יום חמישי, 9 באוגוסט 2018

תגובה לפוסט בנושא קרינת רדיו וסלולר בקבוצת "עובדות לא חשובות" בפיסבוק

ראשית, כל מי שקורא את השרשור הזה וכבר מרגיש כאבי ראש והשפעות אחרות בעת שימוש בציוד אלחוטי וסלולרי אני קורא להפסיק להשתמש , או לפחות לצמצם את השימוש בציוד זה.
הפוסט הנ"ל השואב את רוב הטקסט מויקיפדיה מייצג אמנם את הקונצנזוס הקיים כרגע בתחום. הבעיה שהפוסט חד צדדי ושהקונצנזוס שגוי. כפי שפעם חשבו שעישון בטוח, חשיפה לעופרת לא מזיקה, ושאין בעיה להשתמש במוזרים מאסבסט בסביבות מגורים. לוקח זמן לקונצנזוס להשתנות, בייחוד כאשר יש אינטרסים כלכליים בנושא , וכרגע הרוב המוחלט של האינטרסים הכלכליים הם בעד המשך השימוש בטכנולוגיה האלחוטית והסלולרית.
לפני שמנסים להבין כבר היום את המגמה המדעית בנושא זה צריך לצלול קצת פנימה ולבדוק מיהם הגופים שקיבעו את הקונצנזוס השגוי הקיים. IEEE למשל הוא גוף הנדסי, כלומר תעשיה. ICNIRP (הוועדה הבין לאומית להגנה מקרינה בלתי מייננת) רשומה כמועדון חברים סגור בשוויץ והיא מושפעת תעשיה וקובעת תקנים מתוך הנחת יסוד (שגויה וששותפים לה רבים מהכותבים הניצחים בשרשור זה) שקרינה בלתי מייננת יכולה רק לחמם ושאין לה השפעות ביולוגיות אחרות (למרות שיש מחקרים שמראים שיש לה). כאשר כתבו כאן ארגון הבריאות העולמי התכוונו לקבוצת המחקר של קרינה בלתי מייננת בארגון , קבוצה מושפעת תעשייה אשר המנהל הקודם שלה הואשם בניגוד אינטרסים(קבלת מימון מתעשיית הטלקום), פרש ועכשיו עובד כיועץ בתשלום עבור התעשיה, אשר המנהלת הנוכחית שלה עשתה את התארים שלה בהכוונה ובהנחייה של חברת טלקום קנדית.
עכשיו ניתן להתחיל לדבר על המגמה במחקר המדעי בנושא. לפני המצאת הסלולרי הופיעו מחקרים רבים שדיברו על השפעות ביולוגיות ותחלואה כתוצאה מחשיפה לקרינת רדיו. השם הכולל בו השתמשו בו היה MICROWAVE SICKNESS. בשני האסורים שאחרי תחילת השימוש בסלולרי הופיעו מחקרים שלכאורה מראים שאין סיכון לסרטני ראש בשימוש בסלולרי. מחקרים אלו שימשו לקבע את הקונצנזוס שהשימוש בטוח. ברובם זמן השימוש והחשיפה היה קצר מידי וכן לא עבר מספיק זמן להופעת גידולים (תקופת חביון קצרה מידיי). חלקם היו שגויים מהיסוד, כמו למשל המחקר הדני בו הוכנסו יותר מ200000 איש להם היה סלולרי מהעבודה ו30000 איש שהיו להם שני סלולריים, לקבוצת הביקורת.
בעשורים האחרונים החלו להופיע עוד ועוד מחקרים שמקדמים את ההבנה כי השימוש בסלולרי (כמקרה קצה של חשיפה לקרינה) הינו גורם וזרז לסרטנים שונים. אציין שנים מהבולטים מבניהם. הראשון ביניהם היה האינטרפון שלמרות שהוא בעל סיכון חוסר ולמרות הפרסום המגמטי שלו בתקשורת (כאילו לא נמצא סיכון), הראה על עלייה של 82% בסיכון לסרטן ראש גליומה למשתמשי סלולר שדיברו יותר מ27 דקות על פני 10 שנים. המחקר הזה היה בין הגורמים הראשיים לקביעת הארגון הבין לאומי לחקר הסרטן, IARC (לאחר הוצאת השפעת התעשיה ממנו) בשנת 2011 כי קרינת רדיו על כל סוגיה ובכל רמה היא מסרטן אפשרי בבני אדם. מחקר נוסף שהראה על תחלואה ונזקים הוא מחקר הNTP שפורסם סופית בשנת 2018, תוך כדי סערת יחסי הציבור של גורמים שניסו להוריד מחשיבותו ומחומרת הממצאים שלו (תעשיה וגופים שאמרו בעבר שאין סיכון והמחקר מראה שהם טעו בהערכתם כמו ה FDA), אשר הראה על תחלואה בשני סוגים של סרטן ויצירת תנאים קדם מסרטנים וכן עדויות לנזק לדי-אן-אי כתוצאה מחשיפה לקרינה מטלפונים סלולריים.
לגבי מנגנוני נזק ידועים היום של קרינה בלתי מייננת יש היום כבר מחקרים המראים על שבירת די-אן-אי הנרי לאי 1996, פגיעה במחסום דם מוח סלפורד 2003, פגיעה במערכות תקשורת בתא ויצירת רדיקלים חופשיים- פרידמן 2007, השפעה על המוח - נורה ולקוב 2011, שינוי מנגנון ה VGCC- מרטין פול 2013, ועוד.
כאמור מחקר הNTP מ2016 ושפורסם סופית ב2018 הראה כי חולדות ועכברים שנחשפו לקרינת מסלולרי פיתחו יותר גידולים בהשוואה לחולדות ועכברים שלא נחשפו, הראה יותר תנאים קדם מסרטנים בקבוצות החשיפה והראה עדויות לנזק לדי-אן-אי ותחלואה נוספת
מחקר האינטרפון 2011 הראה על סיכון יתר לגליומה של 82% למי שדיבר יותר מ27 דקות ביום על פני 10 שנים,
מחקריו של הרדל שהראו סיכון אף גדול מכך ועוד ועוד ועוד...).
לגבי קרינה מאנטנות סלולריות, היום כבר קשה לבדוק את הנושא כי רוב רוב הציבור נחשף לקרינה רבה מאוד מהציוד האישי והביתי שלו כך שאין ממש קבוצת ביקורת, אבל סביב שנות ה2000 פורסמו מחקרים המראים על תחלואה ותסמינים כמו כאבי ראש והפרעות שינה בסביבה של יותר מ300 מטר מאנטנות סלולריות (למשל מחקרו של סנטיני).
לגבי מחקרים על רגישות לקרינה, הגישה שהרגישות היא פסיכוסומטית שאובה גם מחוסר היכולת של אנשים להבין ולקבל משהו שהם עדיין לא מרגישים (בגדש על עדיין) ומהבנה שגויה של נושא הקרינה ורגישות לקרינה. דעה זו מתודלקת על ידי כמה וכמה מחקרי חשיפה בנושא בהם לרוב הייתה חשיפה לקרינה גם כאשר לא הייתה חשיפה ו\או שזמן המנוחה בין חשיפה לחשיפה לא היה מספיק להתאוששות של הנבדקים. דלק נוסף להכחשת הנזקים הוא חשש של חברות התעשיה כי הרגישים לקרינה , אם יוכח אכן שהם מגיבים לקרינה בלתי מייננת מיידית יהוו את ההוכחה כי קרינה זו משפיעה ומזיקה מה שיביא לפגיעה ניצחת בשיווק מוצריהם. מחקרים אחרים בנושא מראים על סממנים ביולוגים של רגישים לקרינה, על תגובות מדידות שלהם לחשיפה ועל שיפור במצבם בהפסקת החשיפה (לאחר זמן התאוששות מספק).

לרשימת מחקרים בתחום , כולל מחקרים שהזכרתי לעיל אתם מוזמנים לאתרי -
http://www.norad4u.co.il/knowledge-h/emf-studies-list

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה