‏הצגת רשומות עם תוויות שדה מגנטי. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות שדה מגנטי. הצג את כל הרשומות

יום שבת, 5 באוקטובר 2019

מה תרצה? כאב ראש או בחילה? (שיפורי קרינה בחדר העבודה - חלק רביעי)

מה תרצה? כאב ראש או בחילה?
זו השורה שרצה לי בראש בשבועות האחרונים. למה? סיפור ארוך, אנסה לקצר, יש בו לקח לכולם, אני חושב.
חדר העבודה שלי נמצא באחת הנקודות הגרועות בבית מבחינת קרינה. הבית טוב יחסית, אבל החדר נמצא מאחורי ארון החשמל ומעל קו החשמל המוביל לשכנים (טעות של הקבלן חשמל שניסה לקצר ולחסוך כמה מאות שקלים). בנוסף הוא מבטון, וכנראה שיש בו יותר החזרים.
בחדר הזה קשה לי לעבוד לאורך זמן. לפעמים אני מצליח לעבוד ימים שלמים, לפעמים רק דקות. עדיין לא ברורה לי החוקיות. כן נראה שכאשר אני כבר נחשף במקום אחר (למשל ארוחות משפחתיות, פגישות או הליכה לדואר) אני רגיש יותר בתוך החדר.

בשנתיים האחרונות עשיתי מגוון שינויים, שיפורים ומיגונים בחדר העבודה, על כך בפרקים הקודמים של הסאגה:
חלק 3, חלק 2,  חלק  ראשון


על הקיר של הארון חשמל יש מיגון לשדה מגנטי בתדר נמוך, כבר בערך שנה וחצי.
על הרצפה אני מניח לוחות מיגון של שדה מגנטי בתדר נמוך. לפעמים אני מוציא ולפעמים מניח בחזרה. תלוי בהרגשה.
עד לפני שבועיים רק המיגון על הקיר היה מאורק לאדמה. חשבתי שדי בכך שהמיגון על הרצפה נוגע במשטח מוליך וזה מספיק.
לפני שבועיים גיליתי שמצטבר מטען חשמלי על המיגון של הרצפה.
לפני שבוע קמתי בבוקר והכנתי חיבור אדמה טוב גם למיגון על הרצפה.
מאז אני מחבר ומודד, מוציא ומכניס את המיגון רצפה ומנסה לראות מה ההשפעה עלי. מעין ניסוי בבן אדם.
בינתיים מה שנראה הוא שבימים שאני יותר רגיש (כי כבר הייתה חשיפה במקום אחר) אם אין מיגון על הרצפה אני תוך חצי שעה עם כאב ראש. אם יש מיגון על הרצפה בלי הארקה אני תוך חצי שעה עם בחילה. אם יש מיגון על הרצפה עם הארקה, אני תוך שעה-שעתים עם בחילה.
מבחינת מדידה מה שניתן למדוד הוא שני דברים:
1. מתח חשמלי בין המיגון לאדמה לאחר כמה שעות (לוקח זמן ללוח לצבור מטען), נמדד במילי וולטים. בלי הארקה על הפלטה הגדולה יותר כ340 מילי וולט, ועל הפלטה הקטנה יותר כ170 מילי וולט. כאשר יש הארקה, הרמות שוות לאפס.
2. התנגדות בין הלוחות מיגון לאדמה. במקרה שאין חיבור לאדמה ההתנגדות היא בין כמה עשרות אומים לאפס (0-70). במקרה של חיבור לאדמה ההתנגדות היא אפס (תמיד).
אז היום רוב היום עבדתי בלי מיגון על הרצפה...תוך דקות כאב ראש.
עכשיו הנחתי את הלוחות וגם חיברתי הארקה, כרגע עדיין בסדר.
מוסר השכל:א. מיגון בתדר נמוך מורכב מאוד.
ב. יש לארק מיגון בתדר נמוך, לא רק מסיבות בטיחותיות.
ג. מיגון לא תמיד מאפשר להרגיש 100%, לפעמים רק משפר.


ולשאלה השבועית לרגיש\ה לקרינה מה לדעתכם עדיף?1. כאב ראש - בלי מיגון
2. בחילה - עם מיגון מוארק
3. עשיתה לי כאב ראש עם הסיפור הזה.

יום שני, 4 במרץ 2019

התעוררו יום אחד להבנה שהם חיים בקרינה מיותרת מקו מתח גבוה בישוב בצפון

עוד מקרה של אנשים שהתעוררו יום אחד להבנה ששנים הם נחשפו לקרינה בלתי מייננת, בלתי בריאה, ומיותרת הופיע אתמול (03/03/2019) ב"ישראל היום" https://www.israelhayom.co.il/article/637479

מהכתבה עולה כי במשך השנים נבנו בתים בצמוד לקו מתח גבוה של חברת החשמל. לתושבים הובטח ש"הכל בסדר" והם גרו שם שנים. במשך השנים חלקם חלו. לאחרונה בוצעה שם בדיקת קרינה והתברר שחלק מהתושבים נחשפו כל השנים לקרינה מיותרת בביתם.

הגיע הזמן שאנשים בארץ יתעוררו ויבינו שהתקנים לא מגנים ויתחילו למדוד בעצמם קרינה בלתי מייננת, לצמצם חשיפה, לעבור לציוד חוטי ולהתרחק ממקורות קרינה.

הגיע הזמן להבין שגם התקן לקרינת רדיו וגם התקן לשדה מגנטי וחשמלי בתדר נמוך הם גבוהים ולא מגנים ומבוססים על השפעות מיידיות בלבד של הקרינה ולא על שום השפעה ביולוגית או בריאותית.

הגיע הזמן לקחת שליטה על החיים שלכם.

למי שכבר מגיב בכאבים ותסמינים אני ממליץ להפסיק מייד שימוש בציוד אלחוטי וסלולרי.

יום רביעי, 2 בינואר 2019

טעויות בהערכת הסיכון לחשיפה לקרינה בלתי מייננת גרמו להופעת תסמינים גם בבית הספר בראש העין


שוב ושוב אנחנו למדים שכשעושים טעויות בהבנת הסיכון של חשיפה לקרינה בלתי מייננת(במקרה הזה שדה מגנטי בתדר נמוך) התוצאה היא שאנשים (וילדים) סובלים מכאבי ראש.
הבעיה שבמקרים האלה מי שעושה את הטעויות לא נפגע.
הקו לא היה צריך להיות שם בשלב האיכלוס של השכונה, אבל השכונה כבר מאוחלסת והקו עדיין שם.
אנשים סובלים מכאבי ראש ותסמינים של חשיפה לקרינה והראשויות אומרות "הכל בתקן". בנתיים הפתרון מתמההמה ומתעקב ובית הספר לא ממלא את יעודו.

שאלתם את עצמכם פעם איך תוצאות המדידות מתחת לסף ועדיין אנשים סובלים? זה כי הסף לחשיפה לשדה מגנטי בתדר נמוך הוא סף ממוצע ל24 שעות או ממוצע שנתי. 4 מיליגאוס בממוצע ביום הגרוע ביותר ו2 מיליגאוס בממוצע שנתי. את הממוצע השנתי קשה לחשב אז מחשבים את היומי, מה שמאפשר חשיפה של תלמידים ל8 שעות ביום לרמה של 10 מיליגאוס וזה עדיין יחשב תקין. ברמה כזו חלקם הגדול כבר יסבול מכאבי ראש.
לכן אין להשתמש בממוצע. אם עוצמת השדה מעל 2 מיליגאוס יש לדרוש שינוי.
בהצלחה להורים ותלמידים.
אני מקווה שהקו יועתק במלואו במהרה, ולמרות שלא נראה שזה יקרה אני מקווה שהראשויות ילמדו מהמקרה הזה ויבינו שחשיפה לקרינה בתדר נמוך (שדה מגנטי מרשת החשמל) אינה בריאה גם ברמות נמוכות יחסית וכי לחישוב הממוצע המקל אין אחיזה במציעות.


יום ראשון, 3 ביוני 2018

יהיה בסדר - גלי צהל - 03/06/2018 - קרינה מרכבים היברידים

בשידור היום בתוכנית "יהיה בסדר" בגלי צה"ל , התקיים דיון בעניין הקרינה ברכבים היברידיים. 

בשידור דובר על בדיקות הקרינה שבוצעו , על ביצוע ממוצעים על התוצאות ועל נוהל מדידה חדש של המשרד להגנת הסביבה. 

שיטת המדידה של המשרד להגנת הסביבה, בה מבוצעים ממוצעים אינה מקובלת עלי והיא לדעתי מטעה את הציבור.
שיטת הניקוד של המשרד לקרינה ברכבים היברידיים היא כבר לא פחות ממגוחחת. מודדים 10 ס"מ מעל המושב ועושים ממוצעים בהנחות יסוד שגויות. בסוף נותנים ציון "א" לרכב עם שיאי קרינה גבוהים. בושה וגניבת דעת. נראה ששיטת הניקוד ממש תוכננה כדי להראות שהכל בסדר (לא מפליא אותי כי כך הדבר גם בבדיקות לקרינת רדיו. תקן גבוה ולא מגן שכל התוצאות מוצגות באחוזים מהתקן הגבוה והלא מגן). אני בספק עם בשיטה זו יהיו רכבים שיקבלו ציון נמוך מא'.
ביצוע ממוצע בבדיקות קרינה מאפשר להראות תמונה כאילו אין קרינה כאשר במציאות יכולות להיות חשיפות קצרות זמן לקרינה משמעותיות מאוד (בשידור מדברים על 60 מיליגאוס, לא ראיתי את הדוח אבל מדדתי בעבר רכבים אחרים וראיתי שיאי קרינה של 30 מיליגאוס ויותר). 

