יום שבת, 9 באפריל 2016

כתבה ב YNET רומזת כי הנזק מלחץ ממפגעים סביבתיים גדול מהנזק מהמפגע עצמו

ממש מדע בשירות התעשיה.
כתבה ב YNET רומזת כי הנזק מלחץ ממפגעים סביבתיים גדול מהנזק מהמפגע עצמו. 
נו יופי , אז למה להלחץ? למה לשים לב שמזהמים לנו את הסביבה, באויר בים וביבשה?
למה למחות על הזיהום ועל הפגיעה בנו, למה? אם יש  סיכון שהמחאה , או אפילו עצם הידיעה עליה מזיקים יותר מהזיהום!
נשב בבית, ננשום כימיקלים מזיקוק דלקים למדינות אירופה, נשתה מיים "מתוספים", נהנה מהקרינה- סליחה מהקליטה הסלולרית, נסים בכל פינה בבית ציוד אלחוטי, ונתחמם על הקרינה מארון החשמל, נשלח את הילדים לבתי ספר מלאי מפגעים ונשב בשקט בעוד אלפיון עליון מזהמים, מרוויחים ונהנים. הם הרי תורמים לנו מחלקות חדשות בבתי החולים. 
הכתבה הזו בYNET כל כך מקוממת שאני חושב שאני עכשיו בסטרס מהכותבים. 
זה בדיוק מה קורה כשמדענים אינם חוקרים בעצמם אלא סומכים על סיכומים מטעם, שסוכמו והוגשו בכלים מדעיים איטיים ולא מעודכנים, במימון ובלחץ התעשיה ואשר משרתים את התעשיה. 
גם אם הם צודקים, בעולם המשפט, אם אתה גורם למישהו נזק אמיתי וגם נזק שאינו פיזי או כלכלי או מוחשי אחר, אותו אדם יכול לתבוע ולדרוש פיצוי במסגרת "עוגמת נפש". האין זה אותו הדבר? האם מישהו יעלה בדעתו לזלזל בנזקים או בפסיקות על בסיס "עוגמת נפש"?

שאלה לחוקרים:
לקחתם בחשבון שמי שמודע לנזקים ולסיכון הבריאותי מצליח לזהות יותר טוב את הפגיעה בו? זה מסביר באופן מלא מדוע מי שמודע יותר מדווח יותר.
אני רואה את זה יום יום באנשים שהיו רגישים לקרינה במשך שנים מבינים ממה הם נפגעים ופונים אלי לעזרה. זאת לאחר סבל של שנים, נזקים בריאותיים וטיפולים לא נכונוים שרק העמיקו את הפגישה והכל בגלל שהסיבה לתסמינים לא היתה ידועה או מובנת להם.

התעשיה מודה
גם אם לא הייתה כוונה רעה לחוקרים וגם אם יש מעט צדק בדבריהם, יושבים עכשיו המזהמים וחוככים ידים בסיפוק, הם עוד יעשו מרגליות מהמאמר הזה וישתמשו בו כדי למסמס התנגדות לפעולותיהן ההרסניות את הסביבה ואת בריאות הציבור.

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4789013,00.html

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה