בכל יום כיפורים יש לי מסורת אישית של קריאה ולמידה על מלחמת יום כיפור. מלחמה זו שהתרחשה כמה חודשים לפני שנולדתי , צרובה בזיכרון הקולקטיבי של מדינת ועם ישראל כמלחמת אין ברירה, מלחמה על הבית וכמעט חורבן הבית. לדעתי הלקח הכי גדול ממנה הוא תמיד לפקפק בפרדיגמה שלטת או בקונספציה שלטת.
ערב מלחמת יום הכיפורים, הפרדיגמה השלטת הייתה כי מדינות ערב לא יעזו ולא מסוגלת לפתוח במלחמה נגד מדינת ישראל. הקונספציה השגויה הייתה כי הסיכוי למלחמה הוא נמוך מנמוך. כל הגופים במדינה תפקדו לפי תפיסה זו וכל עדות או דיווח שהיא שגויה וכי מלחמה עתידה לפרוץ נדחו כ"הזויות". אפילו דיווחים של צוותי מודיעין שצפו על השטח המצרי ודיווחו על כינוס כוחות, פריצת המכשול (חומת חול בצד המצרי), דיווחים על הכנת מגלשות ודרכי גישה למי התעלה בצד המצרי, אפילו אלה נדחו בתשובה לקונית "זה רק תרגיל".
כאשר המצרים פתחו בהרעשה ארטילרית, גיחות תקיפה, והחפה אל הגדה הישראלית של התעלה, ההפתעה הייתה מוחלטת.
גם בחזית הצפונית המצב היה קשה מאוד והכוחות הסורים כמעט ושברו את קווי ההגנה הישראלים על הגולן.
מדינת ישראל הופתעה עד כדי כך ששר הביטחון, דיין, השתמש בביטוי "חורבן בית שלישי". בסוף המלחמה הניצחון הטקטי היה לדעתי שלנו(גם על מצריים ובייחוד על סוריה). אבל לדעתי הניצחון האסטרטגי היה של המצרים. מניין ההרוגים הישראלי עמד על יותר מ2673 איש (מדינות ערב סבלו מיותר מ25000 הרוגים). מניין הפצועים בישראל עמד על יותר מ8000 איש (במדינות ערב יותר מ35000). בשבי נפלו לנו כ 294 איש (נתונים מויקיפדיה, לא כל מה שכתוב בויקיפדיה הוא נכון, לדוגמה הערך השגוי על רגישות לקרינה). בעקבות המלחמה ותוצאותיה, החל תהליך השלום עם מצריים. הוחזר חצי האי סיני ושתי המדינות נהנות מאי לוחמה כבר קרוב ל40 שנה.
להבדיל, קונספציה שגויה נוספת מתקיימת כבר היום. קונספציה עולמית ולא רק ישראלית. הנזקים כבר נראים בשטח, גם בנפגעים וגם במכורים ועדיין הממשל והרגולציה, גם בישראל וגם ברוב העולם, עדיין שרויים בפרדיגמה שגויה.
מדובר כמובן בתפיסה השגויה השלטת כי קרינה בלתי מייננת לא מסוכנת. תפיסה זו מקודמת על ידי שלל גורמים , התעשיה, גופים כאילו בלתי תלויים, רגולציה מושחתת בארה"ב ובארגון הבריאות העולמי (כזו המונהגת והמושפעת על ידי גורמים בתעשייה עצמה). קונספציה שגויה זו מביאה לכינון תקני חשיפה לקרינה גבוהים ולא מגנים עלנו בני האדם ועל הסביבה , אבל כן מגנים על התעשיה. קונספציה שגויה זו מאפשרת פיתוח של טכנולוגיות אלחוטיות סלולריות מזיקות, שיווק ציוד אלחוטי וסלולרי ללא מתן אפשרות בחירה חופשית לציבור מתוך הבנת הסיכון, והקמת אנטנות בצמוד לבתי תושבים בארץ ובעולם. בחסות קונספציה שגויה זו אנשים משתמשים בסלולרי ובאלחוטי יומם ולילה וכן נותנים לילדיהם להשתמש בציוד זה ולהיחשף לקרינה ממנו כבר מגיל צעיר מאוד.
קונספציה שגויה זו עומדת לעלות לנו במחיר יקר מאוד. להערכתי כמות הנפגעים תהיה גדולה יותר מנזקי העישון, זאת מכיוון שלהבדיל מבמקרה של העישון, שם רוב הילדים לא צרכו סיגריות, השימוש בציוד אלחוטי וסלולרי אינו מוגבל גיל והוא נחלתם של יותר מ90% מהציבור במדינות המודרניות כולל ילדים בני פחות משנה. כמו כן המגמה כרגע היא של הגברת החשיפה לקרינה זו במרחב הביתי והן במרחב הציבורי. לכן פוטנציאל הנזק הוא על כל הציבור, כולל ילדים בני 3 חודשים שמצמידים להם טאבלט אלחוטי או שההורים שלהם מתקנים מעל מיטתם אינטרקום אלחוטי מקרין.
הגיע הזמן להגיד לא הקונספציה השגויה. לא יתכן שתקני החשיפה לקרינה בלתי מייננת (קרינת רדיו) יקבעו על פי נזקי חום מיידים של הקרינה בלבד. לא יתכן שציוד וטכנולוגיה שחושפים את הציבור למשך תקופות ארוכות לקרינת רדיו יפרסו ויאושרו לשימוש על סמך תקן המבוסס רק על אפקט חימום קצר טווח. לא יתכן שהמדינות והגופים רגולטיבים ימשיכו להתעלם ממחקרים המתפרסמים חדשות לבקרים ומראים על השפעות, נזקים ותחלואה מחשיפה לקרינה בלתי מייננת בדגש על קרינת רדיו-סלולרי.
להבדיל מהמקרה של מלחמת יום כיפור, במקרה הזה לכל אחד מאיתנו יש יכולת להשפיע על עתידו בנושא הזה באופן מיידי. כל אחד מאיתנו יכול להבין כי הקונספציה שגויה. כי הנחת היסוד ש"לקרינת רדיו אין השפעה בריאותית חוץ מחימום" אינה עומדת במבחן המציאות. כל אחד מאיתנו , ביחוד אלא שכבר מרגישים את הקרינה וסובלים ממנה, יכולים לפעול כדי למדוד את הקרינה ולצמצם את החשיפה שלהם ושל בני משפחותיהם אליה. כל אחד בעצמו, אחר כך בביתו ואחר כך בצורה ציבורית יכול להביא לצמצום החשיפה ולהגברת המודעות.
אל תיכנעו לקונספציה השגויה. אל תקחו חלק בטעות שתעלה בחיים ובבריאות של כל כך הרבה אנשים, צמצמו את השימוש בסלולרי ובאלחוטי לפני שהשימוש יצמצם אתכם!
למידע נוסף:
