יום חמישי, 8 בספטמבר 2016

ביקרות על הפוסט -"מהי "רגישות יתר לקרינה"?" באתר מכון דוידסון

עוד מאמר מכחיש נזקים ומכחיש רגישות לקרינה המבוסס על מחקר שגויי - מכון דוידסון
http://davidson.weizmann.ac.il/online/reasonabledoubt/%D7%9E%D7%94%D7%99-%D7%A8%D7%92%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%AA-%D7%99%D7%AA%D7%A8-%D7%9C%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%A0%D7%94
עוד מאמר מכחיש נזקים ומכחיש רגישות לקרינה של כותבים ללא ידע בקרינה, באלקטרוניקה או במחקר הרפואי בנושא.
הכותבת וחבריה כבר כתבו כמה "מאמרים" דומים באתר זה המכחישים רגישות לקרינה ואת הנזקים הידועים של קרינה בלתי מייננת.
נראה שהכותבת מבססת את דבריה על ידע חלקי ומגמתי.  יש לציין כי ניכר מכתיבתה כי היא מאמינה בקונספט החומני הדוגל בתאוריה השגויה כי ההשפעה היחידה של קרינה בלתי מייננת היא חימום. קונספט זה הוכך שוב ושוב כשגוי בעוד מחקרים הראו על שינויים, השפעות , נזקים ותחלואה ברמות חשיפה שלא גרמו לחימום. כמו גם מחקר משרד הבריאות האמרקאי ה NTP שפורסם לאחרונה ובו נראה כי חולדות זכרים שנחשפו לקרינה סלולרית פיתחו גידולים בהשוואה לקבוצת הביקורת , ואשר פרסום חלק נוסף בו עתיד להראות נזק לדי-אן-אי. יש לציין כי גם לכבוד מחקר זה נכתב באתר זה מאמר מכחיש נזקים. 
הביקורת שלי תהיה במאמר זה על הדברים שנכתבו בו . במאמרים קודמים הגבתי על הדברים שנכתבו שם בצורה ארוכה ומפורטת. 

שדה כדור הארץ:
אכן השדה  המגנטי של כדור הארץ הוא שדה חזק מאוד , אבל הוא ברובו שדה מגנטי קבוע, כלומר מסוג DC, לא משתנה פעמים רבות בשנייה. 
להשוואה שדה מגנטי מרשת החשמל משנה קוטביות 50 פעם בשניה. 
השוני הזה הינו משמעותי ומי שמשווה בין שדה מגנטי מרשת החשמל בתדר של 50 הרץ לשדה המגנטי הקבוע של כדור הארץ מעיד דבר ראשון על חוסר ההבנה שלו את הנושא. 

מוקפים קרינה:
*********
אנחנו אכן מוקפים קרינה בכל מקום. אבל הערכים הטבעיים של (עוצמת) השדות המגנטי והחשמלי בתדר 50 הרץ (וההרמוניות שלו) נמוכים בכמה סדרי גודל מה שיש בבית מגורים ובצמוד לציוד חשמלי ואלקטרוני.
כך בדיוק גם בתחום קרינת הרדיו והמיקרוגל. העוצמות הטבעיות (רקע טבעי) של קרינה זו היא בכמה סידרי גודל (כל סדר גודל הוא פי 10) מאשר בבית עם ציוד אלחוטי וסלולרי,  על פניו של אדם המשתמש בסלולרי או באלחוטי, במרחק של 200 מטר מאנטנה סלולרי ובסביבה העירונית המודרנית. 
אז נכון שיש קרינה בכל מקום, אבל היום אנחנו נחשפים הרבה יותר ומי שמשתמש בסלולרי ובאלחוטי נחשף הרבה יותר. 
אני מנחש שחוסר ההבנה של הכותבת בנושא הזה, כפי שנובע מהדברים שלה,  נובע מכך שהיא כנראה לא מדדה קרינת רדיו או קרינה בלתי מיינת אחרת אף פעם בחייה. 

מחקרים שגויים על רגישות לקרינה
************************
בהמשך  מביאה הכותבת שני מחקרים שגויים על רגישות לקרינה. 
הראשון הוא מחקר ה ESSEX אשר חשף רגישים לקרינה בסביבה לא נקייה וללא מספיק זמן מנוחה בין החשיפות לשלושה סוגים של קרינה. קרינת וייפיי, קרינה סלולרית, וחשיפת דמה. החוקרים לא לקחו בחשבון שיש אנשים שרגשים לקרינה וויפי ולא רגישים לקרינת סלולר (או רגישים פחות). הם פסקו כי רק מי שניחש נכון את כל מצבי החשיפה נחשב כאילו אינו באמת רגיש לקרינה. שגיאה לוגית זו נובעת מחוסר הבנה בסיסי בנושא הרגישות לקרינה. 
עם באמת קוראים את המחקר ואם מסתכלים על הנתונים המספריים של המחקר, הנבדקים, שהם רגישים לקרינה, הצליחו לזהות מתי יש קרינה ב 70% מהבדיקות שהיו בעלות ערך.

ביקורת בעברית על המחקר - http://www.tapuz.co.il/blog/net/ViewEntry.aspx?EntryId=2280333
 ביקורת על המחקר באנגלית 2 - http://www.mast-victims.org/resources/docs/essex-study-phillip-watts.pdf

מחקרו של ד"ר רובין.
**************
המחקר השני שמביאה הכותבת הוא מחקרו של ד"ר רובין
ד"ר רובין הינו פסיכיאטר אשר ביצע מספר מחקרי פרובוקציה ברגישים לקרינה. במחקרים חשף את הנבדקים לקרינה ממדמה של מכשיר סלולר שהוצמד לראשם. בסוף החשיפה (הארוכה יחסית) התבקשו הנבדקים לאשר האם הייתה קרינה או לא. הבעיה המרכזית במחקריו של ד"ר רובים היא שגם בזמן חשיפת הדמה, כלומר מתי שלא הייתה אמורה להיות חשיפה לקרינה, חשף החוקר, אם בגלל חוסר הבנה או חסר ידע, את הנבדקים לקרינה בלתי מייננת מסוגים שונים. התוצאה הייתה שרוב הנבדקים, גם מי שלא היה רגיש לקרינה, דיווחו על הימצאות קרינה בכל הבדיקות. החוקר הבין מכך שהמדמה הסלולרי גרם השפעה פסיכולוגית על הנבדקים. 
מחקריו השגואים מצוטטים רבות על ידי מכחישי נזקים והתעשיה.


אז מה כן מוכיח שרגישות לקרינה היא אמיתית?
*********************************
מספר מחקרי פרובוקציה שבוצעו בצורה פשוטה ותוך כדי הקפדה על חשיפה נכונה ומנוחה מספקת כמו גם סביבת בדיקה נקייה מקרינה אחרת, ואשר בהם נמדדו מדדים פיזיולוגים בנוסף לחוויית או אפילו ללא חווית הנבדק, הראו על שינוי בפרמטרים פיזיולוגים וסממנים ביולוגים בעת החשיפה.

מחקרו של בלפום
**************
 המחקר המפורסם ביותר בתחום זה הוא מחקרו של בלפום שפורסם ב 2015 ואשר מצא סממנים ביולוגים אצל רגישים לקרינה ורגישים לכימיקלים. 
במהלך המחקר נבדקו יותר מ 1000 רגישים לקרינה ורגישים לכימיקלים. לכן אחד מהחוזקים של המחקר הוא בגודל בסיס הנתונים מתבסס על אלפי בדיקות. צוות המדענים שהרכיב בלפום מורכב ממדענים מובילים מה שמוסיף לרלוונטיות והשפעת המחקר. בסיכום תוצאות הבדיקות החוקרים מצאו ראיות לשבירת מחסום דם מוח, סימנים לדחק חימצוני, סימנים לתגובות דלקתיות ולתגובות אוטואימוניות, השפעות על מערכת הדם במוח ועוד
על המחקר - http://norad4uh.blogspot.co.il/2015/11/blog-post_27.html

מחקר נוסף שמצא סמנים ביולוגים וגנטיים לרגישות לקרינה ורגישים לכימיקלים בוצע על ידי צוות בין לאומי 
"Metabolic and Genetic Screening of Electromagnetic Hypersensitive Subjects as a Feasible Tool for Diagnostics and Intervention"

רקע היסטורי על תופעות הרגישות לקרינה וסינדרום המיקרוגל
***********************************************
סינדרום המיקרוגל הוא השם ההיסטורי של רגישות לקרינה. החל משנות ה50 של המאה העשרים תוארו במחקרים שונים תסמינים של רגישות לקרינה תחת השם הזה. המאמר הזה מביא את הרקע ההיסטורי ואת המחקרים והמאמרים ההיסטוריים המתארים תסמינים וסינדרום זה. 
כותב המאמר קורא להכרה ברגישות לקרינה כמחלה.

מציע לכל מי שקורא את ה"מאמר" הזה לקחת את הדברים הכתובים בו יותר כמו אמונה ולא מדע מדויק חסר פניות. 
בנוסף יש לציין כי זו לא הפעם הראשונה שמאמרים בעלי אופי דומה נכתבים באתר זה. 
בברכה
עמיר - ללא קרינה בשבילך.

מידע נוסף - רגישות לקרינה באתרי - http://www.norad4u.co.il/ehs-h
מחקרים על קרינה בלתי מייננת באתרי - http://www.norad4u.co.il/knowledge-h

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה