/"
בו מופיע סיפורה של גברת רחל הינקס מססקס אגליה. גם היא סובלת מתסמינם וכאבים בעת חשיפה לקרינה.
הכתבה פורסמה היום. ה 8/2/2017.


אתמול, 7/2/2017 שודרה ברדיו BBC המקומי של SUSSEX תוכנית בנוגע  לרגישות לקרינה. בתכנית התראיינו מרי קוהלס (מהכתבה הראשונה) וד"ר אנדרו טרסידר.
קישור- http://www.bbc.co.uk/programmes/p04pwy2k
להלן סדר הדברים תודות ל Dave Ashton
0.00 - 1.00 (news headlines) - הכותרות כולל תמצית הראיון עם מרי קוהלס.
12.52 - 15.45 (Mary Coales) - ראיון עם מרי קוהלס
16.19 - 17.41 - שיחה בנושא הרגישות לקרינה.
01.10.30 - 01.17.03 (Mary Coales / Dr Andrew Tresidder) 0- שוב שיחה עם מרי קוהלס וד"ר אנדרו רדיסדור המסביר את הידע הקיים בנושא הרגישות לקרינה והרקע הרפואי.
02.11.06 - 02.18.31 (interview with an off-the-shelf denialist) - שיחות עם מכחישי רגישות לקרינה, כנראה כולל חוקרים ממחקרו השגוי של רובין.
02.56.21 - 02.59.50 (interview with Sue and Velma) - ראיון עם סו וולמה.



מה המקור לקונספציה השגויה שרגישות לקרינה היא תופעה פסיכוסומטית?

את הטקסט הבא כתבתי בתגובה לפוסט של נועה, רגישה לקרינה, לאחר שהיא סיפרה שצחקו על הרגישות שלה ואמרו לה שזה הכל פסיכולוגי. חשוב מאוד שגם אתם תקראו , תבינו את הנושא ותפיצו את האמת בכל הזדמנות -
"מאיפה הגיעה התפיסה השגויה כי רגישות לקרינה היא ממקור פסיכוסומטי?"
התפיסה השגויה שרגישות לקרינה היא תופעה פסיכולוגית מקורה בהערה שהכניס ד"ר גימס רובין במחקרו השגוי על רגישות לקרינה. רובין חשף את הנבדקים לקרינה אבל טעה וחשף אותם למספר סוגים של קרינה גם כאשר לא הייתה אמורה להיות חשיפה. כאשר הם הגיבו (לא רק הרגישים הגיבו), במקום להבין שמשהו לא בסדר בניסוי שלו הוא הסיק שיכול להיות שהם פחדו מההתקן שהוצמד לראש שלהם. ארגון הבריאות העולמי והתעשייה מצטטים אותו, למעשה הם חוזרים על שגיאה כפולה (גם בניסוי וגם בניתוח של התוצאות). אנשים וגופים שגורסים כך גם הם טועים. אז אל תתנו לאף אחד להגיד לכם שמחקרים הראו שרגישים קרינה לא מזהים קרינה ואל תתנו לאף אחד להגיד לכם שזו תופעה פסיכוסומטית .
המחקר הזה, למרות היותו שגוי ולמרות שהמסכנות הלא נכונות צועקות מהדף, התקבל כקונזנזוס וקיבל דחיפה יחסי ציבור מהתעשייה.
 להלן הטקסט מהמחקר: "
RESULTS:
 Headache severity increased during exposure and decreased immediately afterwards. However, no strong evidence was found of any difference between the conditions in terms of symptom severity. Nor did evidence of any differential effect of condition between the two groups exist. The proportion of sensitive participants who believed a signal was present during GSM exposure (60%) was similar to the proportion who believed one was present during sham exposure (63%).
CONCLUSIONS:
 No evidence was found to indicate that people with self reported sensitivity to mobile phone signals are able to detect such signals or that they react to them with increased symptom severity. As sham exposure was sufficient to trigger severe symptoms in some participants, psychological factors may have an important role in causing this condition. "

להלן קישור למחקר - https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/16520326
 להלן קישור לביקורת המלאה שלי על המחקר - http://www.tapuz.co.il/blogs/viewentry/2495329
וגם כאן ביקורת מעודכנת ומעמיקה יותר - http://norad4uh.blogspot.com/2017/02/blog-post_84.html

יום שלישי, 7 בפברואר 2017

סיכום פעילות 01-2017 - "ללא קרינה בשבילך" - www.norad4u.co.il

סיכום פעילות 01-2017

"ללא קרינה בשבילך"

www.norad4u.co.il, www.4EHSByEHS.co.il


שלום חברים.
להלן סיכום הפעילות בחודש האחרון באתרים ובבלוגים, אותם אני כותב ומנהל, בנושאי קרינה בלתי מייננת ורגישות לקרינה.


אירועים מרכזיים בחודש האחרון (והיו הרבה יחסית)

  1. התקיים כנס בנושא השפעות של קרינה בלתי מייננת, המרכז ללימודים מתקדמים באוניברסיטת ירושלים בשיתוף הקרן לבריאות הסביבה EHT ארה"ב.  השתתפתי בכנס ובקבוצות העבודה וסיכמתי אותו בסדרה של פוסטים בבלוג:


הבלוג בעברית http://norad4uh.blogspot.co.il/ (מאז 2006):

אתם מוזמנים להירשם לעדכונים בבלוג החדש. בסיכום הזה, הרשומות יובילו לבלוג החדש.

רשומות (כתבות בלוג) שפורסמו החודש

בחודש האחרון פורסמו הפוסטים הבאים (מהאחרון לראשון):

01/2017
מספר צפיות בבלוג החדש – יותר מ 1170
מספר צפיות בבלוג הישן – יותר מ 983


האתר המידע בעברית  www.norad4u.co.il (מאז 2010):

אתר אינפורמטיבי וחינוכי בנושאי רגישות לקרינה, מודעות לנזקי הקרינה, מדידת קרינה וצמצום חשיפה לקרינה.

עמודים חדשים

  1. לא נכתבו דפים חדשים באתר המידע.

עודכנו העמודים הבאים

  1. קוצרו שמות העמודים כדי להקל על הגישה

סטטיסטיקות
12/2016 -  4376 כניסות  , 7120 עמודים נקראו


אתר העמותה "רגישות לקרינה ישראל" ע"ר 580630150 - http://www.ehs.org.il -

אתר העמותה הוקם ב  09/2016 כדי להוות את המרכז האינטרנטי של העמותה ופעילותה. באתר עמודים בנושא הרגישות, אבחון עצמי, התמודדות ראשונה ועוד. לאתר יתווסף חומר נוסף בעתיד, ככל שפעילות העמותה תתרחב ותעמיק. האתר מתוכנן להיות קל ופשוט לקריאה. בשלב זה אעדכן גם על אתר זה בסיכום החודשי (באופן זמני).
סטטיסטיקות
11/2016 - 102 כניסות, 233עמודים נקראו.


אתר "על קרינה בקצרה\קרינה זה רע" -  http://www.radisbad.co.il/

האתר הוא יוזמה שלי ועזרו בבנייתו רגישים לקרינה מהארץ. בשונה מהאתר הראשי, אתר זה הוא פשוט וקצר ומכיל את העקרונות של צמצום החשיפה. האתר מומלץ לילדים. האתר אינו משתנה.
סטטיסטיקות

01/2017 - 28 כניסות, 69 עמודים נקראו


האתר "עבור רגישים לקרינה על ידי רגישים לקרינה"  www.4EHSByEHS.co.il (מאז 2013)  

עמודים חדשים

  1. לא נוצרו דפים חדשים

עודכנו העמודים הבאים

  1. שינויים מינוריים באתר, בין השאר הדגשת מחירים עבור הפריטים.

סטטיסטיקות
01/2017 - 548 כניסות, 1172 עמודים נקראו



ערוץ הסרטים ביוטיוב http://www.youtube.com/NoRadBlog (מאז 2009):

סרטונים חדשים:


צפיות בכלל הסרטונים :

01/2017  7306צפיות


האתר באנגלית www.norad4u.com (מאז 2010):

דפים חדשים :
  1. NoRad4u web activities - דף עם כל פעילות הרשת שלי - http://www.norad4u.com/norad4u-web-activities

עודכנו העמודים הבאים

  1. קיצור שמות העמודים כדי להקל על הגישה.
  2. Handling EHS - הוספתי מידע על תוספי תזונה שאני לקוח - http://www.norad4u.com/ehs/a-letter-to-all-ehs
  3. Home use EMF / EMR Meters and Detectors - הוסף מידg על מדי קרינה ED88T ו ED78S - http://www.norad4u.com/monitor/home-emr-meters

סטטיסטיקות

01/2017 - 5227 כניסות, 7571 עמודים נקראו




אתר החנות באנגלית- www.4EHSByEHS.com (מאז 2012)  

אתר המציע מוצרים מיוחדים לרגישים לקרינה בעולם, על מנת לתת כלים טכניים ולסייע לרגישים לקרינה להתמודד עם שגרת המחלה ולאפשר להם לשפר את מצבם. האתר מיועד לגולשים מחו"ל.

דפים חדשים:

  1. לא נוצרו דפים חדשים

דפים שעודכנו:

  1. שינויים מינורים נוספים במיקום כפתורי LIKE בדפים באתר.
  2. בוצעו עידכוני מלאי.

סטטיסטיקות
01/2017 - 1304 כניסות, 3505 עמודים נקראו



הבלוג באנגלית http://norad4u.blogspot.co.il/ (מאז 2008):

פוסטים חדשים:


מספר כניסות לבלוג באנגלית

01/2017 - 6975.

סוף הדוח…
להתראות בחודש הבא!