ביקורת על מאמר הסוקר 29 מחקרי חשיפה של רגישות לקרינה

בעיה - יש מחקרים שמראים שרגישים לקרינה מגיבים לקרינה.
הפתרון - נמהל אותם במחקרים שמראים אחרת ונטען שסה"כ לא נראתה תגובה.

אני מנחש שזה מה שניסו לעשות במאמר:
" Do PeopleWith Idiopathic Environmental

Intolerance Attributed to Electromagnetic Fields

Display Physiological EffectsWhen Exposed to

Electromagnetic Fields? ASystematicReviewof

Provocation Studies  " 

שפורסם ב BIOELECTROMAGNETICS ב 2011. 

Bioelectromagnetics 32:593–609, 2011

מדוע לא נכון לנקוט בניתוח מסוג זה? ובכן המדע בנוגע לרגישות לקרינה הוא עדיין מצומצם מאוד. אין הרבה מחקרים בנושא. זה לא שיש 1000 מחקרי חשיפה  על רגישות לקרינה שניתן לחלקם לקבוצות של מחקרים לפי מאפיינים דומים ולדון בסוגיה כמה מחקרים הראו שיש השפעה וכמה הראו שאין. אם זה יהיה המצב ויהיו אלפי מחקרים שהם בסיס להשוואה נוכל להסיק מסקנות לפי הניתוח של המחקרים. במאמר הזה נבדקו 29 מחקרים. ברובם מספר הנבדקים היה קטן מאוד, פחות מ50 נבדקים (למעשה במחקרים הגדולים ביותר זו הייתה בערך כמות הנבדקים). לכן לא ניתן לבסס מסקנות על גוף המחקר הנ"ל. 

יש לציין שמתוך ה29 מחקרים ב5 נראו השפעות פיזיולוגיות ובריאותיות. אבל בסה"כ המחקרים המידע הזה נעבד. 

יש לציין כי אחד המחקרים הגדולים ביותר שנסקרו, ושנראה שהשפיע רבות על הממצאים של הסריקה, הוא מחקרו השגוי של ג'ימס רובין משנת 2005, שם חשף את הנבדקים לסוגים שונים של קרינה בלתי מייננת גם כאשר לא הייתה אמורה להיות כל חשיפה. כאשר הנדקים הגיבו הוא חשב שמדובר בתגובה פסיכולוגית ורמז על כך. 

כאמור במאמר הזה לא מדובר במחקר חשיפה אלא במאמר שסוקר 29 מחקרי חשיפה אחרים. 

בחמש מהמחקרים נמצאו השפעות פיזיולוגיות.

בשאר המחקרים לא.

המאמר קובע בסופו של דבר שהממצאים של המחקרים שמצאו השפעות פיזיולוגיות אינם עקביים ובכך מצליח לרמוז כי אינם חשובים , או אינם מייצגים או אינם נכונים.

אין במאמר הכחשה שהתסמינים מהם סובלים רגישים לקרינה אינם רציניים ואמיתיים.  

רק מסקנה כי אין עקביות בממצאים של השפעות פיזיולוגיות של הקרינה וכי רוב המחקרים לא מראים השפעות כאלו. 

כבר מהתקציר של המאמר ניכר כי הכותבים מפקפק בממצאים של חלק מהמחקרים המראים על השפעות פיזיולוגיות בנחשפים לקרינה. הם מדווחים על הממצאים אבל ממהרים לקבוע כי לא חזרו על ממצאים אלו במחקרים אחרים וכי רוב המחקרים לא מצאו השפעות.  זאת כדי לחזק את הקביעה (תרגום מאנגלית) כי "כרגע אין ראיות אמינות (אני חושב שהם התכוונו "חוזרות על עצמן"- "עקביות") שירמזו כי רגישים לקרינה חשים תגובות פיזיולוגיות מחשיפה לקרינה בלתי מייננת"  בסופו של דבר מוסיפים הכותבים כי "הדברים תומכים בהצעות (שהועלו על ידי רובין ואחרים בעבר) כי חשיפה לקרינה בלתי מייננת אינה הגורם לתסמינים". בכך משלים רובין את החזרה על המנטרה שלו לרמוז כי רגישות לקרינה נדרמת ממקורות פסיכולוגים (או לא אומר זאת אף פעם במפורש, רק רומז, אבל אחרים בדרך כלל משתמשים בזה כקביעה, או קובעים בעצמך על סמך הרמיזות). 

At present, there is no reliable evidence to suggest that people with IEI-EMF experience

unusual physiological reactions as a result of exposure to EMF. This supports suggestions that

EMF is not the main cause of their ill health

המאמר סוקר את הממצאים של 29 המחקרים ומקבל את הממצאים של מחקרים שלא מצאו דבר כלשונם. באופן עקבי הוא מבקר את הממצאים של חמשת המחקרים שכן מצאו השפעות (ומשתמש במילים שמטילות ספק כמו " Methadological flaws  ") . הוא כן מעלה כי גם בחלק ממחקרים שלא הראו השפעות היו בעיות מתודולוגיות אבל מעבר לכך לא עוסק בזה.  הרושם שלי מהקריאה הוא שהדבר מכוון והכותבים סובלים מ"הטיית אישוש".