קישור לפוסט של "מדע גדול בקטנה" מ2016 - https://www.facebook.com/MadaGB/photos/a.144320005726807.32753.144317442393730/628463533979116/
ביקרתי כמה וכמה פוסטים בנושא קרינה בלתי מייננת שכתבו "מדע דגול בקטנה" בעבר. כולם סובלים מאותה בעיה, אמירת "אמן" עיברת נוכח הקונצנזוס השגוי המשולבת בהטעיית אישוש קשה בנוגע למחקרים בתחום, כתבתי על כך בבלוג שלי והגבתי אצלהם בדף יותר מפעם אחת.
להלן רשומות הביקורת:
את הפוסט הספציפי הזה של מדע גדול בקטנה לא יצא לי לבקר עד עתה (לא זוכר למה). הוא מ2016 והוא דוגמא מצוינת גם לצורת המחשבה שלהם וגם לכך שהוא שגוי.
מעבר לזה אפשר לקרוא היום את הפוסט בפרספקטיבה של הזמן שעבר. מאז כבר קרו כמה דברים בהקשר של המחקר המדובר (לא שאני חושב שזה ישנה משהו בדעתם של כותבי הפוסט ההוא, כי אני חושש שהם יאמינו רק למה שמתאים למה שכבר הם מאמינים בו ואת השאר יחפשו דרכים לדחות).
הפוסט המדובר פורסם בשנת 2016 , עת פורסמו התוצאות הראשוניות של מחקר ה NTP, על חולדות בלבד. בשלב זה החוקרים חשבו שיש חשיבות לצאת לציבור עם התוצאות, למרות שהן חלקיות (לאחר שהפרסום עבר ביקורת עמיתים כמובן) בגלל השימוש הגדול של הציבור בטכנולוגיה הסלולרית-אלחוטית. בגלל גילו ובגלל שמאז קרו כמה
בשנת 2018 פורסם, בתהליך של כמה חודשים, סיכום המחקר המלא, גם על עכברים וגם על חולדות, ועבר ביקורת עמיתים נוספת.
בפרסום ב2018 נכללה קביעה , לראשונה, ראיות ודאיות לסרטן בתאי עצבים בלב (ראה תמונה מצורפת.
בעיקבות הפרסום של ה NTP אמרה פרופ' סיגל סדצקי את הדברים שאמרה בתקשורת, "קודם כל המחקר הזה הוא מחקר מאוד מאוד גדול.......אני באמת מרגישה שקרה משהו....אם התלבתנו והיו דעות לכאן וכאן, אני חושבת שאנחנו נמצאים היום בהנחת העבודה שאכן הטלפונים הסלולריים יודעים לסרטן...".
בסרטון - דברי פרופ' סיגל סדצקי בנוגע לפרסום מחקר הNTP בשנת 2016 (הפרסום הראשוני) - https://youtu.be/IVvfDNlZoaw
הביקורת בפוסט של מדע גדול בקטנה פונה לארבעה נושאים עיקריים:
1. העליה שנצפתה קטנה , רק 3.3%
2. החולדות מזן שמפתח סרטן ספונטני והדבר מהווה הטעיה
3. חולדות שנחשפו חיו יותר זמן ואלו בקבוצת הביקורת פחות זמן לכן הקרינה מעריכה חיים
4. שאר המחקרים מראים שאין קשר בין קרינה לסרטן.
אתייחס אחד אחד:
1. דבר ראשון, לא מדובר על עליה יחסית בסיכון אלא אחוז תחלואה בקבוצה. 3% מכלל האוכלוסייה זה לא מעט ולא חלש.
זה אומר שלושה אנשים ממאה יסבלו מאותו סוג סרטן בגלל הסלולרי (אם אכן המחקר היה מצביע על סיכון בבני אדם).
בנוסף מדע גדול בקטנה מתייחס רק לסוג אחד של שינוי שנצפה במחקר ודווח. היו שינויים נוספים והשפעות נוספות שנצפו בקבוצת החשיפה. אם נסתכל על מספר החולדות הזכרים החולים לפי סוגי האבחנה הפתולוגית נראה את התמונה הבאה (במקרים שהייתה מובהקות סטטיסטית ושבקבוצת הביקורת לא היו חולים):
חולים בסרטן מסוג גליומה - 11 מתוך 540 זכרים שנחשפו (קבוצת ביקורת 0 מתוך 90)
מצב טרום סרטן מסוג גליומה - 10 מתוך 540 זכרים שנחשפו (קבוצת ביקורת 0 מתוך 90)
חולים בסרטן מסוג שוואנומה של הלב - 19 מתוך 540 זכרים שנחשפו (קבוצת ביקורת 0 מתוך 90)
מצב טרום סרטן מסוג שוואנומה של הלב - 6 מתוך 540 זכרים שנחשפו (קבוצת ביקורת 0 מתוך 90)
אם נחשב את מספר החולדות הזכרים עם ממצא סרטני נגיע ל 30 מתוך 540, כ5.5%. כלומר קצת יותר מ1 מ18.
אם נחשב את מספר החולדות הזכרים עם ממצא טרום סרטני נגיע ל 16 מתוך 540, כ 2.9%.
אם נחשב את מספר החולדות הזכרים עם ממצא סרטני או טרום סרטני נגיע ל 46 מתוך 540, כ 8.5%, כלומר קצת יותר 1 מ 12 הושפעו מהקרינה בצורה פתולוגית (או סרטן או קדם סרטני).
בתמונה - הממצאים הסופיים והמרכזיים של מחקר ה NTP לאחר הפרסום ב2018
2. זהו זן החולדות שמשמש במחקרי מעבדה כדי לבדוק האם חומר או מזהם הוא מסרטן. התחלואה אצלהם אינה מייצגת את התחלואה הצפויה בבני אדם. אבל אם רואים אצלהם תחלואה, ביחוד כאשר רואים שלא הייתה כל תחלואה באותו סרטן או נזק בקבוצת הביקורת, זה מראה כי הסוכן מסוגל לסרטן. יש סוכנים שגורמים לסרטן בבני אדם 1 ל10000 או יותר. בדיקה עם החולדות והעכברים שהשתמשו בהם במחקר הזה מאפשרת לעבוד עם קבוצות חשיפה קטנות יותר ועדיין לראות שינוי. לכן זה לא פגם במחקר אלא תחונה (פיצ'ר - בדיחה של מתכנתים). מה שהמחקר הזה נועד לבדוק הוא הזה הוא האם הקונצפט שכל עוד קרינת רדיו לא מחממת היא לא מסרטנת ולא מזיקה נכון או לא (זהו "הקונצפט החומני" השגוי, עליו עדיין מבוססים רוב התקנים לחשיפה, ואחד מהאמירות הנפצות של מכחישי הנזקים "לא מחממת=לא מזיקה"). החוקרים החלו את המחקר בהבנה שהקונספט נכון. כאשר הם ראו שהחלודות הזכרים נפגעו מקרינה שלא חיממה אותם הם מיהרו לפרסם. למעשה השורה התחתונה של מחקר הNTP כפי שפורסם ב2018 היא כי הקונצפט שגוי (ראו תמונה למטה).
בתמונה המצורפת - השורה התחתונה של המחקר, הקונצפט החומני שגוי. במילים אחרות מדע גדול בקטנה שוגים.
בתמונה המצורפת - השורה התחתונה של המחקר, הקונצפט החומני שגוי. במילים אחרות מדע גדול בקטנה שוגים.
3. נכון, זה באמת קרה. אבל תוחלת החיים בקבוצת הביקורת הייתה קטנה רק במעט ומסיבה לא ידועה. הגידולים שנמצאו בקבוצות החשיפה נמצאו החל מהשבוע 70 כך שהירידה הקטנה בתוחלת החיים בקבוצת הביקורת לא מנעה מציאה של גידולים. לא רק שלא נמצאו גידולים אלא שלא נמצאו תנאים קדם סרטניים בקבוצת הביקורת.
דרך אגב משמעות הדבר אינה שקרינה מעריכה חיים. הסיבה לשוני הזה לא ידועה ואין לקפוץ למסקנות. אני מניח שהרמיזה לכך בפוסט של מדע גדול בקטנה היא רמיזה צינית.
4. המחקר הזה הוא מחקר מינסטימי נוסף שמראה על קשר ומראה על נזקים. קדם לו מחקר האינטרפון (אפידמיולוגי בבני אדם) שהראה גם הוא על אותם סרטנים (גליומה זהה, אוקוסטיקנרומה - דומה, באותם תאים רק בעצב השמע במקום בעצב הלב). מחקרים נוספים של הרדל ואחרים הראו בשנים האחרונות גם מופע מוגבר של אותם סרטנים בבני אדם. תמיד אפשר לדלל במחקרים שלא הראו נזק או תחלואה ולטעון ש"רוב המדע מראה שאין נזק". יש לבדוק מחקר מחקר ולהבין את הבעיות והכשלים בו (גם באינטרפון למשל יש כשלים ובעיות אבל הדעה הרווחת היא שהם מביאים לכך שהמחקר מראה סיכון חסר, כלומר הסיכון האמיתי גבוהה יותר ממה שנראה במחקר עצמו).
בעבר כתבתי שני מאמרים באתר שלי על מחקר הNTP.
הראשון נכתב ב2016 - http://www.norad4u.co.il/knowledge-h/emf-studies-list/study-ntp-2016-h
את מחקר ה NTP ביקרו גם גופים נוספים , לא רק מדע גדול בקטנה. גופים מוטים כמו ה FDA ו ICNIRP. תשובות לטענות שהעלו גופים אלו, נותן ד"ר רון מלניק, אשר היה אמון על תכנון המחקר, בוידאו הבא - https://youtu.be/EC47tT-BhiY


אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה