‏הצגת רשומות עם תוויות סלולר. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות סלולר. הצג את כל הרשומות

יום ראשון, 11 באוגוסט 2019

מדוע לא צריך להירגע מהמכתב המרגיע של גיל כהן לגבי הדור החמישי בסלולר

בעת האחרונה מועבר לכל מי שפונה למשרד להגנת הסביבה, למשרד התקשרות, או לרשויות מקומיות, בהקשר לחששות מפריסת הרשת של הדור החמישי מסמך מסביר ומרגיע שיוצר את הרושם שהכל בסדר ואין ממה לחשוש. המסמך הוא מכתב שנכתב על ידי מר גיל כהן, מהנדס אלקטרוניקה בעל עבר תעסוקתי באחת מחברות הסלולר, המחזיק בשנים האחרונות בתפקיד "ראש תחום קרינה בלתי מייננת" במשרד להגנת הסביבה. המכתב ממוען אל משרד התקשורת והאחרון שולח למתעניינים. 
ראו העתק של המכתב בתמונה (הניתנת להגדלה) בתחתית פוסט זה.

נסביר סעיף סעיף היכן טועה המסמך המדובר. 


1. אכן ב2011 הוכרזה קרינת רדיו כמסרטן אפשרי בבני אדם. 
החלטה זו של ארגון הבריאות העולמי מתבססת על העובדה כי לקרינת רדיו יש השפעות ביולוגיות ברמות נמוכות וכי ישנם כבר מחקרים אפידמיולוגים המראים גידול בסיכון לסרטן בבני אדם בחשיפה כרונית לקרינת רדיו ברמות מותרות. 

2.  הסף המחייב בארץ , וגם המלצות המשרד להגנת הסביבה מבוססות על הנחת יסוד שהנזק היחיד מהקרינה הוא חימום ואינם מגנים על הציבור מהשלכות ארוכות הזמן של החשיפה לקרינה כמתבקש מהחלטת ארגון הבריאות בשנת 2011. 

 סף המשרד להגנת הסביבה בארץ אכן מחמיר פי 10 (עומד על 40 עד 100 מיקרו וואט לסמ"ר) מהסף הבין לאומי של ICNIRP (העומד על 400 עד 1000 מיקרו וואט לסמ"ר), המכונה בארץ (משום מה) "הסף הבריאותי". הסף הנ"ל מבוסס על הנחת היסוד כי לקרינת רדיו אין השפעות ביולוגיות והסכנה היחידה ממנה היא חימום. הנחות יסוד אלו עומדות בניגוד לאמור בנקודה מספר 1.  על פי דוח אינישיאטיב שסיכם עד 2012 יותר מ3800 מחקרים המראים על השפעה ביולוגית של קרינה בלתי מייננת , הסף הביו-אקטיבי של קרינת רדיו הוא 0.003 מיקרו וואט לסמ"ר. אם המשרד להגנת הסביבה היה קובע תקנים בהתאם לאמור בנקודה מספר אחת, היה דרוש סף נמוך בכמה סדרי גודל.
מה גם שהסף של המשרד להגנת הסביבה אינו מיושם והוא בגדר המלצה בלבד. 
בדוחות הקרינה מצויין הסף של ICNIRP כסף מחייב. 

3. כל עליה ברמת הקרינה הסביבתית היא אינה מקובלת. לא 10% ולא 100% בשנה. 

4. מנסיון העבר אנחנו למדים כי בכל מעבר בין דור לדור בסלולרי גדלה החשיפה הסביבתית.

החשיפה הסביבתית נגרמת כתוצאה מפריסת אנטנות גדולות או מוקטנות בעלות רמות שידור גבוהות.
ניתן היה לפרוס רשת ציבורית סלולרית נמוכת קרינה, לצמצם באופן מיידי את מספר האנטנות לשליש, ולקיים את התקשורת הסלולרית ההכרחית תוך כדי ירידה ברמת החשיפה הסביבתית. 
בפועל כל דור בסלולרי בא בנוסף ולא במקום דור קודם, בכל דור נפרסו עוד ועוד אנטנות סלולריות ועוד מתקני שידור בהספקים גבוהים. כתוצאה מכך עוד ועוד אנשים מצאו עצם גרים, עובדים ומגדלים ילדים מול אנטנות סלולריות ובצל הקרינה מהן.

גם הדור החמישי מגיע בנוסף ולא במקום. התמיכה בדור 2 ,3 ו 4 תמשך במקביל לעוד שנים רבות.

5. לגבי הערכות המשרד לפריסה, מדובר על הערכות בלבד. לא ניתן לדעת מה יהיה בסופו של דבר במסגרת הפריסה.
"השימוש ‏במוקדי ‏השידור יהיו ‏בהתאם‏ למגבלות‏ שנקבעו ‏על ‏ידי‏ הממונה ‏על‏ הקרינה" - כאמור מגבלות אלו מבוססות על תקן מבוסס חום, גבוה ולא מגן, אשר מגדיר את הרמות שאתר  שידור סלולרי יכול לפלוט, את שיטת המדידה וציוד המדידה, עמידה בתקן לא מבטיחה בריאות. עמידה בהוראות הממונה לא תגן על הציבור בפני חשיפה מיותרת לקרינת רדיו.

א. הפריסה בתוך מבנים תבוצע במקביל לפריסה ברחובות ובדרכים. 

ב. לא נבדק ולא הוכח שהשידור בטכנולוגיה שתפרס בארץ הינו יעיל יותר מבחינת החשיפה לקרינה. 

ג. לא רק שלא הוכח שהרשת החשדה תביא לירידה בזמני השידור, אלא שלערכתי תוך זמן קצר ירידה כזו, אם תהיה, תבוטל על ידי מכירה של שירותים הדורשים העברת נתונים גבוהה יותר, למשל טלוויזיה ב4K או 8K למכשירים על ידי שימוש במודם סלולרי. שירותים אלו לא רק שלא נחוצים אלא יביאו לגידול זמן השידור מכל מכשיר ומכשיר. 

"הפעלת ‏תשתיות ‏בדור ‏החמישי ‏תאפשר ‏מהירות גלישה גבוהה ‏יותר, ‏ולכמות ‏רבה ‏של‏ משתמשים ‏בו ‏זמנית.‏ "- עד לכאן נכון.
"כאשר‏ מהירות ‏הגלישה ‏עולה,  משך‏ הגלישה ‏קטן ‏וניתן‏ להעלות ‏ולהוריד נתונים‏ מהרשת‏ בזמנים‏ קצרים‏ יותר, מה‏ שיפחית  את‏ משך‏ החשיפה‏ לקרינה." - החלק הזה כבר גובל בחוסר הבנה. הגידול בכמות המשתמשים, הגידול בכמות המכשירים המבוססים על שירותים סלולרים, כמתחייב מחזון הדור החמישי, יביא לגידול בחשיפה הסביבתית, במספר מקורות הקרינה ובזמן החשיפה של כל אחד ואחד מאיתנו. לאט לאט יתאימו את עצמם שירותי התוכן ליכולת הרשת החדשה ויספקו שירותים הדורשים חיבור קבוע , מהיר וזרימת נתונים רבה יותר בין המכשירים לרשת. מה שיביא לעלייה נוספת במשך השידור של כל מכשיר ויבטל את ההשפעה המוערכת של המהירות על זמן העברת הנתונים.

ד. נכון תאורתית אבל לא נבדק ולא הוכח על ידי שימוש במדי קרינה מהירים ורגישים כי שימוש באנטנות המכווינות את הקרן אל המשתמש יביאו לירידה בחשיפה הסביבתית של הציבור לקרינת רדיו. 

ה. מדובר בהערכת אצבע לא מבוססת של המשרד. גם אם היא נכונה, מדובר על רמה גבוהה מאוד של חשיפה סביבתית לקרינת רדיו. כנראה שהמשרד להגנת הסביבה חושב שחשיפה ל5 מיקרו וואט לסמ"ר היא ראויה או סבירה. זוהי טעות חמורה, חשיפה כזו היא גבוהה ותביא לעלייה במספר בנפגעים מהקרינה, הן בהופעת תסמינים והן בהתמודדות עם מחלות כרוניות מסוגים שונים.

6. בעשרות השנים האחרונות הוגדל מספר אתרי השידור העושים שימוש באנטנות רבות הספק.  הגדלת מספר מוקדי השידור המשדרים בהספקי שידור מעל 0.1 וואט RMS תביא רק להגדלה של החשיפה הסביבתית לקרינת רדיו. 

א. דרושה רשת אחת , עם שליש ממספר האנטנות, אשר תיתן שירות לכל החברות. ולא שלוש רשתות הנותנות שירות לשש חברות.

ב. פריסה תוך מבנית לא באה במקום פריסה ברחוב ובדרכים. 

ג. אנטנות הסלולר הנפרסות היום בארה"ב בהתאם לחזון הדור החמישי הינן אנטנות מוקטנות פיזית אבל לא נמוכות קרינה. דומות מאוד למה שבארץ מכונה "מתקן גישה אלחוטי". מדובר באנטנה סלולרית לכל דבר מבחינת הספקי השידור ורמות הקרינה בסביבה. 

ד. בנקודה זו אני מסכים ב100% אבל לצערי המילים הללו נאמרות ללא צעדים בשטח וללא שום ישום  "גידול ‏בצריכ ת‏הנתונים מביא‏ לחשיפה ‏גבוה‏ יותר‏ לקרינה. כדי‏ למנוע‏ מצב ‏בו‏ החשיפה‏ לקרינה‏
תעלה, ‏יש ‏לפעול ‏לכך שרוב ‏נפח ‏הנתונים ‏יועבר ‏דרך ‏רשתות ‏קוויות שלא ‏מקרינות מאשר
רשתות ‏אלחוטיות.  "  


עוד על הדור החמישי בסלולר - http://www.norad4u.co.il/knowledge-h/5g




יום שלישי, 9 ביולי 2019

ביקורת על פוסט של מדע גדול בקטנה מ2016 על מחקר הNTP


קישור לפוסט של "מדע גדול בקטנה" מ2016 - https://www.facebook.com/MadaGB/photos/a.144320005726807.32753.144317442393730/628463533979116/

ביקרתי כמה וכמה פוסטים בנושא קרינה בלתי מייננת שכתבו "מדע דגול בקטנה" בעבר. כולם סובלים מאותה בעיה, אמירת "אמן" עיברת נוכח הקונצנזוס השגוי המשולבת בהטעיית אישוש קשה בנוגע למחקרים בתחום, כתבתי על כך בבלוג שלי והגבתי אצלהם בדף יותר מפעם אחת. להלן רשומות הביקורת:

את הפוסט הספציפי הזה של מדע גדול בקטנה לא יצא לי לבקר עד עתה (לא זוכר למה). הוא מ2016 והוא דוגמא מצוינת גם לצורת המחשבה שלהם וגם לכך שהוא שגוי.

מעבר לזה אפשר לקרוא היום את הפוסט בפרספקטיבה של הזמן שעבר. מאז כבר קרו כמה דברים בהקשר של המחקר המדובר (לא שאני חושב שזה ישנה משהו בדעתם של כותבי הפוסט ההוא, כי אני חושש שהם יאמינו רק למה שמתאים למה שכבר הם מאמינים בו ואת השאר יחפשו דרכים לדחות).

הפוסט המדובר פורסם בשנת 2016 , עת פורסמו התוצאות הראשוניות של מחקר ה NTP, על חולדות בלבד. בשלב זה החוקרים חשבו שיש חשיבות לצאת לציבור עם התוצאות, למרות שהן חלקיות (לאחר שהפרסום עבר ביקורת עמיתים כמובן) בגלל השימוש הגדול של הציבור בטכנולוגיה הסלולרית-אלחוטית. בגלל גילו ובגלל שמאז קרו כמה

בשנת 2018 פורסם, בתהליך של כמה חודשים, סיכום המחקר המלא, גם על עכברים וגם על חולדות, ועבר ביקורת עמיתים נוספת.
בפרסום ב2018 נכללה קביעה , לראשונה, ראיות ודאיות לסרטן בתאי עצבים בלב (ראה תמונה מצורפת.
בעיקבות הפרסום של ה NTP אמרה פרופ' סיגל סדצקי את הדברים שאמרה בתקשורת, "קודם כל המחקר הזה הוא מחקר מאוד מאוד גדול.......אני באמת מרגישה שקרה משהו....אם התלבתנו והיו דעות לכאן וכאן, אני חושבת שאנחנו נמצאים היום בהנחת העבודה שאכן הטלפונים הסלולריים יודעים לסרטן...". בסרטון - דברי פרופ' סיגל סדצקי בנוגע לפרסום מחקר הNTP בשנת 2016 (הפרסום הראשוני) - https://youtu.be/IVvfDNlZoaw


הביקורת בפוסט של מדע גדול בקטנה פונה לארבעה נושאים עיקריים:
1. העליה שנצפתה קטנה , רק 3.3%
2. החולדות מזן שמפתח סרטן ספונטני והדבר מהווה הטעיה
3. חולדות שנחשפו חיו יותר זמן ואלו בקבוצת הביקורת פחות זמן לכן הקרינה מעריכה חיים
4. שאר המחקרים מראים שאין קשר בין קרינה לסרטן.

אתייחס אחד אחד:

1. דבר ראשון, לא מדובר על עליה יחסית בסיכון אלא אחוז תחלואה בקבוצה. 3% מכלל האוכלוסייה זה לא מעט ולא חלש.
זה אומר שלושה אנשים ממאה יסבלו מאותו סוג סרטן בגלל הסלולרי (אם אכן המחקר היה מצביע על סיכון בבני אדם).
בנוסף מדע גדול בקטנה מתייחס רק לסוג אחד של שינוי שנצפה במחקר ודווח. היו שינויים נוספים והשפעות נוספות שנצפו בקבוצת החשיפה. אם נסתכל על מספר החולדות הזכרים החולים לפי סוגי האבחנה הפתולוגית נראה את התמונה הבאה (במקרים שהייתה מובהקות סטטיסטית ושבקבוצת הביקורת לא היו חולים):
חולים בסרטן מסוג גליומה - 11 מתוך 540 זכרים שנחשפו (קבוצת ביקורת 0 מתוך 90)
מצב טרום סרטן מסוג גליומה - 10 מתוך 540 זכרים שנחשפו (קבוצת ביקורת 0 מתוך 90)
חולים בסרטן מסוג שוואנומה של הלב - 19 מתוך 540 זכרים שנחשפו (קבוצת ביקורת 0 מתוך 90)
מצב טרום סרטן מסוג שוואנומה של הלב - 6 מתוך 540 זכרים שנחשפו (קבוצת ביקורת 0 מתוך 90)
אם נחשב את מספר החולדות הזכרים עם ממצא סרטני נגיע ל 30 מתוך 540, כ5.5%. כלומר קצת יותר מ1 מ18.
אם נחשב את מספר החולדות הזכרים עם ממצא טרום סרטני נגיע ל 16 מתוך 540, כ 2.9%.
אם נחשב את מספר החולדות הזכרים עם ממצא סרטני או טרום סרטני נגיע ל 46 מתוך 540, כ 8.5%, כלומר קצת יותר 1 מ 12 הושפעו מהקרינה בצורה פתולוגית (או סרטן או קדם סרטני).
בתמונה - הממצאים הסופיים והמרכזיים של מחקר ה NTP לאחר הפרסום ב2018



2. זהו זן החולדות שמשמש במחקרי מעבדה כדי לבדוק האם חומר או מזהם הוא מסרטן. התחלואה אצלהם אינה מייצגת את התחלואה הצפויה בבני אדם. אבל אם רואים אצלהם תחלואה, ביחוד כאשר רואים שלא הייתה כל תחלואה באותו סרטן או נזק בקבוצת הביקורת, זה מראה כי הסוכן מסוגל לסרטן. יש סוכנים שגורמים לסרטן בבני אדם 1 ל10000 או יותר. בדיקה עם החולדות והעכברים שהשתמשו בהם במחקר הזה מאפשרת לעבוד עם קבוצות חשיפה קטנות יותר ועדיין לראות שינוי. לכן זה לא פגם במחקר אלא תחונה (פיצ'ר - בדיחה של מתכנתים). מה שהמחקר הזה נועד לבדוק הוא הזה הוא האם הקונצפט שכל עוד קרינת רדיו לא מחממת היא לא מסרטנת ולא מזיקה נכון או לא (זהו "הקונצפט החומני" השגוי, עליו עדיין מבוססים רוב התקנים לחשיפה, ואחד מהאמירות הנפצות של מכחישי הנזקים "לא מחממת=לא מזיקה"). החוקרים החלו את המחקר בהבנה שהקונספט נכון. כאשר הם ראו שהחלודות הזכרים נפגעו מקרינה שלא חיממה אותם הם מיהרו לפרסם. למעשה השורה התחתונה של מחקר הNTP כפי שפורסם ב2018 היא כי הקונצפט שגוי (ראו תמונה למטה).

בתמונה המצורפת - השורה התחתונה של המחקר, הקונצפט החומני שגוי. במילים אחרות מדע גדול בקטנה שוגים.


3. נכון, זה באמת קרה. אבל תוחלת החיים בקבוצת הביקורת הייתה קטנה רק במעט ומסיבה לא ידועה. הגידולים שנמצאו בקבוצות החשיפה נמצאו החל מהשבוע 70 כך שהירידה הקטנה בתוחלת החיים בקבוצת הביקורת לא מנעה מציאה של גידולים. לא רק שלא נמצאו גידולים אלא שלא נמצאו תנאים קדם סרטניים בקבוצת הביקורת.
דרך אגב משמעות הדבר אינה שקרינה מעריכה חיים. הסיבה לשוני הזה לא ידועה ואין לקפוץ למסקנות. אני מניח שהרמיזה לכך בפוסט של מדע גדול בקטנה היא רמיזה צינית.

4. המחקר הזה הוא מחקר מינסטימי נוסף שמראה על קשר ומראה על נזקים. קדם לו מחקר האינטרפון (אפידמיולוגי בבני אדם) שהראה גם הוא על אותם סרטנים (גליומה זהה, אוקוסטיקנרומה - דומה, באותם תאים רק בעצב השמע במקום בעצב הלב). מחקרים נוספים של הרדל ואחרים הראו בשנים האחרונות גם מופע מוגבר של אותם סרטנים בבני אדם. תמיד אפשר לדלל במחקרים שלא הראו נזק או תחלואה ולטעון ש"רוב המדע מראה שאין נזק". יש לבדוק מחקר מחקר ולהבין את הבעיות והכשלים בו (גם באינטרפון למשל יש כשלים ובעיות אבל הדעה הרווחת היא שהם מביאים לכך שהמחקר מראה סיכון חסר, כלומר הסיכון האמיתי גבוהה יותר ממה שנראה במחקר עצמו).

בעבר כתבתי שני מאמרים באתר שלי על מחקר הNTP.


את מחקר ה NTP ביקרו גם גופים נוספים , לא רק מדע גדול בקטנה. גופים מוטים כמו ה FDA ו ICNIRP. תשובות לטענות שהעלו גופים אלו, נותן ד"ר רון מלניק, אשר היה אמון על תכנון המחקר, בוידאו הבא - https://youtu.be/EC47tT-BhiY





יום שלישי, 26 בפברואר 2019

תושבים בראש העין טוענים כי קרינה מאנטנות גורמת להם לחלות בסרטן

כתבה שפורסמה בYNET היום (26/02/2019) בנושא מביאה את סיפורם של חולי סרטן בשכונה בראש העין אשר בליבה מותקנות אנטנות סלולריות על בניין. 

האנטנות מותקנות כבר כ30 שנה על הבניין המשחקי בלב שכונת מגורים ובצמוד לאשכול גנים. לאחרונה חלו יותר ויותר אנשים בסביבתן. התושבים החלו לשים לב לדפוס של התחלואה והתאגדו.  החוזה של העירייה (כנראה הבניין שלה) עם חברות הסלולר פג, אבל חברות הסלולר לא פרקו את האנטנות וממשיכות להפעילן. 
צדו את עניי שתי הערות של התושבים בנושא: 
לאט־לאט שמנו לב שזה לא פוסח על אף בית פה. כל מי שפותח את החלון ורואה את האנטנה נפגע.  "
ו
אנחנו נתקלים בתגובות לא נורמליות שעוסקות בזה שאם יורידו לנו את האנטנות לא תהיה לנו קליטה. כאילו זה מה שחשוב. אינטרנט מהיר? שיחות בלי תקלות? אנשים מתים פה! ". 
נראה שהם מבינים את הנושא, לפחות את חלקו.
יש לציין כי מי שנמצא בקשר עיין עם האנטנות תהיה אצלו יותר חשיפה לקרינה מאשר מי שבית או עץ חוצץ בינו לבין האנטנות. כמו כן יש לציין כי כיום האנטנות אולי מוריד את הקרינה מהסלולרי אבל מעלה את החשיפה לקרינה סביבתית, על מישור התדר ועל מישור הזמן, ולכן להגיד שהקרינה יורדת כאשר יש אנטנה קרובה, זה במקרה הטוב חצי אמת ובמקרה הרע שקר. 
ראו מידע על אנטנות סלולריות באתרי - http://www.norad4u.co.il/knowledge-h/cellphone-antennas

נראה ששוב משתמשים בהגנת "בדיקות הקרינה תקינות" ובכתבה מצוטטת תגובת העירייה (שיש לציין שמנסה כנראה לעזור) : " נמצא כי רמת הקרינה שנמדדה נמוכה ואינה עוברת את ערך הסף הבריאותי המחמיר ביותר שהוגדר על ידי הוועדה הבינלאומית לקרינה בלתי מייננת". לכן יש להזכיר ולהסביר כי בדיקות הקרינה תקינות משום שהתקן שהתוצאות מושוות אליו הוא גבוה ולא מגן. התקן מבוסס על השפעות מסכנות חיים מיידיות הנגרמות מחימום של הקרינה ולא מבוסס או לוקח בחשבון שום השפעה ביולוגית ארוכת זמן של הקרינה. השם " הסף הבריאותי המחמיר ביותר  " הוא מכבסת מילים במקרה הטוב והונאה במקרה הרע. ה"  הוועדה הבינלאומית לקרינה בלתי מייננת"  היא וועדה של מומחים שאינם מכירים בנזקים של קרינת רדיו וטוענים שהנזק היחיד הוא חימום. לכן התקן גבוה ולא מגן ולא מפתיע שאנשים נפגעים גם משימוש בסלולרי וגם משהיה רצופה  ליד אנטנות סלולריות.  לכן בדיקות הקרינה שמבוצעות על ידי מודדים מוסמכים טובות רק כדי ליצור את הרושם כאילו הקרינה בסדר וכאילו העניין בפיקוח. הבדיקות והתקן הן קו ההגנה הראשון של חברות הסלולר מפני תלונות הציבור על פגיעה בבריאותו. מי שלא מבין את הנושא מקבל את תוצאות הבדיקות ומפסיק לפעול. 
פרטים נוספים על התקן ועל הוועדה באתרי - http://www.norad4u.co.il/emr-measurement-h/emf-standards-h


בתמונה האנטנות על הבניין מתוך GOOGLE STREET

יום שלישי, 12 בפברואר 2019

כנס בנושא "האם צריך לפחד מנתבים אלחוטיים?"