בעולם מקובל תקן גבוה, מושפע תעשיה ולא מגן (התקן לוקח בחשבון אך ורק נזק מיידי של הקרינה הזו, נקבע על ידי וועדה בשם ICNIRP שהיא מושפעת וממומנת תעשיה וקובעת תקנים המגנים על המזהמים ולא על הציבור) של שדה מגנטי בתדר נמוך שהוא עוד יותר גבוה ושערורייתי מהתקן של המשרד להגנת הסביבה. 

קרינה בלתי מייננת בתדר נמוך, שדה מגנטי בתדר נמוך, הינה מסרטן אפשרי בבני אדם משנת 2001. זאת בזכות כמה וכמה מחקרים שהראו על עליה בסיכון לסרטן דם אצל ילדים שגרו באזור בו הקרינה מעל 2 מיליגאוס. 
מאז מתפרסמים עוד ועוד מחקרים שמראים על ההשפעות והמסוכנות של השדה המגנטי בתדר נמוך. 
זאת למרות ניסיון של מומחים כאלה ואחרים להגיד שהקרינה הזו לא מסוכנת ולא מזיקה לבריאות. 

אני אשמח מאוד אם יגיע היום בו היצרנים יתכננו רכבים , מבנים, מכונות, ציוד , כך שלא תהיה חשיפה לקרינה ברמה גבוה, גם אם היא רגעית. זו במקום לנסות להדוף את התלונות של הציבור. 
בינתיים הציבור המודע לקרינה ולנזקיה מוזמן למדוד את הקרינה ברכב (כל רכב, לא רק היברידי שמועד יותר לפורענות בגלל יותר מערכות חשמליות ברכב), אפילו עם מד קרינה ביתי (גילוי נאות אני מוכר מדי קרינה אלו) או על ידי מודד מוסמך, להתייחס לשיאי הקרינה ולהחליט בעצמו, אם הוא מוכן להחשף לקרינה הזו או לא.
קישורים:
מחקרים בתחום של שדה מגנטי בתדר נמוך - http://www.norad4u.co.il/knowledge-h/emf-studies-list#TOC-.2








יום ראשון, 27 במאי 2018

כתבה בוואלה מנסה להרגיע מפני הקרינה ברכבים היברידים

הכתבה בשיתוף כלמוביל, יבואנית יונדאי, מנסה להרגיע את הציבור מפני החשש מהקרינה ברכבים היברידיים.
בכתבה מוסבר בקצה מהיא קרינה אלקטרומגנטית, נטען כי הקרינה הזו לא מסוכנת אף כי לא הוכח שהיא בטוחה ברמות גבוהות במיוחד. בכתבה נטען כי התקנים של ה WHO וICNIRP הינם מחמירים (הם לא מספרים כי התקנים לוקחים בחשבון רק נזק מיידי של הקרינה בגלל השרעת זרמים על עצבים ופעולה לא רצונית של שריריים ולא לוקחים בחשבון שום השפעה ביולוגית או נזק ארוך זמן. הם גם לא מציינים כי ICNIRP הוא גוף מושפע תעשיה ואפילו ה WHO חשוד בניגוד עניינים ובהסתננות של גורמים מושפעי תעשיה לשורותיו), נטען כי הרכבים נבדקו ועומדים בדרישות ובבדיקות (בלי לציין כי מבצעים ממוצעים וכי מודדים בגובה של 10 ס"מ מהמושב) , נטען כי לא כל אחד יכול לבצע את הבדיקות וכי דרוש ציוד מיוחד כולל מסנן צר סרט של 50HZ (אולי על מנת שלא ישפיעו על המד כל מקורות הקרינה בתדרי נמוכים ותדרי ביניים המצויים בחלק מהרכבים ההיברידים). ולבסוף נאמר כי "סרטונים וכתבות שמסקרים מדידות בישראל ובעולם, גם אם ביצעו אותם מודדים בעלי תעודה ומכשיר מקצועי, כמעט לעולם לא יוכלו לעמוד בסטנדרטים שבהם עומדות מעבדות רשמיות, תקניות ומבוקרות, של משרדי ממשלה ויצרני רכב." אולי כדי לצמצם את ההשפעה של סרטונים אלו.

אולי במקום לנסות לשנות את דעת הקהל ולטעון שהקרינה לא מסוכנת, במקום להיעזר במומחים שטענו שגם השחייה בקישון לא מסוכנת, במקום להתחבא מאחורי תקנים גבוהים ולא מגנים ומאחורי נוהלי בדיקה שתוכננו כדי להראות רמות נמוכות (למשל מדידת ממוצע הקרינה ולא שיאי קרינה, בדיקה בגובה של 10 ס"מ מהמושב) אולי כדאי שהיצרנים והיבואנים (לא רק של רכבים היברידיים או חשמליים, בעיות קרינה יש גם בחלק מרכבי הבנזין או הדיזל) ישקיעו את מרצם בתכנון הרכבים כך שלא תהיה קרינה ולא יהיה סיכון בריאותי כל וכלל? רק שואל, סתם רעיון.

עוד על קרינה ברכבים באתר -
 http://www.norad4u.co.il/knowledge-h/emr-sources-by-location-h/emf-in-cars-h

יום שישי, 16 במרץ 2018

עוד יום של תיקון ומציאה של בעיות קרינה...הפעם בביתי שלי (שיפורי קרינה בחדר העבודה - חלק ראשון)

אחרי יום ארוך של התקנת מיגון קרינה על גב ארון חשמל בחדר העבודה שלי, וביצוע עשרות בדיקות קרינה (לפני ואחרי  התקנת המיגון) אני שמח לבשר שבעית קרינה אחת בחדר העבודה שלי טופלה ובעיה שנייה נמצאה או יותר נכון הצלחתי לאבחן אותה יותר במדויק. 

מדידות של "לפני"
הבוקר התחיל בביצוע מדידות קרינה במיקומים שונים בחדר העבודה ובחדר הכניסה לבית בצמוד לארון החשמל. 

התקנת המיגון 
לאחר מכן, בעשר בבוקר לערך,  הגיע יניב,  הקבלן של חברת המיגון איתה אני עובד, עם כלים וחומרים. לאחר שיחת אישור מול הבוס, יניב התחיל לעבוד בקצב מסחרר כאשר אני עוזר לו בעיקר בלהחזיק את פלטות המיגון, כאשר הוא מחבר אותן לקיר. קצב העבודה שלו כל כך מהיר שאני הספקתי לחבר שני ברגים והוא כבר גמר את כל העבודה. אם הייתי מנסה לעשות את הכל לבד, היה לוקח לי יומיים. כאשר הוא עובד ואני בעיקר  מסיע לקח לו פחות משעתיים.
בתמונה - יניב בפעולה

בדיקות קרינה "אחרי"
לאחר ההתקנה התחיל השלב של הבדיקות של אחרי. המטרה שלהן הייתה לוודא שהמיגון עובד נכון, מביא לשיפור ברמות הקרינה ולא גורם להגדלה של השדות באזורים אחרים. בעצם עוברים שוב ושוב על אותן נקודות שמדדנו בהן לפני ההתקנה. המדידות הראו שיפור ברמות הקרינה בצמוד לקיר וגם במרכז החדר. הרמה בדיוק מאחורי ארון החשמל הייתה לפני המיגון בסביבות ה10 מיליגאוס. לאחר המיגון הרמה עמדה על כ3 מילגאוס. הרמה בדיוק מאחורי חיבור הארקה (יש שם כרגע חיבור לא נכון מבחינת קרינה שגורם לשדה מוגבר על מערכת הארקה של הבית, על כך בהמשך) הייתה לפני המיגון 3 מיליגאוס ואחרי המיגון בסביבות 1 מיליגאוס. במרחק של חצי מטר מהמיגון הרמות עמדו עתה על פחות מ 0.3 מילגאוס, כאשר לפני המיגון הן עמדו על סביבות ה 0.6 (גם לפני המיגון הייתה רמה יחסית נמוכה, אבל מספיק גבוהה כדי להוציא אותי מריכוז. באזור הישיבה שלי הרמה לפני המיגון הייתה 0.6 ואחרי המיגון ירדה ל 0.3. נראה שהמיגון עובד, אפילו באזור הישיבה שלי שמושפע ממקורות קרינה נוספים.

חזרה על הבדיקות
במהלך היום חזרתי על הבדיקות כמה פעמים. בין ניכוי החדר וסידור מחדש של החדר להשלמת ההתקנה.
באחת המדידות שבוצע לאחר הצהורים זיהיתי להפתעתי כי הרמה של השדה המגנטי על הכיסא שלי שוב גבוהה. 
ביצעתי סריקה של האזור ומצאתי את נקודת השיא, בדיוק איפה שאני יושב. 
בדקתי מעל הכיסא והרמה ירדה, ירדתי לגובה הרצפה ורמה עלתה ל5 מליגאוס. סרקתי את הרצפה וגיליתי כי יש קו חשמל מהארון חשמל שלי, מתחת לרצפה, ההולך לשכנים הגרים בבתים הצמודים. השיא של הקרינה עמד על קצת יותר מ7 מילגאוס בנקודה מסוימת.
יצאתי החוצה והצלחתי למצוא ולעקוב אחר מסלול הכבל מתחת הרצפה על ידי מדידת הקרינה הנפלטת ממנו בגובה הרצפה. 
מדובר בקו של הזנה והארקות העובר מהבית שלי לבתים הצמודים של השכנים.
כאשר חזרתי הביתה מדדתי שוב והבעיה נעלמה. 
לאחר כשעה שמתי לב שאני מרגיש קצת פחות טוב ומדדתי שוב, הבעיה חזרה. 
יצאתי שוב מהבית והלכתי בעקבות השדה המגנטי אל השכנים, דפקתי בדלת ודיברתי עם השכנה. מסתבר שבזמן שהשכנה מפעילה מיבש או דוד חשמלי, השדה קופץ אצלי מתחת לרגליים (על הדרך הסברתי לה על קרינה. מצאתי מלא מקורות בבית, התקנתי לה טלפון קווי, כיביתי לה את השידור האלחוטי מהראוטר וקבעתי שמחר אני ובן זוגה נפרוס טלפוניה חוטית ורשת מחשבים חוטית בכל הבית). מה שמוזר היה שבלוח החשמל שלה לא היה חיבור של האפס לאדמה ולא היה זרם על כבל האדמה. 
השכנים הנוספים לא היו בבית ולכן לא בדקתי אצלהם. יש מה לעשות מחר.

בתמונה - מדידת קרינה על הרצפה.
 מקור הקרינה - קו מתח ראשי מתחת לרצפות



מקור אפשרי של הבעיה
ישנן כנראה שתי סיבות למה שראיתי היום על הרצפה. 
הראשונה נובעת מכך שכמה עשרות ס"מ מתחת לרצפה עוברים קווי הזנה של הבתים הנוספים במגרש. סביב הקווים תמיד יהיה שדה מוגבר, אבל אם הם מאוזנים ואם אין תקלה חשמלית השדה לא אמור להיות גדול מאוד. לא יותר מ2 מיליגאוס (עדיין לא כדאי לשים מיטה מעל). ואני כאמור ראיתי יותר מ7 מיליגאוס על הרצפה. הבעיה הזו נוצרת בשל קשל תכנוני שנגרם בשל כך שהמתכנן לא מבין את הבעייתיות בהעברת כבלי חשמל והזנה לבתים מתחת לחדרי מגורים. תכנון נכון יעביר את הכבלים הללו בשביל או בכביש הגישה, כאשר כניסה לכל בית תהיה בצורה הקצרה ביותר ללוח החשמל בלי לעבור מתחת לחדרי שינה או עבודה, למשל מתחת למסדרון כניסה לבית. ארון החשמל אמור להיות מותקן בכניסה לבית, במקום שיאפשר כניסה "נקייה" כזו. במקרה אצלי הארון נמצא במקום טוב, קרוב לכניסה, אבל הכבלים המזינים את בתים במגרש עושים דרכם מתחת למטבח ומתחת לחדר העבודה שלי (מסתבר). 
הסיבה  השנייה היא זרם חשמלי (שלא אמור להיות שם) על האדמות החשמליות בין הבתים. זרם זה יוצר שדה  מגנטי גבוה.
זרם על אדמה חשמלית נוצר לפעמים בשל חיבור האפס של הלוח הביתי לפס האדמות של הבית וזרימה של הזרם חוזר (האפס) על האדמה החשמלית במקום דרך חוט האפס של חברת החשמל.

הסבר לבעית איפוס לאדמה. 
אצלי בלוח מחובר האפס להארקה. חיבור שנהוג על ידי חברת החשמל משנות השמונים. זוהי שיטת הארקה נפוצה בבתים פרטיים, דו-משפחתיים וקוטגים. אמורות להיות לה יתרונות בטיחותיים מבחינת מקרה התחשמלות אבל היא תומנת בחובה בעיה וסכנה אחרת, קרינתית. במקרה שהאפס של חברת החשמל אינו איכותי (התנגדות גבוהה יחסית), ובמקרה שהאדמה בבית היא טובה (התנגדות נמוכה), אפשרי מצב שיווצר זרם חוזר דרך האדמה החשמלית ולא דרך האפס של חברת החשמל. במקרה הזה יהיה שדה מגנטי מוגבר על מערכת הארקה. אם מערכת הארקה תהיה מחוברת לצינורות המים או שלד הבניין אפשרי שגם עליהם יהיה שדה מגנטי מוגבר. הדרך לגלות בעיה כזו היא:
א - לראות שחוט אפס אכן מחובר פיזית לפס הארקה.
ב. - למדוד שדה מגנטי גבוה ליד פס הארקה.
ג. למדוד שדה מגנטי גבוה בצמוד לצינורות מים או עמודים של שלד הבניין.  
השדות בב' וג' ישתנו לעיתים בהתאם להפעלת מכשירים שונים בבתים על אותו מגרש, לפעמים גם בבתים המחוברים לאותו פילר של חברת החשמל.

בתמונה - מדידת שדה מגנטי בצמוד לפס הארקה אליו מחובר גם מוליך האפס (כחול)

צעדים אפשריים:
צריך לבדוק איך מבוצע החיבור של הארקה אצל השכנים.
לאחר מכן צריך לבחון את ביצוע הצעדים הבאים
1. שינוי שיטת האיפוס. מבוצע מול חברת החשמל ועל ידי חשמלאי בודק בלבד.
2. סלילה מחדש של כבלי ההזנה מתחת לכביש הגישה ולא מתחת לחדרי שינה ועבודה.
3. מיגון רצפת חדר העבודה אצלי בבית. 

סיכום
המיגון שבוצע היום היה הכרחי. הביצוע שלו הוריד את הקרינה בחדר בצורה יפה ואפשר לראות את הבעיה השניה שהתגלתה. בלי הורדת רמת הקרינה על ידי המיגון, לא הייתי מוצא כנראה את הבעיה השנייה. 
אני סובל בחדר הזה מאז שעברנו (שלושה חודשים). לא מסוגל להתרכז יותר מכמה דקות, ולפעמים מסוגל לעבוד עד מקסימום 3 שעות (בדרך כלל בלילה). אני מקווה ההתפתחויות של היום יאפשרו להתקדם בבדיקות ובבחירת הצעדים לביצוע.
לא שהייתי צריך את ההוכחה אבל היום הזה הוכיח לי שוב, שכל בית אב חייב שיהיה בו מד קרינה ביתי, גם ובייחוד רגישים לקרינה. כמו כן שיש לחזור ולבצע בדיקות קרינה כל פרק זמן.
תודתי לחברת המיגון, ליוני מנהל המיגון וליניב המקצוען על הסיוע הרב במיגון החדר. תודה לחשמלאי הבכיר ומודד הקרינה על הייעוץ והידע בחשמל והמומחיות במערכות הארקה. כמו כן תודה לשכנים שלי שאיפשרו לבדוק את מערכת הארקה בביתם וכן את הקרינה על הרצפה החוצה גם חדרים בביתם :-)

יום שבת, 5 באוגוסט 2017

חיפוש בית נמוך קרינה - שדה מגנטי בתדר נמוך

אחד הדברים הקשים ביותר לרגיש לקרינה היא למצוא מקום מגורים מתאים ללא חשיפה לקרינה בלתי מייננת או עם חשיפה קטנה יחסית שהוא יוכל להתמודד איתה על על ידי מיגון.
בשבועות האחרונים אנחנו מחפשים בית נמוך קרינה למגורים. הדרישות שלי כרגיש לקרינה הן שרמות קרינת הרדיו בתוך הבית לא יעלו על 0.0007 מיליוואט למטר רבוע, וברחוב לא יעלו על 0.04 מיליוואט למטר רבוע. מבחינת השדה המגנטי בתדר נמוך הדרישה שלי שהרמות בבית יהיו נמוכות מ 1.5 מיליגאוס בשעות השיא. 
למטרת המדידות אני עושה שימוש במדי הקרינה מסוג CORNET ED88T וכן ה TRI FIELD 100XE.  
עד עתה ראינו כ20 בתים. בכולם היה ציוד אלחוטי ביתי (ההתמכרות של הציבור גדולה והשימוש בציוד אלחוטי וסלולרי קיימת בכל בית ובית). לכן בעת ביקור בבית כזה וביצוע מדידת קרינה אני צריך להבדיל מה מקרינת הרדיו-סלולר מגיע מבפנים ומה מבחוץ. הדבר דורש מיומנות הפעלה ושליטה על מד הקרינה. מיומנות שנרכשת במהרה כאשר יש לך מד קרינה פרטי. רוב הבתים שראינו נפלו על בעיות קרינה, רובם על קרינת רדיו-סלולרי וחלק קטן יותר על בעיות של שדה מגנטי בתדר נמוך. 
היה בית אחד שאהבנו במיוחד ושראינו בו כמועמד מוביל. ביצעתי שם כמה וכמה ביקורים ובכל ביקור ביצעתי מדידות קרינה. קרינת הרדיו בו הייתה טובה יחסית. צריך יהיה קצת מיגון אבל בסה"כ מצב טוב. גם בתדר נמוך הרמות נראו טובות, מתחת 1.5 מיליגאוס. בביקור האחרון שם, באמצע השבוע בשעה 15:00 (חופש גדול), ביצעתי שוב מדידות, בפעם החמישית. במדידה בתדר נמוך ראיתי על הקיר הקרוב ביותר לקו החשמל ברחוב המקביל, רמה של 3.5mG (PEAK LEVE ולא RMS, נמדד בציר Y על ידי ה CORNET ED88T). חשכו עיניי. מבית שהיה מוביל בחיפוש, הוא חזר לתחתית הרשימה. אם זו הרמה בצהרי היום, הרמות עלולות וצפויות לעלות בשעות הערב. מפח הנפש שהגיע מאחור יותר היה גדול. הבנו שיש בעיה ואי אפשר להתקדם כרגע עם הבית הזה.
ובכל זאת, עדיף שגילינו את זה לפני התחיבות בנוגע לבית. עדיף לפני מאשר אחרי. הניסיון הזה הדגיש בפניי שוב את הצורך במדידות קרינה לפני שבוחרים מקום ובית לגור בו. השימוש במד קרינה צריך להתבצע בכל ביקור בבית מיגורים פוטנציאלי.  ההיכרות, ניסיון והשימוש במד צריכים להיות ברמה גבוהה שתאפשר להתרכז במדידות ולא בהפעלת המד. אפשר להשיג מיומנות זו בקלות יחסית תוך כמה ימים של שימוש במד שלך, אבל קשה מאוד להשיגה בשימוש חד פעמי במד שאינו שלך, ששאלת או השכרת (לכן אנחנו ממליצים על קנייה ולא השכרה של מדי קרינה). 
אם אפשר צריך וכדאי לבצע את המדידות בימים שונים, ובשעות שונות כדי לאתר את שעות השיא של הקרינה( בדרך כלל השיא הוא בקיץ או בחורף , בשעות הערב מרגע הדלקת האורות ברחוב ועד 22:00. כמו כן בשישי ושבת בין 10:00 ל 22:00). אם יש לכם אפשרות רק למדידה אחת, תנסו להגיע בשעות השיא, או להעריך מה תהיה הקרינה בשעות השיא לפי המדידות שלכם בשעות שאינן בשיא הצריכה.
רגישים לקרינה שמחפשים בית לגור בו או אפילו לשהות בו כמה ימים ועושים זאת בלי שימוש במד קרינה עושים טעות קשה שיכולה בקלות לעלות להם בהתדרדרות במצבם. 

עוד על מציאת בית נמוך קרינה באתרי - http://www.norad4u.co.il/emr-reduction-h/find-low-emf-house



יום שישי, 11 בדצמבר 2015

עיריית בני ברק יוצאת למאבק בהעלאת המתח בקו החשמל על כביש 4 ל 400000 וולט

העיריה יוצאת למאבק נגד העלאה המתח בקו על כביש גהה מ 161KV ל 400KV.
למעשה העלאת המתח בקו צפויה בשלב ראשוני להוריד את הזרם בקו ובכך להוריד את הקרינה, אבל במרוצת השנים הזרם צפוי לעלות (בתלות בצריכה על הקו) ואיתו עוצמת השדה המגנטי מהקו.
הבעיה במקום הזה היא כמה עמודי חשמל (פילונים) שעדיין צמודים לבתים בבני ברק ובגבעת שמואל ולא הועתקו למרכז הכביש. העברתם למרכז הכביש תאפשר הורדת החשיפה לקרינה של תושבים מהקו באופן משמעותי, כפי שכבר בוצע ונראה בחלקים מהקו שהועברו למרכז הכביש. אופציה נוספת היא קבורה של הקו מתחת לאדמה, בעומק של כ6 מטרים לפחות.
בשבוע שעבר התקשרו אלי כמה וכמה תושבים שחיים כבר שנים ברמות של כ 10 מיליגאוס, במשך כל היום. לדבריהם סובלים מכאבי ראש ואיכות חייהם נפגעת באופן קריטי.
חברת החשמל לא תסוס להעביר את הקו משני טעמים: 
1. עלות
2. הכרה בסיכון.
חברת החשמל במשך שנים מתכחשת לסיכון בחשיפה לשדה מגנטי בתדר נמוך ונצמדת לתקן הלא מגן של ICNIRP. 
בהצלחה לתושבים ולעיריה במאבק.


יום שני, 9 בנובמבר 2015

כתבה בויינט - קרינה חורגת בקטנועים החשמלים של עיריית תל אביב

הפרטים הטכנים לא מופיעים בכתבה ולא ברור מה הראו מדידות הקרינה ומהיא קרינה חריגה.
מהכתה עולה כי העירייה ביצעה בדיקות קרינה ממספר קטנועים אותם רכשה כפילוט ראשוני ובבדיקות נמצאו רמות של קרינה מהרכיבים החשמלים. 
כאשר בוחנים כלי רכב בו יש שימוש במנועים חשמליים, סוללות ומערכות חשמליות מורכבות כמו ברכבים חשמליים או היברידיים, צפוי שתהיה קרינה (שדה מגנטי בתדר נמוך) מרכיבים חשמלים אלו. אני ממליץ לבדוק בעצמכם קרינה ולא למסוך על הבדיקות של היבואנים שעומדות בתקן גבוה המבוסס על השפעות קצרות טווח בלבד. 
אני מציע ללמוד מניסיון המקרה הזה ומנסיון העבר עם הרכבים ההברידים (ראו בהמשך) שבדיקות קרינה הראו על קרינה מהרכבים החשמלים. מציע לכל מי ששוקל לרכוש רכב כזה לבצע בדיקות קרינה וגבש דעה בנוגע לסיכון האפשרי.
בשנת 2009, נבדקו מספר רכבים היברידיים ידי המשרד להגנת הסביבה ומודדים מוסמכים מטעמו. בבדיקות אלו נמצאו רמות שדה מגנטי לא מבוטלות ממערכות הרכב.  תוצעות הבידקות מוצגות באתר המשרד להגנת הסביבה, זאת תוך כדי ביצוע ממוצע שנתי, בהנחת יסוד של 18 שעות נהיגה בשבוע, בהנחה נוספת שבשאר הזמן החשיפה היא נמוכה מ1 מיליגואס. הצגה "מעובדת" זו של הנתונים יוצרת רושם שהקרינה לא כל כך גבוה. אבל אם מסתכלים לתוך דוחות המדידה עצמם רואים כי בחלק מהמקרים הקרינה הגיעה לרמות גבוהות יותר מבסיכום הנתונים. לדעתי לא נעשו צעדים משמעותיים לידע אותו על הסיכון האפשרי והציבור רוכש כמעט ללא כל דאגה רכבים היברידים בלי לדעת כי על אפשרות של חשיפה לקרינה מהרכבים או ממגבלת שימוש כזו או אחרת.

פוסטים נוספים בנוגע לקרינה ממכוניות חשמליות והיברידיות:

יום חמישי, 5 בנובמבר 2015

קרינה (שדה מגנטי בתדר נמוך) במיון יולדות בהדסה

על פי כתבה בישראל היום נמצאה קרינה קרינה (שדה מגנטי בתדר נמוך) במיון יולדות בהדסה.
מקור הקרינה הוא כנראה שנאיים שנמצאים מתחת רצפת המחלקה.
מהפרסום לא ברורות רמות הקרינה שנמצאו, רק שהן כנראה גבוהות מההמלצות של המשרד להגנת הסביבה (2 בממוצע שנתי, 4 בממוצע ליממה הגרועה ביותר בשנה). כפי שציין באוזניי ד"ר זמיר שליט"א, פרוטוקול המדידה של המשרד להגנת הסביבה מגדיר גובה מדידה של 1 מטר, לכן אפשרי שצמוד לרצפה, בגובה המיטות ובגובה כסאות הקרינה תהיה בחלק מהמקומות גבוהה יותר. בתגובת הנהלת הדסה לכתבה נראה שהם מנסים להרגיע ומשתמשים ב"תקן הבן לאומי" הגבוה כדי להדגיש כי רמות הקרינה נמוכות ותקינות.
ה"תקן הבין לאומי" נקבע על ידי וועדה מושפעת מהתעשיה ולוקח בחשבון רק אפקט מיידי של הקרינה, השפעות על שרירים ועצבים, כאשר החשש הוא השפעה על שריר הלב. התקן אינו מגן מפני השפעות ארוכות טווח וכבר נמצא בעבר קשר בין רמות גבוהות של שדה מגנטי בתדר נמוך ממערכות חשמל לסרטן. סוג זה של קרינה מוגדר מסרטן אפשרי בבני אדם החל משנת 2001. 
מתוך מסמכי התקן - 
these guidelines are based on short-term, immediate health effects such as stimulation of peripheral nerves and muscles, shocks and burns caused by touching conducting objects, and elevated tissue temperatures resulting from absorption of energy during exposure to EMF. In the case of potential long-term effects of exposure, such as an increased risk of cancer, ICNIRP concluded that available data are insufficient to provide a basis for setting exposure restrictions, although epidemiological research has provided suggestive, but unconvincing, evidence of an association between possible carcinogenic effects and exposure at levels of 50/60 Hz magnetic flux densities substantially lower than those recommended in these guidelines.

מתוך הדברים מצתירת תמונה מדאיגה בה עדיין, למרות שעברו השנים, יש שרוצים להרגיע את הציבור בכל הקשור לשדה מגנטי בתדר נמוך, וזאת במקום לשפר ולתקן בעיות שנמצאות. 

השפעות ביולוגיות ארוכות טווח של שדה מגנטי בתדר נמוך - http://www.norad4u.co.il/knowledge-h/studies-h#TOC--11