יום שני, 4 בספטמבר 2017

התחילה שנת הלימודים - עוד סלולרי ואלחוטי בבתי הספר - מה עושים?

התחילה שנת הלימודים. מאות אלפי ילדים יפקדו היום בראשונה לשנת לימודים זו את גני הילדים ובתי הספר. מלווים בהוריהם ובסלולריים שלהם. ביתי הגדולה החלה היום את שנת הלימודים בגן הבוגרים בישוב בו אנחנו גרים. סביבת הגן הייתה מלאה בסלולריים של ההורים (לפחות בגיל הזה אין לילדים סלולריים, עדיין) והקרינה הייתה רבה. לקח לי 10 דקות לפתח כאב ראש. המצב בכיתות גרוע עוד יותר, עקב כך שגם לילדים יש טלפונים חכמים שמשדרים רוב הזמן. לא רק שאין מדיניות ברורה ומקיפה של איסור שימוש בסלולרי ובאלחוטי בבתי הספר, אלא שמשרד החינוך ממשיך לדחוף את השימוש בהם גם במסגרת הלימודים ובשנים האחרונות התקין בבתי הספר ראוטרים אלחוטיים המקרינים ומשדרים כל היום והחל את השימוש בטאבלטים, מחשבים ניידים ואפילו סלולריים במהלך השיעורים.
הורים יקרים, הגיע הזמן שתפסיקו את ההתמכרות לסלולרי ותפסיקו לתת לילדים סלולרים.
הגיע הזמן שמשרד החינוך יפעל כדי לצמצם את ההתמכרות לסלולריי ולאלחוטי של התלמידים ולא יפעל להגביר אותה. הגיע הזמן שיאסר למגרי שימוש בסלולרי ואלחוטי בבתי הספר.
תחילת שנת הלימודים היא זמן מצוין לשים לב האם הילדים שלכם סובלים מכאבי ראש ותסמינים נוספים בזמן שהייתם בבתי הספר המוקרנים.

רוצים אחרת? 
  1. צמצמו בעצמכם שימוש בסלולרי והפסיקו שימוש בציוד אלחוטי בבית. כך גם תראו דוגמה וגם תשפרו את מצבכם (בריאותית והתמכרויית).
  2. הגבילו את השימוש של ילדכם בסלולרי, אם עוד לא נתתם להם סלולרי, אל תתנו להם בכלל.
  3. במקרה ויש לילדים טלפונים סלולריים וציוד אלחוטי הסבירו להם איך לצמצם קרינה - בחירה ברשת דור שלישי UMTS, כיבוי תקשורת הנתונים, כיבוי הWIFI והבלוטות' רוב הזמן.
  4. פעלו לאיסור שימוש בסלולרי בבית הספר של ילדכם.
  5. פעלו להפסקת השימוש בסלולרי וציוד אלחוטי בבתי הספר של ילדכם.
  6. ראו, קראו, מלאו ושלחו את טופס ה"אי הסכמה" הבא לבתי הספר של ילדכם -
    https://docs.google.com/document/d/1mEp1yLBZRaYetf4oV81dQsYWKEx9oGW-7i-YlJIRL4U/edit


בתמונה ילדים מכורים לסלולרי

יום ראשון, 3 בספטמבר 2017

שגעת אלחוטית - לא ראיתם לא ידעתם

אז קניתם:
סלולרי לכיס של אבא , 
סלולרי ליד של אמא,
לסלולרי ישן הלך לילדים, 
שעון חכם לנער,
שעון חכם לאבא,
שעון חכם לאמא,
בית חכם למשפחה (כדי שתוכלו לפקח מרחוק),
מערכת מצלמות אבטחה אלחוטיות לבית החכם, 
אזעקה אלחוטית לבית שהשגתם בEBAY במחיר מציאה,
תנור מיקרוגל במטבח,
טלפון אלחוטי בכל פינה, ושיהיה נוח אז גם ליד המיטה,
מוניטור אלחוטי לתינוק, 
ראוטר אלחוטי בחדר של הילדים,
מחשבים ניידים ואלחוטיים, כדי שאפשר יהיה לגלוש מכל פינה,
מקלדת אלחוטית במבצע,
עכבר אלחוטי הגיע בחינם עם המקלדת,
טאבלט אלחוטי כי הילד רצה,
דיבורית בלוטות' באוטו כדי לא לקבל קנס,
מערכת בידור אלחוטית באוטו כדי לא להרדם, 
מערכת איתור כלי רכב עם מודם סלולרי,
רמקולים אלחוטיים כי האישה לא רוצה חוטים,
טלוויזיה אלחוטית בכל חדר בבית, כי היא חכמה, 
סטרימר אלחוטי בחדר השינה,
קודי אלחוטי כי החוט לא נראה טוב על הקיר,
משרד אלחוטי ואולי אפילו סלולרי?
אם כל האלחוטי והסלולר הזה תוכלו להמשיך לעבוד מכל מקום ובכל שעה, אפילו מהמיטה במחלקה.







יום חמישי, 31 באוגוסט 2017

הסיכום הסופי של מחקר ה NTP עתיד להיות מוצג בתחילת 2018

מחקר ה NTP הוא מחקר של רשות בקרות הזיהומים בארה"ב, גוף של משרד הבריאות האמריקאי. המחקר בוצע על פני עשרות שנים, בו נחשפו יותר מ1200 עכברים ומספר דומה של חולדות, זכרים ונקבות לקרינה מטלפונים סלולריים, ברמה ובמשך חשיפה שמדמים שימוש אנושי למשך חיים שלמים. תוצאות המחקר שפורסמו בשנת 2016 הראו על תחלואה בשני סוגי סרטן, גליומה ושוונומה של הלד (סרטן בתאים דומים כמו באקוסטיקנרומה) בעיקר אצל החולדות הזכרים שנחשפו. כאמור פרסום ראשון של המחקר פורסם ב2016 והכיל את הדיווח על תחלואה בחולדות זכרים. פרסום חלק שני של המחקר שהיה אמור לדון במנגנון הנזק שנמצא אמור היה להיות מפורסם בתחילת 2017 ופרסום של כלל המחקר אמור היה להתבצע בסוף 2017. שני פרסומים אלו נדחו וכעת, על פי אתר אתר MICROWAVE NEWS,  יפורסמו ביחד בצורה כללית בתחילת 2018.
עקב היות המחקר מבצע על ידי גוף ממשלתי רב מוניטין, תוצאות המחקר החלקיות שפורסמו בשנת 2016 הביאו לתדהמה בעולם המדע וסימנו את תחילת הסוף של הקונצפט החומני (תאוריה שגויה הגורסת כי לקרינה בלתי מייננת אין יכולת להזיק ביולוגית חוץ מחימום רקמות) וגרמו לתזוזה קלה בדעת המומחים בתחום. האגודה האמקראית לסרטן וCONSUMER REPORT פרסמו אזהרות ודרכים לצמצום חשיפה (למרות שהמידע שסיפקו עדיין לא מושלם, הייתה התקדמות). בעוד גופים אחרים עשו ככל יכולתם למסמס את ממצאי המחקר.
 מגמה זו עתידה לקבל תאוצה עקב פרסום סיכום המחקר הסופי שאמור לכלול את מנגנוני הנזק שנצפו. הפרסום הצפוי יגביר שוב את עוצמות הוויכוח המדעי בנושא הנזקים מהסלולרי ומחשיפה לקרינה בלתי מייננת.
פרטים נוספים על המחקר באתרי - http://www.norad4u.co.il/knowledge-h/emf-studies-list/study-ntp-2016-h


יום רביעי, 30 באוגוסט 2017

אושר שימוש בסלולריים מקרינים בתוך כיתות בביתי הספר -הכינו את הילדים לכאבי הראש

וועדה שמונתה כדי לבדוק את נושא השימוש בסלולרי בבתי הספר קבעה לפי הפרסום שיש לאפשר את השימוש בסלולריים חכמים בבית הספר למטרות למידה. זאת בניגוד לאיסור שימוש על ידי תלמידים וצוות שהוגדרו בכמה חוזרי מנכ"ל בעבר.
כנראה שהדבר נעשה לפי רצונו של שר החינוך בנט. 
על כך בתכתבה באתר nano10


סלולריים חכמים פולטים קרינת רדיו רוב הזמן. החשיפה לקרינת רדיו עלולה לגרום לנזקים בריאותיים וכן להופעת תסמינים כגון כאבי ראש, הפרעות בקצב לב, חום בפנים, נימול בידים ועוד.
בעבר הייתה הגבלה, לפחות על הנייר, בשימוש בסלולרי בבתי הספר. עתה נראה שההגבלות לא היו שוות את הנייר שעליהן נכתבו. 
מה לעשות:
  1. שימו לב בימי בהם יש לימודים בבית הספר האם הם חוזרים עם כאבי ראש.
  2. פעלו בקרב הורים ושאלו אותם האם ילדיהם חוזרים מבית הספר עם כאבי ראש.
  3. קדמו החלטה בבית הספר לאסור כניסה לכיתה עם סלולריים דלוקים.
  4. כתבו מכתב לבית הספר בו אתם אינכם מסכימים לשימוש ילדכם ולחשיפה שלו לקרינה מציוד אלחוטי וסלולרי

יום שבת, 26 באוגוסט 2017

כתבה ב"כאן ועכשיו" בעיות קרינה בבתי הספר

בכתבתה של יערה שפירא ב"כאן ועכשיו" (25/08/2017) מובעות עובדות לגבי בדיקות הקרינה בבתי הספר, היקף הביצוע שלהן, וחוסר התיקון של בעיות הקרינה בתדר נמוך. הכתבה מובעת לקראת תחילת שנת הלימודים אבל הנתונים של דומים לנתונים של שנים קודמות. בפעול המצב עוד יותר גרוע משום שמשרד החינוך ממשיך לדחוף ולהכניס טכנולוגיה אלחוטית וסלולרי לבתי הספר בעוד שבדיקות הקרינה לקרינת רדיו-סלולר-אלחוטי מבוצעות בצורה לא נכונה ולא משקפות בכלל את בעיות הקרינה הנוצרות בכיתות ואת החשיפה של התלמידים לקרינה.
על בדיקות קרינת הרדיו-סלולר-אלחוטי בבתי הספר ראו -


תודה לגל.

יום שישי, 11 באוגוסט 2017

דיפלומטים אמרקאים בקובה מתחרשים והקשר לאי הכרה בהשפעות קרינת רדיו

בשנות החמישים והשישים שידרו הרוסים קרינת רדיו ברמות נמוכות לעבר קומות השגרירות האמריקאית במוסקבה. ההשפעות על צוות השגרירות היו איטיות וקשות. 
לא בטוח שהסוביטים ניסו לפגוע בריאותית בעובדי השגרירות. אפשרי שהם פשוט ניסו לשבש ציוד משדר בתוך השגרירות. 
לקח לאמריקאים שנים כדי להבין מה קורה. לאחר מכן הכחישו האמריקאים קשר בין התופעות מהן סבלו העובדים בשגרירות לקרינה.
אפשרי שמה שקורה בקובה היום הוא חזרה על מה שקרה במוסקבה בשנות החמישים והשישים. 
כאשר לא לומדים מהעבר, העבר עתיד להתקיים שוב.


דיווח מחקרי על המקרה הגורס כי לא היה קשר בין ההשפעות הבריאותית לקרינה ששודרה על השגרירות - https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC3509929/ 

דיווח בעיתון אמרקאי על ההקרנה בשגרירות במוסבה -
 https://www.cia.gov/library/readingroom/docs/CIA-RDP80-01601R000300340039-3.pdf




דיווחים נוספים ועדכונים 01/2021:

ש מגוון פרסומים על התקרית הזו וכמה מחקרים שבוצעו ולא הגיעו לאותם מסקנות.
מצד אחד יש את המחקר של גולדסמית שמתאר את המקרה ומסביר את הממצאים.  מצד שני במחקר אחד יש פירוט חלקי של הממצאים ומצד שני מציגים שהבריאות של עובדי השגרירות המקומיים (עובדים רוסיים) הייתה טובה יותר מכלל האוכלוסיה ברוסיה, ושלא הייתה תחלואה עודפת של העובדים האמריקאים ביחס לעובדי שגרירות אמריקאים במדינות אחרות במזרח אירופה. 
הטענה של החוקרים שאני מעריך יותר היא שיש כאן ניסיון של הממשל האמריקאי לצמצם את התקרית הזו מסיבות מדיניות על ידי השוואות לא נכונות (איך אפשר לדעת שעובדי שגרירויות אחרות במזרח אירופה  לא הוקרנו) וכי כמה מקרים הוצאו מהמחקר. מדובר על מספרים קטנים אז כל הטייה של אפילו מקרה אחד היא משמעותית. 
גם בויקיפדיה (שים לב לא כל משכתוב בויקיפדיה הוא נכון, מניסיון) כתבו על זה אבל כמובן שם כתוב שלא היה כלום ואין כלום וזה סה"כ שום דבר ורק ניסיון ריגול ושלא היו השפעות בריאותיות משמעותיות (אז כן היו השפעות אבל הן לא משמעותיות?). 

ואז ההיסטוריה חזרה על עצמה ובשנים האחרונות שוב עובדים בשגרירויות אמריקאיות וקנדיות בסין ובקובה מדווחים על התקפות דומות. בקובה אחד ממי שדיווח הוא מומחה בתחום הקרינה שזיהה את האות.  היו מספר דיווחים על זה בתקשורת, שוב הסתכלו על זה מוזר. הוקמה וועדת חקירה והמסכנות היו שרוב הסיכויים שזה קרינת מיקרוגל. 
יש לציין כי שגרירויות ארה"ב מלאות גם ככה בקרינה. יש להם שם מומחים (גם בארץ) שמפעילים מערכות מבוססת קרינת רדיו שהמטרה שלהם לאסוף מידע במידה עצמה. כך שאני מאמין שזה אכן מיקרוגל , אבל לא בטוח שהכל זה בגלל התקפה, יכול להיות שלפחות חלק הם עושים לעצמם בעצמם. 



בעת האחרונה דווח כי הסינים הפעילו נשק מיקרוגל על חיילים הודים בעימות בגבול בהימאלייה

ההודים הגיבו וקוראים לזה FAKE NEWS 
מעניין הסיפור הזה.

בעבר האמריקאים הראו את הנשקים ה"קלים" שלהם במגוון הזדמנויות, 
למשל כאן- https://youtu.be/kzG4oEutPbA
וכאן - https://www.facebook.com/watch/?ref=external&v=1354475491360167
הם כמובן טוענים ש"אין נזקים קבועים" והקרינה לא חודרת עמוק (אפקט החימום אכן לא חודר עמוק מאוד, ההשפעה הביולוגית, שבה ארה"ב לא מכירה, משפיעה על כל הגוף).

כאמור ולסיכום, קיום נשקי מיקרוגל הוא עובדה. זה לא אומר שכל מי שיש לו כאב ראש אחרי 5 שעות על הסלולרי מותקף על ידי מדינה, צבא, או כנופייה.  העובדה שיש נשקים מבוססי קרינה בלתי מייננת, ודיווחים של הנפגעים על השפעות בריאותיות ארוכות טווח,  מחזקים את הטיעון שיש השפעות בריאותיות לקרינה זו גם אם אינן מיידיות. 

יום רביעי, 9 באוגוסט 2017

שדה מגנטי גבוה באינקובטורים של פגים בבתי חולים בישראל

לפי הכתבה:  http://www.yediot.co.il/articles/0,7340,L-5000515,00.html (תודה שי) נמצאו רמות גבוהות של שדה מגנטי בתדר נמוך בחלק מהאינקובטורים לפגים בבתי החולים בישראל. אין לי ספק שרמות מעל 4 מילגואס אינן תורמות ואף פוגעות בהתאוששות הילוד. משרד הבריאות אולי ממשיך להשתמש בהם ומצדיק זאת בכך שהקרינה מסוג זה הוכרזה "רק" כמסרטן אפשרי בבני אדם, אל הנזק מתקיים כבר עכשיו.
בתי החולים אינם מקום בריא בכל הקשור לקרינה בלתי מייננת. מעבר לחשיפה לקרינה מייננת בבתי החולים לצורך אבחון וטיפולים (גם כאן יש בעיות רבות של בדיקות עודפות וטיפולים הרסניים שאולי הורגים את הסרטן לפני הרקמה הבריאה בסביבתו אבל מחלישים ופוגעים גם בגוף עצמו) נחוצים, ביתי החולים הפכו בשנים האחרונות למלאי קרינה בלתי מייננת עם האימוץ של טכנולוגיות אלחוטיות וסלולריות  ושימוש בלתי מודע או מבוקר בציוד פולט קרינה בתדר נמוך, למשל מיטות חשמליות (20 מיליגאוס על המיטה). אנטנות סלולריות זעירות רבות נפרסו במסדרונות, ראוטרים אלחוטיים נפרסו, חולקו מחשבים אלחוטיים על עגלות במחלקות ולצוות ניתנו מכשירי סלולרי דור שני מקרינים. בנוסף לכך יש את המבקרים והמטופלים שמשתמשים בסלולרי ובציוד אלחוטי ומוסיפים לחגיגת הקרינה. כמובן על חלק מגגות בתי החולים יש גם אנטנות סלולריות שמוודאות כי גם מחוץ לכתלי בית החולים תהיה קרינה סלולרית. 
אין זה פלא אם כן שצוות הרופאים והאחיות הוא הראשון להיפגע (מידי פעם יש דיווחים על מספר מקרי סרטן מסתוריים) ושמידי פעם עולות על פני המים בעיות הקרינה בבתי החולים לסדר היום.

פוסטים קודמים שכתבתי בנושא:




בתמונה - אנטנות סלולריו זעירות (ולא נמוכות קרינה) במסדרונות איכילוב

בתמונה - טלפון אלחוטי מקרין כל הזמן במיון יולדות ליס

בתמונה - ראוטר אלחוטי במחלקת ילודים  ליס 2014

בתמונה - מחשב נייד אלחוטי במחלקת ילודית ליס 2014


יום ראשון, 6 באוגוסט 2017

ביקורת על מחקר חשיפה חדש על רגישות לקרינה משנת 2016

המחקר הבא הוא עוד אחד בסדרת מחקרי חשיפה של רגישים לקרינה, לקרינה בלתי מייננת, במטרה לראות האם הם מגיבים לקרינה (באופן מיידי) או לא, ומכך לנסות להסיק האם רגישות לקרינה היא אמיתית או ממקור אחר (רמז לתגובה פסיכולוגית). המחקר מנסה להתמודד עם כמה ביקורות על מחקרים קודמים ומנסה לשפר את שיטת המדידה ושיטות המחקר. כך למשל הנבדקים נבדקו בביתם או במקום נוח עליהם לפי בחריתם ולא במעבדה מלאת קרינה שהנסיעה אליה יכולה הייתה להתיש אותם אפילו לפני הבדיקה עצמה, וכן הנבדקים התבקשו לבחור את סוג החשיפה. אבל המחקר עדיין רצוף שגיאות. 
בפוסט זה נסביר את המחקר ואת השגיאות בו. 

על המחקר

  1. המחקר כלל 42 נבדקים
  2. הנבדקים התבקשו למלא שאלונים בנושאי הרגישות , 4 פעמים!
    פעם אחת לפני סדרת החשיפות. פעם אחרי סדרת החשיפות וגילוי תוצאות הניסוי לנבדקים ופעמיים נוספות 2 ו 4 חודשים אחרי סדרת החשיפות. 
  3. בשאלונים הללו נשאלו הרגישים על התסמינים, מידת הרגישות שלהם, מידת הביטחון שלהם בהיותם רגישים לקרינה, מידת הביטחון שלהם ביכולת לזהות את הקרינה תוך זמן קצר.
  4. כל נבדק התבקש לבחור את סוג החשיפה (מתוך מגוון) ואת העצמה שהוא ייחשף אליה.
  5. אפשרויות החשיפה היו GSM 900, GSM 1800, DECT, UMTS (2100-2170), WIFI , גל סינוס של 50HZ, וארבע סוגים אחרים של סיגנלים כדי להמחיש זיהום חשמלי. 
  6. בחשיפות לקרינת רדיו החשיפה הייתה בין 0.2 וולט למטר ל 6 וולט למטר, לפי בחירת הנבדק.
  7. בחשיפה לשדה מגנטי החשיפה הייתה ביןם 0.2 מיקרו טסלה (2 מיליגאוס) ל 6.6 מיקרוטסלה (66 מיליגאוס), לפי בחירת הנבדק. 
  8. 4 נבדקים בחרו חשיפה של שדה מגנטי בתדר נמוך, כל השאר בחרו להיחשף לסוגים שונים של קרינת רדיו.
  9. החשיפה הראשונה הייתה "פתוחה" , כלומר הנבדק ידע על החשיפה, כדי לוודא כי הנבדק מגיב לסוג זה של החשיפה (שגיאה במחקר - אין ווידוי אמתי כי סוג החשיפה מתאים ביותר). 
  10. לאחר מכן בוצעו סדרה של 10 חשיפות, כל סבב של חשיפה + מנוחה לקח 15 דקות (שגיאה במחקר - אין מספיק זמן התאוששות\מנוחה). 
  11. בכל מחזור נדרש הנבדק לחוות דעה האם הייתה חשיפה או לא. לאחר שחווה דעה החלה המנוחה שלו (שגיאה במחקר - דעה סובייקטיבית של הנבדק ללא מדד פיזיולוגי).
  12. מסה"כ 10 המחזורים בין 3 ל7 מחזורים היו עם חשיפה בפועל. כל השאר ללא חשיפה (ביקורת).
  13. נאמר לנבדקים שלפחות מחזור אחד יכלול חשיפה בפועל. 
  14. לאחר השלמת כל 10 מחזורי החשיפה, תוצאות הניסוי נגלו לעיני הנבדקים וניתן להם למלא שאלון. 
  15. 39 נבדקים מתוך 42 נבדקו בבתיהם. 3 במקום נוח שבחרו (שגיאה במחקר - לא בוצעו בדיקות קרינה במקומות הבדיקה).
  16. כדי שנבדק יוכרז כ"מרגיש קרינה" ("sensible" ) היה עליו לזהות נכונה לפחות 8 מהסבבים.  
  17. המחקר נתמך (במימון) על ידי הארגון ההולנדי למחר ופיתוח בתחום הבריאות: " Netherlands Organization for Health Research and Development (ZonMW)".

שיפורים ביחס למחקרי עבר

  1. סדרות החשיפה והבדיקות בוצעו במקומות שהנבדק חש בהם בנוח, בביתו או במקום אחר, ללא חשיפה לגורמים אחרים של קרינה במעבדות וללא צורך לנסוע ולהיחשף בנסיעה. זאת למרות שלא בוצעו בדיקות קרינה באזור שבו בוצעו החשיפות. 
  2. נעשה ניסיון להתאים את סוג החשיפה לרגישות של הנבדק. הבעיה שההתאמה בוצעה על פי דעתו הסובייקטיבית של הנבדק ולא על פי סבב בדיקות מקדים בסמוית כפולה.

שגיאות וטעויות במחקר 

למרות הניסיונות להשתפר המחקר עדיין סובל מבעיות רבות. אלו הבעיות שאני הצלחתי לזהות בו.
  1. אין מדידה פיזיולוגית - בשום מחזור של חשיפה+מנוחה לא נאספו מדדים פיזיולוגים כדי לקבוע האם הנבדק הגיב. פשוט שאלו את הנבדקים לדעתם הסוביקטיבית, האם הייתה חשיפה או לא. 
  2. אין מספיק זמן התאוששות - כל מחזור הורכב מזמן חשיפה וזמן מנוחה\התאוששות, סה"כ ביחד 15 דקות. בהנחה שהחשיפה הייתה לפחות דקה, זמן התאוששות של 14 דקות לא היה מספק את רוב הרגישים לקרינה שאני מכיר. אחרי כמה חשיפות הם היו פשוט מפסיקים להגיב כי היו תחת כאב רצוף. 
  3. הנחת יסוד שגויה: רגישים לקרינה מגיבים מידית לחשיפה - החוקרים הניחו כי לנבדקים, שהם רגישים לקרינה על פי הצהרתם, יש את היכולת ל"הרגיש" את החשיפה באופן כמעט מיידי, לאחר כמה שניות מתחילתה או מסיומה. הנחת יסוד זו שגויה. רוב המוחלט של הרגישים שאני מכיר ירגישו רע אחרי חשיפה, בדרך כלל אחרי כמה דקות של חשיפה, לפעמים אחרי כמה שעות של חשיפה וזמן ההתאוששות שלהם יהיה ארוך יותר מכמה דקות.
  4. סוג החשיפה נבחר לפי העדפת הנבדק וללא כל בדיקה אמתית - במקום לבצע סדרה מקדימה של חשיפות על כלל סוגי החשיפה, כולל בדיקות פיזיולוגיות אובייקטיביות, בסמיות כפולה, כדי למצוא מהוא סוג החשיפה ומהיא הרמה של הקרינה שהנבדק מגיב אליה בצורה הכי ברורה, הנבדקים נשאלו איזו חשיפה הם מעדיפים ובאיזו רמה. בוצעה חשיפה אחת לניסיון, כאשר הנבדק היה מודע לחשיפה כדי לוודא שהוא מגיב. זה כמובן לא מספק. 
  5. רמות הקרינה בסביבת הבדיקות לא נבדקו - הסביבות בהן בוצעו הבדיקות היו אומנם לפי בחירת הנבדקים, אבל רמות הקרינה בהן לא נבדקה. כך לא בוצע ווידוי כי אין חשיפה לקרינה בסביבת הבדיקה עצמה, דבר שעלול להפריע לנבדק לזהות חשיפה או אי חשיפה נוספת. 
  6. חשד לגישה לא מאוזנת של החוקרים - החוקרים עוסקים רבות במחקר ובמאמר בשאלונים שהוגשו לנבדקים, לפני, מייד אחרי, חודשיים אחרי לארבע חודשים אחרי סדרת החשיפות. בשאלונים אלו נשאלו הנבדקים על תפיסתם את רגישותם לקרינה, בדגש להאם הם בטוחים בהיותם רגישים לקרינה או ביכולת שלהם לזהות קרינה. החוקרים יחדו מאמץ רב כדי לגבש דעה האם הנבדקים שינו את תפיסתם את הרגישות לקרינה שלהם לאחר שסופר להם על תוצאות המבדקים. זהו דיון בעל מהות פסיכולוגית ויכול להיות שסמל את גישתם המוקדמת של החוקרים כי רגישות לקרינה אינה אמתית וכי נושא המחקר הוא למעשה האם הנבדקים משנים את דעתם לאחר שלכאורה הוכח להם שהם לא ניחשו נכון את קיום הקרינה. לדעתי יש לכך השפעה רבה על תכנון המבחנים, סבבי החשיפה, הגדרות המחקר והמחקר עצמו, כמו גם את ניתוח הממצאים. 







יום שבת, 5 באוגוסט 2017

חיפוש בית נמוך קרינה - שדה מגנטי בתדר נמוך

אחד הדברים הקשים ביותר לרגיש לקרינה היא למצוא מקום מגורים מתאים ללא חשיפה לקרינה בלתי מייננת או עם חשיפה קטנה יחסית שהוא יוכל להתמודד איתה על על ידי מיגון.
בשבועות האחרונים אנחנו מחפשים בית נמוך קרינה למגורים. הדרישות שלי כרגיש לקרינה הן שרמות קרינת הרדיו בתוך הבית לא יעלו על 0.0007 מיליוואט למטר רבוע, וברחוב לא יעלו על 0.04 מיליוואט למטר רבוע. מבחינת השדה המגנטי בתדר נמוך הדרישה שלי שהרמות בבית יהיו נמוכות מ 1.5 מיליגאוס בשעות השיא. 
למטרת המדידות אני עושה שימוש במדי הקרינה מסוג CORNET ED88T וכן ה TRI FIELD 100XE.  
עד עתה ראינו כ20 בתים. בכולם היה ציוד אלחוטי ביתי (ההתמכרות של הציבור גדולה והשימוש בציוד אלחוטי וסלולרי קיימת בכל בית ובית). לכן בעת ביקור בבית כזה וביצוע מדידת קרינה אני צריך להבדיל מה מקרינת הרדיו-סלולר מגיע מבפנים ומה מבחוץ. הדבר דורש מיומנות הפעלה ושליטה על מד הקרינה. מיומנות שנרכשת במהרה כאשר יש לך מד קרינה פרטי. רוב הבתים שראינו נפלו על בעיות קרינה, רובם על קרינת רדיו-סלולרי וחלק קטן יותר על בעיות של שדה מגנטי בתדר נמוך. 
היה בית אחד שאהבנו במיוחד ושראינו בו כמועמד מוביל. ביצעתי שם כמה וכמה ביקורים ובכל ביקור ביצעתי מדידות קרינה. קרינת הרדיו בו הייתה טובה יחסית. צריך יהיה קצת מיגון אבל בסה"כ מצב טוב. גם בתדר נמוך הרמות נראו טובות, מתחת 1.5 מיליגאוס. בביקור האחרון שם, באמצע השבוע בשעה 15:00 (חופש גדול), ביצעתי שוב מדידות, בפעם החמישית. במדידה בתדר נמוך ראיתי על הקיר הקרוב ביותר לקו החשמל ברחוב המקביל, רמה של 3.5mG (PEAK LEVE ולא RMS, נמדד בציר Y על ידי ה CORNET ED88T). חשכו עיניי. מבית שהיה מוביל בחיפוש, הוא חזר לתחתית הרשימה. אם זו הרמה בצהרי היום, הרמות עלולות וצפויות לעלות בשעות הערב. מפח הנפש שהגיע מאחור יותר היה גדול. הבנו שיש בעיה ואי אפשר להתקדם כרגע עם הבית הזה.
ובכל זאת, עדיף שגילינו את זה לפני התחיבות בנוגע לבית. עדיף לפני מאשר אחרי. הניסיון הזה הדגיש בפניי שוב את הצורך במדידות קרינה לפני שבוחרים מקום ובית לגור בו. השימוש במד קרינה צריך להתבצע בכל ביקור בבית מיגורים פוטנציאלי.  ההיכרות, ניסיון והשימוש במד צריכים להיות ברמה גבוהה שתאפשר להתרכז במדידות ולא בהפעלת המד. אפשר להשיג מיומנות זו בקלות יחסית תוך כמה ימים של שימוש במד שלך, אבל קשה מאוד להשיגה בשימוש חד פעמי במד שאינו שלך, ששאלת או השכרת (לכן אנחנו ממליצים על קנייה ולא השכרה של מדי קרינה). 
אם אפשר צריך וכדאי לבצע את המדידות בימים שונים, ובשעות שונות כדי לאתר את שעות השיא של הקרינה( בדרך כלל השיא הוא בקיץ או בחורף , בשעות הערב מרגע הדלקת האורות ברחוב ועד 22:00. כמו כן בשישי ושבת בין 10:00 ל 22:00). אם יש לכם אפשרות רק למדידה אחת, תנסו להגיע בשעות השיא, או להעריך מה תהיה הקרינה בשעות השיא לפי המדידות שלכם בשעות שאינן בשיא הצריכה.
רגישים לקרינה שמחפשים בית לגור בו או אפילו לשהות בו כמה ימים ועושים זאת בלי שימוש במד קרינה עושים טעות קשה שיכולה בקלות לעלות להם בהתדרדרות במצבם. 

עוד על מציאת בית נמוך קרינה באתרי - http://www.norad4u.co.il/emr-reduction-h/find-low-emf-house



יום שני, 31 ביולי 2017

העולם מתחיל להבין שאנשים הופכים לזומבים בגלל הסלולרי

בבירת הוואי יוטלו קנסות על מי שיעבור מעברי חצייה תוך כדי הסתכלות על הסלולריים, סימוס או שימוש במכשירים דיגיטליים בעת חצייה של הכביש.
הסיבה - יותר ויותר נפגעים בקרב המכורים בעת מעברי כביש.
התופעה היא כלל עולמית וכפי שמצוין בכתבה צעדים אחרים ננקטו כבר בערים אחרות בעולם. 

יום חמישי, 27 ביולי 2017

כותרת בYNET - בתוך 4 עשורים: איכות הזרע של הגבר ירדה ב50%























כתבה שפורסמה בYNET היא על מחקר סקירת מאמרים שנערך בבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטה העברית בשיתוף בית החולים הדסה ובית הספר לרפואה MOUNT SINAI בניו-יורק. בראש המחקר עמד ד"ר חגי לוין, ראש מסלול בריאות וסביבה בבית הספר לבריאות הציבור של האוניברסיטה העברית-הדסה. 
ממצאי המחקר הראו כי קיימת ירידה חדה באיכות (ריכוז וספירת) הזרע, בעיקר בקרב גברים בעולם המערבי. 
בגברים ממדינות המערב הייתה ירידה של 52.4% בריכוז הזרע וירידה של 59.3% בספירת הזרע הכוללת בין השנים 1973 ועד 2011.
זאת עלי נתונים שנאספו ממחקרים מרחבי העולם.
החוקרים מציינים כי רוב המחקרים היו מהעולם המערבי, ורק חלקם הקטן ממדינות אסיה ואפריקה שם לא נמצאה ירידה משמעותית.
החוקרים לא בדקו את הסיבות אבל מציינים כי במחקרים קודמים ספירות זרע נמוכות נמצאו קשורות בהשפעות סביבתיות ואורח חיים מודרני, כולל חשיפה לחומרים כימיים טרם הלידה, חשיפה לחמרי הדברה, עישון, סטרס והשמנה. 

החוקרים לא מציינים את הקרינה הבלתי מייננת כגורם אפשרי. לכן נביא כאן קישור לכמה מחקרים שקשרו בין חשיפה לקרינה בלתי מייננת מסוגים שונים ופוריות. 

  1. השפעת מחשבים ניידים אלחוטיים על זרע האדם -
     http://www.fertstert.org/article/S0015-0282(11)02678-1/abstract
  2. קרינת WIFI פוגעת באברי רבייה ביחוד אצל מתבגרים -
    http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/22465825
  3. נזקים לביציות ופגיעה בפוריות אצל זבובים שהוקרנו בקרינת רדיו-
    http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/23915130
  4. מחקר: סלולרים עלולים לפגוע בפוריות הגבר -
    https://www.clevelandclinic.org/reproductiveresearchcenter/docs/agradoc239.pdf
  5. ראיות אפדמיולוגיות להשפעות בריאותיות של קרינת רדיו בצבא, גופי שידור וחשיפה תעסוקתית, כולל בעיות פוריות -
    http://www.tapuz.co.il/blog/net/ViewEntry.aspx?EntryId=2281363
  6. חשיפה לקרינה מטלפונים סלולרים מורידה את איכות הזרע -
    http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/19578660?ordinalpos=1&itool=EntrezSystem2
  7. אנליזה של 27 מחקרים - הסלולרי פוגע בזרע -
    http://www.reproduction-online.org/content/early/2016/09/06/REP-16-0126.full.pdf
  8. מחקר ישראלי חדש - הסלולרי פוגע בזרעונים ובפוריות -
    http://norad4uh.blogspot.co.il/2016/02/blog-post_2.html
בסרטון - ד"ר חגי לוין מסביר על המחקר





כולם כבר יודעים - ההתמכרות לסלולרי בעיה קשה ואמתית

בשנים האחרונות החדירה של מכשיר הסמרטפון לחיינו הולכת וגדלה. השימוש אומץ על ידי רוב האוכלוסיה, מי יותר ומי פחות. תופעת ההתמכרות לסלולרי הולכת ומתרחבת עד כדי כך שאנשים לא מוותרים על השימוש במכשיר גם כאשר הם מודעים לנזקים האפשריים וגם כאשר חלק מהם כבר סובלים מהכאבים הנגרמים להם בעת שימוש בסלולרי ובציוד אלחוטי אחר (מתחיל בכאב ראש ונימול בידיים בעת שימוש בסלולרי ובציוד אלחוטי). 

בכתבה בTHE MARKER נפרסות ההשפעות של ההתמכרות לסלולרי (בלי לקחת בחשבון את נושא הקרינה) כגון: פיתוח תלות, פגיעה בקשר ויכולות בין אישיות, פגיעה בזיכרון, פגיעה בשינה ועוד.

ראו - http://www.themarker.com/opinion/1.4281771



יום רביעי, 26 ביולי 2017

חברה מציעה לעובדיה שבב RFID תת עורי - בהסכמה

חשבתי האם לכתוב על הנושא הזה. אומנם הוא קשור לקרינה, הרי שבבים של RFID מצריכים שידור של קרינת רדיו, או מהם או אליהם, כדי לעבוד, אבל הוא מאוד מדכא. המחשבה של שבב תת עורי (כפי שנהוג כבר בחיות ויכול להיות שמיושם כבר כחלק מתכניות בריאות בבתי חולים) על בני אדם , הוא לא פחות ממזעזע והנה יש כאלה שמוכנים לעשות זאת בשביל קצת נוחות (פתיחת דלתות ללא הצגת תג עובד, תשלום מהיר בקפיטריה ועוד).
בשלב ראשון השבב יכול לאפשר מעקב אחרי העובדים. בשלב השני המידע שייאסף יכול להיות מוצלב עם מידע אחר כדי להשלים את התמונה. לזה יש לצרף את נושא הקרינה, זאת משום שהפעלת השבב דורשת פריסה של ציוד משדר מיוחד ברחבי החברה. אומנם בעוצמה נמוכה יחסית אבל משדר, וכל הזמן. 
ואז אני חושב שוב, הרי כבר היום כל מי שיש לו סלולרי חכם מאפשר איסוף מידע על המשתמשים ומעקב אחריו. 
אז ברגע שיש לכם סלולרי חכם זו עוד סיבה להיות מדוכא כבר היום, גם בלי שאתם עובדים של החברה הזו.
אם לפני 20 שנה הייתי מציע לכם מכשיר סלולרי מתוחכם יותר שתוכלו איתו לגלוש ברשת, להפעיל פנס, לשלוח הודעות דומות לSMS אבל בצורה שונה קצת, לראות סרטונים ולהפעיל כל מיני תוכנות קטנות אבל בתמורה הייתי אוסף מידע על המיקום שלכם, על אנשי הקשר שלכם, על השיכות ועל ההודעות שאתם שולחים, למעשה על כל דבר שאתם עושים עם המכשיר, הייתם אומרים לי "מה פתאום". היום כל מי שיש לו סמרטפון מסכים בדיוק לזה.
לכן אני מנבא שבעתיד נוותר על מעט הפרטיות והחירות שיש לנו היום בשביל שדלת תפתח לנו ללא מפתח וכדי שנוכל לקבל פחית שתייה קרה בלי להוציא ארנק. בשלב מסוים גם הרשויות ידרשו גישה לנתונים. זה לא יקרא ביום אחד, אבל בסופו של דבר מי שלא יהיה לו צי'פ או\ו סלולרי לא יוכל לצאת מהבית. 

יום שלישי, 25 ביולי 2017

ביקורת על הפוסט - " האם הקרינה הביתית מסוכנת?" באתר מכון דוידסון

שוב מכון דוידסון טועה, מרדים ומרגיע בנושא קרינה בלתי מייננת
לאחר שידור הכתבה ב"עושות חשבון" בערוץ 10 , פורסם פוסט שגוי, מרגיע ומרדים נוסף באתר מכון דוידסון, על ידי
ד"ר מעין ברנע-זהר שכתבה בנושא בעבר.


הכותבת המכובדת ממשיכה להראות את חוסר ההבנה שלה בתחום, בהמשך לפעמים קודמות שכתבה בנושא זה.
כך גם מכון דוידסון שנותן במה לשגיאות הכל כך בסיסיות.
שתי השגיאות הקשות ביותר בפוסט הן התפיסה השגויה כי ההשפעה היחידה של קרינה בלתי מייננת היא חימום וכן השוואה בין השדה המגנטי של כדור הארץ לשדה מגנטי הנפלט ממכשירי חשמל. 


רק מחממת?

הגישה של הכותבת היא שההשפעה היחידה של קרינה בלתי מייננת היא חימום.
זו היא גישה ארכאית, מיושנת ונאיבית המבוססת על חוסר הבנה.
האם אפשרי שהיא אינה מודעת למנגנוני הנזק של קרינת רדיו?
קרינת רדיו היא תת סוג\תחום של קרינה בלתי מייננת.
קיימים כמה וכמה מנגנוני נזק שידועים כבר ממחקרים שבוצעו בתחום.
מחקרים שבהם נחשפו מערכות ביולוגיות שונות לקרינת רדיו ברמות שלא גרמו לחימום.
למשל שבירת די-אן-אי לאי 1996, פגיעה במחסום דם מוח סלפורד 2003, פגיעה במערכות תקשורת בתא ויצירת רדיקאלים חופשיים- פרידמן 2007, השפעה על המוח נורה ולקוב 2011, שינוי מנגנון ה VGCC- מרטין פול 2013 ועוד.
לרשימת מחקרים המראים שינויים, נזקים, פגיעות ותחלואה של קרינה בלתי מייננת בקרו בדף המחקרים באתרי -
http://www.norad4u.co.il/knowledge-h/emf-studies-list

השוואה בי השדה המגנטי של כדור הארץ לבין שדה מגנטי ממכשירי חשמל

כמו כן ההשוואה בין השדה מגנטי של כדור הארץ שהוא שדה DC, שאינו משנה קוטביות ועומד על 500 מיליגאוס, לבין שדה מגנטי ממוצרי ומערכות חשמל שעומד בארץ על 50HZ והוא שדה חילופין AC, היא אינה נכונה.
מי שעושה השוואה זו אינו מבין בקרינה ואינו מבין בהשפעות הקרינה בתדרים נמוכים אלו.


קו מרגיע ומרדים המבוסס על שגיאות

בהתבסס על שגיאות אלו מובילים הכותבת ומכון דוידסון קו מרגיע ומרדים שיש ביכולתו לפגוע בציבור. בייחוד באלה שכבר מגיבים בהופעת תסמינים לקרינה בלתי מייננת, אשר קוראים מאמר זה ובגללו לא יצמצמו חשיפה וימשיכו להיחשף ומצבם ימשיך להתדרדר.
זו היא גישה לא אחראית של הכותבת ושל מכון דוידסון , כאמור המשך של פעילותם בעבר.

יום שישי, 21 ביולי 2017

בפעם האלף, "מדע גדול בקטנה" טועים בנוגע לקרינה בלתי מייננת

בגדול הגישה שלהם היא שעדיין אין סיכון מוכח ולכן אין סיבה לפניקה. גישה זו משרטת את חברות הסלולר, חברות הטכנולוגיה, מזהמי הקרינה והמכורים לשימוש בסלולרי ובאלחוטי. למעשה "מדע גדול בקטנה" מייצגים קו כאילו אחראי אבל בעיקרו מרגיע ובכללותו שגוי.
אם זאת אני חייב להגיד ולהודות שמדע גדול בקטנה משתפרים עם הזמן (כבר לא חד משמעיים כמו פעם, כבר מודים שיש מנגנוני נזק לקרינה בלתי מייננת ושיש מחקרים אפידמיולוגים המראים על תחלואה, אפילו אם באופן מסויג). אבל רק קצת. 

למשל "מדע גדול בקטנה" טוענים שגם ארגון הבריאות העולמי קבע שאין סיכון בחשיפה לקרינה בלתי מייננת. צריך להבין שבארגון הבריאות העולמי יש שני גופים שדנו בסוגיה. הראשון הוא ה EMF WORKING GROUP או בשם אחר EMF PROJECT . זהו גוף בארגון הבריאות העולמי שקובע את ההמלצות לחשיפה (למעשה התקנים) וטוען שאין סיכון. אבל זהו גוף "מושפע תעשייה" כבר עשרות שנים. מ 1995 ועד 2005 ניהל אותו ד"ר מיקל רפוצלי, מי שחשוד עד היום בניגוד אינטרסים, היה גם ראש וועדת ICNIRP (ועדה בין לאומית שקובעת את תקני החשיפה לקרינה בלתי מייננת, לכאורה גוף בלתי תלוי אך בפועל מושפע וממומן תעשייה)  ולאחר פרישתו הפך ליועץ בתשלום של התעשייה. היום מנהלת את הגוף הזה סגניתו בעבר ד"ר אמלי ואן-דבנטר שהיא מהנדסת במקצועה ואת עבודת הדוקטורט שלה עשתה במימון התעשייה. הגוף הזה פועל כבר שנים כדי לעקב כל תקינה חדשה מבוסס השפעות ביולוגיות ומבסס את המדיניות שלו על ההנחה השגויה כי אין שום סיכון מחשיפה לקרינה בלתי מייננת חוץ מחימום (בקרינת רדיו) והשראת זרמים על העצבים(בשדה מגנטי בתדר נמוך) וזאת למרות המדע המראה אחרת. 
גוף אחר בארגון הבריאות העולמי שעוסק בסוגיית הסיכון של קרינה בלתי מייננת, הוא המכון הבין לאומי לחקר הסרטן IARC. גוף זה קבע כבר ב2001 ששדה מגנטי בתדר נמוך הוא מסרטן אפשרי (כמו אסבסט, DDT, וכו) וב2011 קבע את אותו הדבר לגבי קרינת רדיו. 
פיסקה באתרי בנושא ניגוד העניינים בקבוצת מחקר קרינה בלתי מייננת בארגון הבריאות העולמי - 
http://www.norad4u.co.il/emr-measurement-h/emf-standards-h#TOC-EMF-PROJECT-



המחקרים שמראים שאין סיכוי הם בחלק מהמקרים ממומני תעשייה או שגויים בצורה קשה, או שהמידע שלהם (הנתונים עצמם) כן מראים על סיכון. 
כמו למשל המחקר הדני (במימון התעשייה) בו יותר 200000 משתמשי סלולרי עסקיים ו30000 כאלה שהיו להם שני מכשירים הוכנסו לקבוצת הביקורת. 
כמו למשל מחקר האינטרפון (גם הוא במימון התעשייה) שמצוטט רבות כהוכחה שאין סיכון בשימוש בסלולרי, למרות שהבעיות הרבות בו מביאות לסיכון חסר ובעוד בקבוצת המשתמשים בכבדים ביותר בו, אלו שדיברו יותר מ27 ביום על פני 10 שנים, הסיכון עלה ב82% לאחר התיקון הסטטיסטי (שני המחקרים הללו מצטטים רבות על ידי מי שרוצה לשכנע שאין בשימוש בסלולרי סיכון. כאשר מבינים את הנתונים והעובדות מבינים שהמחקרים הללו ושימוש בהם הם דוגמה טובה לחוסר הבנה, קריאה חלקית של מחקרים וציטוט מגמתי של נתונים). 
לעומת זאת יש גוף הולך וגדל שמראה על נזקים ותחלואה בחשיפה לקרינה בלתי מייננת ברמות שלא גרמו לחימום. 
בתמונה הבאה מוסמים המחקרים המובילים בתחום על ציר המובהקות(Y) והסיכון (X). נראה באופן ברור שמחקרים שמומנו על ידי התעשייה, לרוב מובהקים פחות ומראים על סיכון נמוך או בכלל תיקון, וזאת בהשוואה למחקרים שמומנו מקורות עצמאיים.



ואז מגיעה טעות פטלית במה ש"מדע גדול בקטנה" עושים. הם משווים את השדה המגנטי בתדר נמוך לשדה המגנטי של כדור הארץ שהוא קבוע ואינו משתנה.
זוהי טעות קשה המראה על חוסר הבנה בסיסי בנושא. השדה של כדור הארץ היינו קבוע ונמצא משחר ההיסטוריה (והפרי-היסטוריה), גופנו רגיל אליו ולמעשה כל החיים על פני כדור הארץ נבראו בצילו. 
השוואה כזו מראה גם על חוסר הבנה במישור הטכני וגם חוסר הבנה של מנגנוני ההשפעה של השדות השונים, בתדרים שונים (גם אם קרובים) ובאפנון שונה. זה כמו להגיד כל כלי עם 4 גלגלים ומנוע זו מכונית וכולן מתנהגות אותו דבר. בכל מצב.

קישור לפוסט של מדע גדול בקטנה - https://www.facebook.com/MadaGB/photos/a.144320005726807.32753.144317442393730/847723435386457

יום חמישי, 20 ביולי 2017

כתבה ב"עושות חשבון" ערוץ 10 - קרינה בבית

הערב (20/07/2017) שודרה כתבה על קרינה מציוד חשמל ואלחוטי ביתי בתוכנית "עושות חשבון" בערוץ 10.
לדעתי שידור הכתבה היה חשוב מאוד וחשף אנשים נוספים לבעיית החשיפה לקרינה בלתי מייננת, למסוכנות האפשרית שלה ולאפשרויות של צמצום החשיפה.
תודה לצוות התוכנית ולמודדים לירן רז ודניאל שוורברג (ולמודד השלישי שאותו אני לא מכיר).

לדעתי חשוב מאוד לצמצם חשיפה לקרינה בלתי מייננת.
לגבי קרינה בתדר נמוך מספיק בדרך כלל לשמור על מרחקי הביטחון של חצי מטר עד שני מטרים מהציוד החשמלי.
לגבי קרינת רדיו-סלולרי, אני בדעה שאין מקום לציוד פולט קרינת רדיו-סלולר בבית, אבל למי שרוצה להחמיר פחות אפשר להרחיקו מחדרי ילדים, חדרי שינה בכלל ולכבות את השידור ממנו (או את המכשיר עצמו) כאשר אין שימוש. כמובן כמובן לצמצם שימוש בסלולרי ובאלחוטי.
מדריך ראשוני לצמצום חשיפה ניתן למצוא באתרי -
 http://www.norad4u.co.il/guidesh/step-by-step-emf-reduction-h

פרק מיוחד ומקיף על צמצום חשיפה באתרי - http://www.norad4u.co.il/emr-reduction-h/

בכל מקרה כדאי ורצוי למדוד את הקרינה בבית וזאת על ידי שימוש בציוד מדידה ביתי.
יש לציין כי ציוד המדידה שהשתמשו בתוכנית למדידת קרינת רדיו היינו בעל מהירות דגימה נמוכה ואפשרי שרמות הקרינה שנמדדו נמוכות ביחס לקרינה הקיימת באמת במצבים שתוארו.
מדריך מדידה ניתן למצוא באתרי -  

וכמובן צמצמו שימוש בסלולרי ובאלחוטי לפני שהשימוש יצמצם אתכם.


קישורים:
לתוכנית המלאה - http://10tv.nana10.co.il/Article/?ArticleID=1256272
קרינה בתחבורה ציבורית ופרטית - https://www.facebook.com/osotheshbon/videos/1367872553309073/
טבלת ההמלצות והמסכנות של הכתבה - http://10tv.nana10.co.il/Article/?ArticleID=1256310


בתמונה - ביבי מוניטורים מקרינים למכירה בחנות למוצרי תינוקות


יום ראשון, 16 ביולי 2017

מאמר של "מדע גדול בקטנה" בוואלה - שימוש בסלולרי במעלית לא מסוכן

עוד מאמר שגוי של "מדע גדול בקטנה" פורסם היום ברשת, הפעם באתר "וואלה".
הטענות במאמר מבוססות על הנחת היסוד השגויה כי אם הקרינה לא מייננת אז אין לה שום השפעה ביולוגית אחרת על הגוף חוץ מחימום. אז זהו שיש.

האם יש השפעות אחרות לקרינה פרט ליינון או חימום?

היום כבר ידוע כי יש מנגנוני נזק של קרינה בלתי מייננת שאינם קשורים לחימום. למשל שבירת די-אן-אי - הנרי לאי 1996, פגיעה במחסום דם מוח - סלפורד 2003, פגיעה במערכות תקשורת בתא ויצירת רדיקאלים חופשיים- פרידמן 2007, השפעה על המוח - נורה ולקוב 2011, שינוי מנגנון ה VGCC- מרטין פול 2013, ועוד (ראו -http://www.norad4u.co.il/knowledge-h/emf-studies-list)  .

כמו כן מחקר הNTP מ2016 שהראה כי חולדות שנחשפו לקרינת מסלולרי פיתחו גידולים בהשוואה לחולדות שלא נחשפו ולא פיתחו גידולים,
מחקר האינטרפון מ 2011 הראה על 82% סיכון יתר לגליומה למי שדיבר יותר מ27 דקות ביום על פני 10 שנים,
מחקריו של הרדל שהראו סיכון אף גדול מכך ועוד ועוד ועוד...

מה קורה במעלית?

לגבי עוצמת הקרינה, בחלק מהמעליות אין בכלל קליטה והסלולרי מנסה ליצור קשר ברמה הגבוהה ביותר שהוא יכול, בסלולרי חכם גם ללא ביצוע שיחה. בזמן ביצוע שיחה הסלולרי גם הכי קרוב לראש ולכן זה מצב קצה נוסף.
בחלק מהמעליות הקליטה נמוכה יותר, אבל מספקת כדי שהסלולרי יגביר עוצמת שידור ויצליח ליצור קשר אם האנטנה הקרובה.
הקליטה במעלית תלויה במבנה המעלית, החומרים ממנה היא עשויה, מיקום ומבנה הפיר של המעלית ומיקום של אנטנות סלולריות זעירות בסביבת הפיר או בתוכו (מה שמגדיל את החשיפה הכרונית אבל מאפשר שיחה במעלית).
בדרך כלל במעלית עוצמות השידור מהסלולרי יהיו גבוהות יותר, גם אם הסלולרי יצליח ליצור קשר.


לסיכום

לסיכום כל הטענות של "מדע גדול בקטנה" מבוססות על הנחת יסוד אחת שגויה.
מי שכבר מרגיש את הכאבים בעת שימוש בסלולרי ובציוד אלחוטי צריך כבר להבין שהסלולרי והאלחוטי אינם בריאים.


לכן צמצמו שימוש בסלולרי (בייחוד במעלית אבל גם בכללי) לפני שהקרינה תצמצם אתכם!

יום שבת, 15 ביולי 2017

נערה בת 14 התחשמלה למוות באמבטיה בעת שימוש בסלולרי - עוד ביטוי להתמכרות הקשה של הציבור


נערה בת 14 התחשמלה למוות כנראה בגלל שהשתמשה בסלולרי החכם שלה באמבטיה בעודו בטעינה. 
מעשים כאלה (שימוש בסלולרי בעודך עושה אמבטיה, גם לישון עם הסלולרי בטעינה מתחת לכרית) הם עוד ביטוי להתמכרות הקשה של הציבור ובמיוחד בני הנוער לסלולרי ולציוד אלחוטי.
התמכרות שמקרה כזה, או מקרים של התפוצצות הסלולרי מתחת לכרית, הם רק מבוא לקטסטרופות הצפויות.

האם הסלולרי והמסכים מצמצמים את העישון, אלכוהול וסמים בבני נוער?

כתבה ב XNET, ללא ציטוט המקורות, טוענת שהשימוש של ילדים ובני נוער בסלולרי ומסכים מצמצם את העישון, צריכת אלכוהול וסמים בקרב בני נוער. 

לפי אותו הגיון אפשר לעשות לכל הנוער כריתת אונה במוח, גם זה יוריד את צריכת הסמים, האלכוהול והסיגריות ובעוד 30 שנה גם יוריד להם את הסיכון לסרטן מוח (פחות מוח) . אפשר גם לסרס בני נוער כדי שלא יהיו הריונות בגיל הטיפש עשרה. 
אין לי ספק שבני הנוער והילדים של היום (שמכורים לסלולרי ולומדים בבתי ספר אלחוטיים) יכריעו את הדיון בנושא הסיכון מהקרינה מסלולרי והאלחוטי עוד כ10-20 שנה. לתשומת לב ההורים המכורים שנותנים לילדים שלהם טאבלט בגיל חצי שנה וסלולרי בגיל 6.



יום ראשון, 9 ביולי 2017

ביקורת וברכות על הנוהל החדש של המשרד להגנת הסביבה לבדיקות קרינת רדיו במוסדות חינוך

הנוהל החדש פורסם החודש (07/2017) באתר המשרד להגנת הסביבה ומכיל כמה וכמה שינויים מהנוהל למדידת קרינת רדיו הכללי.

גילוי נאות - אפשר להגיד שהייתי בדרך עקיפה מעורב בכתיבה של הנוהל הזה. פרופ' סטיליאן גלברג , ראש תחום קרינה ורעש במשרד להגנת הסביבה הנחה שתי סטודנטיות לתואר ראשון בבריאות הציבור בעבודת סמנריון שנועדה לבדוק את הנוהל הקיים למדידת קרינת רדיו בבתי הספר ולהציע שיפורים וחלופות. סטיליאן ביקש ממני לעזור לסטודנטיות ואכן עשיתי כך. היו לי ולסטודנטיות כמה מפגשים וכמה שיחות טלפון והתכתבויות באימייל, בהם הסברתי את העמדה שלי ואת הבעיות הטכניות, ביצענו ניסויים במדידה וסקרנו תוצאות שהן קיבלו בניסויים אחרים. את עבודת הסמינריון לא ראיתי , אלא רק מצגת קצרה שלהן. פה מסתיימת מערבות זו שלי.
מעורבות נוספת היא , שכמו פעילים נוספים, במשך שנים אני מבקר את שיטת המדידה הקיימת, והאמת אני לא חושב שאפסיק. זאת משום שהנוהל המדובר, גם אם מהווה שיפור מסוים, עדיין חסר ואינו מבטיח בדיקות שיראו את רמות הקרינה האמתיות בכיתות עמוסות מחשבים , סלולריים וציוד אלחוטי. 

בעיות בנוהל החדש

כאמור בנוהל יש כמה שיפורים אבל אני בספק אם הוא יוביל לביצוע בדיקות קרינה נכונות בבתי הספר. 
במבט ראשון יש כמה בעיות מבחינתי בנוהל: 
1. רק מציעים שהסריקה תתבצע בMAX VALUE ולא מחייבים זאת. אם אכן יבצעו MAX VALUE לאורך כמה שניות, בחלק מהמדים נראה תוצאות גבוהות יותר ממה שרואים היום.
2. בכל נקודה שמצאו ערכים גבוהים מודדים עדיין במיצוע על פני כמה דקות. להבנתי זו הדרך המושלמת להוריד את הערך.
3. לשיטתי אין להשתמש במיצוע בשום מקרה במדידות של WIFI או כל ציוד אחר בו ה DUTY CYCLE נמוך.
4. מעבר לכך את התוצאות ישוו לתקן הגבוהה והלא מגן, או לנגזרות שלו, ואז כל מדידה תוכרז "תקינה" כי התקן גבוהה כל כך.

5. אין התייחסות בנוהל לסוג מדי הקרינה. אין הוראה להשתמש במדי קרינה מהירים הדוגמים אלפי פעמים בשנייה ורק הם מסוגלים למדוד נכונה אות מהיר  בDUTY CYCLE נמוך כמו WIFI.
6. אין התייחסות לציוד סלולרי של התלמידים. אם בכיתה מורשים התלמידים להחזיק או להשתמש בסלולרי יש לבדוק גם את תרומתם לרמת הקרינה, גם כן בהעמסה מלאה.

7. אין התייחסות לביטול וקטורי של וקטורים מנוגדים בכיוון של הקרינה מציוד האלחוטי בחדר.


כמה צעדים בכיוון הנכון, אבל לא מושלם

כאמור המשרד להגנת הסביבה עשה בנוהל זה כמה צעדים בכיוון הנכון (מדידת MAX, מדידה בריבוי נקודות ישיבה, מדידת רקע, העמסה על הרשת האלחוטית, חובת שימוש במדי קרינה המכסים גם את תחום התדר של 5GHZ וכו) ועל כך יש לברך אותו, אבל עדיין הנוהל אינו מספק ואני מעריך שלא נראה שינויים גדולים בתוצאות שימדדו, אם אכן יבוצע הנוהל בשטח (מה שגם עומד בספק).


בתמונה - הנוהל למדידת קרינת רדיו במוסדות חינוך,
 בכחול מודגשים השנויים ביחס לנוהל הכללי (ראו למטה) .



בתמונה  - הנוהל הכללי