היום (10/2/2019) התקיים ב"מרכז חמד"ע" ללימודי המדעים בתל אביב כנס תחת הכותרת "האם צריך לפחד מנתבים אלחוטיים?"
הקלטה קולית של חלק מהכנס - https://youtu.be/F79DJuMX5ic

הכנס התקיים בעקבות מחקר על דעת הקהל בנושא ("תפיסת המסוכנות"  ולא על הסיכון עצמו) שמומן על ידי משרד המדע והטכנולוגיה ובוצע בטכניון על ידי דוקטורנטית קרן דליות ופרופ' איילת ברעם-צוברי ואשר פרסום ראשוני שלו נעשה במגזין הישראלי "אקולוגיה וסביבה" (כרך 9, גליון 4, דצמבר 2018) - http://www.magazine.isees.org.il/ArticlePage.aspx?ArticleId=802


החוקרים מדגישים שוב ושוב, ומעל כל במה אפשרית, כי המחקר לא עוסק בסיכון אלא ב"תפיסת הסיכון" על ידי הציבור ובהשפעת המדיה על דעת הקהל. אם זאת הרושם המתקבל מקריאת המחקר והכתבות שפרסמו לגביו, וכן מהכנס עצמו, הוא כי דעת החוקרים והנחת היסוד שלהן שקרינה בלתי מייננת בכלל וקרינת WIFI בפרט אינן מסוכנות כלל וכלל וכי אין על כך עוררין. הרושם שהתקבל מקריאת המחקר וביקור בכנס הוא שהנחת יסוד זו מביאה את החוקרים לחקור את הנושא מנקודת מבט מאשימה את התקשורת לגבי הפצת שקרים ופניקה כאילו הקרינה כן מסוכנת. למעשה אני רואה במחקר כתב אישום נגד התקשרות ומי שמפיץ מידע שהוא לדעת החוקרים לא נכון, מפחיד ומכניס לפניקה לגבי הקרינה הבלתי מייננת. האם אפשרי שכך הדבר? האם אפשרי שמשרד המדע והטכנולוגיה מימן את הכנס כדי להפעיל לחץ על התקשורת ומי שמדבר על הסיכון מקרינה בלתי מייננת כדי שיחשבו פעמים לפני הפרסום הבא?
הדיון בכנס כאמור החל באווירה זו, עד שהעיתונאי אביב לביא הפך את המגמה על ידי כך שסיפר כי דעת המומחה בתחום, פרופ' סיגל סדצקי, אינה שאין סיכון, ולמעשה שכנראה יש סיכון (ראו ראיון של סדצקי לאחר פרסום מחקר הNTP ב2016 - https://youtu.be/IVvfDNlZoaw?t=96 וגם כאן - https://news.walla.co.il/item/2965687). יש לציין כי גברת הדס וגמן העובדת במכון תנוד"ע בצמוד לפרופ' סיגל סדקצי ופרופ' סטיליאן גלברג ראש תחום קרינה ורעש במשרד להגנת הסביבה ומי שמכיר בכך שיש נזקים לקרינה בלתי מייננת (ראו הצהרה שלו בפני וועדה בכנסת - https://youtu.be/Dlys4SETT3s) לא ציינו זאת בפני הפנל והקהל. היה צריך שאביב לביא יפגין מקצועיות וקורקטיות כדי שהדבר יאמר בסופו של דבר.  על כך בהמשך. 


הכנס החל במצגת של המהנדס משה נצר. מי שמוביל ב40 שנה האחרונות בארץ את תחום המדידה והמיגון לבטיחות קרינה. בין לבין גם יעץ לחברות הסלולר ולפי מה שאמר עזר להפוך החלטה של רשות מקומית שלא להכניס WIFI לבתי ספר ברשות מקומית בארץ על ידי הסבר שהקרינה כל כך נמוכה ולא מסוכנת. בהרצאתו עלה לראשונה המונח "רדיו פוביה" כלומר הפחד מגלי רדיו. התרשמותי שהמסר של הרצאתו הייתה שאין סיכון בכלל מקרינת רדיו ובפרט מקרינת WIFI בה הרמות כל כך נמוכות שלא ניתן למדוד אותן עם מד קרינה וצריך נתח תדרים. מדהים אותי שאדם בעל שיעור קומה מקצועי לא מבין כי בעיית המדידה של קרינת הWIFI לא נובעת רק מחוזק הקרינה, אל מושפעת בעיקר מה DUTY CYCLE (אחוז מהשנייה בו יש למעשה שידור באוויר, ככל שאחוז זה קטן יותר צריך מד קרינה מהיר יותר כדי למדוד יותר נמון את הקרינה ולא לפספס את הפולסים שלה, בWIFI הנתון הזה עומד על בין 2% ל 20% כאשר הרשת מואמסת) הנמוך שלה ומהSAMPLING RATE הנמוך של מדי הקרינה (מהירות הדגימה של המדים של מודדים מוסמכים היא בדרך כלל בין 2 ל 5 דגימות בשנייה מה שלא מאפשר להם למדוד נכון אותות ספרטיים מהירים כגון אות WIFI). נתח תדרים הנהנה בדרך כלל מSAMPLING RATE גבוה ורגישות גבוה מצליח למדוד את האות. טענה זו שלי התקבלה דרך אגב על ידי פרופ' סטיליאן גלברג, ראש תחום קרינה ורעש במשרד להגנת הסביבה. 



המשיך ד"ר אורי לרנר בהרצאתו על "עקרון הזהירות המונעת וישומו", בה נגע גם בכך שמידע והזהרות לציבור יכולים להביא למצב חדרה שמשפיע יותר מהמזהם על בריאותו של הציבור וכן באפקט נסבו. האם יכול להיות שד"ר לרנר מעדיף שהציבור לא  ידע ממזהמים כדי לשמור על בריאותו?



ההרצאה הבאה הייתה של פרופסור סטיליאן גלברג, ראש תחום קרינה ורעש במשרד להגנת הסביבה. ההרצאה נסובה סביב תפיסת המשרד ומדיניותו.  





ההרצאה הבאה הייתה של ד"ר קרן דליות על המחקר עצמו ופילוח הנתונים (ראו תמונות הבאות). פריסת הנתונים אכן מעניינת, אבל ניכר כי הנחת החוקרים היא שאין סיכון בחשיפה לקרינה ולכן התקשורת זרעה פניקה וחרדה בציבור. הנחת יסוד זו של החוקרים לא רק באה לידי ביטוי במהלך הכנס, אלא לדעתי גם יכלה להשפיע על עבודתם. לעניות דעתי המגמה של המחקר הייתה מהרגע הראשון לשמש כתב אישום נגד התקשורת ונגד מפיצי הפניקה. במהלך הפנל התברר, די במקרה, כי הנחת יסוד זו אינה נכונה. על כך כאמור בהמשך.










לאחר מכן החל הפנל הפתוח, לקחו בו חלק פרופ' ברק פישביין מהטכניון, פרופ' איילת ברנע-צוברי, העיתונאי אביב לביא, גב' הדס וגמן ממרכז תנוד"ע , והנחתה אותו סיון קלינגבייל מהתוכנית "עושות חשבון". 


בתחילת הפנל, נראה כי בעצם מאשימים את התקשורת כמעודדת פניקה ומביאה מידע לא מבוסס על סיכון שלא קיים.
את מירב האש ספגה תוכנית בהגשת אברי גלעד שזכתה לשם הפופוליסטי משהו " "איך אנחנו הורגים את עצמנו: קרינה" ששודרה בשנת 2016. מופיעים בה מומחים וחוקרים בתחום, כמו גם רגישים לקרינה, בין השאר אני מככב בה ועזרתי בהכנתה. ראו - https://youtu.be/bpJsIWuV-PA.

יש לציין כי התוכנית עשתה רעש עצום ואפשרה לרגישים לקרינה רבים שסבלו מהקרינה ולא ידעו או הבינו זאת, לזהות את המקור של הסבל שלהם ולהתחיל בתהליך צמצום החשיפה והשיקום.
הביקורת על התוכנית הזו, בין השאר, היא לדעתי על עצם הבאת רגישים לקרינה לתקשורת. אנחנו כנראה האיום הגדול ביותר על מי שחושב שהקרינה לא מזיקה. אנחנו כנראה מרגיזים במיוחד בעצם קיומנו ובעצם שיש לנו החוצפה לזהות מה עושה לנו רע ולהתנגד לו ועוד יותר בכך שאנחנו יוצאים מהארון בצורה פומבית מזהירים אחרים ומנסים לסייע למי שכבר סובל.

בהמשך התברר כי דעת הרגולטרוים (גם סטיליאן שנכח באולם וגם פרופ' סיגל סדצקי שדבריה הובאו על ידי אביב לביא , ולא הוכחשו על ידי הדס  וגמן אשר עובדת בצמוד לפרופ' סיגל סדצקי שלא הייתה בדיון, היא שלפחות יש אפשרות שיש סיכון וכי לא  נכון להגיד שאין סיכון וזו עובדה. אביב לביא הביא לשינוי הזה בדיון כאשר אמר "אבל זה לא מה שסדצקי אומרת" בהקשר ל "אין סיכון". (42:53 בהקלטה). ואז סיפר מה היא אמרה לו בזמן המשותף שלהם במסגרת הכנת כתבות השונות שהוא עשה בנושא, שיש סיכון , שהוא מתברר מדעית, שאין וודאות לגבי הגורמים ורמת הסיכון, שאין הסכמה גורפת, שיש קולות לכאן ולכאן ושלדעת פרופ' סיגל סדצקי לתת סלולרי לילד זו לדעתה התעללות בילדים. מכאן הדיון המשיך בהבנה שיש אפשרות שיש סיכון ושיש מה לעשות כדי לצמצם חשיפה, לפחות כך התרשמתי , יכול להיות שאני מטעה את עצמי. 

המנחה לבסוף הפנתה שאלה לפרופ' סטיליאן גלברג, תענה לי ב"כן" או "לא", האם אני יכולה לישון בשקט (לגבי הוויפיי)? פרופ' סיטליאן השתהה כמה שניות ואז החל בהסבר ארוך ומפותל על פעילות המשרד בנוגע לסוגי החשיפות השונות, לבסוף אמר "בוודאי". ההרגשה שלי הייתה שהוא מתכוון "אנחנו עושים ככל יכולתנו". 

בשלב השאלות הצלחתי להשחיל שאלה (ראו בהקלטה דקה 1:02:20) - "האם הנחת היסוד של החוקרים כי אין כל סיכוי שהקרינה מזיקה  (מה שהתברר בפנל כהנחה שגויה) השפיעה על איסוף הנתונים ועיבודם ועל תוצאות המחקר?"

בהקלטה כדאי להקשיב בקלטה - https://youtu.be/F79DJuMX5ic:
  1. 18:17 שאלותו הראשונה של מני בן אריה 
  2. 24:00 תחילת הפנל
  3. 42:53 - דברי אביב לביא לגבי דעת סיגל סדצקי.
  4. 1:02:20 - שאלה שלי 
  5. 1:05:00 שאלתו של מני בן אריה
  6. 1:06:35 שאלה של גברת סיוון קלינגבייל לסטיליאן ותשובתו שהתחילה בשתיקה שהייתה שווה אלף מילים.
  7. 1:09:27 שאלתה של  עדית בן אהרון


הפוסט צפוי להתעכן בימים הקרובים במידע נוסף על הכנס.  




יום חמישי, 9 באוגוסט 2018

תגובה לפוסט בנושא קרינת רדיו וסלולר בקבוצת "עובדות לא חשובות" בפיסבוק

ראשית, כל מי שקורא את השרשור הזה וכבר מרגיש כאבי ראש והשפעות אחרות בעת שימוש בציוד אלחוטי וסלולרי אני קורא להפסיק להשתמש , או לפחות לצמצם את השימוש בציוד זה.
הפוסט הנ"ל השואב את רוב הטקסט מויקיפדיה מייצג אמנם את הקונצנזוס הקיים כרגע בתחום. הבעיה שהפוסט חד צדדי ושהקונצנזוס שגוי. כפי שפעם חשבו שעישון בטוח, חשיפה לעופרת לא מזיקה, ושאין בעיה להשתמש במוזרים מאסבסט בסביבות מגורים. לוקח זמן לקונצנזוס להשתנות, בייחוד כאשר יש אינטרסים כלכליים בנושא , וכרגע הרוב המוחלט של האינטרסים הכלכליים הם בעד המשך השימוש בטכנולוגיה האלחוטית והסלולרית.
לפני שמנסים להבין כבר היום את המגמה המדעית בנושא זה צריך לצלול קצת פנימה ולבדוק מיהם הגופים שקיבעו את הקונצנזוס השגוי הקיים. IEEE למשל הוא גוף הנדסי, כלומר תעשיה. ICNIRP (הוועדה הבין לאומית להגנה מקרינה בלתי מייננת) רשומה כמועדון חברים סגור בשוויץ והיא מושפעת תעשיה וקובעת תקנים מתוך הנחת יסוד (שגויה וששותפים לה רבים מהכותבים הניצחים בשרשור זה) שקרינה בלתי מייננת יכולה רק לחמם ושאין לה השפעות ביולוגיות אחרות (למרות שיש מחקרים שמראים שיש לה). כאשר כתבו כאן ארגון הבריאות העולמי התכוונו לקבוצת המחקר של קרינה בלתי מייננת בארגון , קבוצה מושפעת תעשייה אשר המנהל הקודם שלה הואשם בניגוד אינטרסים(קבלת מימון מתעשיית הטלקום), פרש ועכשיו עובד כיועץ בתשלום עבור התעשיה, אשר המנהלת הנוכחית שלה עשתה את התארים שלה בהכוונה ובהנחייה של חברת טלקום קנדית.
עכשיו ניתן להתחיל לדבר על המגמה במחקר המדעי בנושא. לפני המצאת הסלולרי הופיעו מחקרים רבים שדיברו על השפעות ביולוגיות ותחלואה כתוצאה מחשיפה לקרינת רדיו. השם הכולל בו השתמשו בו היה MICROWAVE SICKNESS. בשני האסורים שאחרי תחילת השימוש בסלולרי הופיעו מחקרים שלכאורה מראים שאין סיכון לסרטני ראש בשימוש בסלולרי. מחקרים אלו שימשו לקבע את הקונצנזוס שהשימוש בטוח. ברובם זמן השימוש והחשיפה היה קצר מידי וכן לא עבר מספיק זמן להופעת גידולים (תקופת חביון קצרה מידיי). חלקם היו שגויים מהיסוד, כמו למשל המחקר הדני בו הוכנסו יותר מ200000 איש להם היה סלולרי מהעבודה ו30000 איש שהיו להם שני סלולריים, לקבוצת הביקורת.
בעשורים האחרונים החלו להופיע עוד ועוד מחקרים שמקדמים את ההבנה כי השימוש בסלולרי (כמקרה קצה של חשיפה לקרינה) הינו גורם וזרז לסרטנים שונים. אציין שנים מהבולטים מבניהם. הראשון ביניהם היה האינטרפון שלמרות שהוא בעל סיכון חוסר ולמרות הפרסום המגמטי שלו בתקשורת (כאילו לא נמצא סיכון), הראה על עלייה של 82% בסיכון לסרטן ראש גליומה למשתמשי סלולר שדיברו יותר מ27 דקות על פני 10 שנים. המחקר הזה היה בין הגורמים הראשיים לקביעת הארגון הבין לאומי לחקר הסרטן, IARC (לאחר הוצאת השפעת התעשיה ממנו) בשנת 2011 כי קרינת רדיו על כל סוגיה ובכל רמה היא מסרטן אפשרי בבני אדם. מחקר נוסף שהראה על תחלואה ונזקים הוא מחקר הNTP שפורסם סופית בשנת 2018, תוך כדי סערת יחסי הציבור של גורמים שניסו להוריד מחשיבותו ומחומרת הממצאים שלו (תעשיה וגופים שאמרו בעבר שאין סיכון והמחקר מראה שהם טעו בהערכתם כמו ה FDA), אשר הראה על תחלואה בשני סוגים של סרטן ויצירת תנאים קדם מסרטנים וכן עדויות לנזק לדי-אן-אי כתוצאה מחשיפה לקרינה מטלפונים סלולריים.
לגבי מנגנוני נזק ידועים היום של קרינה בלתי מייננת יש היום כבר מחקרים המראים על שבירת די-אן-אי הנרי לאי 1996, פגיעה במחסום דם מוח סלפורד 2003, פגיעה במערכות תקשורת בתא ויצירת רדיקלים חופשיים- פרידמן 2007, השפעה על המוח - נורה ולקוב 2011, שינוי מנגנון ה VGCC- מרטין פול 2013, ועוד.
כאמור מחקר הNTP מ2016 ושפורסם סופית ב2018 הראה כי חולדות ועכברים שנחשפו לקרינת מסלולרי פיתחו יותר גידולים בהשוואה לחולדות ועכברים שלא נחשפו, הראה יותר תנאים קדם מסרטנים בקבוצות החשיפה והראה עדויות לנזק לדי-אן-אי ותחלואה נוספת
מחקר האינטרפון 2011 הראה על סיכון יתר לגליומה של 82% למי שדיבר יותר מ27 דקות ביום על פני 10 שנים,
מחקריו של הרדל שהראו סיכון אף גדול מכך ועוד ועוד ועוד...).
לגבי קרינה מאנטנות סלולריות, היום כבר קשה לבדוק את הנושא כי רוב רוב הציבור נחשף לקרינה רבה מאוד מהציוד האישי והביתי שלו כך שאין ממש קבוצת ביקורת, אבל סביב שנות ה2000 פורסמו מחקרים המראים על תחלואה ותסמינים כמו כאבי ראש והפרעות שינה בסביבה של יותר מ300 מטר מאנטנות סלולריות (למשל מחקרו של סנטיני).
לגבי מחקרים על רגישות לקרינה, הגישה שהרגישות היא פסיכוסומטית שאובה גם מחוסר היכולת של אנשים להבין ולקבל משהו שהם עדיין לא מרגישים (בגדש על עדיין) ומהבנה שגויה של נושא הקרינה ורגישות לקרינה. דעה זו מתודלקת על ידי כמה וכמה מחקרי חשיפה בנושא בהם לרוב הייתה חשיפה לקרינה גם כאשר לא הייתה חשיפה ו\או שזמן המנוחה בין חשיפה לחשיפה לא היה מספיק להתאוששות של הנבדקים. דלק נוסף להכחשת הנזקים הוא חשש של חברות התעשיה כי הרגישים לקרינה , אם יוכח אכן שהם מגיבים לקרינה בלתי מייננת מיידית יהוו את ההוכחה כי קרינה זו משפיעה ומזיקה מה שיביא לפגיעה ניצחת בשיווק מוצריהם. מחקרים אחרים בנושא מראים על סממנים ביולוגים של רגישים לקרינה, על תגובות מדידות שלהם לחשיפה ועל שיפור במצבם בהפסקת החשיפה (לאחר זמן התאוששות מספק).

לרשימת מחקרים בתחום , כולל מחקרים שהזכרתי לעיל אתם מוזמנים לאתרי -
http://www.norad4u.co.il/knowledge-h/emf-studies-list

יום שני, 9 באפריל 2018

PHONEGATE - פרשת בדיקות הקרינה מטלפונים סלולריים בצרפת - הוצאה קריאת איסוף מהציבור למכשיר ראשון

עדכונים בפרשת PHONEGATE בצרפת. 

ב5 לאפריל 2018 הודיע האתר "60 מיליון צרכנים" על קריאה לתיקון של כ90000 מכשירי טלפון סלולרי מדגם HAPI30 שמיוצר על ידי MOBIWIRE ומכר בצרפת ברשת ORANGE. 

הראשות הממשלתית הצרפתית העמונה על בדיקות הקרינה לטלפונים סלולרים, ANFR, הוציאה ב 6 באפריל 2018 הודעה  לעיתונות כי כבר בינואר השנה היא הודיעה ליצרן המכשירים הסלולריים MOBIWIRE כי עליו לסיים את חוסר התאימות של המוצרים שהתגלו כלא עומדים בתקן (תקן ה SAR שהוא גבוה ולא מייצג את ההשפעות הביולוגיות של הקרינה על גוף האדם ומערכות ביולוגיות) ונמצאים בשוק או שכבר נמכרו.  הסוכנות פרסמה את דוח הבדיקה של מכשיר בשם HAPI30 שנתוני הקרינה שלו היו גבוהים מהמותר (2.1W/kg כאשר התקן עומד על 2). 

בנגמין דריוס, סגן העורך שלך האתר "60 מיליון צרכנים" שאל את הANFR האם ההכרזה על הקריאה לתיקון תחזור על עצמה עבור מכשירי סלולר אחרים וציטט כי האתר בידיהם נתונים על טלפונים סלולריים נוספים שעברו את הסף המותר בבדיקות. על כך נענה כי "הסוכנות נמצאת בתהליך של אכיפה של התקנות מול היצרנים".

זוהי הדרישה הראשונה לRECALL (בקשה להחזרת המכשירים על ידי היצרן לתיקון או החלפה) הראשונה במסגרת פרשת PHONEGATE. בפרשה זו נחשף על ידי  ד"ר מארק אראזי (  Mark Arazi )  כי טלפונים סלולריים רבים חורגים מתקן SAR המותר בעת הצמדתם אל הראש(בזמן שיחה) או אל הגוף (אכסון בכיס המכנס) וכי בדיקות הקרינה בוצעו במרחקים בין 6 מ"מ ל 20 מ"מ מהראש. בחלק מהמקרים הוכיח מארק אראזי בבדיקות שבוצעו מטעמו כי חלק מהמכשירים מקרינים יותר 7W/kg לפי שיטת הבדיקה האירופית ויותר מ20W/kg  לפי השיטה האמריקאית.

יש לציין שתקן SAR, גם כאשר עומדים בו, לא מייצג את רמות החשיפה האמיתיות מהמכשיר ולא מגן מנזק ביולוגי. התקן מבוסס על אפקט חום של הקרינה בלבד ולוקה בכמה וכמה בעיות טכניות ולוגיות (ממוצע על פני 6 דקות, שימוש במודל מופשט וגדול מידי, שימוש בנוזל ולא ברקמה ועוד). 





יום ראשון, 8 באפריל 2018

תחקיר מעמיק בTHE NATIONAL - חלק ב - השפעת התעשייה על הדיון, על המדע ועל הרגולטורים

בחלק א' של התרגום\תקציר של הכתבה בTHE NATIONAL ניסינו לתרגם ולסכם את הכתבה הסוקרת את תהליך זריעת הספק של התעשיה הסולארית והאלחוטית בממצאים על נזקים ביולוגים של חשיפה לקרינה מהסלולרי בצד קידום הפריסה של טכנולוגיות חדשות ללא בדיקה ותוך כדי הקלות ברגולציה.

בחלק הראשון התרכזה הכתבה באסטרטגית זריעת הספק של התעשיה אל מול המחקרים המראים סיכון בחשיפה לקרינה
בחלק השני (הנוכחי) התרכזה הכתבה בתיאור ההסתננות של התעשיה לגופי המחקר והרגולציה ואפילו השלטון בארה"ב וההשפעה האדירה שלה על גופים אלו. 
בחלק השלישי (הבא) נתקדם בתרגום הכתבה - המשך השפעת התעשיה על המדע, על מדענים, על רגולציה ועל התקשורת.

**************************************
חלק ב' - 

יש מלכוד, מכיוון שהאינטרנט של הדברים ידרוש שדרוג של הטכנולוגיה של דור רביעי לדור חמישי. על ידי כך תוגדל משמעותית החשיפה של האוכלוסייה הכללית לקרינה. זאת בהתאם לעצומה החתומה על ידי 236 מדענים מהעולם שפרסמו יותר מ2000 מחקרים ואשר מהווים חלק משמעותי מהמחקרים שמקבלים קרדיט בתחום הקרינה. זאת לפי גו מושקוביץ, דירקטור של המרכז לבריאות המשפחה והקהילה באוניברסיטת קליפורניה בברקלי, אשר עזר בהפצת העצומה. 
ובכל זאת, כמו במקרה של טלפונים סלולריים, טכנולוגיות הדור החמישי עומדת על הסף של החדרה לשוק ללא בדיקות בטיחות מקדימות. 


דרושה הוכחה!
חוסר הוכחה חד משמעית שהטכנולוגיה מזיקה לא אומר שהטכנולוגיה בטוחה. ובכל זאת התעשיה הסלולרית הצליחה למכור לעולם את הכשל הלוגי הזה.  האמת היא שנושא הבטיחות של הטכנולוגיה האלחוטית הינו נושא במחלוקת מימיה הראשונים של התעשיה.  התוצאה של זה היא שבשלושים השנה האחרונות, מיליארדים של אנשים ברחבי העולם לקחו חלק בניסוי בבריאות הציבור.  "השתמשו בטלפונים סלולריים היום ותבינו רק מאוחר יותר האם הוא גורם לסרטן או נזק לDNA". בזמן הזה התעשיה האלחוטית-סלולרית חסמה הבנה מלאה והוגנת של המדע הקיים. זאת בסיוע רשויות וסוכנויות ממשל שנתנו עדיפות גבוהה יותר לרווחים על פני בריאות בני האדם, ובסיוע של עיתונאים וגופי חדשות שכשלו לידע את הציבור על מה הקהילה המדעית באמת חושבת. במילים אחרות הניסוי הזה בבריאות הציבור נוהל ללא הסכמה של הנבדקים, ולמרות שהתעשיה מטה את כף המאזניים. 

חוסר הוכחה חד משמעית שהטכנולוגיה מזיקה לא אומר שאין סיכון, אומרה אנני ססקו, לשעבר מנהלת אפידמיולוגית למניעת הסרטן במכון הצרפתי הלאומי לבריאות ומחקר רפואי, לנוכחים בכנס על סרטן בילדים שנערך בשנת 2012. ככל שגיל תחילת השימוש הסלולרי נמוך יותר, הסיכון גבוהה יותר, המשיכה ססקו.  היא תענה כי יש צורך דחוף במאמץ חינוכי לידע את ההורים, פוליטיקאים ואת העיתונות על היחודייות של ילדים כמושפעים יותר מהקרינה. 

למבוגרים וגם לילדים, התהליך בה קרינה אלחוטית יכולה לגרום לסרטן נשארת לא ברורה, אבל היא כנראה לא דרך ישירה. קרינה אלחוטית נראתה פוגעת במחסום דם מוח, שהוא מנגנון הגנה חיוני שמגן על המוח מפני כימיקלים מסרטנים בגוף (שנוצרים למשל מעישון פסיבי). קרינה אלחוטית נראתה מתערבת בשכפול DNA, מקדם וגורם ידוע ומוכח לסרטן. בשני המקרים הללו, הסיכון הוא גדול יותר לילדים. הגולגולת שלהם, בהיותן קטנות יותר, סופגות יותר קרינה ממבוגרים. זאת בעוד לילדים כל החיים לפניהם וצפוייה להם חשיפה מצטברת ארוכה יותר. 


השפעת התעשיה על המדע, הרגולציה והממשל

התעשיה האלחוטית עשתה מאמץ לשנמך את הדאגות לגבי בטיחות הסלולרי, ורשות התקשורת הפדרלית  (FCC)  עקבה אחרי הדוגמה.  בשנת 1966, ה FCC הגדיר תקינה לרמות בטיחות המבוססת על "שיעור ספיגה ספציפי" או בקצרה SAR
(  “specific absorption rate”) . טלפונים סלולריים נדרשו לעמות ברמת SAR של 1.6 וואטים לקילוגרם של משקל גוף, או פחות. בשנת 2013 יעצה האגודה האמריקאית לרפואת ילדים לFCC כי ההנחיות שלה לא לוקחות בחשבון את הרגישות המיוחדת ודפוסי השימוש של נשים בהריון וילדים.  בכל זאת ה FCC סרבה לעדכן את התקן. 

ה FCC נענה לרצונות התעשיה כל כך הרבה פעמים שניתן לאמר שהוא ארגון שבוי, כך טוען האיתונאי מורם אלסטר בדוח של מרכז אדמון ספרא לאתיקה באונברסיטת הרווארד שפורסם בשנת 2015. 
ה FCC מרשה ליצרני טלפונים לבדוק בעצמם את רמות ה SAR, ולא בדיקות חיצוניות על ידי גורם עצמאי. כמו כן לא דורש מהיצרנים להציג את רמות ה SAR על האריזה של הטלפון הסלולרי. 
"התעשיה שולטת על ה FCC דרך רשת של קשרים ומוקדי כוח שמגיעים עד לקונגרס, לוועדת הקונגרס המקחת ודרך לוביסטים" כך כתב אלסטר.  
אלסטר גם ציטט מאתר ה CTIA  דברי שבח לFCC על "המגע הקל של הרגולציה" (ה FCC הוא הרגולטור של התעשיה הסלולרית-אלחוטית בארה"ב).

סינדרום הדלתות המסתובבות, שמאפיין כל כך הרבה תעשיית סוכנויות פדרליות, מחזק את היחסים הקרובים בין תעשיית האלחוטי והסלולר לFCC. כמו שטום וולר עבר מלהיות ראש ה CTIA ( בשנים 1992 ועד 2004)  ללהיות יושב ראש ה FCC (בשנים 2013 ועד 2017). כך מרדית אטוול-בקר אשר הייתה מנהלת ה FCC בשנים 2009 ועד 2011 , הפכה לנשיאת ה CRIA (החל משנת 2014 ועד היום). 
כדי להבטיח את הגישה לגבעת הקפיטול (כינוי לממשל) התעשיה הסלולרית-אלחוטית העלתה תרומות של 26 מיליון דולר למסעות בחירות בשנת 2016,  והוציאה 87 מיליון דולר על שתדלנות ב2017, זאת לפי המרכז לפוליטיקה אחראית.


תמונה  - תרומות של תעשיית הסלולר והאלחוטי ולפוליטיקאים לפי שנה


ניטרול נושא הבטיחות נעשה מוטיב מתמשך ובעל חשיבות עליונה משום שהמחקר ממשיך להופיע, חלק גדול ממנו מגיע מחוץ לארה"ב. אבל הסניפים האירופים והאסייתים של התעשיה הצליחו , כמו שותפיהם האמריקאים, לנהל בהצלחה משחקי מלחמה עם המדע, להציף את הכיסוי העיתונאי ועל ידי כך לעטוף את התפיסה של הציבור על בטיחות המוצרים.


חדירה והתערבות בארגון הבריאות העולמי

ארגון הבריאות העולמי החל מחקר על ההשפעות הבריאותיות של קרינת אלקטרומגנטית בשנת 1996 בהתאם להכוונה של ד"ר מיקל רפוצ'לי, ביופיזיקאי אוסטרלי. למרות שרפוצ'לי  טוען בטופס ויתור הסודיות כי הוא עצמאי מהשפעות התעשיה, למעשה מוטורולה ממנה את המחקר. בעת שרפוצ'לי היה ראש תכנית המחקר לקרינה אלקטרומגנטית של ארגון הבריאות העולמי, מוטורולה שילמה 50000$ לשנה למעביד הקודם של רפוצ'לי, בית החולים המלכותי של אדלייד. בית החולים העביר את הסכום לתוכנית המחקר של ארגון הבריאות העולמי.  כאשר עיתונאים חשפו את התשלומים, רפוצ'לי הכחיש כי היה רבב בכך, משום שמוטרולה לא שילמה לו ישירות. בסופו של דבר התשלום שמוטורולה העבירה צורף לתרומות ומימון אחר מהתעשיה, דרך פורום חברות הסלולרי והאלחוטי שהסתכמו ב150000$ לשנת 1999 עבור קבוצת המחקר של רפוצ'לי בארגון הבריאות העולמי. רפוצ'לי לקח חלק בהרכבת הצהרה של ארגון הבריאות העולמי שחשיפה לשדות אלקטרומגנטים מתחת לרמות המומלצות על ידי ההנחיות הבינלאומיות לא גורמים לשום השלכה בריאותית. 

שני איגודי מסחר של טכנולוגיה אלחוטית תרמו 4.7 מיליון $ למחקר האינטרפון שיזם ארגון הבין לאומי לחקר הסרטן, (IARC - תת גוף של ארגון הבריאות העולמי) בשנת 2000.  הסכום הזה היווה כ20% מסה"כ 24 מיליון דולר שהבו את תקציב המחקר. המחקר כלל 21 מדענים מ13 מדינות וחקר את הקשרים האפשריים בין הסלולרי לשני סוגים נפוצים של סרטנים, גליומה ואקוסטיק-נארומה. הכסף הועבר דרך מנגנון שמכונה "חומת אש" שנועד למנוע השפעה של התאגידים על מימון IARC. אבל לא ברור האם חומת האש באמת עובדת בצורה יעילה.  "הממנים מהתעשיה יודעים איזה מדענים מקבלים מימון. המדענים יודעים מי מספק את המימון" מסביר דריוס לסזינסקי, פרופסור לכימיה ביולוגית באוניברסיטת הלסינקי. 

התעשיה לא הייתה יכולה להיות מרוצה עם חלק מהמסקנות של מחקר האינטרפון. המחקר מצא כי המשתמשים הכבדים ביותר (הערת המתרגם - דיברו יותר 27 דקות ביום על פני 10 שנים) בסלולרי היו בסיכון יתר של 80% לפתח גליומה. הממצא הראשוני היה 40% של סיכון יתר אבל תוקן ל80% בשל טעות מובנת בקבוצת הביקורת). המחקר הסיק כי למשתמשים שהיה ברשותם טלפון סלולרי ליותר מ10 שנים היה סיכון יתר של כמעט 120%. לאומת זאת המחקר לא מצה גידול בסיכון למשתמשים שהשתמשו בסלולרי לפחות זמן או שדיברו פחות (מ27 דקות ביום), כמו כן לא נראה קשר למנינגיומה. 

כאשר מסקנות המחקר שוחררו בשנת 2010,  הדוברים של התעשיה הנמיכו את המשמעות של התוצאות על ידי מומחי שקרים מכנים "אמירה יצירתית של האמת":

"“Interphone’s conclusion of no overall increased risk of brain cancer is consistent with conclusions reached in an already large body of scientific research on this subject,”
תרגום - "מסקנות האינטרפון כי סה"כ אין גידול בסיכון לסרטני מוח הן עקביות עם מסקנות שכבר הגיעו אליהם גוף גדול של מחקר מדעי על הנושא". זאת אמר לכתבים ג'ון וולס, סגן הנשיא ליחסי ציבור של ה CTIA (ארגון חברות הסלולר-האלחוטי והאינטרנט בארה"ב) .  המילה ה"מערבבת" כאן היא "סה"כ". משום שחלק ממחקרי האינטרפון לא מצאו סיכון יתר, שימוש בביתוי "סה"כ" איפשר לג'ון וולס להתעלם מהמחקרים שכן הראו על קשר ועל סיכון יתר. הספין וההטעיה  בלבלו מספיק ארגוני חדשות והתיעוד שלהם את מחקר האינטרפון היה מרגיע למשתמשי הסלולר.  ה WALL STREET JOURNAL הכריז כי "מחקר טלפונים סלולריים שולח מסר פרוע (עמיר - להבנתי במשמעות של לא ברור) לגבי הסיכון לסרטן".
  “Cell Phone Study Sends Fuzzy Signal on Cancer Risk,”
בעוד הכותרת ב BBC הכריזו "אין הוכחה לסיכון לסרטן מהסלולרי" - “No Proof of Mobile Cancer Risk.”.

ה4.7 מיליון דולר מכספי התעשיה לארגון הבריאות העולמי השיגו את התמורה הגדולה ביותר שלהם במאי 2011, כאשר ארגון הבריאות העולמי כינס מדענים בליאון שבצרפת כדי לדון בסיווג הסיכון לסרטן בחשיפה לקרינת רדיו מהסלולרי. לא רק שהתעשייה קיבלה נציגות של 3 מחבריה כמשקיפים בדיונים, אלא ששני מומחים שמומנים על ידה נכללו בקבוצת העבודה שתדון בסיווג הקרינה, ובנוסף מספר מומחים נוספים מתעמה הוזמנו לייעץ לקבוצת העבודה.

ניילס קוסטר, מהנדס ממוצע שווצרי, מילא תופס הצהרה על ניגוד אינטרסים והצהיר כי קבוצת המחקר שלו קיבלה מימון ממספר מכונים ותאגידים ממשלתיים ומדעיים. אבל אחרי שהוא כתב סיכום לממצאי ה WHO עבור THE LANCET ONCOLOGY , הירחון הוציא תיקון שמתאר בצורה רחבה יותר את  ניגוד העניינים של קוסטר, ומציין קבלת תשלום מפורום יצרני הסלולר, מוטורולה, אריקסון, נוקיה, סמסונג, סוני, GSMA וחברת הטלקום הגרמנית DFUTSCHE TELEKOM.  בכל זאת קוסטר לקח חלק ב10 ימי הדיונים. 



את החלק הבא והאחרון בתרגום נפרסם בימים הקרובים.











יום שני, 31 ביולי 2017

העולם מתחיל להבין שאנשים הופכים לזומבים בגלל הסלולרי

בבירת הוואי יוטלו קנסות על מי שיעבור מעברי חצייה תוך כדי הסתכלות על הסלולריים, סימוס או שימוש במכשירים דיגיטליים בעת חצייה של הכביש.
הסיבה - יותר ויותר נפגעים בקרב המכורים בעת מעברי כביש.
התופעה היא כלל עולמית וכפי שמצוין בכתבה צעדים אחרים ננקטו כבר בערים אחרות בעולם.